-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
אומץ אמיתי
True Grit
מערבון של האחים כהן. נערה בת 14 שוכרת איש חוק כדי לנקום את מותו של אביה.
תאריך הפצה בארה"ב: 22/12/2010
תאריך הפצה בישראל: 17/02/2011
אולי הסרט הכי נורמלי של הכהנים: בלי התחכמויות, רק מערבון נטו. וגם את זה הם עושים מצוין.
מי יפיץ?
(ל"ת)
בארץ? גלובוס.
(ל"ת)
תודה
(ל"ת)
למה הסרט מגיע לארץ יותר מחודש אחרי שהוא יוצא בארה"ב?
(ל"ת)
זה לא חריג
בלוקבאסטרים בדרך כלל מגיעים לארץ באותו השבוע שבו הם יוצאים בארה"ב (וגם זה לא תמיד), אבל סרטי "איכות" לעתים קרובות מתעכבים הרבה. בפרט, סרטים שיש להם סיכוי באוסקר המפיצים אוהבים לקרב ככל האפשר לטקס. כשהסרט ייצא בארץ כבר אפשר יהיה לכתוב על הפוסטר "מועמד ל-X פרסי אוסקר".
למה "איכות" במרכאות?
(ל"ת)
כי סרטי "איכות", להבדיל מסרטי איכות, הם לא תמיד טובים
(ל"ת)
אתה כאילו אומר שזה יהיה סרט גרוע?
(ל"ת)
לא, ממש לא
פשוט: הסרטים בארץ מחולקים באופן גס לבלוקבאסטרים – סרטים הוליוודיים/נוסחאתיים/אפקטים/אקשן – ולאלה שלא, כלומר כאלה שבדרך כלל נעשים בתקציב קטן יותר, הם נוטים להיות מינוריים יותר, מוקרנים בדרך כלל בקולנוע לב ופופולריים יותר בקרב מבקרים מאשר בקרב ילדים בכיתה ד'. הסרטים האלה מכונים לפעמים בכינוי הקיבוצי "סרטי איכות", אבל כמובן, הכינוי הזה לא תמיד נכון – כי גם בינהם, כמו בין הסרטים ההוליוודיים, יש סרטים טובים יותר וטובים פחות. לכן המרכאות מסביב ל"איכות".
כשהסרט ייצא בארץ כבר אפשר יהיה להוריד אותו
ב-X גרסאות מהאינטרנט.
יופי של מלחמה בפיראטיות… P:
למרות שאני לא מתכוון לחזור שוב על מחדל "לא ארץ לזקנים" – את הסרט הזה אראה בקולנוע גם אם אוכל להוריד אותו ב-HD עוד קודם לכן. הסרטים שלהם שווים את ההשקעה.
אכזבה
ראיתי אותו אתמול בניו יורק – מאוד מאכזב ומשעמם. פרט לדמויות ולצילומים אין הרבה מעבר. הסיפור דל, בעל רובד אחד ובמונולוגים המומלמלים של ברידיגיס לא פעם הנחתי לעיני להעצם. טוב שחזרת!
דחיה בהפצה בארץ
סרטי האוסקר ממשיכים לרקוד ריקוד מסובך על פני לוח השנה של ינואר-פברואר. עכשיו "אומץ אמיתי" נדחה בכמעט חודש: הוא יוקרן בארץ החל מה-17.2.
פרט למשחק משובח של היילי סטיינפלד
אין בסרט דבר: לא תחכום, לא דמויות ולא עלילה. האחים כהן העלו הילוך בשנים האחרונות ומנפקים סרט אחת לשנה; אולי עדיף שיחזרו לקצב הישן שלהם, הם מתחילים לעשות פדיחות רציניות (ו'לקרא ולשרוף' היה פדיחה קטנה לעומת הכלום הנוכחי).
אני דווקא אהבתי!
ג', ברידג'ס במשחק משובח, צילומים מרהיבים ובעיקר היילה סטיינפלד מדהימה!
סרט חזק ביותר
"אומץ אמיתי" גם בקרוב וגם ברחוק?
יש מסגרת זמן מוגדרת לכל אחת מהכותרות האלו או שזה לפי תחושה?
לדעתי דווקא, איכות הסרטים של האחים ממש לא יורדת כשהם מוציאים סרט אחד בשנה: לקרוא ולשרוף, הוא אחד מסרטי הקומדיה המוצלחים, המצחיקים, החכמים, המשוחקים והכתובים בצורה הטובה ביותר שיצאו באמריקה בעשור האחרון, שהיה דל ביותר בקומדיות מוצלחות. וכל זה בזמן שהוא עוסק בטימטום האנושי שמקיף אותנו מכל עבר, בצורה חכמה ומרגשת, וליצור דמויות עגולות, מרגשות, מגוחכות, מרתקות, מצחיקות ובלתי נשכחות.
יהודי טוב, הוא חתיכת יצירת מופת אדירה: סרט רב רבדים, שמשתפר בכל צפיה. סרט גדוש בתובנות מרתקות ובשאלות קשות על משמעות חיינו ועל המקומות מהם אנו שואבים כוחות להמשיך לחיות. אולי סרטם הטוב ביותר של האחים כהן.
ניתן לומר שעבודה מאומצת עושה רק חסד עם האחים, ואם "אומץ אמיתי" ישמור על רמתם של "יהודי טוב" ו"לקרוא ולשרוף", אז הם משלימים 4 סרטים מעולים בארבע שנים- הישג אדיר לכל במאי קולנוע.
אכזבה
מסכים עם מה שנאמר מעלי. מאט דיימון נראה כאילו הוא הפסיד בהתערבות, ברידג'ס ממלמל בצורה משכנעת אבל ממש קשה להבנה והסרט באופן כללי נמשך עד שהוא נגמר, וזה בערך כל מה שאפשר להגיד עליו. ממש לא ברור לי מה הקשר בין הסרט הזה לאוסקר.
אה, ועוד נקודה שחורה בגלל רפרנסים סתומים למלחמת האזרחים האמריקאית או מה שזה לא היה שהם רבו שם עליו. אני מבין שהיו צפון ודרום ומשהו שקשור לעבדים, אבל כשמתחילים לדבר על קולונלים ספציפיים מאבדים אותי.
אין לי מושג למה ציפיתם
בתור מערבון, הוא יוצא מגדר הרגיל. מדובר בסרט שנון, עשוי טוב, משעשע ומותח, בלי להגרר ולהמשך יותר משצריך. הסוף מעולה ולא נוסחתי ובשורה התחתונה, אני באמת לא מבין למה אנשים ציפו כשהם יורדים על הסרט הזה. אני ציפיתי לסוג של מערבון איכותי שמתאים לעת המודרנית ובשורה התחתונה קיבלתי יותר ממה ששילמתי עבורו.
מי שחושב שהסרט משעמם פשוט צריך להפסיק ללכת לראות סרטים בקולנוע כי הוא איבד לגמרי את היכולת להנות מהם.
ממש לא אכזבה. הסרט עושה כבוד לז'אנר המערבונים.
האחים כהן התאהבו במיד ווסט של ארצות הברית עוד ב'ביג ליבובסקי' (עם דמות הקאובוי של סם אליוט שלא הייתה ממש קשורה לעלילה) והסרט הזה רק מדגיש את העניין והכבוד שלהם לעולם הזה.
אני לא מסכים שזה סרט שונה של הכוהנים. יש בו הרבה ממה שמאפיין את הסרטים שלהם: הומור שחור, דמויות משנה אקסצנטריות, פרשה מסתורית שהעלילה נסובה סביבה, מוות של כמה מהדמויות בסרט, ושחקנים שהופיעו כבר אצל הכהנים. הצחיק אותי במיוחד שבחרו בג'וש בורלין שוב לשחק אדם במנוסה (רק שהפעם הוא הרע בסיפור). אני דווקא פחות הרגשתי איזשהי התכתבות של ג'ף ברידג'ס עם 'ביג ליבובסקי'. אני חושב שברגע ששחקן משחק דמות בצורה כל כך משכנעת (כמו 'הדוד'), קצת קשה לא לראות את הדמות הזאת בסרטים אחרים אחר כך. היילי סטיינפלד מעולה, אני בדרך כלל שופט ילדים שחקנים לפי קרטריונים פחות נוקשים אבל במקרה הזה פשוט שכחתי את הגיל שלה.
אני לא כזה חסיד של מערבונים אבל אני חושב שמערבון טוב צריך להעביר איזשהו מסר או משהו נוסף חוץ מהסיפור הקלאסי על רעים וטובים במערב הפרוע. והאחים כהן הצליחו במשימה הזאת. חוץ מזה, האווירה בסרט (עם צילום מעולה) מוצלחת מאוד וגם הסרט מאוד מצחיק (בכל זאת האחים כהן).
הסרט קצת הזכיר לי את Winters Bone. גם שם יש ילדה שצריכה לשחק את תפקיד המבוגר במערב ארצות הברית, רק שמאומץ אמיתי הרבה יותר נהניתי.
ה-Nostalgia Critic משווה בין הסרט המקורי לבין הרימייק:
כדאי לראות (אבל מכיל ספוילרים):
http://www.youtube.com/watch?v=iHQwwMxTnDQ
באמת תהיתי
איזה מין צירוף מקרים מוזר זה, ששעה אחרי שאני צופה בחדש של נוסטלגיה קריטיק אני רואה שחידשו את הדיון בדיוק באותו סרט. מפליא ממש
אז למה?
השאלה שהטרידה אותי במהלך הסרט ובעיקר לאחר שנגמר היא:
למה הם עשו את הסרט הזה?
מה הם רצו להגיד?
לא חבל על כל הכשרון שלהם שמתבזבז על מוצר חסר משמעות שרק מעביר את הזמן?
או במילים אחרות - בידור?
(ל"ת)