אמנם מאכזב של טיילור שרידן > הרבה סרטים אחרים בימינו, ובכל זאת אין בו את המתח המהודק שמאפיין את הסרטים הקודמים שלו, והתסריט מתפזר ומותיר קצוות פרומים שלא ברור מדוע בכלל פתחו מלכתחילה (נניח טיילר פרי. מה הטעם בדמות הזו?). גם אנג'לינה ג'ולי – ואני לרוב כן תופס ממנה כשחקנית -משחקת פה לא משהו; בסצנה בה היא נזכרת בנהר, בפעם החמישים, באותו פלאשבק (מגוחך) של שלושת הילדים ביער ומיד אחריו התקף חרדה, בחיי שכמעט וצחקתי. זה נראה כמעט פארודי.
למרות זאת ג'ון ברנתל פשוט מדהים, וגם מי שמגלמת את אשתו, מדינה סאגור, מצילה את הסרט. איידן גילן וניקולאס הולט נבלים מאיימים והילד, למרבה ההפתעה, לא מעצבן. יש אף מספר סצנות שמזכירות מה טיילר שארידן מסוגל לעשות עם שחקנים ודיאלוגים טובים – ורק עבורם הסרט שווה צפייה.
נראה לי שעיקר הבעיה עם "עד במנוסה" זו עריכה לא טובה. אישית הייתי מעיף את כל חצי השעה הראשונה ופותח עם אנג'לינה ג'ולי במגדל התצפית, וכך היינו מבינים רק דרך העיניים שלה שיש ילד במנוסה וצריך לעזור לו, בזמן ששני מתנקשים מיומנים סוגרים עליהם (זה בערך מה שהטריילר הבטיח שהסרט יהיה, בלי עודף האקספוזיציה… אקספוזיציה שהתבררה כמיותרת כי עדיין סיימתי את הסרט בלי לדעת מה בכלל הסיפור עם הרעים).
דמויות מאופינות בקווים נורא כללים וגסים ואף אחד לא הולך להעניק לאנגלינה גןלי אוסקר על ההופעה הזו. אבל בחיי שזה אחד מהסרטים היותר כיפיים שיצאו מהוליווד בשנה האחרונה. הכי אולד סקול שיש בקטע הכי טוב. טיילור שרידן כבר כתב/ביים ניאו מערבונים עם סיטואציות של משחק סכום אפס טובים יותר אך פה אלמנט הכיף היה בשיא בעיני.כל סט פיס מבויים לעילא ומותח בצורה הכי בסיסית שיש. והצילום בסרט נהדר (ואני תמיד מתרשם מאש פוטוגנית בסרטים). לאחר בדיקה בפילומגרפיה של הצלם בן ריצרדסון נראה שלא מפתיע כי טבע הוא יודע לצלם כמו בסרט המופלא "חיות הדרום הפראי" (ובלי קשר הוא גם צילם את הסדרה המדוברת של השנה mare of eastown). המסקנות העיקריות שלי מהסרט הם שלפעמים יש משהו כובש בפשטות ([hiddentext] לא מגלים בסרט מה האירוע שהניע את כל העסק והסרט מתמקד בעיקר בפעולות שקורות בהווה מלבד כמה פלאשבקים של אנגלינה) ושבהוליווד חייבים לחזור למותחנים רבי התקציב של שהיו נפוצים בעיקר בשנות ה90. אומנם אשמח בעתיד גם ליותר תחכום ועומק אבל גם בלי אלו בעיני הסרטים האלו הם בידור הרבה יותר טוב מהסרטים החלביים שיוצאים מפס הייצור של מארוול (מה שלא מונע ממני לצפות בטירוף לחדש של קלואי זאו).
מגניב, סוף סוף תאריך יציאה (סטרימינג, אני מניח?)
חיכיתי לו מאז 2019. צריך עוד סרטים של טיילור שרידן.
יאפ
אחד מהסרטים שיוצאים במקביל בבתי קולנוע וב-HBO MAX.
אכן ללא הרבה ערך מוסף
דמויות מאופינות בקווים נורא כללים וגסים ואף אחד לא הולך להעניק לאנגלינה גןלי אוסקר על ההופעה הזו. אבל בחיי שזה אחד מהסרטים היותר כיפיים שיצאו מהוליווד בשנה האחרונה. הכי אולד סקול שיש בקטע הכי טוב. טיילור שרידן כבר כתב/ביים ניאו מערבונים עם סיטואציות של משחק סכום אפס טובים יותר אך פה אלמנט הכיף היה בשיא בעיני.כל סט פיס מבויים לעילא ומותח בצורה הכי בסיסית שיש. והצילום בסרט נהדר (ואני תמיד מתרשם מאש פוטוגנית בסרטים). לאחר בדיקה בפילומגרפיה של הצלם בן ריצרדסון נראה שלא מפתיע כי טבע הוא יודע לצלם כמו בסרט המופלא "חיות הדרום הפראי" (ובלי קשר הוא גם צילם את הסדרה המדוברת של השנה mare of eastown). המסקנות העיקריות שלי מהסרט הם שלפעמים יש משהו כובש בפשטות ([hiddentext] לא מגלים בסרט מה האירוע שהניע את כל העסק והסרט מתמקד בעיקר בפעולות שקורות בהווה מלבד כמה פלאשבקים של אנגלינה) ושבהוליווד חייבים לחזור למותחנים רבי התקציב של שהיו נפוצים בעיקר בשנות ה90. אומנם אשמח בעתיד גם ליותר תחכום ועומק אבל גם בלי אלו בעיני הסרטים האלו הם בידור הרבה יותר טוב מהסרטים החלביים שיוצאים מפס הייצור של מארוול (מה שלא מונע ממני לצפות בטירוף לחדש של קלואי זאו).
סרט קטן, יעיל ואפילו מרגש.
אם כי קצת קשה לי לקנות את ניקולס הולט בתור האיש הרע. הוא נראה כל כך עדין ומתוק אפילו כשהוא מאיים על ילדים קטנים. אבל ב"מועדפת" הוא היה נבל מצוין.