היו לא מעט נקודות לאורך הסרט שבהן חשבתי "זה כמו הרשת החברתית רק על מוזיקה"
בהנחה והוא יידע לאזן בין המוזיקה (שממש זרמה לי) לבין העלילה הוא באמת יכול להיות מאוד מוצלח.
אם לא, לפחות נקווה שהפסקול של יהיה משהו.
"בשביל להיות DJ אתה צריך לפטופ, קצת כישרון וטרק אחד."
מקס ג'וזף לא יודע מה זה תקלוט.
"פחחחחח לא מנגן את Drunk In Love, יש לי סטנדרטים"
Drunk In Love טוב בעשרות מונים משאר המוזיקה בטריילר ואני אפילו לא כזה אוהב את ביונסה.
"מה את אומרת, שאני צריך להגביר את הקצב?" "אתה יכול לנסות."
וואו, שמור על עצמך. פיידר הטמפו של הפיוניר ממש כבד, שלא תחטוף קילה.
"אני אוהב להתחיל ב-125 BPM ואז אני מגביר את הקצב עוד ועוד ועוד ועוד ועוד עד שאני מגיע ל-128."
אני לא יודע מי סיפר את זה למקס ג'וזף אבל הוא בטח מתפקע מצחוק עכשיו.
"בשביל להיות מפיק מצליח אתה צריך לדעת לבנות צלילים מאפס…"
לא, זה מה שאתה צריך לדעת לעשות בשביל להיות מפיק באופן כללי.
"… ולסמפל שדכנים."
זה סף כל כך נמוך ליצירתיות. רגע, יש לי רעיון פרוע יותר… תעלה את הקצב ל-129.
אפילו אם הסרט הזה היה קומדיה הטריילר שלו היה מעיק, אבל לסרט אין את האדיבות להיות אפילו זה. מה שמעודד אותי זה שכיוון שעדיין לא ראיתי את Eden, עדיין יש סיכוי שאראה השנה סרט טוב על מוזיקה אלקטרונית.
שגרומים להכנסות כאלה (או, חוסר בהכנסות) – הרי סהכ הטריילר היה ממש סבבה, זאק אפרון הוא שחקן די מוכר והתאריך אומנם לא בדיוק השבוע הראשון של מאי אבל עדין …
סרט שמופץ בסוף השבוע הזה – ברור שציפיות גדולות לא היו ממנו. יכול מאוד להיות שמסע הפרסום של הסרט הזה היה מינימלי.
בקשר לקריירה של זאק אפרון, אני לא חושב שזה ישפיע עליה. המון שחקנים משתתפים בכשלונות כל הזמן, ואפילו בסרטים שאפילו לא מגיעים לכדי הפצה; אף אחד לא מאשים את השחקנים בזה.
באופן אירוני, יש בסרט סצינה שבה הבחורה הראשית (רטאייקאוסקי) שואלת את הדי. ג'יי. המתחיל (אפרון) מה דעתו על הדי. ג'יי. המפורסם / מנטור (ווס בנטלי). אפרון אומר "פעם הוא היה טוב, עכשיו הוא רק נותן לאנשים מה שהם רוצים."
ככה בדיוק מרגיש הסרט הזה. כאילו הוא יכל ללכת לכיוונים מעניינים אבל העלילה נשארת די שטחית וצפויה ונותנת לקהל את מה שהוא מצפה לו – מוזיקה אלקטרונית, בחורות בלבוש מינימלי וריבים בין bros. עד שהוא מתחיל להיות מעניין הוא כבר נגמר.
אפרון טוב, אבל לא כמו שהיה ב"שכנים". מי שכן בולט פה לטובה זה בנטלי, שעד היום ראיתי רק עם זקן מגוחך ב"משחקי הרעב". המשחק, הצילום הקצבי וכל מיני דברים קטנים מגניבים (כולל סצינה שעשתה לי פלאשבק ל"כנס העתידנים") מצליחים לפצות על הסיפור הגנרי, אבל זה מהסרטים האלה שאחרי יומיים כבר שוכחים מהם.
למרות שיש בו הרבה מאוד מרכיבים נכנים כדי להפוך לסרט קיץ קליל לנוער, משהו בחיבור בינהם לא עובד.
אולי זה בגלל שבין השאר המוזיקה רגילה מידי ולא טובה כמו שהיא מתיימרת להיות.
אני מקווה שאם אמן ידוע היה מלחין את השירים הייתי חושב אחרת.
זה למעשה טריילר ממש טוב.
(ואני אומר את זה בתור אחד ש"הפמליה אבל עם טראנס" נשמע לו כמו אחד הרעיונות האיומים ביותר האפשריים לסרט).
חוץ מזה שיש בזה את זאק אפרון
אני מודה, פעם תיעבתי אותו רק בגלל "היי סקול מיוזיקל", אבל אחרי "שוב בן 17" ו"שכנים" פתאום התחלתי דווקא לחבב אותו, אני חושב שיש לו הרבה פוטנציאל.
הטריילר מראה המון פוטנציאל
היו לא מעט נקודות לאורך הסרט שבהן חשבתי "זה כמו הרשת החברתית רק על מוזיקה"
בהנחה והוא יידע לאזן בין המוזיקה (שממש זרמה לי) לבין העלילה הוא באמת יכול להיות מאוד מוצלח.
אם לא, לפחות נקווה שהפסקול של יהיה משהו.
נדחה ל 24.9.
(ל"ת)
בטוח?
אני יודע שיש לך מצב למידע פנימי, אבל בשום ערוץ רשמי של לב לא פורסם עדיין מידע כזה.
אז כנראה שעדיף לחכות למשהו רשמי
אבל זה מה שידוע לי.
צדקת.
(ל"ת)
ישמרנו מרשל ג'פרסון.
"בשביל להיות DJ אתה צריך לפטופ, קצת כישרון וטרק אחד."
מקס ג'וזף לא יודע מה זה תקלוט.
"פחחחחח לא מנגן את Drunk In Love, יש לי סטנדרטים"
Drunk In Love טוב בעשרות מונים משאר המוזיקה בטריילר ואני אפילו לא כזה אוהב את ביונסה.
"מה את אומרת, שאני צריך להגביר את הקצב?" "אתה יכול לנסות."
וואו, שמור על עצמך. פיידר הטמפו של הפיוניר ממש כבד, שלא תחטוף קילה.
"אני אוהב להתחיל ב-125 BPM ואז אני מגביר את הקצב עוד ועוד ועוד ועוד ועוד עד שאני מגיע ל-128."
אני לא יודע מי סיפר את זה למקס ג'וזף אבל הוא בטח מתפקע מצחוק עכשיו.
"בשביל להיות מפיק מצליח אתה צריך לדעת לבנות צלילים מאפס…"
לא, זה מה שאתה צריך לדעת לעשות בשביל להיות מפיק באופן כללי.
"… ולסמפל שדכנים."
זה סף כל כך נמוך ליצירתיות. רגע, יש לי רעיון פרוע יותר… תעלה את הקצב ל-129.
אפילו אם הסרט הזה היה קומדיה הטריילר שלו היה מעיק, אבל לסרט אין את האדיבות להיות אפילו זה. מה שמעודד אותי זה שכיוון שעדיין לא ראיתי את Eden, עדיין יש סיכוי שאראה השנה סרט טוב על מוזיקה אלקטרונית.
וואו
אחת הפתיחות הגרועות בהיסטוריה לסרט בהפצה רחבה
http://www.boxofficemojo.com/alltime/weekends/worstopenings.htm?page=WRSTOPN20&p=.htm
מעניין אם זה ישפיע על ההפצה של הסרט בארץ.
(או היעדרה, בהתאם).
עד שהתחלתי לחבב את אפרון כשחקן
אני מקווה שזה לא יהרוס לו את הקריירה.
מעניין מה הגורמים העיקריים
שגרומים להכנסות כאלה (או, חוסר בהכנסות) – הרי סהכ הטריילר היה ממש סבבה, זאק אפרון הוא שחקן די מוכר והתאריך אומנם לא בדיוק השבוע הראשון של מאי אבל עדין …
זה לא "אבל עדיין", זה אחד החורים הכי גדולים בשנה.
סרט שמופץ בסוף השבוע הזה – ברור שציפיות גדולות לא היו ממנו. יכול מאוד להיות שמסע הפרסום של הסרט הזה היה מינימלי.
בקשר לקריירה של זאק אפרון, אני לא חושב שזה ישפיע עליה. המון שחקנים משתתפים בכשלונות כל הזמן, ואפילו בסרטים שאפילו לא מגיעים לכדי הפצה; אף אחד לא מאשים את השחקנים בזה.
אני והחבר'ה
באופן אירוני, יש בסרט סצינה שבה הבחורה הראשית (רטאייקאוסקי) שואלת את הדי. ג'יי. המתחיל (אפרון) מה דעתו על הדי. ג'יי. המפורסם / מנטור (ווס בנטלי). אפרון אומר "פעם הוא היה טוב, עכשיו הוא רק נותן לאנשים מה שהם רוצים."
ככה בדיוק מרגיש הסרט הזה. כאילו הוא יכל ללכת לכיוונים מעניינים אבל העלילה נשארת די שטחית וצפויה ונותנת לקהל את מה שהוא מצפה לו – מוזיקה אלקטרונית, בחורות בלבוש מינימלי וריבים בין bros. עד שהוא מתחיל להיות מעניין הוא כבר נגמר.
אפרון טוב, אבל לא כמו שהיה ב"שכנים". מי שכן בולט פה לטובה זה בנטלי, שעד היום ראיתי רק עם זקן מגוחך ב"משחקי הרעב". המשחק, הצילום הקצבי וכל מיני דברים קטנים מגניבים (כולל סצינה שעשתה לי פלאשבק ל"כנס העתידנים") מצליחים לפצות על הסיפור הגנרי, אבל זה מהסרטים האלה שאחרי יומיים כבר שוכחים מהם.
(איך ראיתי? מההטבות של לעבוד בבית קולנוע)
לא ממש את הפוטנציאל
למרות שיש בו הרבה מאוד מרכיבים נכנים כדי להפוך לסרט קיץ קליל לנוער, משהו בחיבור בינהם לא עובד.
אולי זה בגלל שבין השאר המוזיקה רגילה מידי ולא טובה כמו שהיא מתיימרת להיות.
אני מקווה שאם אמן ידוע היה מלחין את השירים הייתי חושב אחרת.
ביקורת קצת יותר ארוכה:
https://gal015.wordpress.com/2016/09/16/we-are-your-friends/