אני נהנה מכל פרק בצורה שקשה לתאר. הצילום מופתי, הסאונד מדוייק. כל פרק אני מרגיש שלוקחים אותי להפסקה באיטליה. בג'ניפר קולידג' אני יכול לצפות כל היום והליהוק שלה מעולה. שאר השחקנים גם מצויינים וזו כנראה ההופעה הכי טובה של ת'יאו ג'יימס, הוא מצויין כקמרון ויש שם שיחות מוכרות אבל מסופרים באופן מעניין עם הברקות. המשפט של ברט דיגרסו: "פעם כיבדו את הזקנים, עכשיו אנחנו רק תזכורת לעבר פוגעני שכולם רוצים לשכוח" גרם לי הרבה לחשוב ביחס לפרגרסיה שיש היום ולגישה של האיך להתקדם.
בכל מקרה סדרה מומלצת בחום רק מה… שי-האלק עשתה ספויילרים לסופרנוס והלוטוס הלבן החליט לעשות ספויילר לסנדק (שהבנתי שהסופרנוס קבלה ממנו את ההשראה) ולא סתם ספויילר אלא תיאור שלם של סצנה שאמורה הייתה להפתיע, התיאור לא נפסק שבשלב מסויים התעצבתי והתחלתי להחריש את עצמי עם מילות בלה בלה בלה והעברתי את הקטע פיזית איזה 2 דקות קדימה. באסה כי תכננתי יום אחד לראות אותו וגם ממש לא קול. מה שכן חוץ מזה הטיול לאיטליה ממש כיף והסיבה שברט התחיל לדבר על הסרט לפחות מוצדקת, כי הוא רצה לבקר במקומות בהן צולם הסרט והסיפור מתחיל באחד מהמקומות, כשאותה סצנה מוקרנת מאחוריו.
את קטגוריית שחקני המשנה בדרמה באמי. הם קבלו אשכרה תשע(!!) מועמדויות בשחקני משנה בלבד.
בשחקנים גברים היא קבלה ארבע מועמדויות ויורשים את הארבע האחרות, בנשים היא קבלה חמש מועמדויות. לא בדקתי, אבל אני די בטוח שזה הכי הרבה שסדרה קבלה בשחקני משנה אי פעם.
באמת שאני מת על הסדרה ובכלל על העונה השנייה, אבל אולי זה טיפ-טיפה מוגזם…
שזה הגיוני, בהתחשב בעובדה שלראות סדרה לוקח הרבה יותר זמן מסרט. אבל בעוד באוסקר תמיד יש סרטים קטנים ולא מאוד מדוברים שמשתחלים למועמדויות (ולפעמים גם זוכים), האמי הוא ריכוזי להחריד
סביר להניח שהם רואים חלק מהסדרות (במיוחד אלו עם ההייפ), וזה לא מופרך להניח שכשרואים פרק מסדרה שמכירים ואוהבים, לעומת פרק מסדרה שלא מכירים (ולא תמיד ברור שם מי נגד מי ולמה) אז מראש יש הטיה מסויימת לטובת הסדרה שמכירים, גם אם היא לא מודעת.
היא מתקדמת לאט והדמויות פחות אהיבות מבעונה 2, אבל זאת עדיין טלוויזיה מפוארת בעיניי. עם כל עונה אני מעריך את הסדרה הזאת יותר ויותר – היא מתארת בצורה נהדרת את הכיעור האנושי בצורתו הגולמית והיצרית.
כן זו העונה הכי חלשה של הסדרה, שזו עדיין עונה נהדרת ממש אבל בהחלט לא בגבהים של שתי הקודמות.
דבר שבודאי היה עושה לה טוב זה קיצוץ שני הפרקים שנוספו לעונה. כמה קווי עלילה שנמתחו קצת מעבר למה שהיה להם להציע היו משתפרים מאוד אם הסדרה היתה שומרת על האורך הקבוע שלה.
למען האמת, אני מסכים במידה מסויימת כמעט עם כל הביקורות שמושמעות כלפי העונה. ואיכשהו, זאת עדיין הסדרה הכי טובה בטלוויזיה בעיניי. כנראה שיש קסם וכישרון שגם המון פגמים בתסריט לא יכולים להרוס (לפחות לי).
סדרה מעולה
אני נהנה מכל פרק בצורה שקשה לתאר. הצילום מופתי, הסאונד מדוייק. כל פרק אני מרגיש שלוקחים אותי להפסקה באיטליה. בג'ניפר קולידג' אני יכול לצפות כל היום והליהוק שלה מעולה. שאר השחקנים גם מצויינים וזו כנראה ההופעה הכי טובה של ת'יאו ג'יימס, הוא מצויין כקמרון ויש שם שיחות מוכרות אבל מסופרים באופן מעניין עם הברקות. המשפט של ברט דיגרסו: "פעם כיבדו את הזקנים, עכשיו אנחנו רק תזכורת לעבר פוגעני שכולם רוצים לשכוח" גרם לי הרבה לחשוב ביחס לפרגרסיה שיש היום ולגישה של האיך להתקדם.
בכל מקרה סדרה מומלצת בחום רק מה… שי-האלק עשתה ספויילרים לסופרנוס והלוטוס הלבן החליט לעשות ספויילר לסנדק (שהבנתי שהסופרנוס קבלה ממנו את ההשראה) ולא סתם ספויילר אלא תיאור שלם של סצנה שאמורה הייתה להפתיע, התיאור לא נפסק שבשלב מסויים התעצבתי והתחלתי להחריש את עצמי עם מילות בלה בלה בלה והעברתי את הקטע פיזית איזה 2 דקות קדימה. באסה כי תכננתי יום אחד לראות אותו וגם ממש לא קול. מה שכן חוץ מזה הטיול לאיטליה ממש כיף והסיבה שברט התחיל לדבר על הסרט לפחות מוצדקת, כי הוא רצה לבקר במקומות בהן צולם הסרט והסיפור מתחיל באחד מהמקומות, כשאותה סצנה מוקרנת מאחוריו.
פס-קול מהמם. קריסטובל טאפיה דה ויר הוא המלחין הכי טוב שעובד בימים אלו
(ל"ת)
הסדרה פשוט מחצה
את קטגוריית שחקני המשנה בדרמה באמי. הם קבלו אשכרה תשע(!!) מועמדויות בשחקני משנה בלבד.
בשחקנים גברים היא קבלה ארבע מועמדויות ויורשים את הארבע האחרות, בנשים היא קבלה חמש מועמדויות. לא בדקתי, אבל אני די בטוח שזה הכי הרבה שסדרה קבלה בשחקני משנה אי פעם.
באמת שאני מת על הסדרה ובכלל על העונה השנייה, אבל אולי זה טיפ-טיפה מוגזם…
נראה לי שלמצביעי האמי פשוט אין זמן לראות סדרות
שזה הגיוני, בהתחשב בעובדה שלראות סדרה לוקח הרבה יותר זמן מסרט. אבל בעוד באוסקר תמיד יש סרטים קטנים ולא מאוד מדוברים שמשתחלים למועמדויות (ולפעמים גם זוכים), האמי הוא ריכוזי להחריד
פרק אחד מייצג סדרה, בכל קטגוריה.
נכון אבל...
סביר להניח שהם רואים חלק מהסדרות (במיוחד אלו עם ההייפ), וזה לא מופרך להניח שכשרואים פרק מסדרה שמכירים ואוהבים, לעומת פרק מסדרה שלא מכירים (ולא תמיד ברור שם מי נגד מי ולמה) אז מראש יש הטיה מסויימת לטובת הסדרה שמכירים, גם אם היא לא מודעת.
לי זה נראה שרוב מצביעי האמי הם אנשים עשירים עד עשירים מאוד
ולכן הסדרות שעוסקות באנשים עשירים עד עשירים מידי מדברות אליהם יותר מהשאר. ואולי זאת סתם מקריות שכזו.
מה אומרים על עונה 3?
היא מתקדמת לאט והדמויות פחות אהיבות מבעונה 2, אבל זאת עדיין טלוויזיה מפוארת בעיניי. עם כל עונה אני מעריך את הסדרה הזאת יותר ויותר – היא מתארת בצורה נהדרת את הכיעור האנושי בצורתו הגולמית והיצרית.
התחילה קצת חלש
אבל בשני הפרקים האחרונים חיממה מנועים וכבר קרובה מאוד לרף של שתי העונות הקודמות.
מייק וייט יוצר דמויות נפלא שמצליח להוציא שוב ושוב טופ הופעות מהשחקנים שהוא מלהק.
ואחרי הגמר:
כן זו העונה הכי חלשה של הסדרה, שזו עדיין עונה נהדרת ממש אבל בהחלט לא בגבהים של שתי הקודמות.
דבר שבודאי היה עושה לה טוב זה קיצוץ שני הפרקים שנוספו לעונה. כמה קווי עלילה שנמתחו קצת מעבר למה שהיה להם להציע היו משתפרים מאוד אם הסדרה היתה שומרת על האורך הקבוע שלה.
מסכים
למען האמת, אני מסכים במידה מסויימת כמעט עם כל הביקורות שמושמעות כלפי העונה. ואיכשהו, זאת עדיין הסדרה הכי טובה בטלוויזיה בעיניי. כנראה שיש קסם וכישרון שגם המון פגמים בתסריט לא יכולים להרוס (לפחות לי).