-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
הכל יחסים
This Is 40
קומדיה העוסקת בחייהם של הזוג הנשוי פיט ודבי, שהופיעו לראשונה ב-"Knocked Up".
תאריך הפצה בארה"ב: 21/12/2012
תאריך הפצה בישראל: 28/02/2013
אולי הקומדיה הכי מדכאת שראיתי. ארוך, מריר, חסר כיוון, ועם מעט מדי סצינות מצחיקות.
אוי, זה נראה טוווב!
כאילו, הוא משתמש באחד השירים הכי מעצבנים של השנה החולפת, אבל זה היה טריילר נורא, נורא מצחיק. הרבה זמן לא יצא לי לראות טריילר עם כל כך הרבה אנשים שאני אוהב בטווח של פחות מ-2 דקות.
בלעע
הפער בין הפרסונה של פול ראד כפי שהיא באה לביטוי בראיונות שלו אצל ג'ון סטיוארט (כאן למשל הם מדברים חמש דקות על ממתקים : http://www.thedailyshow.com/watch/thu-february-23-2012/paul-rudd) ובין התפקידים שהוא בוחר הוא בלתי נתפס, כמעט כאורך המשפט הזה.
וכן, השיר אכן מעצבן.
והשם אצלנו: 'הכל יחסים'
(ל"ת)
תודה.
(ל"ת)
השם הזה ממש טוב!
אה, רגע, לא. אני לא מבין אותו, לא…
רע רע רע רע רע רע
ג'אד אפאטאו מסתמן אצלי יותר ויותר כליצן של שטיק אחד וזה נשחק די מהר מאז 'בתול בן 40'. מעבר לעובדה שזה נראה כמו תיעודי על משפחת אפאטאו שבו פול ראד (one trick pony בעצמו) מחליף את אפאטאו; מעבר לעובדה שבסרט של שעתיים יש ארבע (ספרתי) בדיחות מצחיקות וכולן שייכות לדמויות צדדיות; מעבר לעובדה שזה מרגיש יותר כמו אוסף אפיזודות שנתפר ביחד מאשר תסריט מהודק שמתחיל בנקודה א' ונגמר בב'. מעבר לכל אלה זה פשוט סרט לא מעניין.
נקודה מעניינת אחרת בסרט היא השימוש של אפאטאו בילדות של כשחקניות (הן דווקא לא רעות), בעיקר נוכח כמות הגסויות בסרט. לי אין ילדים, אבל אם היו לי לא הייתי נותן להם לראות את הסרט האלה, לאו דווקא כי התוכן לא מיועד להן (גם) אלא בעיקר כי הוא וולגרי, משתמש במילה 'פאק' והטיותיה כמעט כמו 'פני צלקת' ולא בוחל גם בוולגריות חזותית (ובעיקר החפצה של מייגן פוקס, אבל אני מניח שהיא כבר רגילה ושזה פחות או יותר מה שהיא יודעת לעשות.
אמרתי את זה גם על 'קיק-אס' בזמנו. יש משהו מעוות בליהוק של ילד לסרט שאותו הוא לא יכול לראות גם ככה. אני לא מדבר על הגבלת הגיל של הצנזור, אלא על שכל ישר. אף הורה לא ייקח ילדה בת 8 לראות סרט אלים כמו קיק-אס והוא גם לא ייקח אותו לראות קומדיה כמו 'הכל יחסים (?)'. למה לעזאזל שמישהו יירצה לתת לילד שלו לשחק בסרט כזה?
אז מי ימלא את התפקידים האלה?
הרי כתובות בתסריט דמויות של ילדים. מישהו, בסופו של דבר, יצטרך לשחק אותם. בשביל למנוע ליהוקי-דוסון-קריק למיניהם, מומלץ ללהק לתפקיד הזה ילד שנמצא בגיל של הדמות אותה הוא משחק. אז מה אם הילד לא יוכל לראות את הסרטים האלה? זה אומר שהוא לא יכול לשחק בהם? כי אני יכול לומר לך בוודאות של 100 אחוז שלא כל שחקן – בגיר או קטין – רואה בסופו של דבר את כל הסרטים בהם הוא שיחק. עצם העובדה שהן הילדות הפרטיות של הבמאי לא מהווה פקטור.
סרט מבולגן ולא מצחיק
משהו קרה לג'אד אפטאו. שלושת הסרטים הקודמים שלו היו מעולים, והסרט החדש פשוט נוראי. אני מקווה שמדובר בנפילה חד פעמית ושהבנאדם לא איבד בתוך שלוש שנים את חוש ההומור שלו, כי באמת שקשה להסביר איך נוצר הבלאגן המקושקש והמעיק הזה. מדובר באסופה בלתי נגמרת של סצינות חסרות פואנטה, לא מצחיקות, שלא הולכות לשום מקום וכתובות ברישול. לזוג שמגלמים פול ראד ולזלי מאן היו יותר בדיחות טובות ב- 15 דקות זמן מסך שלהם ב- KNOCKED UP משיש להם כאן בשעתיים ורבע. שלא לדבר על כל דמויות המשנה המיותרות והאנמיות, שלא תורמות כלום ולא מקדמות את העלילה.
בקיצור, אם לצטט את ג'רי סיינפלד: “If I want a long boring story with no point to it, I have my life.”
שלושה סרטים מעולים ואז נפילה אחת?
שמע, זה יחס טוב:רע מוצלח למדי. מעטים היוצרים שאין להם נפילות.
ממש אהבתי את הסרט
מפתיע שלא אהבת אותו, פיש. למען האמת בקושי צחקתי בסרט, אך עדיין אני חייב לומר שנהניתי. סרט מרתק, מלא בשמחת חיים, פשוט כיף לראות אותו… הוא אנושי, הוא אמיתי, הוא נטול הוליוודיות וכמעט דל קלישאות, הוא לא מייפה את המציאות כמו כל הקומדיות הרומנטיות האחרות… הוא משוחק בצורה נפלאה והוא ללא ספק נותן הבט ריאליסטי לזוג במשבר גיל המעבר בנישואיהם. אני מאמין שזוהי אחת הקומדיות הרומנטיות הטובות שראיתי, בתור אדם ששונא את הז'אנר לחלוטין.
קומדיה רומנטית?
מה לעזאזל הופך את הסרט הזה לקומדיה רומנטית? זה סרט פלוצים לכל דבר.
קומדיה רומנטית
הוא סרט קומדיה כי הוא מצחיק, והוא רומנטי כי העלילה עוסקת ברומנטיקה ובאהבה.
אז זהו
שהוא מצחיק כמו 'היסטוריה של העמים דוברי האנגלית' ורומנטי כמו, (אני רוצה לכתוב את אותו דבר, אבל צ'רצ'יל כותב בצורה די רומנטית) אז נניח, סקריץ'.
באמת לא הייתי קורא לו סרט רומנטי,
אבל אותי הוא הצחיק. כל הסצנות עם ג'ייסון סיגל, סאגת ה"לוסט" של הבת הבכורה, הסצנה בחדר של המנהלת עם מליסה מקארתי ובאופן כללי, הסרט משובץ בבדיחות מצוינות בעיני. יש בו משהו מאוד מריר ומציאותי, וקומדיה רומנטית לא תהיה הגדרה נכונה בעיני לסרט (הוא לא עוקב אחרי תהליך של התאהבות, הוא מציג בעיקר את הקשיים במערכת היחסים, הסרט מגיע אל הזוג אחרי ההפי-אנדינג, כשהם כבר בעל ואישה עם שתי ילדות והוא באמת לא כזה רומנטי), אבל לפי דעתי הוא דוגמה מובהקת לדרמה קומית (למה לא משתמשים במונח "קומדיה דרמטית" לעיתים קרובות יותר? לסרט הזה הוא יכול להתאים מצוין).
תוכל להסביר לי מה היתה הבדיחה על LOST?
כי אני פשוט חיכיתי שאחת כזאת תגיע. הסרט דיבר כל כך הרבה על הפרק האחרון בסדרה, שהבדיחה עליו היתה כל כך מתבקשת עד שהיא כמעט כתבה את עצמה. אבל אפאטו לא עשה עם הסט-אפ הזה כלום. הם פשוט יושבים וצופים ב- LOST. קטע מפוספס לחלוטין.
כנ"ל לגבי הסצינה עם מליסה מקארתי, איפה הבדיחה היתה? לי זה נראה כאילו אפאטו לא הצליח לחשוב על דיאלוג מצחיק לסצינה הזאת, אז הוא פשוט הכניס מלא קללות בתקווה שזה יעשה את העבודה (וקטע הפספוסים בסוף הסרט מראה שזה היה גם ככה מאולתר ברובו, מה שלא מפתיע).
סאגת הפרק האבוד
לא הייתה סט-אפ, לדעתי, וגם לא עשתה לי רושם של כזו. הבדיחה כתבה את עצמה? מה היה כתוב שם?
העניין, אני חושב, הוא שמתבגרים נוטים לייחס חשיבות עצומה לדברים שנראים מהצד שוליים, ולערב בהם הרבה אמוציות. זה היה שם פשוט כי זה מרכיב משמעותי בדינמיקה בין בני נוער ובני משפחתם (זה מפתח להבנה לא רק של יחסיה עם פיט ודבי, אלא גם עם אחותה הקטנה). היא שיחקה את זה נפלא, והיא מאוד הזכירה לי אותי בגילה. זה לא הצחיק אותי, אבל הזדהתי איתה, וגם עם מי שנאלץ להתמודד איתה.
(לגבי הסרט עצמו אני מאוד אמביוולנטי. אין ספק שיש בו כמה קטעים תמוהים נורא והתסריט המבולגן והלא-החלטי שלו מכעיס לאור הכתיבה המלוטשת שאפיינה את 'נאקד אפ'. אבל בתוך כל זה, מסתתרים כמה רגעים מאוד יפים, שאני עדיין מהרהר בהם).
אותי כל עלילת-המשנה של לוסט הצחיקה
בעיקר כי היא הייתה שיקוף מוחלט של החודש וחצי בכיתה ח' שבו הקדשתי את עצמי טוטלית לסדרה הזאת. כל הסצנות עם מליסה מקארתי הצחיקו אותי בעיקר בגלל שזה היה ממש… מצחיק. יש דברים שפשוט אי אפשר לנמק.
טוב אז אני מצטער לאכזב אותך
אבל הסרט הצחיק אותי, והוא היה די רומנטי. עזוב אותך בולשיט, בהגדרה, הסרט הזה הוא קומדיה רומנטית. אם הוא מצליח להצחיק זה עניין אחר, אבל הוא קומדיה רומנטית נקודה.
סרט מצוין, עם מערכות יחסים מעניינות
התערובת שלו בין המריר למתוק הרבה יותר משכנעת בעיני מקומדיות רומנטיות אחרות. גם צחקתי מלא, וגם היה מאד רומנטי. פשוט לתת דעה חיובית נוספת למיעוט!
חוץ מהאובססיה הטיפשית של הבמאי עם גסויות, די מוצלח.
בסך הכל אמיתי מאוד.
התחלתי לראות אבל כדי לשמור על הנישואין שלי
הפסקתי אחרי חצי שעה.
סרט מדכא.
גם אני בנהנים.
לא הייתי קוראת לזה "קומדיה רומנטית" אבל רק בגלל שמדובר בז'אנר תבניתי – והסרט הזה ל נופל לשום תבנית. בשבילי, מזה נובע קסמו. אני רואה כאן התבגרות של אפטאו דווקא, כי הוא ממשיך עם קו ה"דמויות אמיתיות שהיית יכול לפגוש כל יום בתור למכולת" (במקום קריקטורות קרטוניות שתמיד מתנהגות אותו הדבר ופשוט מביך לצפות בהן – טיפוסי ללא מעט קומדיות), אבל לוקח את זה לממלכה דמויית אמריקן ביוטי, רק עם קצת פחות דיכאון.
הקומדיה פה אולי הרבה פחות מובלטת באותיות קידוש לבנה, אבל היא לגמרי שם, פשוט נותנים לה להתבטא דרך המשחק והסיטואציות. אני מאוד מעריכה את זה ובעיניי זה סימן להתבגרות ועידון. כן, למרות הגסויות – ככה אנשים מדברים היום בארה"ב. אגב, כשהילדה הגדולה מקללת את אמא שלה ומשתמשת רק בראשי התיבות של הקללות כדי שזה עדיין יהיה בסדר, פשוט קרע אותי מצחוק – כל כך אמריקני!
ראיתי שם זוג אוהב בסך הכל שמנסה למרות הכל לצלוח את לחצי החברה, המשפחה, הכלכלה וחוסר התקשרת ביניהם, לצד הציפיות הלא-סבירות שהם מרגישים על עצמם (ונכשלים שוב ושוב לעמוד בהן) ומשליכים על הילדים, עם הרבה לב והרבה חיבה לדמויות ולחסרונותיהן – שוב, בשונה מהרבה קומדיות שבהן ניכר שהיוצרים מתעבים את הדמויות שלהם מכל הלב.
בקיצור, היה כיף לצפות והסרט עדיין איתי. רק אל תצפו לקומדיה רומנטית :)
סרט דרמה טוב.
מערכת היחסים בין שתי הדמויות הראשיות בנויה היטב עם דיאלוגים הכתובים ממש טוב. אם כי לא מצאתי את הסרט מדכא כל כך כמו שכולם מציינים (זה מדכא? ראיתם את "חלון פנורמי"?), הוא גם מצחיק לפעמים ואוסף השחקנים מאוד מרשים.
אחד הדברים שעצבנו אותי הוא הריבים בין שתי האחיות, זה אף פעם לא משכנע, ולגרום להן לצעוק "תסתמי!" אחת לשניה ברקע בזמן שההורים שלהם רבים רק כדי לגרום לסיטואציה להיראות כמו כאוס מוחלט ולהגביר את הדרמה פשוט לא עובד. זה היה סתם מעצבן והרס את הדרמה. גם לא כל כך אהבתי את הסצינות הג'אד אפטאויות שהכניסו לשם, שגם אם מצחיקות עדיין הרגישו לא שייכות לסרט.
אגב, מה הקטע עם כל הספוילרים ל"אבודים"? לא כל העולם ראה אותו, חלקנו עוד לא התחילו לצפות בסדרה ולא רוצים כבר עכשיו לדעת מה קרה בפינאלה? מה שעוד יותר מוזר הוא שאחרי שראיתי את הסרט הלכתי לראות את הפרק החדש של "מפץ הביג באנג" ושם ספיילרו על ההתחלה את הסוף של "שודדי התיבה האבודה" (שגם עוד לא ראיתי). אנחנו במאה ה-21 ועדיין לא הוציאו חוק נגד זה?
"המפץ הגדול", כמובן.
איך יצא לי 'מפץ הביג באנג' יישאר לעולמי עולמים בגדר תעלומה.
כמו ברוב הפשעים, אחרי 7 שנים יש חוק התיישנות
אי אפשר למשל לטעון היום ש"לוק, איי אם יור פאד'ר" זה ספוילר.
שודדי התיבה האבודה מזמן עבר את הרף. אבודים עוד לא.
בהחלט אפשר לטעון שזה ספוילר.
אפשר להסכים ואפשר שלא. אבל לטעון בהחלט אפשר.
got me there...
(ל"ת)
יופי של תסריט אבל הייתי מחליף את רוב הקאסט
כתיבה מצוינת ונועזת של דמויות והבדיחות מצחיקות מאוד. כאמור, אלמלא השחקנים הבינוניים (למעט הילדות של הזוג הראשי) הייתי אומר שזה אפילו סרט מעולה.