בלי גלימות, פרק 5: השופט דראד

מי החוק? מי החוק? אתה החוק! אתה החוק! איזה חוק טוב אתה!

בשנת 2012 יצא סרט אקשן מסחרר, רווחי ואהוב ע"י המבקרים על שוטרים שנתקעים בבניין מלא בפושעים וצריכים להילחם את דרכם דרך קומה אחר קומה של בריונים חמושים תוך כדי שהבמאי עושה כמיטב יכולתו להצדיק את דירוג ה- R בסוג האלימות שכבר לא רואים בהוליווד. לסרט קראו השופט דראד "הפשיטה".

שיט.

ננסה שוב.

בשנת 2012 יצא סרט קומיקס שובר קופות שהכניס את הרעיון של 'איך עושים סרטי קומיקס' להילוך חדש ודרס את כל התחרות מולו. לסרט הזה קראו השופט דראד "הנוקמים".

אויש נו באמת.

פעם שלישית גלידה.

בשנת 2012 יצא סרט קומיקס קודר ואלים על גיבור מבוגר שלוקח בן חסות תחת כנפיו בתקווה להמשיך את העתיד של לחימה בפשע במטרה להגן על העיר שלו. מדובר, כמובן בהשופט דראד "עלייתו של האביר האפל".

תראו, נמאס לי מכם. "השופט דראד" הוא סרט נהדר. מה זה נהדר? ממתק (אדום כזה שמאיר כתמים). בונבוניירה (מהסוג שמכילה בעיקר תחמושת במקום שוקולד). פצצת לגבות (ולשאר חלקי הגוף). אם הוא לא הצליח זה רק באשמתכם. כן, באשמתכם. אני החוק באתר הקולנוע הזה ועל שלא ראיתם אותו בקולנוע בזמן אמת אני גוזר את דינכם לעשרים שנות צפייה חוזרת בפילמוגרפיה של אד ווד (נראה כמה תעריכו קולנוע אירוני אחרי זה) ו/או מוות – מה שנראה גרוע יותר.

"השופט דראד" לא היה להיט. הזיכיון חזר לנפטלין. ובכל זאת יצא סרט שסחף אחריו עדת מעריצים אובססיביים שמתחננים בפני קרל אורבן שיעטה את הקסדה פעם נוספת. אז בפרק הזה תום ויהונתן, שניים מהאובססיביים הנ"ל,  מתיישבים לדסקס על ההיסטוריה של סרטי קומיקס בדירוג R, הדרך בה הסרט מצליח לפספס את המסר הסאטירי של הקומיקס (ואם בכלל אפשר להעביר אותו בקולנוע) ושואלים איך זה שהסנטר של קרל אורבן לא קיבל עדיין אוסקר.

(תום שפירא כתב ספר על השופט דרד ואפילו סיפור קומיקס קצר, הוא די אובססיבי לעניין).

בפרק הבא: בושמי להיט! יאנוצ'י קולע! רודנים מתים! סאטירה קולנועית! עיבוד קומיקס לאירועים היסטוריים! סרט בריטי שמתרחשים ברוסיה בלי מבטא רוסי! ועוד סימני קריאה!