שלושים ומשהו שנים אחרי הפעם הקודמת שניסו לעבד את מריו בארה"ב הוא חוזר, והתוצאה הרבה יותר מתקבלת על הדעת – מדיום האנימציה מאפשר לשמור על העיצובים הקלאסיים שכולם מכירים, הסרט מלא ברפרנסים עד אפס מקום, והוא בסך הכל מעביר באופן נעים שעה וחצי. רק קצת חבל שהוא לא עושה יותר מזה.
מה שיפה במריו זה שאין לו סיפור רקע קוהרנטי או עלילה שאפשר לעקוב אחריה שסטייה קטנה ממנה יכולה לעצבן מעריצים. מריו ובאווזר אויבים? בטח, חוץ מהקטע שהוא מזמין אותו למסיבות שלו ולתחרויות מירוצים, כמובן. מה לגבי הפעמים שמריו נלחם בפיקאצ'ו וסוניק בטירה של זלדה? איפה זה משתלב בסיפור הגדול של מריו? זה לא. כי אין. מריו הוא אוסף של דמויות בעובי נייר ודימויים כלליים שלקוחים מכמות מרשימה ביותר של משחקים. כל מה שהסרט היה צריך כדי לרצות את חובבי המשחקים זה להראות אותם בהקשר הנכון, והסרט מקפיד לעשות את זה.
בתמורה, הסרט יוצר למריו סיפור רקע: הוא ואחיו הם אכן אחים-שרברבים שעובדים בניו יורק – לא זו שלנו כי כבר בהתחלה חוקי הפיזיקה לא מאה אחוז, אבל ניו יורק של עולם אמיתי שבו צבים הם חיות מחמד ולא שליטי ממלכות לבה. בניו יורק הזאת האחים גם קצת לוזרים – הם הקימו עסק ולבושים באופן טיפשי למדי ביחס לאנשים שסביבם, ונראה שאפילו המשפחה שלהם לא תומכת בהם. אלא שאז בעת משבר צנרת בברוקלין הם מוצאים שער לעולם קסום, וכן, אילומניישן ושות' הפכו את הסיפור של מריו לאיסקאי. לפחות הוא לא נערה בתיכון, אני מניח.
מפה העלילה עוברת ליקום האחר שבו צבים הם איום קצת יותר רציני, והסיפור הוא שמריו מנסה למצוא את לואיג'י, לואיג'י מנסה לא למות, באווזר מנסה להתחתן עם פיץ', ופיץ' מנסה לגייס צבא כדי להילחם בבאווזר. כמו במשחק, זה אינו אפיון דמויות עמוק במיוחד ויש תחושה שאצל מריו ופיץ', למשל, היה אפשר להביא כל שחקן אחר לעשות את התפקיד וזה לא היה משנה אותו כלל. לואיג'י של צ'ארלי די נחמד, אבל בסופו של דבר לא נותנים לדמות לעשות יותר מדי דברים, ובאווזר של ג'ק בלאק הוא לרגעים נפלא ולרוב נהדר אלא שגם לו לא ממש נותנים לעשות יותר מדי.
וזה אולי הפספוס העיקרי של "האחים סופר מריו: הסרט". יש בו לא מעט רגעים, מצבים ודמויות שהיו כפסע מלהיות ממש מלהיבים, אבל הסרט מסתפק בכך שהם יהיו יעילים ולא יותר. סצנת הקארטינג שנרמזת בטריילר למשל, היא כיפית למדי אבל היא כמעט תמיד מרגישה בטוחה מדי. רוב הדמויות לא זוכות לסצנות שיכולות להגדיר אותן ולהפוך אותן לזכירות. חוץ מבאווזר, היחיד שזוכה לכבוד הזה הוא טוד של קיגן מייקל קי – דמות החלטית, מהירה, אמיצה, כיפית, ומפתיעה. עבור רבים גם דמות של כוכב לומה עם אבחנות מדכדכות היה כוכב בפני עצמו, אבל אני מודה שמשהו בדמות לא עבד לי עד הסוף.
הגישה שמסתפקת בציון עובר ולא יותר מזה ממשיכה עם הרפרנסים. בתור סרט שמתבסס על סדרת משחקים ענפה ורחבה, הסרט לא ממש משתמש בדמויות ובחפצים באופן מקורי או מעניין, ויותר זורם עם להזכיר ברקע (ומדי פעם גם באופן בולט) דברים שקיימים. וכזה, כן, זה אכן הדבר שאני מכיר ממקודם, אבל אפילו כפאנסרוויס יש תחושת החמצה כללית שלא הלכו עמוק יותר.
כל זה מתגבש לסרט שהוא בסדר ולא הרבה יותר מזה. כיף נעים לצפייה דל קלוריות מהסוג שקל להאמין שילדים יעופו עליו – ילדים לרוב לא מעירים דברים כמו "למה סתם הכנסתם את הסצנה הזאת" או "וואו, בחירת השירים פה די בסיסית" – ואפילו אפשר לראות שרוב המעריצים של המותג ישמחו מהתוצר הסופי. ובכל זאת, יותר משהסרט עצמו הוא סיבה למסיבה, הוא מעורר תקווה שאולי בסרט הבא ייתנו ליוצרים לעשות משהו קצת פחות מרוסן.
האתר הזה ממשיך את הטרנד של מבקרים ששונאים את הסרט לעומת בני אנוש שאוהבים אותו.
זה סרט של מאריו. התעשת.
אתה לא באמת מצפה מבני-אלים כמו מבקרים לכתוב על סרטים כמו בני אנוש, נכון?
(ל"ת)
כמה מחבריו הטובים ביותר הם בני אנוש..
אני לא חושב שיש פה עניין של בני אלים או כל שטות אחרת.
מבקרים, מעצם היותם מבקרים רואים סרטים. הרבה סרטים.
כשרואים הרבה סרטים, מתחילים להפנים את הטרנדים, המוטיבים, ה Tropes וכללי כתיבת סיפור.
הגיוני לחשוב שסרט הוא קלישאתי כשראית עוד 30 כמוהו.
הילדים שרואים את מריו כנראה לא ראו 30 סרטי Heroes journey ולכן נהנו מכל רגע.
הסרט האחים מריו לא ניסה להמציא את הגלגל או להפוך אותו למרובע. נראה שהיה מספיק קהל לזה
זו היתה בדיחה, אחי
(ל"ת)
לתת ביקורת של "סרט יעיל שהולך על בטוח" זה די רחוק משנאה
הביקורת גם כללה כל נקודה חיובית אפשרית בסרט, ואף ציינה שילדים כנראה יאהבו אותו מאוד.
כמה אתה צריך מבקר שיזיל עליו ריר? התעשתתתתת גברררר
תמיד אפשר פשוט ללכת ולשמוח בו עם שאר בני האנוש (שהמבקר נמנה עליהם, וככל הנראה אף אוהב ומכיר את הפרנצ'ייז די לעומק, והעז לקוות למשהו שיותר יפתיע ויעיז. האידיוט!)
תודה לך זר מהאינטרנט שהציל אותנו מהבינוניות שהיא "עין הדג"
ממש נס פסח
בתור יליד 85 אני זוכר שהלייב אקשן דווקא היה די מגניב ואפלולי ופטרתי בקטע מלחיץ. זיכרון ילדות יפה.
זה סרט שבתור ילדה ממש אהבתי
ורק שנים אחרי הבנתי שנתפס ככישלון ענק ומבוכה לכל המעורבים.
בזמן אמת אבל? חשבתי שזה אחלה סרט.
אף פעם לא הבנתי מי הם "המעריצים"
אוקי כשמדובר בשר הטבעות, או משחקי הכס, אני יכול להבין (נניח), אבל סופר מריו? יש מישהו שהיה צריך לספק לו פאןסרוויס, או שהוא היה זועם אם היתה סטייה מהמקור?
סרט כיף
לא חכם, לא עמוק, בלי שום עלילה מעבר לעלילה הבסיסית ביותר, אבל פשוט כיף.
העלילה היא למעשה חוט מקשר בין סצינות שמדמות שלבים במשחק, ורק הסצינות לבדן שבות את הכרטיס. הן מהנות, צבעוניות, עם תנועות מצלמה חוויתיות ותלת ממד לא רע בכלל.
הפסקול ממש נחמד ושירי פופ משנות ה-80 זה תמיד דבר שכיף שמשלבים בסרטים.
והשיר ״peaches” מהסרט מתנגן לי בראש בלופ כבר כמה ימים.
איפה עוד יוצא לראות את הנבל של הסרט יושב ליד הפסנתר ומנגן ושר שיר אהבה לאהובתו?
ולאור הקליפ שיצא לשיר, אני חולם שהשיר יקבל מועמדות לאוסקר ונזכה לראות את ג׳ק בלאק מבצע את זה ככה על במת האוסקר. חבל שאין לזה ממש סיכוי.
נכון לכרגע הסרט מרוויח בענק ובהחלט יתכן שבסוף השנה הוא יהיה סרט האנימציה המרוויח ביותר של 2023 ואחד המרוויחים ביותר (אם לא ה-) של 2023 בכללי.
כך שצפויים לנו עוד סרטים רבים בסגנון, ומבחינתי, למה לא?
זאת אחלה דרך להעביר שעה וחצי בכיף.
לא ידעתי שאני צריך פאנסרוויס לנינטנדו עד שקיבלתי אותו.
בסופו של דבר, הדבר הכי גרוע שאפשר לומר על סופר מריו היא שהוא לא יצירת מופת. בשום שלב הוא לא רע, ולא הופך את הפאנסרוויס לעיקר. זה נראה כמו סרט שילדים יוכלו לחרוש בווידיא-בסטירימינג עד שההורים משתגעים, וכסרט שלא תהיה בושה להציג כשמישהו רוצה להכיר את נינטנדו. אולי בגלל זה הוא כזאת הצלחה גדולה. כי הוא סרט שהוא לא מושלם, אבל גם אין בו פגמים. אם הוא יוביל לסרט המשך שבו ניתן יהיה להעמיק קצת (האוריג'ין של פיץ', למשל) זה יהיה נחמד, אבל כרגע הוא בהחלט תשובה הגונה ל"מהו הסרט המבוסס על משחק המצליח בהיסטוריה".
אני מאמין שהרוב כבר מכיר,
אבל סופר מריו בסולם מינורי זה חתיכת דבר. (במקור רציתי לפרסם רק את הראשון, אבל אז ראיתי שיש פלייליסט שלם, אז קחו לכם.)
https://www.youtube.com/watch?v=n8TxgW0907E&list=PLxlwDoOWBrZRhhnLiyYTKZGrl8nA5XT_W