בשבועות האחרונים כריסטופר נולאן מסתובב בצרפת, והשמועות אמרו שהוא הולך לצלם שם סרט כלשהו על מלחמת העולם השניה. אתמול זה התפרסם רשמית. הסרט הבא של כריסטופר נולאן עומד להיקרא "דנקרק", והוא עוסק ב"מבצע דינמו" – הידוע גם בכינוי "נס דנקרק": הפינוי של מאות אלפי חיילים של בעלות הברית, מחופי דנקרק שבקצה הצפוני של צרפת אל בריטניה. קוראים לזה "נס", אבל זה לא היה ניצחון גדול, אלא להיפך: הנס היה שהכוחות הבריטיים והצרפתיים הצליחו להימלט בשלום.
כריסטופר נולאן, כרגיל, מביים, כותב ומפיק את הסרט, כי כשאתה כריסטופר נולאן אתה יכול לעשות דברים כאלה. בצוות השחקנים נמצאים מארק ריילאנס, קנת בראנה וטום הארדי, אבל הכוכבים הראשיים יהיו צעירים אלמונים שעוד לא לוהקו. כמו כן עדיין לא הוכרז הליהוק של מייקל קיין. הסרט יצולם במצלמות איימקס, כמו שנולאן אוהב. יש לו כבר תאריך הפצה – כבר כמה חודשים שה-21 ביולי 2017 מסומן בתור התאריך של "סרט חדש של כריסטופר נולאן". לארץ הוא יגיע יום קודם, וכן, התאריך הזה קבוע כבר עכשיו.
לגבי נולאן, מוזר כמה שהנושא הזה לא מוזר. הסרטים המקוריים שנולאן עשה עד היום עסקו במסעות בחלל ובזמן בפרשת רצח שהולכת אחורה, בחלומות-בתוך-חלומות-בתוך-חלומות או בסיפורים-בתוך-סיפורים-בתוך-סיפורים. בתוך כל זה, קצת מוזר לקבל ממנו סרט מלחמה היסטורי על מאורע ידוע היטב. רוב ההיסטוריונים מסכימים שבמבצע דינמו לא לקחו חלק ספינות חלל, שהזכרון של רוב המשתתפים בו היה תקין פחות או יותר ושרצף הזמן בו זרם מהעבר אל העתיד ולא להיפך. אבל אלא אם כן לנולאן יש איזה קלף מעניין בשרוול, איזו דרך יוצאת דופן לספר את הסיפור הזה, זה פשוט סרט מלחמה היסטורי.
ובכל זאת, הסרט הזה קיבל כבר משבצת הפצה באמצע הקיץ, עונת הבלוקבאסטרים. עצם העובדה שמדובר בסרט של נולאן מבטיחה לו הכנסות ברמה מסוימת, אבל להכניס סרט מלחמה היסטורי בדיוק בין "שודדי הקאריביים 5" לבין הריבוט החדש לספיידרמן, זה קצת לא שגרתי. יש לזה תקדים, אבל זה היה מזמן: "להציל את טוראי ראיין" יצא בתאריך כמעט זהה – 24 ביולי – ב-1998, ונגד כל הסיכויים הוא הפך לסרט המצליח ביותר של אותו קיץ, כשהוא עוקף את "ארמגדון" בדרך. (כשחושבים על זה, "דנקרק" נשמע קצת כמו סצינת הפתיחה של "טוראי ראיין", רק ברוורס: במקום להסתער מהספינות אל החוף, חיילי בעלות הברית רצים מהחוף לספינות). לעשות להיט ענק מסרט מלחמה ריאליסטי וקשה – דבר כזה רק ספילברג יכול לעשות. השאלה היא האם נולאן הוא הספילברג של היום.
[וראייטי]
זה דווקא נשמע כמו תאריך מעולה
כי שודדי הקריביים 5 נשמע כמו בזבוז זמן ושעמום משווע ונראה לי שספיידרמן נהיה נושא מייאש מדי
אז מזל שהכרטיס שלך יכסה את כל עלויות ההפקה
(ל"ת)
נראה שענית לעצמך
זה יהיה "להציל את טוראי ריאן" שהולך מהעתיד אל העבר.
קורט וונגוט כבר עשה את זה
(ל"ת)
יהיה מעניין
לראות איך נולאן יעשה את הסרט הזה.
אם זה כמובן היה שם אחר במקומו אז לא היינו ממש מתעניינים, אז אני מקווה שיש למה לצפות.
מלחה"ע השנייה והבומבסטיות המוגזמת של נולאן
נשמע כמו שידוך משמיים
הסצנה בדנקירק מ"כפרה" (המצוין כלשעצמו)
https://www.youtube.com/watch?v=qe3aupFG4iA
הוצאת לי את התגובה מהמקלדת...
(ל"ת)
חתיכת וואן שוט יש שם
אגב, הסרט די מפוספס.
הזכיר לי את גסטבי הגדול. אחלה בימוי צילום משחק תפאורה וכ'ו אבל תסריט יבש
כל הואן שוטים האלה נראים (לי לפחות) פחות מרשימים
כשמבינים שזו בעצם סדרת שוטים שהודבקו בעזרת אפקטים ממחושבים. נכון שזה עדיין מצריך כמויות מטורפות של תכנון ומחשבה, אבל זה לא מתקרב לרמה של הואן שוטים של פעם.
עד כמה שאהבתי את הצילום בירדמן, למשל, רוב הזמן היה די ברור איפה הם החביאו את הקאטים, וזה פוגע בחוויה.
בבירדמן זה היה ממוחשב. לא בשוט הזה.
ככה שזה בדיוק כמו פעם.
לא ידעתי, זה באמת מרשים
מסתבר גם שהם תכננו לצלם את זה כסצנה רגילה, אבל בגלל חוסר תקציב בחרו להראות את כל הסצנה כשוט אחד מתמשך.
אבל חייבים להודות שהם יחלו להשיג הרבה יותר מהשוט הזה. הוא דיי סתמי רוב הזמן.
תחשוב מה בימאי יותר גדול היה עושה איתו
(והשוטים הממוצעים בברידמן הם 7 דק' ככה שגם זה מרשים..)
בירדמן מאוד מרשים
אבל כל הקאטים שהם ניסו להסתיר זה קצת כמו לראות קלף נופל משרוול של קוסם. אפשר אפילו לעשות משחק שתייה עם העריכה שם: כל פעם שהמצלמה עושה PAN או שיש עמוד או קיר בחלק הקדמי של הפריים, שותים עוד שוט.
אם כבר,מה שהיה מרשים בבירדמן זה הרגעים שבהם הם נמנעו מלעשות קאט ומצאו דרך יצירתית לשנות את הקומפוזיציה בצורה שלא מרגישה מלאכותית.
סרט אמור לפנות לקהל הרחב, לא לעורכים/צלמים
ההתפייטות על הצילום ב"בירדמן" לא ברורה לי. צילום של סרט אמור לשרת את הסרט, את הסיפור, לא לגנוב פוקוס לעצמו ולהפוך להיות התוכן. הוא אמור להיות רק אמצעי. כל הדיון במידת ההצלחה שלהם ל"שוט אחד" נראית לי מיותרת, לא רק כי נראה לי חסר חשיבות אם זה באמת שוט אחד או לא מבחינה טכנית, אלא בעיקר כי זה חסר חשיבות לצופה. אני כצופה לא הולכת לסרטים כדי להתפעל מיכולותיהם הטכניות של הצלם או העורך. שוב, הם אמורים לשרת את התוצר המוגמר, לא יותר.
כל ההתפארות הזאת והניסיון להתלהב מאלמנט טכני לא השפיעו על הסרט עצמו: בירדמן היה משעמם, הדמויות היו מעצבנות, ולמעשה הצילום המרחף היה בעיקר מעייף, על גבול לגרום לי לסחרחורת/כאב ראש. אפילו לא שמתי לב שהוא אמור להיות בשוט אחד (וכאמור, ממש לא היה לי אכפת כך או כך). אני יכולה רק לקוות שבמאים יפסיקו להשוויץ למי יש יותר ארוך וירחמו על העיניים שלי. שישקיעו מאמץ בסרט שנראה טוב כי הוא נראה טוב, לא כי הוא נראה מתוחכם או כי הצליחו לעשות איזה תרגיל טכני מרהיב (עאלק).
לא מסכים איתך
אם הסרט טוב או משעמם, כל בן אדם יחליט לעצמו, מן הסתם הרבה מאוד אנשים אהבו אותו, אבל זה בסדר גם לא. אבל הצילום כן משך הרבה אנשים שלא עוסקים בצילום/קולנוע. כשראיתי את הסרט עם חברים כולם התלהבו מזה, וממש שמו לב לזה בלי שום ידע מוקדם על צילום, וגם ראיתי המון תגובות באינטרנט שהצילום באמת מייחד את הסרט, כאמור מאנשים לא מקצועיים. אז לא להכליל בבקשה ולטעון שרק עוסקים במקצוע יכולים להעריך צילום יוצא דופן.
אגב זה באמת תרגיל טכני מרהיב, לא סתם הוא קיבל על זה אוסקר. עצם ההתעסקות בו ברגע זו מדגישה שנעשה פה משהו מיוחד.
פישלייק לכל מילה בפסקה הראשונה.
בירדמן היה סרט נפלא בעיני, עם משחק מעולה והמון הומור בגוונים שונים.
אבל לא רק בגלל הוואן שוט הנ"ל.
פישלייק על הפסקה הראשונה
משום שהדגש ההיסטרי שהפן הטכני קיבל יצר אצלי את הרושם שהסרט לא טוב באספקטים האחרים שלו. מאוד ציפיתי לסרט וכשהתחילו להגיע הביקורות נעלם לי כל החשק לצפות בו.
די הופתעתי שנכנס לעשירית סרטי השנה.
יש צופים שזה משרת אותם.
יש צופים שנהנים מהאספקט הטכני. יש כאלו שהולכים לסרטים ושמים לב – מאוד – לצילום; אחרים לתאורה; אחרים לפסקול. ויש כאלו שמעדיפים, או בנויים כך, שכל זה נמוג לרקע והם רק נסחפים עם הסיפור.
גם אני שייך בעיקר לסוג האחרון, ואני חושב שאת צודקת וכך רוב הצופים. אבל לא כולם. בירדמן זכה לתועפות של שבחים לא רק מעורכים ובמאים, ואפילו לא רק ממבקרים שמיומנים בכל האספקטים הטכניים האלה. הרבה מאוד צופים חשבו שהוא נהדר, בדיוק בגלל אותם דברים שאת (והאמת, גם אני) מצאת אותם בלתי נסבלים.
לכל אחד מאיתנו יש חוויית צפייה שונה. זו, כמובן, קלישאה – אבל לרוב, כשאומרים אותה מתכוונים שסרטים משפיעים אמוציונלית אחרת על אנשים אחרים. אני מתכוון למשהו מוקדם יותר: איזה אלמנטים מתוך סרט משפיעים יותר או פחות על אנשים שונים. "בירדמן", במלים אחרות, הוא לא (רק) סרט עבור אנשים שקולנוע הוא מקצועם. הוא סרט עבור צופים שהם לא את.
אין צורך לומר את המובן מאליו
ועדיין, לא דיברתי על חוויית צפייה שונה. עם כל הכבוד, סרט מסחרי לקהל הרחב לא נעשה לקהל של אנשים שסופרים קאטים.
גם בדיוק מה שחשבתי בשנייה ששמעתי שנולאן עושה מהמבצע ההוא סרט
אין ספק שמדובר בהוואנשוט הזה הוא אח מהרגעים היותר מעוררי השתאות של הסרט, אבל אם שואלים אותי, הסצנה הכי טובה בסרט היא דווקא הרבה פחות "שימו לב אלי אני במאי שיודע לעשות שוטים של ילד גדול" – בראיוני חובשת פצוע צרפתי. סצנה שהיא כל כולה רמז מטרים עצוב, יפהפה ומבריק. כל כך חבל לי שלא מספיק אנשים מכירים את הסרט הענק הזה.
בעיה אחת שיש לי עם סרט מלחמה של נולאן שינסה לעשות "טוראי ריאן"
הוא שנולאן ממש, אבל ממש גרוע בלביים אקשן. רק לחשוב על לראות סצינות מלחמה אפיות בבימויו של נולאן נשמע… רע.
צודק נולאן מעולם לא עשה אקשן טוב
גם באביר האפל לא ראו את באטמן יותר מידי נלחם כאביר, הוא פשוט רוב הזמן באפלה והחברה באזור סתם נופלים כמו דומינו.
ידוע שהאקשן הוא הצד החלש של האביר האפל
לא שהוא רע, אני חושב שדניאל קצת מגזימ/ה, אבל אם יש דבר אחד שלא מושלם בסרט האלוהי הזה הוא האקשן, שעל פי דעת הרוב היה יכול להיות יותר טוב. סרט של נולאן שכולו אקשן, או לפחות שזה העיקר בו, הגיוני שיעלה דאגה מסויימת.
בהחלט מעורר תהיות הסרט הזה, אני כמו כולם הייתי שמח לראות את נולאן עושה סרטים מיוחדים ושונים מכל השאר, אבל לכו תדעו אולי יש לו איזה תוכנית לקחת את זה למקום ייחודי.
"כי כשאתה כריסטופר נולאן אתה יכול לעשות דברים כאלה"
למדנו מהמקרה של פיטר ג'קסון וההוביט שאולי אתה יכול לקבל אור ירוק לדברים כאלה, אבל אחרי זה האולפנים יכולים לבוא באמצע ולהרוס לך את הפרוייקט.
מה שחבל
זה שאם כבר עושים סרט על דנקרק, לא מנסים להסריט את Blackout/All Clear של קוני ויליס. לסרט כזה הייתי הולך ללא היסוס.
אווזת השלג
ואני הייתי הולך בשמחה לסרט על זה: https://en.wikipedia.org/wiki/The_Snow_Goose:_A_Story_of_Dunkirk
הספר הנפלא של פול גאליקו שהפך לאלבום עוד יותר נפלא של קאמל.
זה הסרט הראשון של נולאן שיצולם כולו על פורמט גדול
אלא בשילוב פילם 65 ממ' ושל איימקס. זה, והעובדה שהויט ואן הויטמה כנראה יהיה הצלם (לפי השמועות ראו אותו בצרפת יחד עם נולאן) הופך את הסרט למאוד מבטיח בעיניי.
לצערי, בהתחשב ברזומה של נולאן, זה נשמע פחות כמו "להציל את טוראי ראיין" ויותר כמו "מבצע ואלקירי"
כלומר, לא סרט רע, אבל כן כזה שיעלם במהירות בשעות הנידחות של ערוצי הסרטים בכבלים/לוויין. זה לא נשמע כמו משהו שתצא ממנו קלאסיקה.
קצת מאכזב
כמו שנכתב פה,יחסית למה שנולאן בדרך כלל מתעניין ומתעסק בו הסיפור פה נשמע כל כך סטנדרטי.
מה גרם לנולאן לבחור דווקא לסיפור הזה? וואלה אין לי מושג,
אולי נמאס לו שהאקדמיה לא מתייחסת אליו והוא רוצה לעשות סרט רציני שיעניק לו מועמדויות לאוסקר,
אולי יש לו קשר משפחתי לסיפור?
בכל מקרה,ממה שידוע עד כה,קשה לומר שהציפיות שלי גבוהות מהסרט הזה.
לא אכפת לי מהסרט.
אבל הציפיות שלי בשמיים לקראת מה שטווידלדי הולך לכתוב עליו!
או-הו.
אזהרת ציפיותומט!
ציפיותאפ.
אנחנו ב-2016.
נכון!
(ל"ת)
אין לזה שום משמעות
אבל כשלמדתי את הסיפור הזה בשיעור היסטוריה הוא היה נשמע כמו סרט מעולה.
אני זוכר שחשבתי לעצמי "וואו הנה משהו ששווה יהיה לביים".
כיף לשמוע שאחד הבמאים האוהבים עליי חשב כמוני.
והליהוק הראשון לסרט מלבד אלה שהוכרזו כבר:
הארי סטיילס מלהקת הבנים הזאת וואן דיירקשן.
.
.
.
.
.
באמת האמנתם לזה? חחחחחחחח עבדתי עליכם, 1 באפריל!
אה, רגע… זה… זה לא אחד באפריל. זה אמיתי :|
http://www.bbc.co.uk/newsround/35793463
הממממ... נו,
אף פעם אסור לחשוב ישר שמשהו שלילי עד שרואים את התוצאה, אולי הוא יפתיע…
אני לא מכיר אותו אפילו בפנים
אבל זה שהוא בא מלהקת בנים לא אומר בהכרח שום דבר רע על כישורי המשחק שלו (אם לזה התכוונת).
עם זאת, זה כן ליהוק מפתיע.