כלומר מקבלות בדיוק מה שמצפות לקבל, סרט די אידיוטי ודי קליל, למעשה סרט שהוא גם די סטראוטיפי עם כמה נקודות שאפילו ביאסו אותי, ובכל זאת חמוד ומצחיק. עבר איזה זמן מאז שצפיתי בו ואני מנסה להזכר אם היתה נקודה עלילתית שממש הפתיעה אותי. בגדול התשובה היא לא.
מעניין שאמנם מדובר ב"גרסה הנשית" של מה נשים רוצות, אך למעשה הדמות הראשית אינה 'אישה סטראוטיפית' כפי שמל גיבסון היה לכאורה בסרט המקורי, אלא אשה שאפתנית מאוד שמאמצת דפוסי התנהגות גבריים כדי להשתלב בעבודה ולהתקדם ועדיין לא מצליחה באותה הקלות שהגברים סביבה מתקדמים. יש משהו מאוד אלגנטי בבחירה הזו. בסרט המקורי, ככל שאני מצליחה לזכור, מל גיבסון מבין את הבעיות של הבת שלו (וגם של בת הזוג?) והופך לאיש מכיל ונעים יותר. כאן, מצד אחד הגיבורה עוברת תיקון עם כמה רבדים אבל גם מבינה מה אפשר לתקן ומה אי אפשר לתקן אע"פ שאינו בסדר. אז המסר טיפה יותר מורכב, בצורה השטחית שבה הסיפור הולך.
רוצה לומר שבסך הכל הסרט ממש שווה צפיה כשיש זמן פנוי ומעוניינות במשהו שלא דורש מאמץ.
קצת מעניין מה שקרה לו בימד"ב, שם יש כ8000 מדרגים וכ4000 מדרגות. אני נוטה להתעלם מ10 ו-1 משום שאלו הנודניקים שמדרגים את הסרט כי הוא של בנות (במקרה הזה) או כי הוא נגד ישראל או נגד סטרייטים או משהו. כאן מעניין לציין שדירוגים של 1 התקבלו מכ-3% מהנשים וכ-12% מהגברים. גם דירוגי 10 מתפלגים באופן קיצוני מאוד עם 7% מהנשים ו3% מהגברים.
בדרך כלל אני מסתכלת על העקומה עצמה, ומחפשת את נקודת השיא כדי לקבל מושג על ציון של סרט, גם כאן ההתפלגות מאוד שונה בין גברים לנשים, כשאצל גברים הסרט כמעט שווה בין 5-6, ואצל נשים השיא ב6. אני הייתי נותנת אולי 7, אין שם עומק אבל הסרט סבבה מאוד.
ולגמרי, כל מה שאמרת. בלי הפתעות, שטחי אבל מהנה, מסר קצת יותר מורכב מהמקור. סך הכל סרט חביב כשמחפשים משהו לא עמוק או מאתגר לצפות בו בכיף, אבל לא משהו שנשאר בזכרון לאורך זמן.
התכוונתי לשאול למה לעזעזל עשו רימייק הפוך דווקא לסרט הזה
אחרי צפיה בטריילר אני שואלת, למה לעזעזל אין תאריך יציאה בארץ? איכשהו נראה לי שזה הולך להיות ממש מצחיק
חוזרת לדף כדי לספר שזה לגמרי שווה צפיה
כלומר מקבלות בדיוק מה שמצפות לקבל, סרט די אידיוטי ודי קליל, למעשה סרט שהוא גם די סטראוטיפי עם כמה נקודות שאפילו ביאסו אותי, ובכל זאת חמוד ומצחיק. עבר איזה זמן מאז שצפיתי בו ואני מנסה להזכר אם היתה נקודה עלילתית שממש הפתיעה אותי. בגדול התשובה היא לא.
מעניין שאמנם מדובר ב"גרסה הנשית" של מה נשים רוצות, אך למעשה הדמות הראשית אינה 'אישה סטראוטיפית' כפי שמל גיבסון היה לכאורה בסרט המקורי, אלא אשה שאפתנית מאוד שמאמצת דפוסי התנהגות גבריים כדי להשתלב בעבודה ולהתקדם ועדיין לא מצליחה באותה הקלות שהגברים סביבה מתקדמים. יש משהו מאוד אלגנטי בבחירה הזו. בסרט המקורי, ככל שאני מצליחה לזכור, מל גיבסון מבין את הבעיות של הבת שלו (וגם של בת הזוג?) והופך לאיש מכיל ונעים יותר. כאן, מצד אחד הגיבורה עוברת תיקון עם כמה רבדים אבל גם מבינה מה אפשר לתקן ומה אי אפשר לתקן אע"פ שאינו בסדר. אז המסר טיפה יותר מורכב, בצורה השטחית שבה הסיפור הולך.
רוצה לומר שבסך הכל הסרט ממש שווה צפיה כשיש זמן פנוי ומעוניינות במשהו שלא דורש מאמץ.
קצת מעניין מה שקרה לו בימד"ב, שם יש כ8000 מדרגים וכ4000 מדרגות. אני נוטה להתעלם מ10 ו-1 משום שאלו הנודניקים שמדרגים את הסרט כי הוא של בנות (במקרה הזה) או כי הוא נגד ישראל או נגד סטרייטים או משהו. כאן מעניין לציין שדירוגים של 1 התקבלו מכ-3% מהנשים וכ-12% מהגברים. גם דירוגי 10 מתפלגים באופן קיצוני מאוד עם 7% מהנשים ו3% מהגברים.
בדרך כלל אני מסתכלת על העקומה עצמה, ומחפשת את נקודת השיא כדי לקבל מושג על ציון של סרט, גם כאן ההתפלגות מאוד שונה בין גברים לנשים, כשאצל גברים הסרט כמעט שווה בין 5-6, ואצל נשים השיא ב6. אני הייתי נותנת אולי 7, אין שם עומק אבל הסרט סבבה מאוד.
צפיתי בו לפני כמה חודשים
ולגמרי, כל מה שאמרת. בלי הפתעות, שטחי אבל מהנה, מסר קצת יותר מורכב מהמקור. סך הכל סרט חביב כשמחפשים משהו לא עמוק או מאתגר לצפות בו בכיף, אבל לא משהו שנשאר בזכרון לאורך זמן.
התפלגות בין בנים ובנות בימד"ב זה נושא מרתק
שיום אחד יהיה לי כוח להיכנס אליו לעומק.