נתקלתי בטריילר שלשום לראשונה – עד עכשיו רק הכרתי את השם (של הספר), ולא ידעתי על הסרט. נראה כמו משהו תקופתי מגניב וקסום, כמו ד"ר פרנסוס. עפ"י הטריילר זה נראה קצת יותר מדי רומנטי, אבל סביל.
ולו רק בשביל האווירה והקרקס של פעם, לא?
לפי הספר, אין יותר מדי דמיון לד"ר פרנסוסGoodnight Juliaב-16/07/2011 15:25
לפי הספר, אין יותר מדי דמיון לד"ר פרנסוס
Goodnight Julia
פורסם יולי 16, 2011 ב 15:25
וזה לא ממש קסום… אבל יש את אווירת הקרקס, והתקופתיות וכו'. הרומן האסור מהווה ציר עלילה מרכזי בסיפור, אז לשיקולך אם זה יותר מדי רומנטי… לפי הטריילר יש על זה יותר דגש בסרט מאשר בספר, שם היה תיאור של מאחורי הקלעים של עולם הקרקס ודמויות נוספות שלא ראיתי בטריילר.
ואם הדמות של פטינסון תהיה נאמנה לספר, יהיה לו בערך פי 4 יותר אופי (אל תשאלו אותי איך מודדים את זה) מאשר לאדוארד מדמדומים, וזה כבר צריך להיות מעניין.
במסגרת לימודי הספרדית שלי אני צופה בכל סרט שאני מצליחה למצוא בדיבוב לשפה, ואתמול בתפריט היה מים לפילים. כאחת שנהנתה מהספר עד מאוד (בלעתי אותו בלילה ארוך אחד, לא הצלחתי להניח אותו מהיד) הרגשתי שהסרט בהחלט נותן טעימה מהאווירה (הקרקסים של שנות ה-30 וההוויי של עשרות אנשים וחיות דחוסים דרך קבע ברכבת, העבודה היומיומית, התככים, מערכות היחסים וכו'). הספר היה בעיניי שער לעולם פנטסטי וסוחף, ואילו הסרט, למרות שכמו בדרך כלל, לא היה עד כדי כך מהפנט, עדיין היה מספק לגמרי.
אדואר- סליחה, פטינסון, בשונה מסרטי דמדומים, אשכרה נראה פה מעורר תיאבון, והדמות שהוא משחק ה-ר-ב-ה יותר חביבה. בגלל שצפיתי בגרסה מדובבת קשה לי לגבש דעה על המשחק, אבל האמנתי לקונפליקטים והזדהיתי עם הגיבורים, וכמובן, כריסטוף וולץ ממשיך לבסס את עצמו כפסיכופט-נעים-הליכות-בעל-העיניים-המתות-והנטיות-הרצחניות-המתפרצות-בפתאומיות הטוב ביותר שבנמצא.
למי שמתחשק לו סרט שמצליח להיות קצת תקופתי, קצת רומנטי וקצת הרפתקני, ומשאיר טעם נחמד בפה, אני ממליצה.
מצד שני, יש מצב שבגלל הספרדית לא הבנתי חצי מהתסריט, אז מה אני יודעת
ישבתי לצפות בזה רק בשביל האווירה, תחושת ההרפתקנות של הקרקס הנודד (מסתבר שהוא על רכבת!), החיות וכו'.
מאחר ולא זכרתי כלום לגבי השחקנים, גיליתי שם את פטינסון (סרט ראשון שאני רואה אותו, ואני עדיין תוהה אם הוא שעמם אותי כי הוא משעמם או שהוא שעמם אותי בגלל שכל הזמן בחנתי אותו לאור התדמית הידועה שלו כעציץ), את וויתרספון (נחמד) ואת וואלץ (סופסוף הפתעה חיובית לגמרי! היה נחמד כהרגלו). ובכתוביות בסוף גיליתי שגם את הכלב אני בעצם מכיר. נייס.
בקיצור, הסיפור רגיל כזה, פטינסון קצת עצבן אותי, אבל התקופתיות חזקה ויש סצנות נחמדות בקרקס/רכבת. לא מספיק כמו שהייתי רוצה, אבל היה סבבה. והגיע הזמן שהעולם יתגבר על הצורך בסיפורי מסגרת. זה מרגיש מלאכותי ומיותר, גם אם בזה הנוכחי היתה אמירה מסוימת. והחיות בקרקס… נו. אמביוולנטי.
מה הדעות לגבי זה?
נתקלתי בטריילר שלשום לראשונה – עד עכשיו רק הכרתי את השם (של הספר), ולא ידעתי על הסרט. נראה כמו משהו תקופתי מגניב וקסום, כמו ד"ר פרנסוס. עפ"י הטריילר זה נראה קצת יותר מדי רומנטי, אבל סביל.
ולו רק בשביל האווירה והקרקס של פעם, לא?
לפי הספר, אין יותר מדי דמיון לד"ר פרנסוס
וזה לא ממש קסום… אבל יש את אווירת הקרקס, והתקופתיות וכו'. הרומן האסור מהווה ציר עלילה מרכזי בסיפור, אז לשיקולך אם זה יותר מדי רומנטי… לפי הטריילר יש על זה יותר דגש בסרט מאשר בספר, שם היה תיאור של מאחורי הקלעים של עולם הקרקס ודמויות נוספות שלא ראיתי בטריילר.
ואם הדמות של פטינסון תהיה נאמנה לספר, יהיה לו בערך פי 4 יותר אופי (אל תשאלו אותי איך מודדים את זה) מאשר לאדוארד מדמדומים, וזה כבר צריך להיות מעניין.
הסרט עומד להיות מופץ בארץ מתישהו?
נגנז
(ל"ת)
קסם במובן האווירה הקסומה,
במובן החווייתי, לא במובן של קוסם שעושה קסומים. ותודה על ההסבר.
מאוד נהניתי.
במסגרת לימודי הספרדית שלי אני צופה בכל סרט שאני מצליחה למצוא בדיבוב לשפה, ואתמול בתפריט היה מים לפילים. כאחת שנהנתה מהספר עד מאוד (בלעתי אותו בלילה ארוך אחד, לא הצלחתי להניח אותו מהיד) הרגשתי שהסרט בהחלט נותן טעימה מהאווירה (הקרקסים של שנות ה-30 וההוויי של עשרות אנשים וחיות דחוסים דרך קבע ברכבת, העבודה היומיומית, התככים, מערכות היחסים וכו'). הספר היה בעיניי שער לעולם פנטסטי וסוחף, ואילו הסרט, למרות שכמו בדרך כלל, לא היה עד כדי כך מהפנט, עדיין היה מספק לגמרי.
אדואר- סליחה, פטינסון, בשונה מסרטי דמדומים, אשכרה נראה פה מעורר תיאבון, והדמות שהוא משחק ה-ר-ב-ה יותר חביבה. בגלל שצפיתי בגרסה מדובבת קשה לי לגבש דעה על המשחק, אבל האמנתי לקונפליקטים והזדהיתי עם הגיבורים, וכמובן, כריסטוף וולץ ממשיך לבסס את עצמו כפסיכופט-נעים-הליכות-בעל-העיניים-המתות-והנטיות-הרצחניות-המתפרצות-בפתאומיות הטוב ביותר שבנמצא.
למי שמתחשק לו סרט שמצליח להיות קצת תקופתי, קצת רומנטי וקצת הרפתקני, ומשאיר טעם נחמד בפה, אני ממליצה.
מצד שני, יש מצב שבגלל הספרדית לא הבנתי חצי מהתסריט, אז מה אני יודעת![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
נחמד מאוד.
ישבתי לצפות בזה רק בשביל האווירה, תחושת ההרפתקנות של הקרקס הנודד (מסתבר שהוא על רכבת!), החיות וכו'.
מאחר ולא זכרתי כלום לגבי השחקנים, גיליתי שם את פטינסון (סרט ראשון שאני רואה אותו, ואני עדיין תוהה אם הוא שעמם אותי כי הוא משעמם או שהוא שעמם אותי בגלל שכל הזמן בחנתי אותו לאור התדמית הידועה שלו כעציץ), את וויתרספון (נחמד) ואת וואלץ (סופסוף הפתעה חיובית לגמרי! היה נחמד כהרגלו). ובכתוביות בסוף גיליתי שגם את הכלב אני בעצם מכיר. נייס.
בקיצור, הסיפור רגיל כזה, פטינסון קצת עצבן אותי, אבל התקופתיות חזקה ויש סצנות נחמדות בקרקס/רכבת. לא מספיק כמו שהייתי רוצה, אבל היה סבבה. והגיע הזמן שהעולם יתגבר על הצורך בסיפורי מסגרת. זה מרגיש מלאכותי ומיותר, גם אם בזה הנוכחי היתה אמירה מסוימת. והחיות בקרקס… נו. אמביוולנטי.