אני תמיד בעד סרטי מדע בדיוני מקוריים (הסדר אז מבוסס על סיפור קצר. מבחינתי נחשב מקורי) אבל זה לא זה. קונספט קצת מוכר אבל אפשר לחקור איתו כיוונים מעניינים. זה לא קרה, הטיפול היה יותר שטחי מפרק של מראה שחורה. גם כל המתקן כליאה שנראה כמו אתר נופש הייטיקסטי החזיר אותי ליותר מדי יצירות שראיתי (אקס מאכינה נגיד). והעיצוב גנרי למות, שזה מבאס כי בטרון ואבדון היו לקוזינסקי כמה עיצובים מקוריים ומגניבים. כמו כן, אני אוהב סרטי מדי בדיוני שהם צנועים בהיקפם אבל אם הדמויות לא מעניינות ואין כאן מספיק חומר למחשבה, אז כבר עדיף ספקטקל. נראה שקוזינסקי מיצה את כל הפירוטכניקה שלו בטופ גאן כי לא היה כאן שום דבר לראות. הייתי אומר שהסרט נראה בסדר מבחינה טכנית אבל בצורה נורא גנרית ומשעממת, כאילו האלגוריתם של נטפליקס ביים אותו. לא השתעממתי במיוחד אז ממליץ רק למי שנתקע מול המסך ואין לו מה לראות. אם יש לכם אופציה אחרת בשלוף, כנראה היא עדיפה (כולל פרק של חתונמי אני לא שופט, וכנראה מזדהה).
סרט שני של נטפליקס שאני רואה השנה שאחרי הצפייה אני חושב "זה כמו 'מראה שחורה' אבל גרוע" (הראשון הוא "Choose or Die"). פרמיס מעניין אבל לא עשו איתו שום דבר מעניין (יותר נכון, בקושי עשו איתו משהו). אף שחקן לא בולט במיוחד ושום דבר מהבחינה הטכנית לא מאוד מרשים. כמו כן, לא נתקלתי בכזה רצף אקראי של שירים אחד אחרי השני מאז "יחידת המתאבדים" גרסת 2016.
המסוורת עובר רק כgoofball חתיך ונטול חולצה, מיילס רק כדושבאג שדורש כאפה (ברצינות, כל וויפלאש הזדהיתי עם סימונס למרות הפסיכופטיות שלו). לסמולט לא היה הרבה עם מה לעבןד אבל היא הרגישה כמו השחקנית האמיתית היחידה בסרט. היא גם הייתה הmvp שלי בארץ לאבקראפט אז אני מקווה שבעתיד היא תקבל תפקידים שראויים עבורה והולמים את מידותיה.
מה שכן הסרט עשה לי חשק לקרוא את הסיפור הקצר של סאנדרס, שהרור לי שמלבד רעיון או שניים אין לו יותר מדי קשר לסרט הזה. הרגיש לי שלקחו רעיון כלשהו מהסיפור ועשו לו השטחה והוליוודיזציה כדי שיתאים לסרט גנרי של נליקס. בדיוק ההפך ממה שקוגנודה (אני מאיית מהזיכרון) עשה עם אחרי יאנג. שם הןא לקח סיפור נהדר,נשאר נאמן לו אבל גם פיתח אותו והוסיף לו עוד רגש ומשמעות (במקור לא היה שום יחס לעולם הפנימי של יאנג בניגוד לסרט).
די מאכזב.
אני תמיד בעד סרטי מדע בדיוני מקוריים (הסדר אז מבוסס על סיפור קצר. מבחינתי נחשב מקורי) אבל זה לא זה. קונספט קצת מוכר אבל אפשר לחקור איתו כיוונים מעניינים. זה לא קרה, הטיפול היה יותר שטחי מפרק של מראה שחורה. גם כל המתקן כליאה שנראה כמו אתר נופש הייטיקסטי החזיר אותי ליותר מדי יצירות שראיתי (אקס מאכינה נגיד). והעיצוב גנרי למות, שזה מבאס כי בטרון ואבדון היו לקוזינסקי כמה עיצובים מקוריים ומגניבים. כמו כן, אני אוהב סרטי מדי בדיוני שהם צנועים בהיקפם אבל אם הדמויות לא מעניינות ואין כאן מספיק חומר למחשבה, אז כבר עדיף ספקטקל. נראה שקוזינסקי מיצה את כל הפירוטכניקה שלו בטופ גאן כי לא היה כאן שום דבר לראות. הייתי אומר שהסרט נראה בסדר מבחינה טכנית אבל בצורה נורא גנרית ומשעממת, כאילו האלגוריתם של נטפליקס ביים אותו. לא השתעממתי במיוחד אז ממליץ רק למי שנתקע מול המסך ואין לו מה לראות. אם יש לכם אופציה אחרת בשלוף, כנראה היא עדיפה (כולל פרק של חתונמי אני לא שופט, וכנראה מזדהה).
אכן
סרט שני של נטפליקס שאני רואה השנה שאחרי הצפייה אני חושב "זה כמו 'מראה שחורה' אבל גרוע" (הראשון הוא "Choose or Die"). פרמיס מעניין אבל לא עשו איתו שום דבר מעניין (יותר נכון, בקושי עשו איתו משהו). אף שחקן לא בולט במיוחד ושום דבר מהבחינה הטכנית לא מאוד מרשים. כמו כן, לא נתקלתי בכזה רצף אקראי של שירים אחד אחרי השני מאז "יחידת המתאבדים" גרסת 2016.
כמו כן, כריס המסוורת ומיילס טלר לא משהו.
המסוורת עובר רק כgoofball חתיך ונטול חולצה, מיילס רק כדושבאג שדורש כאפה (ברצינות, כל וויפלאש הזדהיתי עם סימונס למרות הפסיכופטיות שלו). לסמולט לא היה הרבה עם מה לעבןד אבל היא הרגישה כמו השחקנית האמיתית היחידה בסרט. היא גם הייתה הmvp שלי בארץ לאבקראפט אז אני מקווה שבעתיד היא תקבל תפקידים שראויים עבורה והולמים את מידותיה.
מה שכן הסרט עשה לי חשק לקרוא את הסיפור הקצר של סאנדרס, שהרור לי שמלבד רעיון או שניים אין לו יותר מדי קשר לסרט הזה. הרגיש לי שלקחו רעיון כלשהו מהסיפור ועשו לו השטחה והוליוודיזציה כדי שיתאים לסרט גנרי של נליקס. בדיוק ההפך ממה שקוגנודה (אני מאיית מהזיכרון) עשה עם אחרי יאנג. שם הןא לקח סיפור נהדר,נשאר נאמן לו אבל גם פיתח אותו והוסיף לו עוד רגש ומשמעות (במקור לא היה שום יחס לעולם הפנימי של יאנג בניגוד לסרט).
למי שבכל זאת שוקל לנסות אבל לא בא לו לבזבז את הזמן שלו על דרעק
זה הקישור לסיפור המקורי. הרבה יותר אינטליגנטי, אשכרה חוקר את הקונספט באופן מעניין ובזמן שלוקח לצפות בסרט אפשר לקרוא אותו בערך 13 פעמים.
ובאופן לא מפתיע
כל סצנה טובה בסרט וכל שורת דיאלוג שנונה לקוחה היישר מהסיפור. כל מה שהמציאו מסביב עלוב.