ביקורת: מלחמת העולם Z

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 13 ביולי 2013Posted in: ביקורות
זה בדיוק ההיפך מכל מה שסרט זומבים אמור להיות, אבל משום מה, זה גם סרט מאוד מבדר
שם רשמי
מלחמת העולם Z
שם לועזי
World War Z
בימוי
מארק פורסטר
תסריט
ג'. מייקל סטרזינסקי
דיימון לינדלוף
דרו גודארד
מתיו מייקל קרנהאן
שחקנים
בראד פיט
דניאלה קרטס
מירייל אנוס
לדף הסרט

להפתעתי הרבה, נהניתי מ"מלחמת העולם ‏Z‏". זה מוזר, כי היו לי הרבה סיבות מצוינות לשנוא ‏אותו. הנה כמה מהן:‏

• הסרט הזה הוא בדיוק ההיפך ממה שסרט זומבים אמור להיות. זומבים הם דבר מפחיד ומבעית. ‏אפוקליפסת זומבים ‏היא אפוקליפסה מאוד אישית. זה לא פיצוץ גדול שמוחק אותך מעל פני ‏האדמה באלפית שניה: זאת נשיכה אחת קטנה שגורמת לך להירקב מבפנים. תמיד אתה ‏צריך ‏לירות ‏בפרצוף של אדם אהוב, או לראות את אותו אדם אהוב מכרסם לך את הרגל. אצל זומבים ‏אין ‏דבר כזה, ‏מוות נקי: זה תמיד מכוער, מדמם, מגעיל, מזוויע, מכתים את הגוף ואת הנפש. ‏הסכנה ‏היא לא מוות, אלא האובדן של כל מה שהופך אותך לאנושי. שום דבר מכל זה לא קיים ‏ב"מלחמת העולם ‏Z‏". ‏הזומבים בסרט הזה דומים יותר לאסונות-הענק הפוטוגניים בסרטים של ‏רולנד אמריך. הם זזים כל כך ‏מהר שקשה להבין מה בדיוק הם עושים, אי אפשר לזהות טיפת דם ‏או איבר קטוע, אם יש ‏כאלה בכלל. הם דומים לגל צונמי ענק, אסון גלובלי מנוכר שבולע מיליוני בני ‏אדם שאנחנו לא מכירים.‏

• הסרט הזה הופך את הזומבים למיינסטרים. אם אהבתם את "שחר המתים" (המקור או הרימייק, ‏לא משנה), אם נהניתם מ"28 יום אחרי", או אפילו אם צפיתם ב"האויב שבפנים", אתם יכולים עכשיו ‏להכריז על עצמכם כעל זומבי-היפסטרים. אתם אהבתם זומבים לפני שהם נהיו מיינסטרים. אם ‏אפשר לעשות בלוקבאסטר קייצי, ‏PG-13‎‏, שובר קופות, עם בראד פיט ובלי דם, שעשוי כולו ‏מזומבים – אז זומבים הם הכי מיינסטרים שיש. עוד מעט ישמיעו אותם בגלגל"צ ויביאו דייר זומבי ‏ל"האח הגדול", עוד תראו.‏

• הסרט הזה אפילו לא היה יכול להיווצר לפני שהזומבים הפכו לנחלת הכלל, כיוון שהוא מניח מראש ‏שאתם יודעים במה מדובר. הוא לא טורח להסביר את חוקי המשחק, אלא מניח שאתם מכירים ‏אותם, ואילו לא הייתי יודע כבר מה זה זומבים ואיך הם עובדים, אני בספק אם הייתי מבין ‏שהאנשים המופרעים האלה בכלל נושכים מישהו. הסרט מדלג לחלוטין על כל השלב הראשון של ‏המגפה – החולים הראשונים, הטעויות הטראגיות, מה זה הדבר הזה לעזאזל, אופס נשכו אותי ‏איזה באסה. ברגע שבו בראד פיט, אשתו והילדות מתחילים להרגיש שמשהו לא בסדר, ‏האפוקליפסה כבר בשלב מתקדם מאוד ערים שלמות הולכות לעזאזל תוך דקות. הסרט מניח, ‏בקיצור, שאתם מכירים את מושג הזומבים, ומה שמוכר תמיד פחות מפחיד.‏

• הסרט הזה לא מבוסס על הספר "מלחמת העולם ‏Z‏". פשוט לא. זה אחד מאותם הסרטים שגורמים ‏לי לתהות – למה בעצם לחברת ההפקה להוציא כסף על זכויות ההסרטה של ספר, אם הדבר הבא ‏שהיא עושה הוא לזרוק את הספר הצידה ולהתעלם ממנו לחלוטין? טוב, בעצם לא ‏לחלוטין: בשלב ‏כלשהו באמצע הסרט נאמר בו משפט שזכרתי מהספר, זה על תשעת האנשים והאיש העשירי. זה ‏היה כל כך מפתיע שצחקתי ‏בקול רם. ‏

• הסרט הזה לא עוסק בנו. הסרטים בז'אנר הזומבים עוסקים בדרך כלל באדם פשוט, כמוני וכמוכם, ‏שנקלע לאמצע האפוקליפסה, ובמאבק שלו להישרדות. בראד פיט הוא לא אדם פשוט. הוא היה ‏בעברו סוכן… כלשהו, והוא מספיק חשוב כדי ששיחת טלפון אחת למשו"ם (מה שנשאר מהאומות ‏המאוחדות) תארגן לו מסוק אישי שיעביר אותו אל צי הספינות נטול-הזומבים בלב האוקיינוס ‏האטלנטי. לכם יש קשרים באו"ם? לא? אז כנראה שבמצב המתואר בסרט הייתם מתים. ‏

• הסרט הזה לא מפחיד. הוא לא מבעית. התרבות האנושית נופלת לעיי חורבות, וההרגשה היא לא ‏של אובדן נורא, אלא של "היי, זה היה די מגניב".‏

• בכתיבת הסרט הזה השתתף דיימון לינדלוף.‏

אבל, משום מה, כל הסיבות הטובות האלה לא הצליחו לגרום לי לשנוא את "מלחמת העולם ‏Z‏", ‏משום שממש נהניתי ממנו. מוזר. ‏

הסוכן המיוחד ונטול האופי בראד פיט עובר לאורך הסרט דרך ארבעה או חמישה פרקים, כל אחד ‏מהם במקום אחר על פני הגלובוס (דלק למטוסים, מתברר, הוא מוצר שאין בו מחסור אחרי ‏השתלטות הזומבים). בין הפרקים יש קשרים רופפים למדי, אפשר היה להחליף את הסדר שלהם ‏וזה היה משנה מעט מאוד. אבל הם עובדים. מסצינות של הרס המוני ועד לזחילות דוממות ‏במסדרונות, המשימות שהסרט לוקח על עצמו מבוצעות היטב. ובדרך הוא אפילו מצליח לירות ‏לנוסחה עלילתית או שתיים כדור בראש. מצבים מוכרים מעשרות סרטים קודמים מבוצעים שוב, ‏אבל מבוצעים מצוין. הזומבים של הסרט אמנם לא יקבלו הרבה נקודות על עיצוב יצירתי, אבל כמה ‏מהם – אלה שנראים על המסך למשך יותר משני פריימים – מגולמים על ידי שחקנים מוכשרים.‏

הקשר הישראלי של הסרט – שבזכותו הסרט הזה ישבור קופות בארץ כאילו אין מחר – הוא אחד ‏הדברים הכי מוזרים. בו. כידוע, חלק מהסרט מתרחש בישראל, אבל צולם במלטה. ניכר שהושקעה ‏עבודה בסט הישראלי: הכיתובים בעברית נכונים, משפטים בעברית במבטא הנכון נשמעים מדי ‏פעם, ושום דבר אמנם לא נראה בדיוק כמו ירושלים, אבל זה מספיק דומה כדי לבלבל את האויב. ‏מצד שני, שדה התעופה הפעיל ביותר בארץ הוא עטרות, לאחת הדמויות קוראים "סגן" – האם זו ‏אמורה להיות בדיחה או לא, לגמרי לא ברור – והסרט כולל את השימוש הכי הרסני בשיר של מוש ‏בן ארי אי פעם.‏

אז כן, זאת גירסת הבלוקבאסטר הקיצי, הידידותי והמיינסטרימי לזומבים, אבל איכשהו זה עובד. ‏‏"מלחמת העולם ‏Z‏" לא ‏מפחיד, מבעית או מעורר מחשבה באופן מיוחד, אבל הוא מבדר ‏מאוד. ‏באותו האופן שבו לצפות בעולם נחרב ‏ב-"2012" היה מבדר. מיליוני אנשים מתים, ואני ‏נהנה.זאת בדיוק היתה המשימה, והיא בוצעה. מוזר. ‏

תגיות: