יש לי חבר שחזר וטען כי הפסיפיק טובה יותר מאחים לנשק. אחרי שצפיתי בשתיהן אני נוטה לא להסכים, הרבה בגלל שהפסיפיק קצת נוטה לשמאלץ לפעמים. למרות זאת, ממש הרגשתי חלק מהפלוגה והסיום היה מעולה. רואים שהייתה המון עבודת מחקר וניסיון לתפוס את מה שקרה שם באופן מדויק.
"אחים לנשק" לחלוטין גורמת לך להרגיש חלק מהפלוגה, כי מדובר בסדרה שליטרלי עוסקת בפלוגה כולה יותר מכל אדם ספציפי. "הפסיפיק"? עושה משהו שונה לחלוטין בכך שהיא עוקבת אחרי 3 חיילים אינדיבידואלים ועשויה בסגנון שהוא כמעט "זרם תודעה". כמה שמות של דמויות מעבר ל-3 הראשיות (וסנאפו, כי רמי מאלק באמת בלתי נשכח בתפקיד) כבר הצלחת לזכור, לצורך העניין? לך תשווה את זה למלארקי גארניר בייב ליבגוט וובסטר רנדלמן טאלברט טוי ושיפטי.
והדגש שונה. הכוונה שלי הייתה שדרך העיניים שלהם (בעיקר של סלדג') הרגשתי את המלחמה וכן, גם את הפלוגה. נכון, הסדרה לא התמקדה בפלוגה כפלוגה, אבל כן הראתה את היום-יום שלה. אולי זה מעיד על מה שאהבתי בה – למרות חשיבותו, לא אהבתי את קו העלילה של בזיליון, ולקי היה אחלה דמות אבל את החלקים המשמעותיים מבחינתי חוויתי דווקא עם סלדג'. אולי כי כבר למדתי לעייפה את הנרטיבים של בזיליון ולקי – הגבורה החלולה שמרגיש בזיליון, ואת הזוועות והקושי שחווה לקי. באקדמיה לא למדתי ממש על היום-יום של המלחמה, ודרך סלדג' ממש חוויתי את זה.
אגב, את אחים לנשק ראיתי לפני כעשור וקצת שכחתי את המבנה שלה. תודה על התזכורת.
מדהימה
יש לי חבר שחזר וטען כי הפסיפיק טובה יותר מאחים לנשק. אחרי שצפיתי בשתיהן אני נוטה לא להסכים, הרבה בגלל שהפסיפיק קצת נוטה לשמאלץ לפעמים. למרות זאת, ממש הרגשתי חלק מהפלוגה והסיום היה מעולה. רואים שהייתה המון עבודת מחקר וניסיון לתפוס את מה שקרה שם באופן מדויק.
"הרגשתי חלק מהפלוגה" זה לא קצת... פספוס של ההבדל בינה לבין אחים לנשק?
"אחים לנשק" לחלוטין גורמת לך להרגיש חלק מהפלוגה, כי מדובר בסדרה שליטרלי עוסקת בפלוגה כולה יותר מכל אדם ספציפי. "הפסיפיק"? עושה משהו שונה לחלוטין בכך שהיא עוקבת אחרי 3 חיילים אינדיבידואלים ועשויה בסגנון שהוא כמעט "זרם תודעה". כמה שמות של דמויות מעבר ל-3 הראשיות (וסנאפו, כי רמי מאלק באמת בלתי נשכח בתפקיד) כבר הצלחת לזכור, לצורך העניין? לך תשווה את זה למלארקי גארניר בייב ליבגוט וובסטר רנדלמן טאלברט טוי ושיפטי.