-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
אקדמיית המטריה
The Umbrella Academy
גיבורי-על לשעבר מתאחדים לאחר מות אביהם המאמץ.
תאריך הפצה בארה"ב: 15/02/2019
תאריך הפצה בישראל: 15/02/2019
בימוי
יוצרים
תסריט
סדרה מאכזבת
רמת ההפקה גבוהה, אחלה שירים והביאו כמה שחקנים נהדרים (לא רק שהחזירו את רוברט שיהאן לטלוויזיה – הוא שוב מגלם מישהו עם כוחות-על!), אבל הכתיבה… אוך.
ככל שמתקדמים הפרקים נהיית העלילה מטומטמת להפליא; הגיבורים והנבלים אומרים משפטים רק כדי שיהיה להם תירוץ להגיע מנקודה א' ל-ב', גם אם בקונטקסט זה לא הגיוני בעליל; יותר מזה, חלק מהדמויות הן בלתי נסבלות (אני מסתכל עליך, חמש) ולשחקנים מסוימים כישרון משחק של דלורית (אהמ, שלוש).
והסודות, ג'יזס. הסתירו מהילדים האלה כל-כך הרבה סודות, מה שמלכתחילה גרם לכל הכאוס בסדרה. והכי גרוע? אין שום סיבה לכך. באמת. שומרי הסוד עשו הכל כביכול לטובתם, אבל לא הסבירו לנו למה זה לטובתם. בזמן שהמשפחה מתפרקת מפרק לפרק – כי כולם מפוחדים ומבולבלים – עדיין ממשיכים לשמור מפניהם על הסודות (הבאמת-לא-כאלה-קריטיים) כי לעזאזל היגיון. רק כשהשקרים מתגלים, האמת מסופרת במשיכת כתפיים סטייל 'נו שוינט, אם כבר גיליתם אז מניח שאספר לכם מה ולמה'. וואלה יופי.
קיצר תראו בשביל האקשן, תראו בשביל השירים, תראו בשביל רוברט שיהאן ותראו בשביל קוף ב-CGI. אל תראו בשביל כל השאר.
והדלורית הזו משחקת דמות של שחקנית - לך תבין מלהקים
עד כמה שהיה נחמד לראות שוב את רוברט שיהאן, הוא פשוט משחק את אותה דמויות ששיחק ב misfits, דמות שעזב כי לא רצה להתקע איתה.
קטע מעצבן עם מספר חמש הוא שהוא משחק מאוד אמין ילד בן 13. זה שהוא מעצבן זו הצלחה. חבל שזה לא מסתדר עם העלילה שמסבירה שהוא בעצם בן חמישים בערך, כך שהאישיות שלו צריכה להיות שונה לחלוטין מילדון מתנשא שלא מגלה כלום לאנשים הקרובים אליו ביותר, להם הוא רוצה לעזור ושיש להם כוחות שיכולים לעזור לו – כמו מספר שלוש שיכולה לפתור את כל העלילה בכמה מילים.
הייתה הרגשה כללית שהבמאי\ם ראו את הסרט דרייבר ורצו לעשות גם.
אני באמת לא יודע אם להמליץ על הסדרה הזו. סדרה עם מגניבות כללית ועלילה בעייתית. יש יותר מדי סדרות היום ברמת הפקה גבוהה עם עלילה שלא עומדת ברמת ההשקעה של שאר המרכיבים (לדוגמא בנטפליקס יש את פחמן משודרג והמסדר).
אה, זה פשוט.
כדאי לצפות בסדרה הזאת. יש לה חסרונות משמעותיים שמרחיקים אותה מאד מלהיות סדרת מופת, אבל את מה שהיא עושה טוב היא עושה טוב מאד. רק צריך לבוא אליה בידיעה מראש שהיא באה לתאר משפחה לא מתפקדת ולכן הדמויות שלה ממש לא מתפקדות טוב ביחד.
לא רע, אבל לא אחיד.
ברמת העלילה, השינויים שנעשו במעבר מהקומיקס לטלוויזיה דווקא הגיונים, ומביאים לפיתוח דמויות שהוזנחו במקור (אמא, הייזל וצ'ה צ'ה). זה אמנם מוריד מרמת המגניבות, אבל מאפשר לבנות סדרה שהיחסים בין הדמויות בה די אמינים, ומחזיקים עונה.
אבל לסדרה יש שלוש בעיות מרכזיות: אמינות: בגלל כל הסודות שקול רם התייחס אליהם, ובגלל שרוב הדמויות הן קלישאות חד-ממדיות; קצב: בשביל משהו שקורה בתקופת זמן מוגדרת ועם דדליין עצום ברקע, הכל קורה נורא לאט; ואיכות המשחק: אלן פייג' פשוט ארבע רמות מעל כל שחקן אחר בסדרה (אולי חוץ מקולם פיורה), ולמרות שהיא מצילה כל סצנה שהיא נמצאת בה, היא רק מדגישה כמה כל האחרים בינוניים.
עניין נוסף קשור גם הוא במגניבות: הסדרה פשוט לא מרשה לעצמה להתפרע. בכל פעם שהיא כן – למשל סצנת הריקוד בפרק הראשון, או החלק הראשון של הפגישה בין קלאוס לבין הייזל וצ'ה צ'ה – היא ממריאה.
פייג' לא עשתה רושם טוב בכלל
נראה שהיא משחקת מתוך שינה. ראיתי אותה וחשבתי על ברוס וויליס בשנים האחרות.
תכלס, הייתי רוצה סדרה על הייזל וצ'ה צ'ה, כי הדמויות נחמדות; למרות שהעלילה שלהם, כמו רוב העלילה בסדרה, לא מחזיקה בפרקים המתקדמים כשהמסתורין מתחיל להתפוגג ומגלים סודות מטומטמים.
ראית עד הסוף?
כי הדמות שלה אמורה להיות עצורה וכבויה.
כן.
אבל גם כשיש "התפרצות רגשות" זה לא אמין. אתה אומר שזה לא היא אלא שהבמאי לא יודע לביים שחקנים? שיהיה. התוצאה היא תצוגת משחק לא מספקת.
אני אומר שתצוגת המשחק מספקת.
אותי פייג' משכנעת מאוד בסדרה הזו.
בסך הכל אהבתי
זה היה מעניין, הזוי, מוזר, מטופש להפליא ומדי פעם גם ממש כיפי.
הפרקים הראשונים היו מעולים. בשלב מסוים זה התחיל לאבד גובה אבל עדיין נהניתי מהמכלול.
מה שעשה עבורי את רוב החוויה מהסדרה… היו השחקנים ששיחקו את קלאוס ו-Number Five…שפשוט שרפו את המסך בכל סצנה שהם היו בה.
עוד הפתיעה אותי לטובה מארי ג'יי בלייג'. לשאר השחקנים (חוץ מהאמא שהיתה גם מעולה) לא כל כך התחברתי…והייתי שמחה לליהוק אחר. כולל אלן פייג' שהתפקיד פשוט לא התאים לה.