אוסקר 2002

מאת
לונג ג'ון
– פורסם ב 26 במרץ 2002Posted in: הגיגים

מה האליברי? איך האליברי?
למה האליברי? צוות 'עין הדג'
הנועז שנשלח אל האוסקרים,
נדהם מהבחירות השערורייתיות
והבלתי צפויות של חברי האקדמיה,
בטקס שהיה סהרורי במיוחד.

עוד לא הספקנו להתפעל מ"אולם קודאק" – משכנה החדש של האקדמיה (זו רק אני או שעיצוב האולם הושפע קשות מהפתיח של 'החבובות'?), וכבר ניסר קולה של וופי ממרומי האולם: "Come and get me, boys Come and get me, boys!" תוך שהיא יורדת כשהיא עטויה במחוך ושלל נוצות, א-לה ניקול קידמן ב'מולין רוז'.

סוגיית האורך
"תתכוננו לטקס ארוך", התמוגגה וופי, "אם כי לא ארוך כמו להתחיל ולהסביר מה קורה ב'מלהולנד דרייב"'. ואכן היה ארוך. 4.5 שעות (לא כולל השטיח האדום) נדרשו הפעם לאקדמיה כדי להעניק את כל הפרסים. אפילו התזמורת לא חתכה אף נאום באמצעו, ושלל הזוכים ניצלו זאת עד תום: סידני פואטייה, שקיבל אוסקר על מפעל חיים, סיפר את כל קורותיו מאז גיל 22, אז הגיע לראשונה להוליווד. כשהוא סיים – השמש כבר הפציעה.
גם לרוברט רדפורד לא היה איש שיעיר שלא מנומס לשעמם למוות את הצופים וגם הוא טחן עוד ועוד מילים. כשהוא סיים – היו כבר שתי שערות אפורות על ראשי.

ואפרופו שיער:
ג'ניפר לופז הקימה על ראשה יצירה, שהדרך הנכונה לתאר אותה תהיה "המסך עומד לעלות". איך היא הצליחה להשתחל ככה לרשימת המוזמנים? האולם החדש קטן בכ-900 מקומות לעומת האולם בו התקיים הטקס בשנה שעברה. רק הקרם-דה-לה-קרם הוזמנו, ובמקום שתפסה התספורת שלה אפשר היה להושיב עוד 2 אורחים לפחות. לא חבל?
קמרון דיאז לעומתה, סברה שהדרך הנכונה להגיש פרס היא להגיח במראה "הרגע התעוררתי" המטושטש משהו. כדי להשלים את הלוק היא עטתה בד פרחוני דמוי קימונו (ולא היתה לה חזיה).
מגי סמית' הרצינית וחמורת הסבר בדרך כלל פיזרה חיוכים לכל עבר עם צבע חדש בשיער ופן שובב נוסח אילנה אביטל.

סמית'?
"איזו משפחה חמודה" התמוגגה וופי, "תראו איך שהם יושבים כולם ביחד: וויל, ג'דה ומגי סמית'!"

הייה שלום, עולם אכזר
את הערב פתחה ג'ניפר קונלי, קלושה וחיוורת במיוחד. אמנם היה ברור כמעט מההתחלה שהיא תזכה בפרס, אבל נראה שליתר בטחון היא גם איימה על האקדמיה: לצווארה היה כרוך צעיף ארוך ומבטה הנוגה רמז שאם היא לא תקבל את הפרס – הבחורה הולכת לתלות את עצמה.

נפלאות התסריט
ופה האקדמיה התחילה להתחמם לקראת הפרסים הגדולים של הערב, ולחשוף את טעמה הרע. ראשית כל הוזמן עקיבא גולדסמן לבמה כדי לקבל את פרס התסריט המעובד על 'נפלאות התבונה'. הקהל בבית הגיב בשריקות בוז וזריקת חתול על הטלוויזיה. הקהל במילואים התקשר כדי למחות. באותה נשימה כמעט הוכרז הסרט-שהוא-לא-ממנטו ('פארק גוספורד') כזוכה התסריט המקורי. הקהל בבית זרק את החתול השני.

שני המגדלים
המסך הורם וקווין ספייסי צעד לקדמת הבמה. לאחר נאום מרגש על מצב האומה מאז הפיגוע במגדלי התאומים, הוא ביקש מהקהל לעמוד לדקת דומיה לזכר קרבנות האסון. הדקה נמשכה 20 שניות תמימות: 10 לכל תאום.

המצב נזיל
לקראת סוף הערב המתח כבר היה קשה מנשוא: האם תהיה זו סיסי ספייסק עטורת הפרסים המקדימים, או שמא ניקול קידמן הקורטיזונה מוכת הגורל? אולם הטקס הארוך נתן את אותותיו: האיפור על פני המתמודדות נזל והשאיר אותן חשופות ובוהקות-מצח מול המצלמות חסרות הרחמים. האקדמיה בחרה בשחקנית היחידה שהאור נבלע בפניה: האלי ברי.

האלי ברי?!?

האלי המאושרת עלתה לבמה, ומייד התחילה לייבב בהיסטריה. המצלמה עוד הספיקה להראות את החיוך החמוץ של ניקול, כשהאלי המתייפחת ניסתה לאלתר נאום: "Oh my God, Oh my God. I'm sorry". כעבור 4 וחצי דקות נוספות וסצינה אחת בה היא צרחה בהיסטריה "אני אשמור על זה! אני אשמור אצלי את הפסלון!", האלי חשה שהיא מיצתה את הנאום. אגב, בראיון שנערך לקראת טקס האוסקר ברי סיפרה שכשהיא רק שמעה על עצם מועמדותה לאוסקר, היא בכתה במשך שלושה ימים ברציפות. וואללה, הפעם יצאנו בזול.

שתהאלי ברי
"תגידי, לונג", קיפוד התקשר מהמילואים כדי להתעניין, "נניח שהיית זוכה באיזה פרס חשוב. לא היית מתלבשת לפני שאת עולה לבמה?"

תזמון
על המסך ג'וליה רוברטס מציגה את האחרון מבין חמשת המועמדים לפרס השחקן הטוב ביותר. כשהיא מחזיקה במעטפה, האצבעות של כולם כבר מוכנות על הסטופר. הטלפון מצלצל. על הקו רד פיש מהחזית: "נו, למה את לא מספרת לי כלום?!"

דקות של תהילה
דנזל וושינגטון זכה בפרס השחקן הטוב ביותר. לדעתי זו היתה החלטה של הרגע האחרון: האקדמיה באה, הביטה רגע אחד בראסל קרואו – לא מגולח, שיערו ארוך ולא מסורק, פיו קפוץ בחמיצות. ולעומתו דנזל וושינגטון – מטופח, נינוח, צפורני אצבעותיו גזורות למשעי. מעולם לא היתה הבחירה קלה יותר.

בנאומו המשיך דנזל מסורת תמוהה: כל השחקנים השחורים שזוכים באוסקר – ורק הם – מודים בנאומם לאלוהים. שש פעמים הזכיר דנזל את האל. שש פעמים. ואנשי השיווק – להם לא היה חלק בזכייתו? להם לא מגיע איזה אזכור אחד קטנטן? קמצן.
ברגע שדנזל הפנה את גבו לרדת מהבמה, ג'וליה רוברטס – נרגשת עד עמקי נשמתה – הסתערה עליו בקפיצת ראש ונתלתה על כתפו בתנוחת "שק-קמח". גם כשהצלמים הקיפו אותו כדי שידגמן להם פוזה היא לא הרפתה. שתי אפשרויות: ג'וליה לא התרגשה מעצם הזכיה של דנזל כמו מעצם המצאותן של מצלמות באזור, או – וגם זה הסבר הגיוני – שהיא נתנה לו בטעות את הפסלון שלה.

נפלאות התבונה החתולית
טקס האוסקר עמד בפני סיום. כל שנשאר היו פרס הבימוי ופרס לסרט הטוב ביותר. עוד לפני ש'נפלאות התבונה' הוכרז כזוכה בשתי הקטגוריות, החתולים נעלמו מטווח העין. הם, את הלקח שלהם – כבר למדו.

אמא שלך אוסקימורון!
מספיק קשקשתי. הגיע הזמן לעבור לתוצאות האוסקימורון – תחרות ניחושי האוסקר של האתר.
ובכן, 251 קולות כשרים הוזנו (ידנית! פעמיים!) לטבלאות הניחושים, סומנו ונספרו. כתוצאה מכך העורכות מזוגגות המבט הגישו בקשה להנהלת "עין הדג" כדי שזו תממן להן את עלות בדיקת רופא העיניים.

למרות התווספותה של קטגוריה נוספת לתחרות, גם השנה המקום הראשון (הפעם אלה הם שני סרטי דיוידי מתנת לייזר-קלאב וחולצת 'אוסקימורון') נכבש באמצעות 8 ניחושים נכונים.
שי (לא זו שהתרמוסטט שלה מקולקל) צפה/צפתה מראש את זכייתם המפתיעה של האליברי וג'ים ברודרבנט, אך בחר/ה את ראסל קרואו לתפקיד השחקן, הלן מירן לתפקיד שחקנית המשנה, ו'בלק הוק דאון' בצילום. כל שאר הקטגוריות נוחשו נכונה. רבותי, יש לנו מנצח!

ארבעה אנשים ניחשו 7: מוטי בן זיו, בועזז, הממסד האפל ופיטר פן. המנצחים הוכרעו בעזרת שאלת שובר השוויון, וגם פה הקרב היה צמוד: מוטי בן זיו הימר על נאום של 120 שניות (2 דקות בדיוק נמרץ), פיטר פן סבר שזה יהיה 168 שניות. שניהם זוכים בסרט DVD מתנת לייזר-קלאב, ובחולצת 'אוסקימורון'. הממסד ובועזז, שנתנו הימורים סלחניים יותר (89 ו-85 שניות בהתאמה) נשארו מאחור כשדנזל בחר קודם כל לקחת את הפסלון, אח"כ לחבק, ורק אז התפנה לספר על ילדותו – סה"כ 140 שניות של תודה לאל.

הגולש הנוסף שנבחר אקראית מבין 251 המנחשים (ללא קשר לאיכות ניחושיו) הוא רובין, והוא יקבל סרט DVD.

רובין ושאר הזוכים – העם מצפה לנאומי הנצחון המסורתיים (ואנחנו? האצבע שלנו מוכנה על הסטופר).

תגיות: