היי, נראה לי שאתם כבר יודעים איך העסק הזה עובד. יהיו כאן ספוילרים, ומכיוון שהדף הוא (בסופו של דבר) לעונה בשלמותה יש לשים לב (למי שקורא) שיהיו ספוילרים לפרקים, ובנוסף יש לוודא (למי שכותב תגובות) סימון ספוילרים לפרקים ספציפיים. לצורך העניין, ספוילר הוא כל פרט עלילה משמעותי, כולל הופעות של שחקנים מסוימים. בכל מקרה, הנה רומי וואן קיוצי.
פרקים 1 ו-2
תגידו מה שתגידו על "נקמת הסית'" – ילדותי, דיאלוגים מזעזעים, עלילה חסרת היגיון – ב-17 השנים שחלפו מאז שיצא הסרט לאקרנים, לא היה רגע אחד בסאגת "מלחמת הכוכבים" שהתעלה, מבחינתי, על הדו-קרב בין אנאקין סקייווקר ובין חברו הקרוב / אחיו בדם / שותפו / מורו / יריבו המר / הפרטנר שלו לסריגה אובי וואן קנובי. זהו דו-קרב מלא יצרים, רגשי, גדול מהחיים, בין שתיים מהדמויות האייקוניות בעולם הקולנוע. טרילוגיית הפריקוולים, על שלל מגרעותיה (ואני נדיב, כן?) הכינה עצמה לאותן 11 דקות שבהן שני לוחמי הג'דיי מחליפים מהלומות ועושים פירואטים באוויר כשמסביבם לבה וברקע ג'ון וויליאמס מתפרע. כששואלים אותי מדוע אני אוהב את "מלחמת הכוכבים", זו הסיבה.
לכן כשהוכרזה סדרה בכיכובו של אובי וואן שתשיב למסך הן את יואן מקגרגור והן את היידן כריסטנסן כדי להמשיך את הסיפור שלהם, הייתי אמביוולנטי. כי מצד אחד, "אנ'לאמאמיןזהאוביוואןהולישיטאיזהכיף!", ומצד שני, מה בשם יודה נשאר לספר שאנחנו לא יודעים? דארת' ויידר עושה ברחבי הגלקסיה את מה שדארת' ויידר עושה, בעוד אובי וואן מתצפת מרחוק עם משקפת על ילד קטן שלא מכיר אותו וקונה לו צעצועים (באופן לא פדופילי, ככל הניתן).
גם יוצרי הסדרה הבינו שאין להם מרחב תמרון פה, לכן הם הלכו על נוסחה שכבר הוכיחה עצמה. ובאמת שאפו לדיסני ולוקאספילם שלא חשפו מראש את מהות הסדרה, כי מכל הניחושים שהיו לי, אובי וואן שומר על ילדה צעירה וחשובה שהיא גם חזקה בכוח (הנסיכה ליאה, בגילומה של ויויאן ליילה בלייר) – ויחדיו הם יוצאים להרפתקה מסוכנת בגלקסיה בזמן שגורמים עוינים רודפים אחריהם – היה בתחתית סולם הניחושים שלי (טוב, בעצם מקום שני אחרי "הבסיסט של הרד הוט צ'ילי פפרס בתפקיד נבל"). לא כי הניחוש מופרך, אלא כי מדובר (בערך) בתיאור של "המנדלוריאן" (נוח על משכבך בשלום "המנדלורי", היית הגיוני תחבירית מדי כשם לסדרה הזאת עבורנו).
אך קיימת סיבה מדוע בהוליווד, בספרות ובתעשיית המשחקים ממשיכים למחזר את הרעיון; ככה פשוט, ככה יעיל. והנה, למרות דין וחנן, ולמרות כל שאר הדוגמאות שאתם יכולים לשלוף – מצאתי את עצמי מושקע בהרפתקאות אובי וואן וליאה אורגנה בת העשר. המפגש הזה אפילו לא מופרך מדי: אם חושבים על זה לעומק, באמת שלא קיבלנו הסבר מדוע ליאה בתחילת "תקווה חדשה" מכירה את אובי וואן היטב וסומכת עליו שיציל אותה. עכשיו אנחנו יודעים למה: כי הוא כבר עשה את זה בעבר.
ובתכלס, זה משנה מה אובי וואן עושה? אני מוכן לראות את יואן מקגרגור מכבס גרביים במשך 90 שעות, אז מיני סדרה של שש שעות שבה הוא חוזר לאחד מתפקידיו האיקוניים? נפלא. מקגרגור מחליק בטבעיות לנעליו של אובי וואן, כאילו את קריאת הקאט האחרונה של "נקמת הסית'" הוא שמע רק לפני שבוע. מקרגור הוא אובי וואן כפי שאובי וואן הוא מקרגור, ויסלח לי אלק גינס. ניכר שהוא לא בא לפדות צ'ק וללכת (כמו שחקנים אחרים ביקום "מלחמת הכוכבים": מהריסון פורד ועד, הממ, אלק גינס). כל מבט, כל מחווה, כל משפט שיוצא לו מהפה – כולם מחושבים ומלאים באמוציות באופן שאותו רק שחקן שבאמת אוהב את הדמות שלו מסוגל ליצור. הסדרה היא המופע של אובי וואן והיא שווה כל רגע מהבחינה הזו.
כעזר כנגדו, כאמור, הביאו את ליאה הקטנה. כפיצוי על חנן (חמוד ככל שיהיה, הרבה הוא לא מדבר), ליאה הקטנה היא פטפטנית שחבל על הזמן. ואני מתכוון לכך מילולית: חבל על כל זמן שאנחנו שומעים אותה מדברת. השחקנית מקסימה, כריזמטית, קורנת, מוכשרת לחלוטין והיא נראית כמו קארי פישר בקטן, אבל תכונות האופי שנתנו לה גרמו לי לרצות להיות אל-הורי.
ובתור דמות הו-כה-חכמה לגילה, ליאה עושה שטויות מסַכּנות חיים, ועוד אחר כך מחלקת עצות שהיא בעצמה התעלמה מהן דקות קודם לכן – לאחר המנוסה שלה מאובי וואן היא מעיזה ללמד אותו שאם מישהו מציע עזרה, צריך לקבל אותה. שתפו שכולם יראו את הצביעות.
ייתכן פשוט שליאה צפתה ב"תקווה חדשה" וידעה שהיא יכולה לסכן את החיים שלה ושל אובי וואן כי שניהם ממילא יהיו בסדר. וכן, כצפוי, עיקר הבעיה עם "אובי וואן קנובי" היא שאנחנו הצופים יודעים שלא משנה כמה פעמים ליאה תיפול מהגג או תיחטף, היא והג'דיי שאוהב לגעת בשפם שלו יסיימו את פרק 6 כשהם באותה נקודה שבה התחילו (אלא אם נקבל איזה טוויסט עם שיבוטים או שטויות במולטיוורס בסוף או משהו). לכן ריבה סוונדר פה כדי לתבל את העניינים, דמות שנשלחה לצוד את אובי וואן בחסות האימפריה אך נראה שיש לה עניין אישי איתו. השאלה היא איזה עניין.
סתם נו, זו סדרה של "מלחמת הכוכבים" והתשובה ברורה: ריבה היא אחת מהפאדוונים שאנו רואים בתחילת הפרק הראשון (ספציפית, זו שמופיעה בשוט הראשון), אותם פאדוונים שאנאקין אמור להרוג דקות לאחר מכן – אלא שאותה הוא שמר בחיים, ככל הנראה. זו הסיבה שריבה מודעת לאחד הסודות השמורים בגלקסיה: אנאקין סקייווקר ודארת' ויידר הם היינו הך, והאובססיה שלה לאובי וואן היא האובססיה של אנאקין שעברה אליה.
רק חבל שלדמות שלה יש יותר מזל משכל, משום שהתכנית שהגתה – לחטוף את ליאה – לא אמורה הייתה לעבוד. מנין לה שבייל אורגנה לא ישלח שכירי חרב או צבא במְקום אובי וואן? הרי אין לה, לכאורה, מושג שליאה היא יותר מסתם נסיכה, ושמבצע ההצלה צריך להתבצע בשושו.
אבל בכתיבה העצלנית היא לא אשמה, והשחקנית שלה, מוזס אינגרם, יודעת לעשות פרקור ופעלולים לא רע בכלל, יש לה נוכחות מאיימת וכשהיא שולפת את חרב האור האדומה שלה, לא יכולתי שלא לדאוג לשלומם של הגיבורים שלנו. כשהיא על המסך, היא מצליחה להשכיח, לרגע, שאובי וואן וליאה ישרדו כל מפגש איתה.
למרות הבעיות שהסדרה הגיעה איתן כחלק מעסקת החבילה (בתור היותה סדרת פריקוול), נהניתי משני פרקי הפתיחה– ולא רק כי אני מעריץ גדול של "מלחמת הכוכבים" ומעריץ גדול יותר של אובי וואן. "אובי וואן קנובי" נראית ומתנהגת כמו חלק טבעי בפאזל של הסרטים המרכזיים, וערכי ההפקה משקפים זאת; הסדרה נראית מדהים, פס הקול שלה "קולנועי" (ותודה לג'ון וויליאמס) והקרדיטים דומים לסגנון הקרדיטים שבסרטים.
עוד יתרון הוא שאחרי שבילינו בטטואין זמן רב מדי, נראה ש"אובי וואן" לא מתכננת לבקר בכוכב החול המעפן הרבה. הטיול של אובי וואן וליאה בגלקסיה הוא שילוב נהדר של נוסטלגיה וערך מוסף – אנחנו זוכים להכיר מקרוב את הלך הרוח בשנות האימפריה הראשונות, לשם שינוי במקומות מרכזיים כמו אלדרן (איזה כוכב נחמד, כמה חבל אם… יקרה לו משהו), כוכב צ'יינה טאון וגם, לפי הסוף של פרק 2, כוכבים מעניינים נוספים ממתינים לנו בהמשך.
וכן, אני אפילו במתח ורוצה לדעת מה יהיה התפקיד של דארת' ויידר בהמשך, ואני חוזה את עצמי צועק כמו ילד כשאובי וואן ישתמש בהמשך בלייט סייבר שלו (אבל אובי: אם אתה לא רוצה שידעו שאתה ג'דיי, אולי תסתיר אותה?). עם שחקנים טובים ודינמיקה מקסימה ביניהם, סצנות אקשן נהדרות, אפקטים מרהיבים ותחושה כללית של "כיף" כפי ש"מלחמת הכוכבים" אמורה להיות – מדובר בהתחלה טובה, הגם שלא מושלמת, לסדרה שעוסקת בדמות האהובה עליי בפרנצ'ייז. אומנם לא ביקשתי אותה, אבל אני שמח שהיא פה.
פרק 3
"ב-ב-ב-רוכים הבאייים צופים יקרים לדרבי נוסף בין רם המעריץ ובין רם המבקר. השמש מברכת אותנו בנוכחותה פה באצטדיון ע"ש דג אדום, וזה בהחלט מבטיח קרב לוהט. לוהט כמו אובי-וואן שמתפתל מכאבים בתוך אש!".
"איו! לא מאמין שאמרת את זה עכשיו רם הקריין. אין, אתה לא נורמלי אתה".
"תודה תודה רם הפרשן, אני שמח שאתה פה היום איתי".
"הכבוד כולו שלי רם".
"חן חן. אז רם הפרשן, מה מצפה לנו היום?"
"ובכן רם, דיסני עשו זאת שנית: לאחר פרק 8 של "המנדלורי" עונה 2, בבית העכבר הינדסו את חלומותיהם הפרועים של המעריצים כשהפגישו הפעם דמויות אייקוניות – במקרה הזה, איחוד בין אובי וואן קנובי ובין דארת' ויידר. ובאמת רם, כל דבר אחר שקרה בפרק מתגמד לעומת האירוע הזה המכונן שהגיע אלינו די בהפתעה".
"ואיך לדעתך יסתיים היום הקרב בין רם המעריץ ורם המבקר? כי אני זוכר שבפעם שעברה, רם המבקר קיבל נוק אאוט בסיומו של קרב חד-צדדי".
"כן אבל בוא לא נשכח שרם המבקר התאמן ה-מ-ו-ן. ואם תשאל אותי, 'הספר של בובה פט' לא רק שחישל אותו אלא שינה את מאזן הכוחות. זו לא תקופה פשוטה עבור שחקנים בעמדת המעריץ".
"אני מניח שתכף נגלה מה יקרה, משום שקריאות הבוז מהקהל מלמדות אותי שרם המבקר עולה לזירה, והוא לבוש היום אדום!".
"כן אבל לא נראה שזה מפריע לו. רם המבקר התכונן רבות לקראת היום הזה והוא מוכן לספוג".
"כן כן ו…. הנה רם המעריץ (!) עולה לזירה לבוש כחול עם קריאות הידד מהקהל! איזה מלך, שרוף עליו. שרוף!".
"כמו אובי וואן אחרי הפרק הקודם".
"איו! גם אתה חריף היום רם הפרשן".
"ובכן הנה שני המתמודדים נעמדים אחד מול השני, קדים קידה כפי המסורת ורוקדים מקָרנה. כעת רם השופט מבקש מכל אחד מהם ללקק לעצמם את האף ו… רם המבקר הצליח ללקק לעצמו את האף מהר יותר! זאת אומרת שהוא זה שמתחיל".
"למה (!!!) לכל השדים אובי וואן וליאה לא יכלו לחכות עוד שניות בודדות עד שהעזרה שהם חיכו לה תבוא? שניהם באו והלכו משם באותו רגע! כבר חציתם חצי גלקסיה כדי להגיע לשם, אז אתם הולכים מנקודת המפגש בשנייה הראשונה? זו כתיבה רעועה זה מה שזה".
"אין, איך ידעתי שתתחיל מהחלקים האיטיים של הפרק. אז ביג פאקינג דיל. זה שהם לא חיכו זה מה שמפריע לך? סצנת הנסיעה שלהם לאחר מכן עם חיילי הסער הייתה מותחת ומסעירה".
"פתיחה סולידית מצדו של רם המבקר וקאמבק חלש, חלש מאוד, מצדו של המעריץ אם תשאלו אותי".
"אכן פתיחה חלשה מצדו של המעריץ, נראה כי הוא הגיע לפה עם עודף ביטחון עצמי אחרי הקרב הקודם. הרי כולם יודעים שהפרק הזה התחיל לא משהו".
"מותחת ומסעירה? אתה צוחק עלי? אני לא יודע מה היה מביך יותר: אובי וואן אומר בטעות את שמה האמיתי של ליאה או חיילי הסער שקנו את הסיפור המצוץ מהאצבע שאובי וואן מכר להם. עלק 'אה, ליאה זו אמא שלה. סליחה, התבלבלתי'. באמת, רם המעריץ. אפילו ממך אני מצפה לסטנדרטים גבוהים יותר".
"הוווו בכל שנותיי כקריין פיקטיבי לא ראיתי שקט כזה מהקהל, רם המבקר הגיע היום חמוש!".
"אבל… הרגע שלהם לבד בו ליאה שואלת את אובי וואן אם הוא אבא שלה האמיתי. זו הייתה סצנה כל-כך טעונה…".
"… טעונה בבולשיט! התסריט הריח מעודף מאמץ. אין סיבה אמיתית שליאה תחשוב שאובי וואן הוא אבא שלה. פרק לפני היא אמרה שהוא מתאים להיות סבא שלה".
"השוונג של רם המבקר עדיין בעיצומו אבל המהלך האחרון שלו, וואלה היה לא משהו. בהחלט מתאים לאדם חסר רגשות כמוהו לא להביע רגש בסצנה שְבה ילדה מאומצת שואלת מישהו אם הוא אביה".
"כן רם הפרשן אתה צודק, ונראה שהקהל מסכים כי שריקות הבוז התחזקו שוב ורם המבקר מתחיל להיראות לחוץ…".
"אממ… אממ… אובי וואן… אובי וואן יכול היה להשתמש בכוח ולגרום לחיילי הסער להתעלם מהם! אך אפילו פעם אחת הוא לא השתמש ביכולת שהייתה מונעת מהם צרות!"
"הקהל שוב דרוך".
"אובי וואן התנתק מהכוח מאז מה שקרה לו עם אנאקין בנקמת הסית'".
"כן כן, שמעתי את התירוץ הזה. אבל כשהתסריט דורש ממנו להשתמש בכוח אז לפתע אין לו בעיה, הא? כשליאה נפלה מהגג בפרק הקודם לא היה לו קושי להשתמש בכוח כדי להציל אותה".
"זה אומר שהכוח עובד רק באינסטינקט, כאשר ליאה בסכנת חיים".
"וואו, בן-אדם – קבוצת חיילי סער שמכוונת עליהם רובים זו לא סכנת חיים מבחינתך? אני יודע שהם המחטיאים הגדולים בגלקסיה, אבל עדיין. אובי וואן וליאה השתטחו על הרצפה עם ידיים מאחורי הראש, אובי וואן עצָם את העיניים שלו וכבר היה מוכן למות. מה זו השטות הזו? ככה הוא מוותר? המפקדת של חיילי הסער התגלתה כחברת מחתרת וזו הסיבה היחידה שליאה והוא עדיין בחיים. כתיבה עצלנית שכזו לא ראיתי מאז הכתיבה העצלנית שהייתה בתחילת הפרק, והיא בטח שלא עושה חסד עם הדמות של אובי וואן".
"אוקי, אוקי, אוקי. קרציה. מודה. הפרק התחיל לא משהו. זה מה שרצית לשמוע? וואלה, אין סדרה או סרט של 'מלחמת הכוכבים' שכתובים היטב מאלף עד תו. זו סדרת ילדים, נראה לך שאני לא יודע את זה?".
"כן אבל גם כשכותבים לילדים צריך סטנדר…"
"אבל…"
"הוווו הנה זה מגיע".
"…כל הדקות האחרונות של הפרק שוות. כל. רגע! כל. פאקינג. רגע! עכשיו תגיד לי, תגייייד לי שההגעה המפתיעה של דארת' ויידר והקרב בין שני הג'דיי החזקים בגלקסיה הותירו אותך אדיש. כולנו חיכינו לרגע הזה לא רק ב-17 השנים מאז 'נקמת הסית' אלא ב-45 השנים מאז 'תקווה חדשה'! החלום הרטוב של כל מעריץ, בין אם של הטרילוגיה המקורית או הפריקוולים, מתגשם פה לנגד עינינו".
"…"
"אובי וואן ודארת' ויידר, פנים מול פנים, בקרב רווי באמוציות. אובי וואן הפעם בעמדת הנחיתות, בורח בעודו מוכה יגון וטראומה. כשדארת' ויידר רדף אחריו בחשיכה, אפשר היה לחוש את האימה דרך המסך. וזה כל מה שרציתי ואף מעבר לכך. כל זה ואנחנו רק בפרק השלישי, רם. אנחנו רק… בפרק… השלישי".
"זה כבר לא מספיק".
"לא, זה לא ייתכן…"
"חפש עמוק בתוך הרגשות שלך כי אתה יודע שזה נכון. לנפק על אוטומט את מה שהמעריצים רוצים לראות, צריך לבוא יד-ביד עם כתיבה טובה ותסריט שהוא הגיוני. הגיוני! זה לא מארוול פה. 'מלחמת הכוכבים', הרבה לפני דיסני פלוס, ידעה ללכת על הקו הדק הזה שבין סיפוק המעריצים ודרישות התסריט. רגעים כמו הקרב שראינו השבוע הגיעו במידה, וזה היופי בהם. הם היו נדירים. מיוחדים. אבל כשפאנסרביס אחד מחליף פאנסרביס אחר, מרוב פאנסרביס לא רואים יער. עלילה טובה צריכה להיות דבק שמחבר את הכל, כדי שהסדרות והסרטים יחזיקו מים לא רק בעוד שנים רבות אלא אפילו בשבוע הבא – כשתדעך ההתלהבות הקולקטיבית ממפגשי פסגה שכאלה".
"מוכרח… להתנגד…".
" אובי וואן לא צריך היה לשרוד את הדו-קרב. מטומטם כל מה שהלך שם. מעט אש ודארת' ויידר מוותר? ואף אחד מהם לא רואה את הדרויד הענק מגיע? צלפית אחת כנגד דארת' ויידר ושמונה חיילי סער זה כל מה שנדרש כדי להציל אותו? ברצינות? אני כן שמח שהקרב אירע רק בפרק השלישי משום שנראה כי יש לפחות עוד שיא או שניים לפנינו, שיא שהוא לא המפגש התמוה והכתוב-רע שקרה פה השבוע".
"אני… מוותר".
"ו… רם המעריץ על הרצפה. הקרב הזה נגמר!".
"כן, אבל נראה שרם המבקר בא להושיט לו יד. איזו אצילות, הלוואי והיינו רואים יותר אחווה שכזו בין מעריצים ומבקרים".
"בוא. הכל בסדר חבר יקר. יש שלושה פרקים לפנינו, וזה באמת היה קרב מוצלח. דארת' ויידר היה מפחיד מאוד…".
"הוא… הוא באמת היה מפחיד".
"ואני מתחיל לחבב את ליאה".
"רם המעריץ מנגב דמעה וצוחק".
"יש משהו חמוד בחוצפנית הקטנה הזו".
"ניצחת היום, באופן הוגן".
"לא. שנינו ניצחנו".
"צודק".
"אבל מה זה הטִמטום הזה שלאובי וואן יש אח?".
פרק 4
יש לי דבר אחד טוב לומר על פרק 4: הוא קצר.
זה לא שסבלתי במיוחד, אבל מה שיכול (וצריך היה) להיות חמש דקות גג, הפך לחצי שעה של מבצע הצלה איטי שמתנהל כמו משחק וידאו. החל מניטרול של רעים מטר אחד מרעים אחרים, כאלה שלא שומעים דבר, ועד התגנבות שלא אמורה לעבוד (העובדה שאף אחד לא הבחין באיש החשוד עם המעיל המרופט והילדה שהוא הסתיר בפנים, זה הדבר הכי לא אמין בגלקסיה הזו בה יש קוסמי חלל).
ואם כבר הזכרתי התנהלות של משחק וידאו: הסתננות של ג'דיי דרך המים והזגוגיות שהתנפצו ויצרו הצפה שהרגה חיילי סער – כל זה קרה בדיוק באותו הבסיס במשחק Jedi Fallen Order (שהעלילה שלו מתרחשת חמש שנים לפני "אובי וואן קנובי"). הייתם מצפים שהאימפריה תִלמד לתקן פרצות אבטחה חמורות שכאלה. מצד שני, מדובר באותם האנשים שבנו כוכב מוות פעמיים אז למה אני מופתע בעצם?
אם כי המחדל הזה הוא כאין וכאפס לעומת השטות עם ריבה וליאה. חשבתי שמשהו לא בסדר איתי כאשר ראיתי ילדה בת 10 אזוקה בחדר חקירות וצחקתי, אלא שזו הייתה גם התגובה של אשתי והיא הבטיחה לי שהיא לא פסיכופתית. כנראה הסיטואציה אכן מגוחכת; כי למה שריבה תתייחס לליאה כאילו היא לכדה הרגע את אובי וואן? אני יודע שהאימפריה מורכבת מאנשים רעים, אבל רעים מספיק כדי לענות ילדה בת 10? זה מסוג השטויות שהייתי מצפה לראות בלוני טונס. אולם ככל שהסדרה מתקדמת ריבה מתגלה פחות כאינקוויזיטורית האינטליגנטית והמאיימת שחשבתי שהיא, ויותר מישהי שזורקת רעיונות מרושעים לקיר בתקווה שאחד מהם יידבק.
לא שהסובבים אותה חכמים גדולים. כיצד זה שבבסיס כה גדול, רווי אינקוויזיטורים מאיימים ומטוסי קרב על הקרקע – אף חייל לא מנטרל בתוך שניות שני מורדים חסרי ניסיון עם מטוסים רעועים שהגיעו יש מאין? הייתי אומר שזה מאיר את האימפריה באור שלילי אבל גם אובי וואן יצא פיתה מהסיפור: הג'דיי הגיבור שלנו כבר על מטוס עם ליאה, אותה אחת שהוא התבקש להציל, וזאת לאחר מבצע הצלה נועז (שהשד יודע איך זה משהו מכל זה עבד לו). מדוע לא פשוט לקחת את הילדה מיד הביתה? אמרתי כבר שזה מה שהוא התבקש לעשות? כי זה מה שהוא התבקש לעשות! המעקב שריבה שמה עליהם היה שווה לטוסיק אם ליאה הייתה פשוט חוזרת לאבא שלה באלדראן.
ואין לי הרבה מה להוסיף מעבר לכך, פרק סתמי שכתוב רע. ללא אימפקט רגשי מאחוריו (מצטער ווייד, נראית כמו בחור נחמד אך אין לי מושג מי אתה), עם עלילה מסורבלת ונטולת כל היגיון ורגעים שמתאימים לסרט מצויר של שבת בבוקר ולא ל-"מלחמת הכוכבים", פרק 4 מסתמן ככבשה השחורה של הסדרה. אני אומר "מסתמן" כי עוד לא ראיתי את שני הפרקים האחרונים ויש סיכוי לא רע שאחד מהם ייקח ממנו את התואר. לצערי, פני הדברים כרגע מעידים רעות על סוף הסדרה.
פרק 5
פרק 5 של "אובי וואן קנובי" מדגים את הבעיה השורשית בסדרה שנאלצת ללכת על קצות האצבעות בין שברי זכוכית על מנת לא לפצוע את הקאנון. על פניו, הפרק מכיל אינספור רגעים מוצלחים: המחתרת נדחקת לפינה כשחיילי האימפריה שועטים בכל הכוח ("אחרוני הג'דיי"? זה אתה?), חזרנו לימי טרילוגיית הפריקוולים באמצעות פלאשבק (ואם לדייק, לימי "מתקפת המשובטים") ובכך זכינו סוף סוף לראות את היידן כריסטנסן במלוא הדרו וחוצפתו, אובי וואן לשם שינוי מתנהג כמו גיבור הסדרה ומציל את כולם בזכות תכנית מבריקה, כזו שמזכירה לנו שהג'דיי משתמשים בשכל ולא רק בכוח הזרוע, ודארת' ויידר הוריד ספינת חלל מהאוויר כאילו הייתה כדור טניס.
ובכל זאת, פלוני אלמוני שלא יודע מה עתיד לקרות עם הדמויות האלה וניגש לסדרה כדי ליהנות ממנה בפני עצמה (כי יש גם כאלה) עתיד לצאת עם תחושה אנטי קליימטית מהפרק, אשר מסתמן כפרק השיא של הסדרה. כי בעולם בו הסרטים הבאים לא קיימים, הנסיכה ליאה לא הייתה נעלמת לתוך חור נידח על מנת שלא תפריע למבוגרים לעשות את שלהם, אלא היינו זוכים למפגש טראגי ורווי בגילויים מרעישים בינה ובין אביה הביולוגי שנמצא ממש בסביבה.
ובעולם שכזה, אובי וואן ותלמידו לשעבר היו זוכים אולי לדו-קרב שני (שלישי, טכנית) או, קצת יותר חשוב ממכות, לשיחה אמיתית בין השניים. לא "אני אהרוג אותך על מה שעשית לי" כפי שהיה בפרק 3, אלא משהו ברוח השיחה האמוציונלית שאובי-וואן וריבה ניהלו, בה שניהם מביעים את האכזבה, הכעס והתסכול שלהם אחד כלפי השני.
אך כשאנחנו יודעים שאובי וואן וליאה צריכים לסיים את הסדרה במקום בו התחילו, אין לפרק מרחב תמרון שמאפשר לדמויות הראשיות ולנבלים להתפתח כמו שצריך. מפגש משמעותי יותר בין אובי וואן לדארת' ויידר לא הגיוני נוכח המפגש האחרון ביניהם ב-"תקווה חדשה", והנסיכה ליאה לא אמורה לדעת שום דבר אודות אביה למשך שנים רבות.
מה שמותיר לפרק 5, להתעסק עם שאריות. ריבה, כפי שכולנו חשדנו, הייתה מתלמדת באקדמיה של הג'דיי בעת פקודה 66. מודה, הטוויסט לפיו היא למעשה "צדה" את דארת' ויידר תפס אותי לא מוכן, אך בקונטקסט הפעולות שהיא עשתה עד כה – הגיוני זה לא. התכנית שלה הייתה לתפוס את אובי וואן ורק ככה היא תוכל לתפוס את ויידר? קשה להאמין שלא הייתה לה תכנית מסורבלת פחות להימצא איכשהו לבד עם הסית' לורד.
ולמרות ההיגיון הלקוי שמאחוריו, המפגש בין השניים רווי אמוציות ונהדר. כמו חתול שמנסה לגבור על טיגריס, הקרב חד-צדדי ומהיר. הלורד בקושי זז מהמקום, והשימוש שלו בהדיפות-כוח מרענן ומקורי בנוף קרבות חרבות האור ואקדחי הלייזר. עשרות שנים לתוך הפרנצ'ייז ואני עדיין מופתע לטובה מהאופן בו יוצרים חדשים וצעירים מחפשים דרכים מקוריות לתבל את הקרבות ב-"מלחמת הכוכבים". לצערי, דווקא הקרב בין אובי-וואן לאנאקין בסצנות הפלאשבק הוא הרבה יותר "פרווה"; הם מחליפים מהלומות, מתגלגלים קצת על הרצפה וזהו בערך. ובתור אחד שחושב שסצנות האקשן בטרילוגיית הפריקוולים הן הוורסיטליות ביותר, עם פירואטים באוויר וטכניקות שלא נראו מאז אותם הסרטים, יצאתי מאוכזב מהפלאשבק בהיבט הזה.
אולם בהיבט הדרמטי הפלאשבק אפקטיבי מאוד, ומזכיר לנו שלא רק שאנאקין היה כבר אז חמום מוח, אלא שגם הג'דיי עצמם היו, בואו נודה, מתנשאים ומעצבנים. אובי וואן, הילד ניצח אותך בהגינות. לא ה-"אובססיה שלו לניצחון" היא שתגרום למפלה שלו אלא חוסר היכולת שלך ושל החברים שלך לפרגן מדי פעם.
עם כמות גדולה של רגעים יוצאי דופן ואווירה של "דחיקה לפינה" ששררה באוויר לכל אורכו, את פרק 5 אזכור בסך-הכל לטובה. הייתי מתעכב בשמחה על רגעים מטומטמים בתסריט (דוגמת ההולוגרמה האידיוטית מבייל אורגנה שהזיכרון שלי מתעקש שהלכה בערך ככה: "היי אובי וואן קנובי, אני מקווה שהילדים של דארת' ויידר, שהוא אנאקין סקייווקר, בסדר. לא שמעתי ממך הרבה זמן, הג'דיי לשעבר אובי וואן קנובי, ואני דואג. אז אם לא אשמע ממך בקרוב, אז אני, בייל אורגנה, אסע בעצמי אל טטואין, היכן שבחזקתו של לארס אוון נמצא הילד, שהוא, כאמור, הבן של דארת' ויידר, שהוא גם אנאקין סקייווקר, כדי לוודא שהכל בסדר שם בטטואין. בסדר, אובי וואן קנובי? הבנת?? ואגב, למה רצחת את ארלוזרוב?") – אבל בשלב הזה, זה כמעט כמו לבעוט בחיה פצועה: קל מדי.
עם פרק אחד בלבד לפנינו, וריבה שגילתה לגמרי במקרה שיש ילד מיוחד בטטואין – פרק 6 ככל הנראה יחתום את סיפור האיבה שלה כלפי אובי וואן. אם כי אני תוהה מה יהיה התפקיד של דארת' ויידר בפרק הסיום, הרי כבר פעמיים שאובי וואן התחמק לו מבין קצות האצבעות, ופעם שלישית זה כבר באמת מגוחך. אני מקווה שלפחות נזכה למפגש אקראי בין ליאה ולוק, מה שלא יסתור את הקאנון כי כמה מכם זוכרים בני 10 שפגשתם לרגע כשהייתם בני 10? בדיוק. אפשרי ביותר. תנו לנו את זה בבקשה.
פרק 6
נסו להיזכר ברגעים האייקוניים בתולדות "מלחמת הכוכבים" ומה שיעלה לכם בראש זה, לרוב, שני קוסמים בחלל שמחליפים מהלומות עם חרבות לייזר. פרק 1? שני קוסמי חלל נלחמים מול קוסם חלל אדום. פרק 3? קוסמים בחלל רבים כשיש לאבה מסביב. פרק 5? קוסמים שרבים אחרי שאחד גילה לשני שהוא אבא שלו. פרק 8? קוסם חלל נלחם באחיין שלו. הבנתם את הרעיון. "מלחמת הכוכבים", בבסיסה, עובדת כבר 45 שנה בגלל קונספט שהוא ככה פשוט וככה מבריק, ואם הגעתם לגיל בו קוסמי חלל עם חרבות לייזר לא מניד לכם עפעף כנראה שאיבדתם את הילד שבתוככם. על אף שנהייתי גם אני ביקורתי עם השנים, בגלל דרישות חצופות מצדי לעלילה טובה בין כל הסוווש וווש וווש – הביקורתיות נשכחת ברגע בו "מלחמת הכוכבים" עושה, שוב, את מה שהיא עושה הכי טוב, ובכך גורמת לי לחייך כמו דביל ולנשוך את השפה התחתונה מרוב התרגשות.
עכשיו, אני לא אומר שפרק 6 של "אובי וואן קנובי" מכפר על קווי עלילה שהם, איך לומר בעדינות, דפוקים – אבל הוא כן מצדיק לבדו את הצפייה בסדרה. בעיקר בעיקר בעיקר אם "מלחמת הכוכבים" עבורכם היא, כמו עבורי, קוסמים בחלל שמחליפים מהלומות עם חרבות לייזר – משום שפרק 6 מצטרף בגאווה אל הרגעים האייקוניים בתולדות הזיכיון רב השנים.
התלונה העיקרית שלי על "אובי וואן קנובי" הייתה שגיבור הסדרה מתנהג פחות כמו גיבור ויותר כמו אחד שנגרר להרפתקה שהוא לא רוצה לקחת בה חלק. אלא שהפרק האחרון מזכיר לא רק מדוע אובי וואן (מודל יואן מקגרגור) הוא הדמות האהובה עלי ב-"מלחמת הכוכבים", אלא מדוע הוא נחשב לג'דיי אימתני. ואמנם, עד כמה שהמפגש בין דארת' ויידר לאובי וואן בפרק 3 נעשה באופן יוצא מהכלל, לא באמת ראינו בו שני קוסמי חלל מחליפים מהלומות עם חרבות לייזר – זה היה מפגן בריונות חד-צדדי. האובססיה של האימפריה ללכוד את אובי וואן הייתה פחות הגיונית מהרגע בו אובי וואן הפסיד כמו כלב.
אבל אובי וואן של פרק 6 הוא חיה מזן אחר. לא רק שהוא נלחם מול הסית' לורד כשווה לו, אלא הוא הביס אותו. הביס! דארת' ויידר, אותו אחד שבשבוע שעבר עצר ספינת חלל מבלי להזיע, ולמעשה גורם לאחרים להזיע רק למשמע השם שלו – הפסיד. ולא תגידו שהסית' לא התאמץ. מתי בפעם אחרונה ראיתם אותו מחזיק את חרב האור שלו עם שתי ידיים? דארת' ויידר, כשהוא במיטבו וזועם, הוכה השבוע פעם נוספת שוק על ירך.
מה שמעלה שאלה אחרת. האם היה זה באמת דארת' ויידר שנחל תבוסה או אנאקין סקייווקר שמת סופית? הרגע (המדהים, באמת) בו המסכה שלו נשברת ואנו שומעים לסירוגין את קולם של כריסטנסן וארל ג'ונס, מהווה למעשה את מהלומת המחץ האחרונה לְמה שנשאר מאנאקין. כי רק כעת, כשהג'דיי לשעבר אכן איננו, הרשתה הסדרה להשמיע סוף סוף את נעימת "המארש הקיסרי" (The Imperial March) אשר רבים תהו מדוע נפקדה מהפרקים הקודמים. משום שדארת' ויידר האמיתי נולד עכשיו.
אלא שעל המפגש המדהים בין השניים מעיבה בעיה אחת, אותה אחת שהזכרתי בשבוע שעבר: הקאנון. שני הקוסמים אמורים להיפגש שוב כעבור תשע שנים כך שאובי וואן לא יכול להרוג את דארת' ויידר. אלא שפיזית הוא לגמרי יכול. לוחם הסית' ניצב שני מטר מולו כשהוא כנוע ושבור, אבל התסריט לא מאפשר זאת אחרת האינטרנט היה מתפוצץ. מאידך, אני מודה ליוצרים שהביאו את אובי וואן למרדף אחרי דארת' ויידר לאחר שאובי וואן השתחרר מערמת הסלעים ההיא (כי בהתחשב במפגש ביניהם ב-"תקווה חדשה", עלילתית, יותר סביר לגרום לדארת' ויידר להאמין שאובי וואן מת); אך לאחר שדארת' ויידר הובס, היו צריכים לכתוב סיבה הגיונית יותר לעזיבה של אובי וואן כאשר דארת' ויידר עוד חי ונושם (כמו, וזו רק דוגמה, לאובי וואן יש אפצ'י ודארת' ויידר מנצל את הרגע על מנת לברוח). אובי וואן כבר עשה את אותה טעות בדיוק בעבר, והוא ראה במו עיניו את התוצאה ההרסנית; לא נעים להודות אך ידיו של אובי וואן מגואלות בדם לא פחות מאלה של אנאקין.
אה וקרו עוד דברים בפרק, כאלה שמזכירים לי שלמרות הכל "אובי וואן קנובי" כתובה לא מי-יודע-מה. אני מבין מדוע ריבה הגיעה לטטואין, אבל היא לא יודעת על לוק סקייווקר שום דבר מהותי מלבד היותו חשוב לכמה אנשים שכבר לא רלוונטיים אליה. מדוע לרצות להרוג אותו? ומדוע המרדף שלה אחרי הילד הקרצייה נמשך כל-כך הרבה זמן? היוצרים מודעים לכך שאנו מכירים את לוק סקייווקר ויודעים שהוא לא באמת בסכנה, נכון?
ולא אכחיש, רם המעריץ שמח לראות את ליאם ניסן שוב, אבל רם המבקר תוהה מדוע זה נעשה באופן אקראי שכזה. יודעים מה? אפילו רם המעריץ מסכים איתו. הפרק עצמו מכיל די והותר רגעים עבור כותבי הפאנפיקים והמאיירים בטמבלר לשנים הקרובות, והופעתו של קווי גון ג'ין בתוך כל זה נראית פחות כמו צורך הכרחי של הסיפור ויותר "כי האינטרנט ביקש".
בסופו של יום אזכור את "אובי וואן קנובי" לחיוב ולוּ בגלל הופעתו הנהדרת של יואן מקגרגור, הרגעים המדהימים שרק "מלחמת הכוכבים" מסוגלת לנפק ואפילו את ליאה הילדה למדתי לחבב. זו סדרת הטלוויזיה הראשונה של "מלחמת הכוכבים" שנראית ומתנהגת כמו חלק אינטגרלי מהסרטים ולא כמו אחת מסדרות הספין אוף (טובות ככל שיהיו). עבור מי מכם שנמנעו עד כה מתוצרי לוואי של "מלחמת הכוכבים", ייתכן מאוד ש-"אובי וואן קנובי" שווה את הזמן שלכם. אבל זה תלוי עד כמה אתם אוהבים את "מלחמת הכוכבים", משום שהסדרה נועדה בעיקר (אם לא רק) למעריצים. לי אישית זה מספיק, אבל אני ממליץ ללוקאספילם להגות בעתיד סיפורי "מלחמת הכוכבים" שיתאימו לכולם ואשר ימשכו אליהם גם צופים חדשים, כי רק ככה יוצרים מעריצים חדשים.
מאז שירדתי מ"המנדלורי" בעונה 2
אני מתקשה לחזור, ואיכשהו כל סדרה שרק מגבירה את כמות הדמויות מהסרטים במקום להביא דמויות חדשות רק מרחיקה אותי. ואני באמת אוהב את אובי וואן קנובי בגילומו של מקגרגור.
נראה, אולי אצליח מתישהו לחזור.
באותה סירה, המנדולרי 2 מיצתה את העניין שלי בסדרות האלו ואני פשוט מחכה למשהו שונה וחדש לגמרי.
אני ממש מקווה שthe acolyte היא התשובה, בינתיים זה הרושם שיש לי.
וחאלס עם הסדרות מדבר האלה, לא אכפת לי אם זה מוצדק עלילתית או לא. שיביאו לי איזה גונגל חייזרי עם מקדשים תת ימיים או משהו, לא אכפת לי. אם אין תקציב ולכן בוחרים לחזור לטטואין, שלא יעשו סדרות סטאר וורס.
טוב, ספציפית יש סיבה שסדרה שנקראת אובי וואן תתרחש בטאטואין.
(ל"ת)
בגלל זה הוספתי שלא אכפת לי אם מוצדק עלילתית או לא.
אם היא הייתה מגיעה אחרי 3 עונות של סדרות במקומות אחרים אז לא היה אכפת לי. אבל אחרי 2 עונות של מנדלורי ועונה של בובה פאט נמאס לקבל עוד סדרת מדבר. מצידי היו צריכים לשחרר קודם סדרה על אסוקה בשביל לשבור את היובש המדברי או יותר טוב, לא לעשות סדרה על אובי וואן קנובי.
יש לציין שכתבתי את התגובה למעלה לפני שהתחלתי לראות את הסדרה
(ל"ת)
הסדרה נחמדה אבל עם דיסני תמיד יש אבל.
החל מהלוק האחיד לכל הסדרות עם אותה פלטת צבעים, סגנון צילום ומוזיקה ועד חוסר הרצון לשחרר מעטיני משפחת סקייווקר…
כן, לדעתי אף טרילוגית סטאר וורס לא מושלמת אבל אני מעדיף משהו שהוא high risk-high reward מאשר השקיעה שיש לאחרונה בסוויט ספוט שהוא הטרילוגיה המקורית והתקופה שבין טרילוגית הפריקוולים למקורית.
שיעשו כבר סדרה על הרפובליקה הישנה, או משהו חדש לחלוטין.
מסכים ממש, זה הפריע לי גם
כל הסדרות של דיסני פלוס נראות אותו דבר. זה מתחיל להרגיש כמו צפייה בתוצר שיוצא מבית חרושת, במקום בסדרה עם חזון או כוונות אמנותיות מאחוריה. באמת חבל
נהניתי מאוד
אני חושב שזה גם עניין של מינון. בקושי ראיתי סדרות של סטאר ווקס דיסני, מלבד פרק או שניים של מנדולור, ונראה שהרבה דברים שמרגישים עייפים לאחרים לי מרגישים חדשים. אני חושב שהסדרה הזאת תקום ותיפול על הקאסט הראשי, שבינתיים הוא מעולה
סימנתי את התגובה שלך כספוילר
כי, ובכן, בכל זאת היו בה ספוילרים.
דבר אחד שכן הפריע לי
איפה כל החייזרים? היקום של אובי ואן קנובי מלא בבני אדם, ומלבד כמה אנשים עם קצת איפור לשנות את צבע העור שלהם, הגלקסיה היא די humancentric בסדרה הזאת. מילא המקומות החדשים שאנחנו לא יודעים ממש מה הרכב האוכלוסיה (אפילו שעל סמך התאור נראה הגיוני שכן יהיו הרבה חייזרים), טטואין מלאה בבני אדם וכמעט ולא חייזר אחד לרפואה. מבין שאפקטים זה יקר, אבל למה לא לעשות את זה כמו פעם, תחפושות מסכות ועניינים
תאוריה בלבד, אל תתפוס אותי במילה-
אבל נראה לי שבגלל השלטון הטוטאליטרי והעובדה שפלפאטין הוא אדם, מעמד החייזרים השתנה מאוד לרעה תחת שלטון האימפריה ולכן רואים אותם פחות, (כמו גם זו יכולה להיות הסיבה לכך בצבא האימפריה אנחנו רואים שמשרתים רק בני אדם) בניגוד לפריקוולים (וצבא המורדים) שם הם תחת שלטון הרפובליקה התומכת ברב גוניות וזה מודגש ובולט כך שבכל מקום אתה יכול לראות חייזר ודווקא בני האדם לא ממש בולטים בשטח (אלא אם יש להם תפקיד בסיפור) טאטואין אמנם מחוץ לאימפריה אבל אלא אם כן אתה חייזר חזק (כמו ג'אבה ההאט למשל או צייד ראשים) או חייזר חלק מהנוף (כמו הגזע הטסקן או בני ג'אווה) אין ממש סיבה שתרצה להיות בולט בשטח.
זה קצת יותר מתיאוריה
גזענות ושנאת זרים כלפי "חייזרים" – ובפרט תחת שלטון האימפריה – בהחלט קיימת ביקום מלחמת הכוכבים (אהבתי שהערך שקישרתי אליו מסביר שישנה גזענות גם בקרב הגיבורים, כמו למשל כשליאה כינתה את צ'ובאקה "שטיח מהלך").
מאוד התאכזבתי מהכתיבה משני הפרקים הראשונים
בפרק הראשון, פרק הפתיחה של סדרת אופרת חלל מושקעת ועתירת תקציבים, אין כמעט שום אקשן. מה הם חשבו לעצמם?
יש כמה סצנות שבהן ילדה שנראית בת 5 מצליחה לברוח בריצה די בקלות מאנשים מבוגרים.
אני מקווה ששילמו למקגרגור המון כסף, כי אחרת חבל שהסדרה הזו תעיב על הקריירה שלו.
הסדרה תצטרך להיות כתובה גרוע באופן יוצא דופן
כדי להעיב על הקריירה שלו יותר מהפריקוולים (והוא הצליח לצאת מהם בכבוד).
בשר צריך לעבד בקירור!
(ל"ת)
קצת עיצבן אותי היחס של אובי לחיית הרכיבה שלו
הוא מחנה אותה בעיר ועולה על ההסעה לעבודה ואז חוזר, רוכב הביתה ומחנה אותה שוב בחוץ. כל זה בלי להוריד ממנה את האוכף והראשיה או לטפל בה באיזושהי צורה חוץ מלתת לה קצת טונה מהעבודה. לא נראה שיש לה אפילו שוקת מחוץ לבית שלו. החיה הזו מקבלת יחס של רכב, לא של בעל חיים.
לא בקיאה בחומר, אבל ג'דיי לא אמורים לפעול למען טובת כל היצורים החיים או משהו כזה?
עלילה קצת ממוחזרת אבל עדיין מאד כיפית
שוב גיבור בעולם של מלחמת הכוכבים יוצא להגן / להציל יצור קטן וחסר ישע?
מצד שני, סדרה עשויה היטב וכיף לבלות שוב עם הגיבורים האהובים.
דיברנו על ס״ה בפודקאסט שלנו וגם על הסרט החדש טופ גאן מאווריק.
יכולים להאזין ולהגיב לנו כאן:
https://sites.google.com/view/sarcastim/%D7%A1%D7%A8%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D/topgun?authuser=0
איכס
שני הפרקים הראשונים די שיעממו אותי, קשה לי להראות אכפתיות למחזור החדש של היקום הזה. אבל פרק 3 כבר מחרבן על מה שהפך את ויידר לאייקוני, שעצם הנוכחות שלו מפחידה, שהוא נטמע ברקע ומבהיל, שהוא מגיח רק כשהוא חייב וכמעט תמיד מנצח. לא ספרתי דקות אבל יש מצב שהוא מופיע בפרק הזה כמעט אותה כמות דקות כמו בטרילוגיה המקורית כולה.
הוא אפילו "מפסיד" לאובי וואן כי… קצת אש? איך פספס את הירייה של ההיא, כי היה מרוכז בלשים את אובי וואן על הגריל לרגע?
זה כנראה לא יהרוס את ויידר כאייקון כי הוא כבר חזק מדי, אבל מעצבן ומאכזב מאוד מבחינתי. הפכו אותו לסתם עוד נבל מגושם בסגנון דיסני.
התירוצים ללמה הוא ככה לא משנים לי
יכול לקנות את ה"זה עוד לא ויידר המיומן שאנחנו מכירים במלחמת הכוכבים", אבל זה לא העיקר. התלונה היא על הרס האייקון הענק שהוא ויידר, וזה נכון גם לפריקוולים/ספינאופים אחרים שעשו לנבלים.
בטרילוגיית הפריקוולים התחמקו מזה בכך שהציגו את ויידר רק בסוף. גרסת הביניים הזאת שלו שקיבלנו הפרק בעייתית מבחינתי.
אני דווקא מת על גרסת הביניים.
הקומיקס של דארת' ויידר שכתב צ'ארלס סול מכסה את הצעדים הראשונים של אנאקין בתור ויידר וזה מעולה לראות את הקשיים שלו בזמן שהוא לומד להפוך לסית' הקטלני\אימת הגלקסיה.
בפרק הזה הכל פשוט נכתב ובוים גרוע.
אתה מדבר על סדרת הקומיקסים מ-2017?
לא הכרתי, אוסיף לרשימה.
ובתגובה גם לשלמקו: כן, אני בטוח שאפשר ליצור גרסת ביניים טובה, בגלל זה כתבתי "גרסת הביניים הזאת שלו שקיבלנו הפרק". כשמתייחסים לאייקון כזה ציפיתי ליחס הרבה יותר זהיר ומוקפד.
בספק שעוד פרקים יעזרו פה, כי שוב, ויידר שהוצג כאן שובר המון דברים במיתוס שלו ולא עושה עם זה משהו שעניין אותי. יהיה לי קשה לחזור לווידר של הסדרה.
אכן 2017. מומלץ בחום.
(ל"ת)
זה טיעון לגיטימי
אם כי, היה אפשר לומר שברגע שהחליטו להחזיר אותו למסך כויידר, זה כבר היה בלתי נמנע.
אבל אני אומר שיש לנו עוד שלושה פרקים, שזה טכנית חצי סדרה שלם, ואולי זה עוד קצת מוקדם להתלונן.
הם עשו את זה כי אין להם מושג מה הם עושים
מתברר שהתסריטאי הראשי של הסדרה לא ראה בכלל את הסרטים הקודמים בסדרה
ולא היה לו מושג שקנובי יודע מי זה ויידר. לא יאמן.
https://boundingintocomics.com/2022/06/06/obi-wan-kenobi-writer-appears-to-be-oblivious-of-revenge-of-the-sith-has-no-clue-kenobi-knew-anakin-was-darth-vader/
אם אתר כמו Bounding into Comics אומר שהשמש עולה במזרח אני אבדוק שוב רק כדי להיות בטוח
(ל"ת)
תן לי לנחש, לא קראת את הכתבה ולכן אין לך תגובה עניינית מלבד להכפיש את האתר.
בכל מקרה, התסריטאי אמר את זה בעצמו בראיון למגזין אחר, Bounding into Comics רק ציטטו אותו.
ביקורת נהדרת על פרק 3
מצד אחד מידי פעם זה קצת קרינג'י לקריאה, אבל הרבה שורות מצחיקות ורעיון מבריק שממחיש את התחושות שלי מהסדרה הזאת נהדר. אולי גם לי יש קצת פיצול אישיות
וואו רם, שאפו על המתגלגלת של 3
דרך הומוריסטית ושוברת שגרה להתייחס לפער הזה שגם אני מרגיש בין המעריץ שבי למבקר שבי. היה כיף לקרוא!
אני חושב שאצלי ניצח המעריץ השבוע. בתקווה יתאחדו שני החלקים האלה בפינאלה, אני מצפה להרבה.
ודווקא לתת אח לאובי וואן הייתה יכולה להיות דרך נהדרת להפוך את ריי לקנובי בטרילוגיית הסיקוולים. נו טוב.
ויידר לא היה אמור להיפגש עם אובי וואן כל העונה אלא להיות איום מרחף.
אפשר מפגש שיא בפרק האחרון.
אפשר ורצוי להראות אותו בסדרה עושה מעשי זוועה ויידריים ולהראות למה ויידר באמת מסוגל כשהוא רוצה.
אבל – לא להפגיש אותו עם אובי וואן, אובי וואן צריך לצפות בו מרחוק, לראות עד כמה הסכנה בו גדולה ולמה ויידר הפך ותמיד לברוח ולהיות תחת הראדר יש מספיק אירועים וסיפורים שאפשר להכניס לשם.
זה גם תורם הרבה יותר להמשך הסיפור והשח מט של אובי וואן ויודה נגד ויידר והאימפריה- המדע את האויב הטוב ביותר בהיסטוריה, רגש? אצל ג'דיי?
טוב, פרק 4 כבר היה פרק טוב כמעט ללא סייגים.
נראה שלסדרה הזאת יש את אותה בעיה של סדרות מארוול – אלא סרטים שנופחו למיני סדרות עם קצב גרוע. וזה קצת מבאס, כי היה יכול להיות משהו קצת יותר מהודק.
לדעתי זה הפרק הראשון שהיה רע ללא סייגים.
החצי הראשון היה בינוני עם פוטנציאל לדעתי, אבל הפרק הרביעי היה משהו בין פילר למטופש ממש.
הכתיבה פה מאוד בעייתית, בפרקים הקודמים היו עוד רגעים מסוימים כדי לאזן, אבל כאן לא. לא יודע, הכל מרגיש כמו דראפט ראשון קצת, אני מבין מה כל סיקוונס עושה או מנסה לעשות, אבל זה מרגיש כאילו כל חמישה דפים בתסריט עדיין הייתה הערת סוגריים "(צריך לחזק את המניעים/ סבירות/ התרחשות)" כשהלכו לצלם.
אני דווקא מאוד אהבתי את פרק 4
כמו שאמרתי כאן בעבר, עבורי סטאר וורס זה קודם אווירה של החלל שהדמויות מתנהלות בתוכו, בשונה ממארוול לדוגמה שזה הוייב שאתה מקבל מהדמויות. אני חושב שהחוזק של הסדרה העיקרי, שהם מצליחים ליצור אצלי מתח מלווה באימה וזה דיי אירוני שאני יודע שעל הדמויות ישארו בחיים. משהו בצילום, בסאונד ובעריכה נותן לי להרגיש מתח רב והמבצע במסדרונות של המתחם שבאו להציל ממנו את ליאה, הרגיש מאוד מאיים ומלחיץ, קצת כמו בפרק בעונה הראשונה של המנדלוריין כשהצוות של הנבלים מנסה לצוד אותו במסדרונות החללית. אפילו ריבה שאני מסכים שהיא לא דמות מלוטשת מצטרפת לכל הנ"ל ויוצרת בי פחד ממה שהם מסוגלים לעשות, גם אם זה קצת קרטוני. היא בעצמה דווקא בסוף הפרק גילתה שעשתה מהלך שדורש איפוק, אז היא קיבלה ממנה פלוס בפרק הזה. העינוי של ליאה אני חושב מגיע ממקום שגם עינו אותה שהייתה קטנה (סתם ניחוש) ןבכללי אני מקבל מריבה ווייב בסגנון זוקו מאווטר הסדרה. היא רוצה להוכיח את עצמה למאסטר וסובלת כל הדרך, כמובן זה לא יכול להיות דומה לאותו מסע איכותי של זוקו כי נשאר 2 פרקים אבל לכל הפחות היא נשארת מעניינת עבורי.
אגב יש שמועות שתהיה סוג של עונה 2 לאובי וואן, רק כנראה לא תקרא בשם הזה אבל הוא עדיין יהיה נוכח שם ואולי זה ייתן אפשרות למסע יותר שלם לכל הדמויות. בלי קשר זה שיווק חכם דיסני דואגים תמיד לשדר לך שהסדרה עונה מוגבלת שאתה חייב לראות ואז עוד עונה זה כבר בונוס.
את הקומיקס לצערי אין לי איך לקרוא
אבל תודה על המידע, לא ידעתי על כך.
גם לא ידעתי שהוכרז ספין אוף לדמות הזו. מעניין ואכן רומז שהכיוון שרמזת אליו הוא הגיוני מאד.
הייתי בטוח שהוא פשוט הבין מהשם:
כאילו-כמה סקייווקרים אתה מכיר בגלקסיה?..
פרס סיום פשוט מעולה!
היה מרגש, עוצמתי, כואב ואישי כמו שצריך. מבחינתי הסדרה סיימה בגבוה מאוד. ועזבו שאמרו סדרה מוגבלת, חי נראה שדיי ברור שיהיה לסיפור שלו המשך גם אם זה לא יקרה אובי וואן. להערכתי יפגישו אותו מעוד דמויות מהקולון וורס בהמשך. וגם מריבה נראה לי שנראה עוד.
נראה שלריבה כבר אושר ספין אוף
https://www.cultureslate.com/articles/xki7bicggu8k0a7tj85xh4eg20jmeb
ומבחינת עונה שנייה, גם מקגרגור וגם כריסטנסן הביעו רצון לחזור לעשות עוד אחת:
https://www.ign.com/articles/obi-wan-kenobi-season-2-ewan-mcgregor-hayden-christensen-comments
הסדרה לא הייתה הסיפור שהיינו צריכים בעולם מלחמת הכוכבים,
אבל מכיוון שהחליטו לספר אותו – סיפרו אותו טוב. רק שמסתבר שלפעמים אפילו שישה פרקים זה יותר מדי.
אחלה של סדרה יא נודניקים😄
כאחת שלא כזה אכפת לה מהיקום של מלחמת הכוכבים – כל עוד זה מעניין- אני אצפה בזה.
לא כזה אכפת לי אם זה חסר היגיון, לא אכפת לי מהקאנון ולא אכפת לי מאי דיוקים.
תשמעו, באתי לסדרה בלי שום ציפיות, ומרוב שהיה לי כיף ראיתי היום את כל הפרקים בבניג' אחד מהנה. אולי ההמתנה בין פרק לפרק גרמה לכולם להיות נוקדנים וביקורתיים. אבל כמכלול – אחלה סדרה. יואן מקגרגור נהדר, האפקטים טובים, דארת' ויידר מגניב והכל עובד כמו שצריך. מומלץ בחום.
חחח כנ"ל למרות שאני בתקופת מבחנים ובעומס רציני. לא יכולתי להפסיק לראות. התחלתי פרק אחד וסיימתי הכל כמעט רצוף..
המכלול נחמד מאד ולמרות כמה פיתרונות תסריטאים קלים שקצת הציקו לי נהניתי בסה"כ
אוף טופיק, לא ברור לי למה לא עושים ביקורת מתגלגלת
למיס מארוול והבויס עונה 3? הן לא יכולות להיות יותר שונות אבל שתיהן מצויינות! מיס מארוול כנראה הסדרה הכי טובה של מארוול סטודיוס והראשונה לעקוף עבורי את וונדוויז'ון, יש בה משהו כל כך אותנטי ומהודק שאי אפשר להוריד את העיניים מהמסך.
הבויס עונה 3, העונה הכי טובה לבנתיים ביי פאר! כל פרק מעולה בפני עצמו, מותח ומעניין. הסיכונים לא יכלו להיות גבוהים יותר ויש להם הרבה מה לומר על תעשיית הוליווד וגיבורי על. הם עושים את זה עם המון גור וסקס אבל בצורה דארקית ומעניינת.
אפשר להציע גם עמוד ביקורת מתגלגלת בלי שבכתב ישקיע בביקורת, אם זו טרחה גדולה. אבל לדעתי לסדרות האלה יש הרבה מה יותר לדסקס.
"עמוד ביקורת מתגלגלת בלי שבכתב ישקיע בביקורת"
בשביל זה יש דפי סרט :)
זה לא אותו דבר ופחות אנשים נכנסים כשזה לא מופיע בעמוד הראשי
ולא התכוונתי שלא תכתבו בכלל ביקורת, אלא הכוונה משהו יותר בקצרה מביקורת שתדרוש מכם עכשיו להתחייב ואז לא נעים אם לא התלהבתם ולא בא לכם להמשיך. 10-20 משפטים גם זורם, אפילו יותר טוב ככה זה יגרום לדף לקפוץ כבר ביום יומיים הראשונים כי זה יותר קל עבורכם.
זה יוביל להספמה של העמוד הראשי
על חשבון תוכן אותנטי. וכאמור, מי שרוצה לדון על סרט או סדרה ללא ביקורת, דפי הסרט נוצרו לשם כך (והתנהלו לאורך השנים דיונים פורים ביותר בדפי סרט):
מסכים לגבי דה בויס
לגמרי הסדרה הכי טובה שמשודרת כרגע ושווה יותר ביקורת מתגלגלת מכל השיט הבינוני והמיותר שיוצא מדיסני פלוס (להוציא את המנדלוריאן)
אתה באמת חושב שמיס מארוול שיט בינוני ומיותר?
אני כן הייתי מוותר על ביקורת מתגלגלת להוקאיי, פלקון וחייל החורף. ובדיעבד אפילו על מונייט. אבל מיס מארוול, כל פרק מדהים איכותי ובולט בייחודיות שלו.
ויתרתי על "הבנים" בתחילת עונה 2
ולא היה כותב שקפץ על הרעיון. אני אישית בסדר עם זה שלא תהיה ביקורת מתגלגלת על כל סדרת גיבורי על שיוצאת (ויש, למען השם, הרבה).
יש ל"בנים" ביקורת של מתן (על העונה הראשונה, ובכל זאת), אם צריך מקום יותר רשמי מדף הסרט לדבר עליו. אולי בעתיד באיזה עיצוב חדש לחלוטין של האתר נוכל לעשות מעין מתגלגלות ריקות בלי לקחת נדל"ן של עמוד הבית אבל כמו שרם אמר כעת – לעשות מתגלגלת רק כדי להבליט את הסדרה בלי ביקורת שמלווה אותה אומר שביקורות, דוחק"ו, ועוד שהשקיעו בהם נדחקים על סמך זה.
בקרוב תתגלגל "רק רוצחים בבניין" והחלק השני של סמוך על סול, ואני מניח שנגלגל משהו באוגוסט מכל הטירוף שיהיה שם, רק עוד לא ברור לחלוטין מה.
יש הרבה סדרות טובות שיוצאות, אי אפשר לעשות ביקורת מתגלגלת על כולם.
עלי העונה האחרונה של בארי השאירה רושם עמוק, מהעונות הטובות שראיתי. אבל אם מספיק היה לי חשוב שיווצרו עוד דיונים עליה הייתי משקיע יותר כגולש ומגיב לאחר כל פרק, בטוח שזה היה מפתח משהו. מוזמן לעשות את זה למיס מארוול ( שראיתי שהיא כן מקבלת קצת תגובות כאן אחרי כל פרק).
לסיכום
דבר אחד אני יכולה להגיד באופן חד משמעי לטובת הסדרה. הסוף של הסדרה עשה לי חשק עצום לחזור ולצפות שוב בסרטים המקוריים. אין ספק שכעולם סינמטי- בעולם הזה יש הרבה יותר הקפדה על הפרטים ועל החיבורים בין הסרטים, והצורה שבה הדברים מתחברים היא מרתקת. השילוב של רוג 1 ושל אובי וואן מביא אותנו בצורה די מדוייקת לנקודת הפתיחה של פרק 4, וגם אובי וואן וגם ויידר קיבלו שכבות נוספות של עומק שתואמות את התהליך שהן עברו.
על כל בעיותיה (והיא לא נטולת בעיות) היא בעיני אחת הטובות.
כמו כן לסיכום
הבחירה לעשות את הסיפור של אובי וואן כמיני סדרה של 6 פרקים, ושישה פרקים קצרים, עשתה לה טוב. אפילו כאן היה שומן, ועלילות מיותרות, אבל לסדרה היה סיפור קצר לספר, והיו התפתחויות דמויות שהיה צריך לעשות, וכולן היו כמעט בדיוק במידה הנכונה.
לפני שהסדרה עלתה, הייתה השאלה למה בדיוק צריך להביא את אובי וואן שוב למסך. ואחרי שהסדרה הסתיימה, זה ברור – יש פער אחד גדול בין סוף פרק 3 ותחילת פרק 4, והוא ההתמודדות של אובי ואן עם ההפיכה של אנאקין לויידר, וההפיכה של ויידר מצעיר כועס לרשע השקול וכמעט קר הרוח של תקווה חדשה. ואת הפער הקטן אך משמעותי הזה הסדרה סוגרת בדיוק כמו שצריך.
יש משהו יוצא דופן בכל הפרנצ'ייז של מלחמת הכוכבים.
הראשון, הוא העובדה שלמרות שמדובר בסרטי מד"ב-פנטזיה, הם לא מתרחשים בעתיד הרחוק אלא בעבר הרחוק (מאוד), ואפילו אין להם שום קשר לאנושות כפי שהתפתחה בכדור הארץ – אלה בני אדם שנולדו לתוך מערכת אקולוגית וחברתית-טכנולוגית שונה מאוד שחייזרים וספינות חלל וחרבות אור הם חלק טבעי ממנה.
ודבר שני, ואולי אפילו מעניין יותר – האם העולם של מלחמת הכוכבים הוא נטול דת? מה בעצם האמונה של בני האדם בעולם הזה, או של שאר הגזעים שמאכלסים אותו? כלומר, יש את "הכוח", אבל זה מוגדר כיכולת פיזית-מנטלית שרק מתי מעט ניחנים בה, והיכולת להופיע כרוחות לאחר המוות שמורות לאבירי ג'דיי בלבד. במה מאמינים אנשי היקום הנרחב הזה? האם יש חיים לאחר המוות, ואם כן, מה טיבם? (ואני בכלל שואל את זה בתור אתאיסט)
יצירות שמתרחשות בעבר הרחוק או יצירות שמנותקות מהיקום שלנו לא ממש דבר יוצא
דופן בזאנר הפנטזיה ומדב, למעשה זה הלחם וחמאה של הזאנר.
אני תמיד הבנתי שגדיי וסית הם הדתות הגדולות שפועלות בעולם. כנראה יש דתות אחרות (דת האיווקס שסוגדת לc3po) אבל הן יותר קטנות, שבטיות וחסרות חשיבות. לא בכל דת יש בהכרח תשובה לשאלות כמו האם יש חיים אחרי המוות. כפי שכתבת אצל הגדיי, וגפ הסית, יש מעין קיום אחרי המוות כרוחות.
גם ביקום המוסד של אסימוב
אין דת, או לפחות לא מוזכרת דת כבסיס הכרחי לאמונה כלשהיא.
וזה אחד היקומים הכי ידועים במד"ב, אז כנראה שזה באמת לא נדיר.
אני לא מסכים עם ההנחה שהיקום של סטאר וורס נטול דת.
גדיי/ סית/ הכוח זה לגמרי אלמנט דתי ביקום. זה שלדת הזו יש יכולות ממשיות לא הופך אותה לפחות דתית. גם לדת של הדרדרים בחולית יש כוחות ממשיים אך זה לא הופך את היקום הזה לפחות נטול דת.
יכול להיות, אבל אני הבאתי דוגמה נגדית
לטענה שיקום חסר דת הוא יוצא דופן בז'אנר המד"ב. בלי להיכנס להנחת הבסיס של אלון לגבי יקום מלחמת הכוכבים.
כן התכוונתי לכתוב את זה ביחס לתגובה המקורית של אלון
(ל"ת)
אבל למשל בסדרות וסרטי מסע בין כוכבים, זו בבירור האנושות שלנו
רק כמה מאות או אלפי שנים מאוחר יותר. זה ברור מציטוטים ספרותיים או מוזיקליים, או ממסע בזמן חזרה לכדור הארץ המוכר לנו. והקיום של ג'דיי וסית כרוחות זה משהו שמאפיין אותם ספציפית. לא ברור מה קורה לפשוטי העם או מה האמונות והתהיות שלהם בנושא. לא שזה חשוב כל כך, כמובן, אני פשוט סקרן בנושא.
נתת פשוט עוד דוגמה ליציר שמתרחשת בעתיד? ממה שידוע לי הזאנר מכיל יותר ממלחמת הכוכבים ומסע בין כוכבים.
מלחמת הכוכבים ממש לא היחידה בזאנר ( אגב אני רואה אותה כמתחרשת ביקום אחר מפני שהגלקסיה מספיק רחוקה מכדור הארץ כך שאין קשר לאיפה היא נמצאת ביחס לטיימליין שלנו). יש גם קונספט אחר שנתקלתי בו לא מעט פעמים של יצירות עתידיות שבהן העולם שלנו חזר להיות ימי ביניימי לגמרי.
לגבי רוחות , ממש כתבתי למעלה שזה מאפיין את הגדיי והסית בלבד. ביקום אין ממש דתות חשובות ומשפיעות מעבר לשתיים האלו. זה לא אומר שאין דתות אחרות בלבד, ממה שהבנתי יש דתות קטנות,שונות, שבטיות וקצת חסרות השפעה (ולכן נתתי בתור דוגמה את האיווקס משובו של הגדיי). האם הם מאמינים בחיים לאחר המוות? לא יודע, אף פעם לא ראיתי יצירת סטאר וורס שענתה על כך משום שלרוב היצורים האלו משניים לעלילה ולא חוקרים את עולמם הפנימי . וכפי שציינתי, זו לא שאלה שכל דת בהכרח עונה או מתייחסת אליה. אני לא חושב שהשאלה הזו היא עניין מהותי ביקום ובאותה מידה אפשר לשאול האם יש פרוזן יוגורט ומה התוספת הכי פופולארית ביקום.
רק לציין שיש ספויילרים מעלי
(ל"ת)
אויש שערכתי זה הוריד את הסימון
תודה! ואכן ספוילרים כללים לכל העונה
בבקשה שמשהו יסביר לי, בסרט תקווה חדשה דארת' הורג את אובי וואן.. בסצנה רואים שאובי וואן מחייך מרים את החרב לכיוון הפנים שלו. ולא באמת הפסיד בקרב (נראה כאילו בחר למות). שנים אני מנסה להבין למה ולא מצליחה. משהו יודע?
אבל השאלה שלו עדיין במקום
למה אובי וואן קנובי מחליט להתאבד באמצע הקרב במקום להמשיך להילחם ואולי גם לנצח?
וזאת אחת השאלות הגדולות בכל הנוגע לסרט הזה.
זה כנראה הרגע הכי תמוה בסרט, אם לא בכל הסדרה (וזה שברקע מתנגנת הנעימה של הנסיכה ליאה, מכל הנעימות שבעולם, בכלל הופכת את הסצינה לחתיכת רגע מוזר ביותר).
אופס, שכחתי לסמן ספויילר
מצד שני, לא נראה לי שמישהו שלא ראה את הסרט המקורי של מלחמת הכוכבים יכנס לביקורת על הסדרה של אובי וואן קנובי.
כדי לאפשר ללוק להתקדם הלאה בחניכה שלו.
תזכור שכשהסצינה הזאת צולמה, אובי וואן לא היה יותר מדמות מנטור, לא הדמות המלאה שלו עכשיו.