לא ידעתי שהיא גם תשחק בו, מעניין באיזה תפקיד (ואני מנחש שהתפקיד שלה יהיה בעברית, היא תמיד אמרה שהיא רוצה לשחק בסרט ישראלי בתפקיד דובר עברית) ויהיה מעניין לראות אם הסרט יקבל מועמדות בפרסי אופיר.
אין בי מילים לתאר כמה שהסרט הזה רגיש, ציורי, מרהיב ויפהפה בכמות שלצופה פשוט כמותי אין דרך לתאר בכלל. סרט כל כך רגיש, כל כך כואב וכל כך יפה. פשוט חובה לחובבי קולנוע אסתטי ואמנותי.
מתחילים לצלם סדרות מחו"ל בארץ, שחקנים הוליוודים כמו נטלי פורטמן וריצ'ארד גיר מתחילים להופיע בסרטים ישראלים, שחקניות ישראליות מתחילות להצליח בהוליווד ולקבל תפקידים משמעותיים בסרטים וסדרות כמו שלא היה אף פעם, ולא רק כמחבלים, מה שבעצם הופך גם אותן לשחקניות הוליוודיות שמשתתפות פה מדי פעם בפרויקטים ישראלים. אפילו בונים פה אולפן להפקות בינלאומיות במאות מיליוני דולרים במטרה לייבא לפה עוד הפקות בינלאומיות.
זה אומר שישראל לאט לאט יוצאת מהבועה שלה ומתחילה לקבל הכרה בינלאומית כעוד מדינה פוטנציאלית להפקות בינלאומיות ואולי עם רמת ההתעניינות תעלה עוד יותר וגם התקציבים אולי נוכל להגיע למה שמדינות כמו ספרד וצרפת עושות – להפיק סרטים ברמה הוליוודית משל עצמנו שיצליחו בכל העולם. זה יכול להיות מעולה.
חלק מהם בהחלט מעודדים ומשמחים ממש (בעיקר הקמת אולפני ההפקות), חלק מהם כבר היו ולא צריך להתלהב ( בנוגע לשחקנים ישראלים בחו"ל: כשאיילת זורר תקבל מועמדות אוסקר או תשתתף בסרט איקוני כמו כנר יהיה אפשר לדבר. עד אז טופול עדיין ה"שחקן ישראלי שהצליח בחו"ל האולטמטיבי" [אני לא מחשיב את פורטמן מסיבות כאלה ואחרות] בנוגע לשחקנים מחו"ל בארץ: טום הנקס (ב86) ,כרמן מאורה(ב2005), וקלאוס קינסקי (ב77)>ריצ'רד גיר, מבחינתי. למרות שיש משהו בכמות (אם לא האיכות) שיש לאחרונה, כי שכחת גם את רוב שניידר ופטריק סטוארט מהשנים האחרונות).
לגבי המסקנה הסופית – אנחנו לא נצליח להגיע לרמה של ספרד וצרפת עד שנוסיף לאוכלוסיה שלנו עוד איזה 40 מיליון אנשים בכיף. יש לנו כמה הצלחות יפות פה ושם (יאיר רווה אומר ש'הגננת' עושה חיל) אבל סרטים לקהל גדול דורשים, ובכן, קהל גדול. אלא אם כן נעשה סרט באנגלית (ואם לשפוט על פי ג'רוזלם אז בבקשה לא) אין פשוט הצדקה של קהל קבוע לסרטים בתקציב סרט הוליוודי. אבל אפשר בהחלט להרים את הכפפה, לעזור להפקות מחו"ל, להגביר מודעות ולנסות להקים קולנוע מסחרי כלשהו שלא מורכב רק מאיביזה חלוץ מרכזי. וזה גם יהיה משהו, במצבנו אנו.
הערת שוליים אחת: בנוסף, אולי רמת ההפקה שלנו ברצפה, אבל אנחנו נמצאים בגל מקוריות של סרטים נהדרים ישראלים לעומת המכונה ההוליוודית המתייבשת שמתקשה לנפק סרטים מעניינים. אם זה הכיוון, אני מעדיף שנשארי צנועי-תקציב.
הערת שוליים שנייה: סרטים מצרפת ומספרד הם לא איזה שוברי להיטים בכל העולם. אפילו אלמדובאר, הבמאי הגדול ביותר של ספרד עשה עם הלהיט הכי גדול שלו 12 מיליון דולר. להשוואה: הלהיט הכי גדול הישראלי בחו"ל ריקוד התזמורת גרף 3 מיליון. אידה, הלהיט הגדול הפולני שזכה בסרט הזר? אותו סכום, עם כמה מאות אלפים למעלה. פעם בכמה זמן יש להיט גדול מהארצות הללו שלא מדגדג את ההכנסות של כישלון הוליוודי, ופעם בהרבה זמן יש להיט מטורף (נמר,דרקון למשל).
טום הנקס הופיע בסרט ישראלי? או שלא הבנת למה התכוונתי?
ואני מנחש ששכחת את גל גדות, שהולכת להיות וונדר וומן, סרט שיש לו פוטנציאל להשפיע על המשך דרכם של סרטי גיבורי על בכיכובם של נשים? שלא לדבר על מה זה יעשה לנשים באופן כללי. ראיתי ראיונות עם כוכבות טלוויזיה וקולנוע ששמחות ומתרגשות מוונדר וומן, כלומר גדות לא רק הצליחה כמו איילת זורר להשיג תפקידים מרכזיים היא הצליחה להשיג תפקיד שאשכרה משנה לאנשים ויכול להשפיע על התעשייה ההוליוודית כולה, אפילו כנר על הגג מתגמד ליד זה.
הפקות ישראליות בינלאומיות דוברות אנגלית זה הכיוון שהתכוונתי אליו. ובקשר למה שאמרת שסרטים מצרפת וספרד לא כאלה להיטי ענק… חטופה…
ספרד אומנם לא ממה שזכור לי אבל הם כן עושים הפקות בינלאומיות באנגלית עם שחקנים אמריקאים מפורסמים.
מעבר לזה שניתן לראות כיוון חיובי בקולנוע הישראלי, מדובר לדעתי (שלא כמו שקרקר כותב) בתופעה שתשתפר גם הפקתית ולא רק רעיונית, למרות שאין לנו 40 מליון צופים.
הסיבה היא שיש לנו איכות החומר האנושי שמפצה על הכמות המזערית של עם ישראל.
אין לי עניין להעלות מהאבק את הויכוח הישן, אבל עובדה היא שבלי פרופורציה בכלל לאחוז היהודים בעולם, מספר היהודים שתרמו טכנולוגית, ספרותית, אמנותית, פוליטית ובידורית (הוליווד אכן מורכבת בחלקה הגדול מיהודים) הוא עצום.
אז יש לעניות דעתי סיבה לאופטימיות לגבי מקצועיות הקולנוע הישראלי.
אחרי הכל, סרט טוב באמת צריך במאי מוכשר באמת, ולאו דווקא 200 מליון דולר תקציב.
נחכה ונראה (לגבי גדות). סרטי גיבורי על באים והולכים עם מעט מאוד השפעה. בטח בתוך המבול הנוכחי. הסרט שלה אולי יזניק כמה כתבות ניתוח מעמיקות, וכנראה ישבור קופות – אבל קשה לי להאמין שאנשים יזמזמו את השירים שלו ארבעים שנה לאחר מכן. נראה.
הפקות ישראליות דוברות אנגלית – זה לא מה שסידר עושה עכשיו? ולא יודע, אני אישית הייתי מעדיף פחות "חטופה", יותר "ציפורי חול" (או "שש פעמים". או "בית לחם". או "אפס ביחסי אנוש". או "מסווג חריג". או "מיתה טובה".) כמו שכש אמר: העניין הוא הכשרון, לא התקציב. חברת ההפקה של בסון מצליחה להביא שחקנים גדולים לצרפת אולי, אבל לא מנפיקה סרטים מעניינים בסופו של דבר.
אני כן חושב שהפקות בינלאומיות טובות לארנק של התעשייה המקומית, ושזה דבר חשוב – אבל אני מאוד מאוד לא אופטימי לגבי האיכות של הסרטים שייצאו מכזאת, בטח אם נקודת ההשוואה היא "חטופה".
?oh=c5b021a998df5c492ffca999c0d09499&oe=565D6AA8" rel="nofollow">פניה של נטלי פורטמן נתלשו משלטי חוצות בירושלים…
(מתוך העמוד של "ישראל חופשית", פתוח לצפייה פומבית גם ללא חשבון).
וואו, הסתכלתי עכשיו על היומית שמקושרת לדף
ולפרויקט הזה לקח די הרבה שנים להתממש.
הסרט דובר עברית או אנגלית-במבטא-ישראלי?
(ל"ת)
עברית
ל"ת
וואלה? נחמד שהסרט הראשון בבימויה של פורטמן הוא סרט ישראלי
לא ידעתי שהיא גם תשחק בו, מעניין באיזה תפקיד (ואני מנחש שהתפקיד שלה יהיה בעברית, היא תמיד אמרה שהיא רוצה לשחק בסרט ישראלי בתפקיד דובר עברית) ויהיה מעניין לראות אם הסרט יקבל מועמדות בפרסי אופיר.
היא כבר שיחקה בסרט ישראלי דובר עברית
( אלא אם כן היא דיברה בשפה אחרת באיזור חופשי? לא ראיתי. אבל הסרט ישראלי, בכל מקרה)
נדמה לי שהיא דיברה רק אנגלית
הזכרונות שלי מהסרט הזה קצת מעומעמים, כנראה בגלל הלם שנגרם ממנת יתר של שיעמום.
פורטמן תשחק את האמא המעורערת של עוז.
(ל"ת)
גלעד כהנא משחק??
הייתי אמור להיות ניצב ביום צילומים אחד אבל בסוף היו צריכים רק נערות, אבל אם הייתי יודע שבנוסף לפורטמן גם גלעד כהנא נמצא על הסט הייתי פשוט פורץ לשם
וואו, בהתחלה זה נשמע לי כמו פארודיה על משחקי הכס
כנראה שלא..![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
אין בי מילים
אין בי מילים לתאר כמה שהסרט הזה רגיש, ציורי, מרהיב ויפהפה בכמות שלצופה פשוט כמותי אין דרך לתאר בכלל. סרט כל כך רגיש, כל כך כואב וכל כך יפה. פשוט חובה לחובבי קולנוע אסתטי ואמנותי.
משהו טוב קורה פה בשנים האחרונות (נדמה לי)
מתחילים לצלם סדרות מחו"ל בארץ, שחקנים הוליוודים כמו נטלי פורטמן וריצ'ארד גיר מתחילים להופיע בסרטים ישראלים, שחקניות ישראליות מתחילות להצליח בהוליווד ולקבל תפקידים משמעותיים בסרטים וסדרות כמו שלא היה אף פעם, ולא רק כמחבלים, מה שבעצם הופך גם אותן לשחקניות הוליוודיות שמשתתפות פה מדי פעם בפרויקטים ישראלים. אפילו בונים פה אולפן להפקות בינלאומיות במאות מיליוני דולרים במטרה לייבא לפה עוד הפקות בינלאומיות.
זה אומר שישראל לאט לאט יוצאת מהבועה שלה ומתחילה לקבל הכרה בינלאומית כעוד מדינה פוטנציאלית להפקות בינלאומיות ואולי עם רמת ההתעניינות תעלה עוד יותר וגם התקציבים אולי נוכל להגיע למה שמדינות כמו ספרד וצרפת עושות – להפיק סרטים ברמה הוליוודית משל עצמנו שיצליחו בכל העולם. זה יכול להיות מעולה.
עד המלחמה הבאה.
(ל"ת)
צריך להבדיל בין הדברים
חלק מהם בהחלט מעודדים ומשמחים ממש (בעיקר הקמת אולפני ההפקות), חלק מהם כבר היו ולא צריך להתלהב ( בנוגע לשחקנים ישראלים בחו"ל: כשאיילת זורר תקבל מועמדות אוסקר או תשתתף בסרט איקוני כמו כנר יהיה אפשר לדבר. עד אז טופול עדיין ה"שחקן ישראלי שהצליח בחו"ל האולטמטיבי" [אני לא מחשיב את פורטמן מסיבות כאלה ואחרות] בנוגע לשחקנים מחו"ל בארץ: טום הנקס (ב86) ,כרמן מאורה(ב2005), וקלאוס קינסקי (ב77)>ריצ'רד גיר, מבחינתי. למרות שיש משהו בכמות (אם לא האיכות) שיש לאחרונה, כי שכחת גם את רוב שניידר ופטריק סטוארט מהשנים האחרונות).
לגבי המסקנה הסופית – אנחנו לא נצליח להגיע לרמה של ספרד וצרפת עד שנוסיף לאוכלוסיה שלנו עוד איזה 40 מיליון אנשים בכיף. יש לנו כמה הצלחות יפות פה ושם (יאיר רווה אומר ש'הגננת' עושה חיל) אבל סרטים לקהל גדול דורשים, ובכן, קהל גדול. אלא אם כן נעשה סרט באנגלית (ואם לשפוט על פי ג'רוזלם אז בבקשה לא) אין פשוט הצדקה של קהל קבוע לסרטים בתקציב סרט הוליוודי. אבל אפשר בהחלט להרים את הכפפה, לעזור להפקות מחו"ל, להגביר מודעות ולנסות להקים קולנוע מסחרי כלשהו שלא מורכב רק מאיביזה חלוץ מרכזי. וזה גם יהיה משהו, במצבנו אנו.
הערת שוליים אחת: בנוסף, אולי רמת ההפקה שלנו ברצפה, אבל אנחנו נמצאים בגל מקוריות של סרטים נהדרים ישראלים לעומת המכונה ההוליוודית המתייבשת שמתקשה לנפק סרטים מעניינים. אם זה הכיוון, אני מעדיף שנשארי צנועי-תקציב.
הערת שוליים שנייה: סרטים מצרפת ומספרד הם לא איזה שוברי להיטים בכל העולם. אפילו אלמדובאר, הבמאי הגדול ביותר של ספרד עשה עם הלהיט הכי גדול שלו 12 מיליון דולר. להשוואה: הלהיט הכי גדול הישראלי בחו"ל ריקוד התזמורת גרף 3 מיליון. אידה, הלהיט הגדול הפולני שזכה בסרט הזר? אותו סכום, עם כמה מאות אלפים למעלה. פעם בכמה זמן יש להיט גדול מהארצות הללו שלא מדגדג את ההכנסות של כישלון הוליוודי, ופעם בהרבה זמן יש להיט מטורף (נמר,דרקון למשל).
אה?!
טום הנקס הופיע בסרט ישראלי? או שלא הבנת למה התכוונתי?
ואני מנחש ששכחת את גל גדות, שהולכת להיות וונדר וומן, סרט שיש לו פוטנציאל להשפיע על המשך דרכם של סרטי גיבורי על בכיכובם של נשים? שלא לדבר על מה זה יעשה לנשים באופן כללי. ראיתי ראיונות עם כוכבות טלוויזיה וקולנוע ששמחות ומתרגשות מוונדר וומן, כלומר גדות לא רק הצליחה כמו איילת זורר להשיג תפקידים מרכזיים היא הצליחה להשיג תפקיד שאשכרה משנה לאנשים ויכול להשפיע על התעשייה ההוליוודית כולה, אפילו כנר על הגג מתגמד ליד זה.
הפקות ישראליות בינלאומיות דוברות אנגלית זה הכיוון שהתכוונתי אליו. ובקשר למה שאמרת שסרטים מצרפת וספרד לא כאלה להיטי ענק… חטופה…
ספרד אומנם לא ממה שזכור לי אבל הם כן עושים הפקות בינלאומיות באנגלית עם שחקנים אמריקאים מפורסמים.
אני נוטה לתמוך בדבריך:
מעבר לזה שניתן לראות כיוון חיובי בקולנוע הישראלי, מדובר לדעתי (שלא כמו שקרקר כותב) בתופעה שתשתפר גם הפקתית ולא רק רעיונית, למרות שאין לנו 40 מליון צופים.
הסיבה היא שיש לנו איכות החומר האנושי שמפצה על הכמות המזערית של עם ישראל.
אין לי עניין להעלות מהאבק את הויכוח הישן, אבל עובדה היא שבלי פרופורציה בכלל לאחוז היהודים בעולם, מספר היהודים שתרמו טכנולוגית, ספרותית, אמנותית, פוליטית ובידורית (הוליווד אכן מורכבת בחלקה הגדול מיהודים) הוא עצום.
אז יש לעניות דעתי סיבה לאופטימיות לגבי מקצועיות הקולנוע הישראלי.
אחרי הכל, סרט טוב באמת צריך במאי מוכשר באמת, ולאו דווקא 200 מליון דולר תקציב.
טום הנקס היה ב''Every Time We Say Goodbye"
של משה מזרחי בשנת '86 ("אהבה גנובה" בעברית, כי כנראה "המנדט מת מצחוק" היה תפוס).
הסרט אינו דובר עברית.
מלאני גריפית' שיחקה בסרט ישראלי
ב-1977 לצידו של שייקה אופיר. אבל זה היה בטרם זרח כוכבה.
נחכה ונראה (לגבי גדות). סרטי גיבורי על באים והולכים עם מעט מאוד השפעה. בטח בתוך המבול הנוכחי. הסרט שלה אולי יזניק כמה כתבות ניתוח מעמיקות, וכנראה ישבור קופות – אבל קשה לי להאמין שאנשים יזמזמו את השירים שלו ארבעים שנה לאחר מכן. נראה.
הפקות ישראליות דוברות אנגלית – זה לא מה שסידר עושה עכשיו? ולא יודע, אני אישית הייתי מעדיף פחות "חטופה", יותר "ציפורי חול" (או "שש פעמים". או "בית לחם". או "אפס ביחסי אנוש". או "מסווג חריג". או "מיתה טובה".) כמו שכש אמר: העניין הוא הכשרון, לא התקציב. חברת ההפקה של בסון מצליחה להביא שחקנים גדולים לצרפת אולי, אבל לא מנפיקה סרטים מעניינים בסופו של דבר.
אני כן חושב שהפקות בינלאומיות טובות לארנק של התעשייה המקומית, ושזה דבר חשוב – אבל אני מאוד מאוד לא אופטימי לגבי האיכות של הסרטים שייצאו מכזאת, בטח אם נקודת ההשוואה היא "חטופה".
אני גם ממש מרגיש את זה!
ממש לא מזמן גם פרסמו שאושרי כהן לוהק לתפקיד בעונה החדשה של הומלנד – והומלנד כידוע היא אחת הסדרות הכי מצליחות היום. ככה ממש רואים את זה.
סיפור על אהבה לחושך
(מתוך העמוד של "ישראל חופשית", פתוח לצפייה פומבית גם ללא חשבון).
חשבתי שכבר לא עושים דברים כאלה
ארגג.
זה יותר סיפור על חושך, פחות על אהבה
(ל"ת)
תקשיבו, לא קשור לכלום ועבר הרבה זמן וכאלה
והשיחזור באמת ברמה מאוד מרשימה, אבל זה.. לא סרט טוב.