בסה"כ מדובר בסרט לא רע. הכימיה בין ג'יימס פרנקו לבריאן קרנסטון מוצלחת ויוצרת לא מעט רגעים משעשעים.
הבעיה העיקרית של הסרט היא הקצב שלו. הוא נורא איטי, והרגעים המביכים, שאמורים להיות האטרקציה המרכזית, נמרחים באופן מוגזם ובסופו של דבר מייגעים. רגעי הקליימקס אינם אפים כפי שניתן היה לצפות ומוסר ההשכל הבנאלי אודות ערכי משפחה, פערי דורות, חופש בחירה ועוד כל מיני ממבו ג'מבו אמריקאי שכבר ראינו במאות סרטים מקבלים את מלוא תשומת הלב. מה שהיה יכול להיות מיזוג משובח בין "שכנים", "פיינאפל אקספרס" ו"שובר שורות" מתגלה כגרסה הפוכה של "פגוש את ההורים" עם קצת יותר עומק.
לא שאני פוסל לגמרי את הסרט. בסה"כ הכול די נהניתי, אבל הפוטנציאל האדיר שהיה טמון בו לא בא לידי מימוש.
ואפרופו "שובר שורות":
באחד הרגעים המוצלחים בסרט דמותו האגדית של וולטר וויט קמה לתחייה, אך מהר מאוד נעלמת לתוך עוד סצינה מביכה שנמשכת קצת יותר מדי זמן.
למה דווקא הוא - ביקורת
בסה"כ מדובר בסרט לא רע. הכימיה בין ג'יימס פרנקו לבריאן קרנסטון מוצלחת ויוצרת לא מעט רגעים משעשעים.
הבעיה העיקרית של הסרט היא הקצב שלו. הוא נורא איטי, והרגעים המביכים, שאמורים להיות האטרקציה המרכזית, נמרחים באופן מוגזם ובסופו של דבר מייגעים. רגעי הקליימקס אינם אפים כפי שניתן היה לצפות ומוסר ההשכל הבנאלי אודות ערכי משפחה, פערי דורות, חופש בחירה ועוד כל מיני ממבו ג'מבו אמריקאי שכבר ראינו במאות סרטים מקבלים את מלוא תשומת הלב. מה שהיה יכול להיות מיזוג משובח בין "שכנים", "פיינאפל אקספרס" ו"שובר שורות" מתגלה כגרסה הפוכה של "פגוש את ההורים" עם קצת יותר עומק.
לא שאני פוסל לגמרי את הסרט. בסה"כ הכול די נהניתי, אבל הפוטנציאל האדיר שהיה טמון בו לא בא לידי מימוש.
ואפרופו "שובר שורות":
באחד הרגעים המוצלחים בסרט דמותו האגדית של וולטר וויט קמה לתחייה, אך מהר מאוד נעלמת לתוך עוד סצינה מביכה שנמשכת קצת יותר מדי זמן.