קדם אוסקר 2021: באיטיות, בסבלנות, וב-רגע, ג'ארד לטו?

סיכום עונת הפרסים עד כה, מנטפליקס ועד נטפליקס.

עונת האוסקרים זוחלת לה לאיטה – יש לנו עוד כחודש וחצי רק עד המועמדויות לאוסקר, אז אף אחד לא ממש ממהר להכריז על המועמדויות שלו, אבל בשבועיים האחרונים קיבלנו טעימה מסוימת מטעם אנשים שאינם מבקרים: מכון הקולנוע האמריקאי, הוועד הלאומי לביקורות, פרסי האינדי, גלובוס הזהב וגילדת השחקנים, כולם פרסמו פרסים או מועמדויות, והבאפטא ותמונה כלשהי מתחילה להתבהר. במעורפל.


הסרט הטוב ביותר

אוקיי, אז בואו נסתכל רגע על סקירה של הסרטים שהיו מועמדים, ואז נסכם. מוכנים? יאללה:

AFI (מכון הקולנוע האמריקאי) הציג את עשרת סרטי השנה, והם: "הזהב של נורמן", "יהודה איש קריות והמשיח השחור", "הבלוז של מא רייני", "מאנק", "מינארי", "ארץ הנוודים", "לילה אחד במיאמי", "נשמה", "צלילי המטאל" ו"משפט השבעה משיקגו".

יש מה להגיד על זה, אבל רגע. הנה 11 הסרטים שה-NBR (הוועד הלאומי לביקורות) בחר. "הזהב של נורמן" הוא הבחירה שלהם לסרט השנה, ואז עשרת הסרטים הבאים הם "עשרת סרטי השנה" (הם מוזרים, זאת לא אשמתי): "פרה ראשונה", "הבמה של ראדה", "יהודה איש קריות והמשיח השחור", "שמי חצות", "מינארי", "חדשות העולם הגדול", "ארץ הנוודים", "אישה צעירה מבטיחה", "נשמה", ו"צלילי המטאל".

לגילדת השחקנים אין ממש פרס "הסרט הטוב ביותר", אבל יש להם פרס "האנסמבל הטוב ביותר", שזה דומה אבל שונה. מועמדים בו "מינארי", "לילה אחד במיאמי", "משפט השבעה משיקגו", "הזהב של נורמן" ו"הבלוז של מא רייני".

וכן, רגע, יש גם מה להגיד על זה, אבל הנה הסרטים שהיו מועמדים לפרסי האינדי: "פרה ראשונה", "מינארי", "הבלוז של מא רייני", "ארץ הנוודים", "אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים, תמיד".

וכן, כן, אני שומע אתכם, אבל הנה המועמדים לגלובס הזהב – בדרמה אלו "האבא", "מאנק", "משפט השבעה משיקגו", "ארץ הנוודים" ו"אישה צעירה מבטיחה", ובקומדיה "סרט המשך בוראט", "המילטון", "פאלם ספרינגס", "הנשף" ו… "Music"? מה… רגע, אני הולך לראות מה זה.

אוקיי, מסתבר שזה סרט חדש של סיה שהוא מחזמר על ילדה שמתמודדת עם אוטיזם וכולם בטוויטר שונאים אותו כי הוא ממש גרוע בכל הנושא של התמודדות עם אוטיזם. הבנתי.

ונסיים ברשימה הארוכה של הבאפט"א לסרט הטוב ביותר, 20 סרטים שמתוכם ייבחרו חמישה, אבל רק באיזה מרץ: "עוד סיבוב", "החפירה", "האבא", "הבלוז של מא רייני", "מאנק", "The Mauritanian", "חדשות העולם הגדול", "ארץ הנוודים", "לילה אחד במיאמי", "אישה צעירה מבטיחה", "נשמה", "צלילי המטאל", "משפט השבעה משיקגו", ו"הטיגריס הלבן".

אוקיי, עכשיו בוא נדבר על זה.

נטפליקס – לא שזה היה בלתי צפוי, אבל מסתבר שכאשר המגפה משתוללת, נטפליקס חוגגת. נראה שכל סרט שנטפליקס הוציאו השנה זוכה לכל הפחות להסתכלות מעמיקה (טוב, חוץ מ"אני חושבת לגמור עם זה". נראה שממש לא התחברו למה שקאופמן עשה שם) על ידי גוף פרסים מרכזי כלשהו, כולל סרטים שלא עוררו יותר מדי הדים כמו "הבמה של ראדה" או "שמי חצות". מה שמותיר לנו שתי שאלות: 1. כמה סרטים של נטפליקס יהיו מועמדים השנה, ו-2. האם ל"משפט השבעה משיקגו" יש סיכוי אמיתי לנצח בסוף? עבור השאלה הראשונה התשובה היא כזאת: "משפט השבעה משיקגו", כאמור, לא רק בפנים, אלא מועמד חזק לניצחון. אחריו בתור, למרות ההתנגדות שלי, הוא "הבלוז של מא רייני", שעשה סיבוב ניצחון בגילדת השחקנים ופרסי האינדי – כלומר: גם תמיכה של הילדים האומנותיים, וגם של התעשייה היותר "מיינסטרימית" – זאת תמיכה רחבה וחשובה. הבא בתור הוא "מאנק", שנראה שגם הוא בכיוון הנכון אבל אז נפל על הפנים בגילדת השחקנים – לא רק ש"מאנק" פספס את פרס האנסמבל, גם אמנדה סייפריד פספסה מועמדות לשחקנית משנה (עוד על זה בהמשך), מה שמראה שהגילדה לא מאוד התלהבה מהמוצר החדש של פינצ'ר. האם הקרירות הזאת היא מעידה חד פעמית או סימן רע לבאות? מוקדם לדעת.

במקום דומה-אבל-שונה עומד "הזהב של נורמן" שקיבל מועמדות לאנסמבל בגילדת השחקנים, ומועמדות לשחקן משנה עבור צ'דוויק בוסמן (עוד גם על זה בהמשך) – אבל דלרוי לינדו, שמנסה להיכנס למשבצת השחקן הראשי, לא נכנס לא פה, ולא בגלובוס הזהב, ולא, בעצם, בשום מקום. מעידה רב פעמית או סימן רע לבאות? חוץ מאלה, כל האחרים ייאבקו על מועמדויות כאלה ואחרות אבל קשה להאמין שנראה מישהו מהם מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר.

מיעוטים: שלום וברוכים הבאים לעונת הפרסים ב-2021, שבה יכולות להיות מועמדות שלוש במאיות (כולל שתי במאיות שהן בנות מיעוטים) ועדיין כל טוויטר והבלוגים והאתרים יתחרפנו על השמטות של סרטים שחורים מסוימים כי בשלב הזה זה כבר פבלובי, והם ימצאו על מה לכעוס.

נראה שהעובדה שהרבה סרטים גדולים זזו השנה נוצלה על ידי סרטים של מיעוטים ונשים כדי לתפוס את מקומם. בגילדת השחקנים, למשל, יש בדיוק סרט אחד שאינו ברובו בהשתתפות בני מיעוטים כאלה ואחרים ("משפט השבעה משיקגו"). ואומנם גלובוס הזהב דווקא הציגו רשימה לבנה מאוד, אבל קשה להאמין שזה ישרוד עד האוסקר. אז כמה סרטים שכאלה נראה השנה? "לילה אחד במיאמי" נראה החזק מכולם כרגע, עם מועמדות אנסמבל בגילדת השחקנים, מועמדות בימוי בגלובוס הזהב ועוד הופעות פה ושם, אחריו "הבלוז של מא רייני", ואחריהם "מינארי" (שנחשב ל"סרט זר" אצל גלובוס הזהב כי ככה זה אצלם). "נשמה", "צלילי המטאל", ו"יהודה איש קריות והמשיח השחור" כולם הבאים בתור, ועבורם שאלת המועמדות היא בעיקר "כמה רחבה תהיה רשימת המועמדים", כי היא יכולה להיות כל דבר מ-5 ל-10.

בקיצור, אם צריך לסכם, המצב במרוץ הוא בערך כזה: "ארץ הנוודים" עדיין מוביל (הוא פספס בגילדת השחקנים, אבל זה בעיקר שהוא מורכב ברובו מאנשים שאינם שחקנים מקצועיים), אחריו "משפט השבעה משיקגו", אחריו "לילה אחד במיאמי", אחריו "הבלוז של מא רייני" ו"מאנק", "אישה צעירה מבטיחה", ו"מינארי". שאר הסרטים עוד מתמודדים בתחרות (קשה לי להאמין ששמענו את המילה האחרונה מ"האבא"), אבל מתחילים להפגין חולשה ואפשרי שיידחקו בעיקר לקטגוריות המשחק. ואם כבר אנחנו כאן –

קטגוריות המשחק

אוקיי, לא ציפיתי שקטגוריית הסרט תאכל לי 800 מילים, אז אני לא בטוח שאוכל שוב לפרסם את כל השחקנים שהיו מועמדים, כי המספר ממש לא קטן. במקום זה, אבקש שתסתכלו כאן (NBR), כאן (אינדי), כאן (גילדת השחקנים), כאן (גלובוס הזהב) ויאללה גם כאן (הרשימה הארוכה ההיא של הבאפטא) ואז תחזרו למסקנות.

שחקנית ראשית: ברכות לקארי מאליגן ("אישה צעירה מבטיחה"), פרנסס מקדורמנד ("ארץ הנוודים"), ויולה דייוויס ("הבלוז של מא רייני") וונסה קירבי ("קרעים של אישה") על המועמדויות לאוסקר. אגיד משפט שאמרתי כאן כבר בעבר (ומדי פעם אכן התממש): אלא אם יקרה משהו קיצוני, הרביעייה הזאת לא הולכת לשום מקום. אז הריב הוא על המקום החמישי – האם זאת תהיה איימי אדאמס ("יומני האפלצ'ים") כמו בגילדת השחקנים (סיכוי נמוך אבל אפשרי), אנדרה דיי ("ארה"ב נגד בילי הולידיי") כמו בגלובוס הזהב, או זנדאיה ("מלקולם ומרי") שכולם הימרו עליה לפני רגע ואז נראה שהתפוגגה? קשה לדעת. לגבי מי תזכה, נראה שכרגע הקרב הוא בין מאליגן למקדורמנד – אבל עוד טיפה מוקדם כדי להכריע.

שחקן ראשי: אותו סיפור. אנתוני הופקינס ("האבא"), ריז אחמד ("צלילי המטאל"), צ'דוויק בוזמן ("הבלוז של מא רייני") וגארי אולדמן ("מאנק") הם השמות שצצו בכל מקום, ועכשיו מי במקום החמישי: סטיבן יואן מ"מינארי" (גילדת השחקנים)? טאהר רחים מ"The Mauritanian"? או שמא טום הנקס ("חדשות העולם הגדול"), קינגסלי בן-אדיר ("לילה אחד במיאמי") ודלרוי לינדו ("הזהב של נורמן") עוד לא אמרו את המילה האחרונה? ואולי יגיע איזה שחקן שאף אחד לא ציפה לו ברגע האחרון?

שחקנית משנה: קודם כל, בגלל שזה נראה כאילו מובן מאליו אבל זה ממש לא: ברכות למריה בקלובה, המועמדת לאוסקר על פאקינג "סרט המשך בוראט". זה מדהים, וזה אומנם עדיין לא קרה – אבל זה לחלוטין בדרך לקרות. זה לא יעזור לה לזכות, אגב. על האוסקר הזה חרוט שמה של גלן קלוז, שנותנת הופעה מעולה ב"יומני האפלצ'ים" הזניח למדי, ולמרות שכולם זלזלו בו, היא ממשיכה להופיע בכל מקום, כראוי. חוץ מהן הלנה זנגל ("חדשות העולם הגדול") ואוליביה קולמן ("האבא") ממשיכות להופיע, אבל כאן קשה להגיד שמדובר ברביעיית ברזל כמו בקטגוריות הקודמות.

לא בגלל החולשה שלהן דווקא, כמו החוזקה של המועמדות האחרות שרוצות להיכנס: יו-ג'ונג יון ("מינארי") אומנם פספסה בגלובוס הזהב, אבל את תפקיד הסבתא המגניבה כולם אוהבים (ראו ערך גלן קלוז) ובגילדה היא הופיעה בשנית. לעומתה, אמנדה סייפריד ("מאנק") פספסה את הגילדה אבל נכנסה לגלובוס, וכולם גם אוהבים (משום מה) את תפקיד ה"היא מגלמת בן אדם אמיתי". בנוסף, ג'ודי פוסטר צצה משום מקום בגלובוס הזהב, והאם באמת אלן בורסטין ("קרעים של אישה") פשוט נשכחה? קשה להאמין. אם יש קטגוריה שעלולה להפתיע בבוקר המועמדויות (צהריים אצלנו, תזרמו) – זאת הקטגוריה.

שחקן משנה: נשאלת השאלה, כמה פעמים צריכים טקסים לתת מועמדות לשחקן עד שכל הבלוגים ייקחו את זה ברצינות. כי כשג'ארד לטו הועמד על "הדברים הקטנים" בגלובוס הזהב, כולם חשבו שזה מקרה של העדפת סלבריטאים. אבל כשהוא הועמד גם בגילדת השחקנים… האם צריך לקחת אותו בחשבון? רוב האנשים מעדיפים שלא. אני לא מרשה לעצמי זלזול, ולו רק בגלל שעדיין לא ראיתי את ההופעה כדי לשפוט.

חוץ ממנו, השמות שצצים שוב ושוב הם לזלי אודום ג'וניור ("לילה אחד במיאמי"), דניאל קאלויה ("יהודה איש קריות והמשיח השחור") וסשה ברון כהן ("משפט השבעה משיקגו") – האחרון, לטעמי, הוא המוביל לזכייה, אבל מכיוון שעד כה כולם התעסקו בלהביא את הפרס לפול ראצ'י, שנשכח בידי הגילדה והגלובוס, זאת יותר השערה משיקוף של משהו שקורה בשטח עד כה.

עוד מתמודדים שראוי לקחת בחשבון הם, כאמור, פול ראצ'י מ"צלילי המטאל", ביל מארי על "On the Rocks", וצ'דוויק בוזמן על "הזהב של נורמן". כן, אני עדיין חושב שלא ברור אם בוזמן יזכה באוסקר השנה, אבל השאלה הפכה מ"האם הוא יהיה מועמד" ל"לכמה סרטים", כאשר בגילדת השחקנים בוזמן שבר שיא והיה מועמד ארבע פעמים (על קטגוריות השחקן הראשי, שחקן המשנה, ופעמיים באנסמבל).

ואפילו עוד קטגוריות:

בימוי: בגדול, רוב האקשן בקטגוריה עוד לפנינו, אבל בכל זאת יש קצת – בעוד ה-NBR בחר בספייק לי, הגלובוס התעלמו ממנו ובכלל הלכו על קלואי ז'או ("ארץ הנוודים"), ארון סורקין ("משפט השבעה משיקגו"), דיוויד פינצ'ר ("מאנק"), רג'ינה קינג ("לילה אחד במיאמי") ואמרלד פנל ("אישה צעירה מבטיחה"). שתיים מהן (ז'או ופנל) הועמדו גם בפרסי האינדי, לצד הבמאיות של "פרה ראשונה", "אפל"ר ל"ת", והבמאי של "מינארי". ובמסגרת "לך תדע" נזרוק פנימה את פול גרינגראס ("חדשות העולם הגדול") ואת הבמאי של "האבא".

אנימציה: "נשמה", "מוליכי הזאבים", "מעל ומעבר לירח" ו"קדימה" הם המועמדים החזקים (על פי סדר העוצמה), ובינתיים גם "הקרודים 2" מצליח להחזיק מעמד במקום החמישי. האם המצב הזה יישאר עד האוסקר או שיגיח איזה סרט יפני אמנותי שכזה בדקה אחרונה? כאמור, עוד קצת מוקדם.

סרט זר: בינתיים נראה ש"האישה הבוכייה" (שהוקרן פה בפסטיבל ירושלים) ו"עוד סיבוב" מופיעים ברוב המקומות, אבל עד שלפחות נראה את "הרשימה הקצרה" (מה שאמור לקרות בקרוב), זה שדה מוקשים מפותל שעדיף לא להיכנס אליו.


בשבועות הקרובים: מועמדויות פרסי המבקרים, הרשימות הקצרות של האוסקרים בחלק מהקטגוריות, מועמדויות גילדת התסריטאים, ובסוף החודש, ב-28 בפברואר, יתקיים טקס גלובוס הזהב. כמו שאמרתי, הכל מתקדם באיטיות, ודברים כמו המועמדויות של גילדות הבמאים והמפיקים והאקדמיה הבריטית יקרו כולם רק בתחילת מרץ.