אשמה. העצמת נערות שחורות. טרנסים. שדים. יחסי הורים-ילדים. השבת המתים לחיים. שחיתות שלטונית. הפרטת בתי סוהר. כוחות על. נכה עם שרשר "חי". פארק שעשועים. הפגנות איכות סביבה. עסקים קטנים מול עסקים גדולים. שקרים. שימוש בסמים. חברות. התמודדות עם טראומה. עז. קטע מוזיקלי. קונספירציה שצריך לחשוף. נזירות. התמודדות עם בית ספר. חתול ששר שירי פולקה. ב"וונדל וויילד" ניתן למצוא חלק מהדברים האלה, וכשאני אומר "חלק" אני מתכוון ממש הכל חוץ מהחלק של החתול ששר שירי פולקה.
כן, "וונדל וויילד" מבקש מהצופים שלו הרבה וסביר מאוד שחלק ילכו לאיבוד בשלב כלשהו או לכל הפחות יתהו בקול רם "רגע, עכשיו גם זה קורה?". תקציר העלילה הכי קצר שאני יכול לתת הוא כזה: קאט בת ה-8 מאבדת את הוריה בתאונת דרכים בה היא מאשימה את עצמה, ומאז היא מעבירה את חמש השנים הבאות במוסדות שלא מסתדרים איתה והיא לא איתם. הזדמנות נוספת יש לה בעיר הולדתה, איפה שהוריה נהרגו, בבית ספר קתולי שבו היא לא רוצה להסתדר עם אף אחד, למרות שנראה שדווקא מלכות הכיתה כן רוצות להסתדר איתה.
במקביל, יש שני שדים העונים לשם וונדל וויילד שמבלים את זמנם בסידור מחדש של תסרוקתו של שד עצום. לאחר שהם טועמים מקרם השיער המיוחד שלו, קאט נגלית אליהם בחזיון ומפה לשם שני הצדדים נפגשים תמורת עסקה – היא תעזור להם לעלות לכדור הארץ כדי שהם יוכלו לבנות לונה פארק, הם יחיו את ההורים שלה. שני הצדדים לא ממש יודעים מה הם עושים כשהם חותמים על העסקה והבלגן חוגג, בייחוד כשנכנסים לתמונה צמד לוכדי שדים שעובד בבית הספר, המנהל שלו שמחפש דרכי מימון חדשות, חברה שמחפשת לבנות כלא פרטי ענק במקום העיר, נער טרנס שרק מנסה לעזור ועוד, ועוד, ואני די בטוח שעוד איזה עוד. חוץ מזה – עוד.
כאמור, יש הרבה על הצלחת של "וונדל וויילד" – כנראה תופעת לוואי שמתרחשת כאשר אתה לא יוצר סרט 13 שנים. וכן, הרבה חיכו לחזרתו של הנרי סליק, אבל צריך לתאם ציפיות – הבמאי שבפעם האחרונה ביים את "קורליין ודלת הקסמים" כבר לא מפלרטט על הגבול בין סרט ילדים לסרט אימה, אלא עולה רמה לסרט לבני נוער. זה לא רק העיסוק בעניינים אפלים באופן תדיר והרבה פחות מרוכך מסרטי אימה-לייט כמו "קורליין" או "חתונת הרפאים" – הסרט הזה דורש מהקהל שלו ריכוז בעודו עוסק בשלל נושאים בקצב מהיר שילדים קטנים מדי כנראה פשוט לא לחלוטין יצליחו לעקוב מי חבר של מי, למה ומה לעזאזל קורה פה.
בכל מקרה, כאדם שבין הבמאים האהובים עליו יש אנשים כמו טרי גיליאם, אני חיבקתי את הבלגן המבני והעומס של "וונדל וויילד" בשתי ידיים – מדובר בסרט מצחיק, מטורף, כיפי, מהמם, עם שחקני קול שיודעים לעשות את העבודה. קיגן מייקל קי וג'ורדן פיל כבר הופיעו כמה פעמים בקולנוע יחדיו – ואפילו באנימציה – אבל פה נראה שהם ממש מגיעים לשיאים שהם הצליחו להגיע אליה בסדרה. טוב, או זה או שפשוט ממש התגעגעתי לראות אותם (או, נו, לשמוע) עושים שטויות.
וכן, לרגעים קצת התאכזבתי שלסרט שעונה לשם "וונדל וויילד" אין עיסוק נרחב יותר בצמד השדים, שנדחקים לא פעם להיות דמויות משנה – בייחוד בגלל ההצלחה של הסרט בכתיבה ובהנפשה שלהם – אבל המרק מלא התבלינים שסליק מבשל פה עובד רק בגלל שהוא מצליח ליצור צוות דמויות רחב שאת כולן אפשר להכיר במבט אחד, ואז הסרט נותן (עבור רובן) מבט שני ושלישי כדי להכיר אותן לעומק בכל זאת.
צריך להודות – לא תמיד יותר זה יותר, ואני רואה מראש את מי שיתאכזבו שהסרט הזה הוא לא "קורליין" או "הסיוט שלפני חג המולד" וכן, אני יכול להסכים שהסרט כנראה לא יגיע למעמד הקלאסיקה שלהם. אבל תענו לי בפשטות: האם איזשהו סרט הוא "קורליין" או "הסיוט שלפני חג המולד"? לא? אז אולי נסתפק גם סתם באחד מסרטי האנימציה הטובים ביותר בשנה שבה בהחלט יש תחרות על התואר הנ"ל.
Readers beware, you're in for a scare
לפני שנתיים יצא ששבועיים חיברו בין ליל כל הקדושים ויום שישי ה-13. החלטתי לנצל את ההזדמנות ויחד עם שאר הכותבים הרמנו ספיישל של ביקורות אימה. היה מאוד כיף, אז לכבוד האלווין החלטנו להחזיר את האירוע, אפילו שהפעם אין שישי ה-13 שיסגור אותו.
כן, טכנית האלווין רק עוד כמה ימים, אבל הביקורת הזאת פותחת שבוע שבו נכתוב על סרטי אימה על כל סוגיה, חדשים וישנים. מצטער מראש אם הז'אנר הוא פחות כוס התה שלכם, אבל אל דאגה – זה לא יפריע לעלייה של פוסטים נוספים.
האלווין שמח!
אני לא מבין למה צריך לקשר את השבוע הזה להאלווין
פה בארץ יש לנו חג אחר השבוע שמאוד מתאים לשבוע של סרטי אימה: בחירות חמישיות ברצף שכנראה יובילו לשישיות ושביעיות ושמיניות וכו׳.
איזה שבוע יותר מתאים לשבוע סרטי אימה מהשבוע הזה שבו אנחנו מרגישים כולנו שאנחנו בתוך סרט אימה אחד ארוך?
זהו, מצטער שהכנסתי פוליטיקה, אבל הרגשתי שהייתי חייב.
אני חושב שהתחושה הזאת משותפת לכולם מכל הצדדים הפוליטיים.
יש פה אנשים שלא גרים בארץ אז אולי פחות אכפת להם (;
בכח מקרה אני חושב שהפעם זה יגמר לכאן או לכאן .
ככה זה?
הגענו למצב שתוצאה של הטלת מטבע היא הישג?
לא אמרתי שזה הישג או שזה לא הישג. רק אמרתי שזה לדעתי יסתיים ותיהי ממשלה
(ל"ת)
אני לא גרה בארץ ומאוד איכפת לי
לא יכולה לדבר בשם אף אחד אחר, אבל ממה שאני רואה בקרב הישראלים סביבי, ובטח לגביי, הדאגה והמעורבות הרגשית במה שקורה בישראל לא נעלמת כשיורדים מהארץ.
והבחירות האלה מרגישות לי הרות גורל במיוחד.
אבל לא ניכנס עמוק יותר לפוליטיקה ממה שכבר נכנסנו.
תהיה ביקורת על Pearl
כי אני רוצה לדעת אם להתלונן לשירות הלקוחות בדף הסרט או לחכות לביקורת המלאה![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
לדעתי אתה טועה, קל לעקוב משום שהסיפור לא מקורי
כי בהחלט יש הרבה סיפור/רעיונות/פרטי עלילה. ודווקא משום שהם נשענים על רעיונות שכבר ראיתי פעם, אפשר להבין לאן זה הולך בקוים כללים ולעקוב. הוא כן מערבב אותם לכדי תוצר סופי שמרגיש חדש מספיק, אבל לא חושבת שהייתי נותנת לעלילה בונוסים על מקוריות עודפת.
אין בזה כדי לומר שהסרט לא טוב, הוא כייפי בדרכו, אבל בין היתר מכיוון שהגעתי מוכנה מראש עם ציפיות באמצע. אני אפילו שמחה שלא הלכתי לזה בקלנוע כי אולי שם הייתי פחות אוהבת.
בעיני הסרט הזה לוקה בעריכה, אם היו עושים עבודה טובה יותר על עריכה עלילתית ותסריטאית, הוא בהחלט היה יכול להתחרות בקלסיקות של הנרי סליק.
אני לא יודעת איך העבודה של סליק נראית בדרך כלל, משלל ראיונות ודוקומנטריים על הסיוט שלפני חג המולד, אני יודעת שזה סרט שקיבל עריכה מסיבית ואת האישורים של טים ברטון. לא ברור לי מה קרה בסרטים אחרים שאהבתי (למשל קורוליין). הסרט הזה היה צריך חיתוך רציני בעודפי העלילה והידוק של הרעיונות שלו.
למשל, הנהגת שהסיעה את קאט לעיר בתחילת הסרט, לחלוטין מיותרת עלילתית. כל מה שקרה איתה היה יכול לקרות גם בלעדיה ברמת האימפקט הרגשי והאינפורמציה שעוברת לצופים.
הסצינה שממש פותחת את הסרט (תאור ההתעללות בקאט) מופיעה שוב אחד לאחד לקראת סופו, גם זה היה יכול להערך אחרת, ולמעשה היה אפשר לחתוך אותו מההתחלה בלי לפגוע בהבנה או בעלילה.
לדעתי היה אפשר לערוך טוב יותר את הדמויות ולצמצם אותן: בגדול לא ברור לי למה היהודי מהמקלט היה נחוץ, אפשר לחתוך אותו מהסרט בלי להזיז מילימטר מהעלילה עצמה (לצמצם אותו ואת הנזירה לכדי דמות אחת).
החברות של שיבון הופיעו במערכה אחת וברקע של עוד אחת ואז נעלמו, כי למעשה לא היתה לאחרות שום הצדקה עלילתית, חוץ מלהתעקש להדגיש שראול גם קרבן. היה יכול להיות נחמד יותר להשאיר אותו דמות בלי סיפור רקע "עצוב".
וגם ברמת העלילה עצמה, היה דרוש איזה הידוקון. אולי אם מישהו היה יושב על התסריט ומוצא דרך לחבר את כל תת העלילות למשהו קוהרנטי, אולי במחיר של למחוק את חלקן.
כניראה שעוד שבוע אחשוב על הסרט כמוך
כי לדעתי בהחלט אזכור בעיקר את החלקים המשמעותיים בעלילה ולא את כל השאר.
זה נכון שיש 'ערך' מסויים לדמויות, הרי בגלל זה הן נשארות בפנים. זו מהות תפקידו של עורך (ספרותי, קולנועי או אחר)- לחתוך בבשר החי לפעמים, ולהוריד דברים עודפים. כלומר הדמויות האלו גם מעניינות בדרכן, ועדיין אם לא היו נמצאות שם העלילה היתה הופכת למהודקת יותר. אולי הסרה שלהם היתה מאלצת מציאת פתרונות טובים יותר לפרטים עלילתיים שצריכים לעבור. כל הדמויות הנ"ל נמצאות שם כדי לנהל שיחות שבעולם האמיתי אף אחד לא מנהל וכך להציף אותנו במידע עודף על עולמה של הגיבורה.
בתאכלס אפשר פשוט להוריד את הפרטים האלו, לשלב את חלקם בצורה מעודנת יותר ולותר על חלק אחר.
היהודי מהמקלט הפריע לי מכמה סיבות, אני חושבת שהוא פשוט לא תורם מספיק לעלילה, שהוא דמות חסרת הגיון (למה הדובי שלו? למה ברגע של סכנה הוא מנסה לצוד את המפלצת הכחולה ולא לברוח כמו כולם? למה הוא נכנס לכיתה וכתב שהמורה היא גנבת?). יש בו משהו קצת קרינג'י בורדרליין קריקטורה אנטישמית- הוא פאקינג יהודי שמתחבא במקלט של בית ספר נוצרי, הוא גם צייד מתעלל ביצורים חיים, ואמנם הוא נכה ועדיין משהו בנוכחות הפיזית שלו קצת קריפי.
רק לגבי השאלה האחרונה – כי היא לקחה לו את הדובי.
האפשרות הראשונה אכן צירוף מקרים
אבל נראה לי שצירופי מקרים זה הלחם והחמאה של הסרט הזה, שבו הרבה דברים קורים באופן כמעט ואקראי כמו צירוף מקרים.
רק לגבי ראול
אין לו איזה סיפור רקע שובר לב או משהו אבל אפשר היה לקחת את סיפור הרקע שלו צעד אחד קדימה לדעתי.
כלומר יש איזושהי התעכבות על איך שאמא שלו מתקנת מישהו שמדבר עליו במגדר הלא נכון, יש התעכבות על איך פעם הוא היה חלק מהחבורה של שיבון, מה שנאמר במילים וסבבה לגמרי אבל אז נאמר שוב בליווי תמונה.
כאילו כבר היתה החלטה להכניס לעלילה ילד טרנס שעצם הטרנסיות שלו היא נונ-אישיו בעלילה, אבל אז לא התאפקו והכניסו קצת בכל זאת. שזה כאילו סבבה שעשו את זה, אבל בפועל אין בכך שום תרומה לקידום העלילה, וזה מרגיש כאילו פשוט היה צ'ק ליסט של נאורות שהיה צריך להכנס לסיפור.
ושווה לשאול: מה היה גורם לזה להיות לא צ'ק ליסט של נאורות?
אני לא שואל כהתרסה, אני שואל באמת: לכאורה, יש דיון עמוק על כך שחלק גדול משיוויון לשכבות מוחלשות מגיע כאשר ההופעה שלהם לא צריכה לבוא עם הסברים ארוכים או "הצדקות". לא צריך סיבה למה היא אישה, לא צריך סיבה למה הוא בן מיעוטים, לא צריך סיבה למה הוא להט"ב.
"ונדל וויילד" עוקב אחר הנושאים האלה, ונשאלת השאלה מה גורם לזה להיות צ'ק ליסט (בעינייך, ואני מניח שבעיני עוד אנשים) – האם זה זה שכולם ביחד (כלומר, בסדר, יש טרנס וגיבורה שחורה אבל אז גם נכה ויהודי וכו' וכו'?), האם זה סתם התחושה שהדמות לא לחלוטין "מפותחת" (שזה נכון לכולם, אבל עדיין גורם לזה לבלוט) או משהו אחר?
אני, כאמור, ראיתי את זה כחלק מאותו עומס שיש בסרט בין כה ובין כה – כלומר גם אם כל הדמויות היו בנים לבנים סטרייטים מאוד, זה עדיין היה סרט מבולגן ועמוס, ועל כן הדחיפה הזאת של עוד נושאים – גם אם רק בעצם הייצוג שלהם ובלי דיון עליהם (כי אין מילה על היהדות של אב הבית, נניח) – היא פשוט חלק מהאווירה הכאוטית של הסרט, שאני אישית התמסרתי אליה (אפילו אם אכן לרגעים גיחכתי ש"השם ישמור, יש עוד????").
הבנת אותי הפוך?
לא מפריע לי שיש מגוון בסרט אלא דווקא הכניסה לפרטים הקטנים על 'פעם ראול התלבש כמו בת' (הוא בבית ספר קתולי לבנות, וזה לא נערות דרי אז היה אפשר להבין לבד). דווקא הצ'קליסט הזה מדגיש שהדמויות לא נכנסו באופן טבעי, כי עדיין חשוב להגיד משהו על הקיום שלהם, גם אם המשהו הזה לא ממש תורם לעלילה. כי צריך להגיד, כי הכנסנו אותם, וצריך שכולם ידעו שהם שם… מן מעגל שכזה
אגב, עכשיו כשאני מגיבה לך אני שמה לב לראשונה שבעצם אף דמות בסרט לא לבנה, חוץ מ2 הנזירות, ואולי- לא הבנתי- ההורים של שיבון (זו בדיחה על טראמפ עם השיזוף המוגזם והשיער המוזר עם חיים משל עצמו?)
הבעיה שלי עם הסרט בדיעבד שהוא נושא קצת יותר מידי רעיונות. אני תומכת בהרבה מהרעיונות שנמצאים שם, התלונה שלי היא על חוסר הקוהרנטיות העלילתית, שזה בעיני משהו שקרה כי אי שם באמצע הפיתוח נעצר העיבוד של התסריט ופשוט עשו סרט ממה שהיה. בפיתוח טוב היו נערכות החוצה דמויות שלא באמת נחוצות לקידום העלילה, והיו נערכים החוצה מוטיבים שלא מספיק תורמים לקידום הסיפור.
אפשר להסתכל על המסר של הסרט ולראות את אותו הדבר. מה הסרט הזה בא להגיד?
הדבר הכי בולט (לדעתי) הוא יחסי הורות או חסות הורית בצורותיה השונות. אבל משהו לא מספיק עובד בחלק ממערכות היחסים, ויתרה מזו, לא בכולן יש את הערך המוסף של הסוג הזה של יחסי הורות הוא א' והסוג הזה הוא ב'.
עיסוק אחר בסרט הוא איך החברה מזניחה מיעוטים וסוללת עבורם דרך בלתי עבירה, אבל שינוי קהילתי יכול ליצור שינוי אמיתי עבור המיעוטים האלו, כשבעצם יש לנו את כל הנרטיב אבל הוא עובר לא חלק. קאט היתה ילדה רגילה ונורמטיבית, ברגע שהתיתמה ועברה מה שעברה הפכה לנערה עבריינית. נותנים לה צ'אנס אבל מסתבר שזה לא צ'אנס אמיתי. אההה ובעצם בונים כלא כי תוך שנה שנתיים היא תכנס אליו והעשירים ימשיכו להתעשר.
בזמן הצפיה התמסרתי לצפיה, למעשה צפיתי בסרט בלי שום עצירות אפילו שהיה על מסך קטנטן של מחשב. הוא חמוד והכל. בסיכום הדברים, הפגמים הקטנים האלו הופכים אותו לסרט שאני לא מספיק אזכור בעתיד, או סרט שיהיה לי קשה להגיד לאחרים שכדאי להם לראות. כי אני לא בטוחה שאני חושבת כך.
רוצים סרט סטופ מושן קודר? איפשהו בין האסתטיקה של בוקסטרולס לעלילה של קורליין כבר היו לנו כאלה.
רוצים סרט סטופ מושן האלוויני? בין הסיוט שלפני חג המולד ל- corpse bride וגם פאראנורמן כבר היו כאלה.
רוצים סרט סטופ מושן על גזענות? לייקה עשו את החוליה החסרה.
רוצים סרט סטופ מושן על אבדן של הורים? לייקה עשו את קובו.
חוץ מלהיות חדש, יש מעט מאוד חידוש שהסרט הזה מביא, והוא פחות מהודק מהרשימה הנ"ל.
אז הבעיה זה בגלל שציינו את העבר שלו?
לא יודע, זה נראה לי סביר – בטח בגיל הזה – בניסיון לתת רקע לדמות ואת החיים מסביב גם להזכיר, במעורפל, את עברה. אבל הבהרת את הנקודה שלך.
הביקורת הכי טובה שאני יכול לתת תהיה פרפרזה על הביקורת של איתן על הכול שבור ורוקד
יש לסרט הזה יתרון אחד גדול. הנרי סליק.
יש לסרט גם חסרון. הנרי סליק.
יש לסרט הזה מזל שהנרי סליק, במאי מנוסה, שמצא סיטואציות חברתיות מעניינות ומצליח להעבירן באמצעות אנימציה, מצליח לכסות על הכותב הראשי, הנרי סליק, שכתיבתו מוגבלת למדי והיו לה בעיות של קצב הסיפור ודיאלוגים רעועים לאורך כל הקריירה שלו.
הדבר הכי גדול בסרט הזה זאת האהבה לחומר הגלם.
זה סרט שמצד אחד מאד חדשני וזורם. הוא מציג קפיצה טכנולוגית יוצאת דופן בתחום הסטופ מושן.
אבל לסרט הזה אין עניין להיראות כמו סרט שהיה יכול להיעשות ב-cgi. האהבה לחומרים נמצאת בכל פריים. למשל כשיש אפקט של אש – רואים שזאת לא אש אמיתית אלא להבה שעשויה מנייר כלשהו. ויותר בולט מזה – על חלק מהבובות ממש רואים את ההרכבה שהן עברו. זה קצת הזכיר לי את המוק של סטופ מושן שעשו בספר החיים כשהדמויות הראשיות נראו כמו בובות בפרקים שלהן.
זה ממש מגניב בעיני.
סרט בינוני
אחד החלשים של סליק.
אבל אני רוצה להגיד משהו אחר, שנת 2012 הייתה השנה האחרונה שדיסני עשו סרט אנימיצה לא בcgi , הסרט הזה היה פרנקנוני, אמנם זה לא היה הסרט הטוב ביותר שלהם באותה שנה אבל הוא היה הכי מיוחד, גם בשחור לבן גם לא cgi וזה היה נחמד במיוחד כי דיסני ידעו שהם לא הולכים להרוויח עליו יותר מידי כסף ובכל זאת עשו סרט כזה, אז כן הסרט של סליק לא מדהים במיוחד אבל הייתי שמח מאוד שדיסני היו חוזרים לעשות סרטים פחות רווחים אבל שונים .