-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
אי שם
Somewhere
חייו ההוללים של כוכב קולנוע ורווק מושבע מופרעים כאשר מגיעה אליו לביקור ארוך בתו בת ה-11.
תאריך הפצה בארה"ב: 22/12/2010
תאריך הפצה בישראל: 06/01/2011
היי אני ראשון, סתם
לסופיה קופולה יש נטייה לעשות סרטים על אנשים עשירים/יפים שהם משועממים/אומללים. אולי כי היא גם כזאת. מעניין אם הסרט יהיה מרשים אך קריר כמו סרטיה הקודמים שאולי הפעם הדמויות יהיו אשכרה ברות הזדהות בקרב אנשים פשוטים ממש כמוני.
ראיתי היום,היה פשוט בלתי נסבל!
אחרי מארי אנטואנט וזה אני באמת מקווה שאבודים בטוקיו לא היה פוקס של קפולה,
הסרט הזה פשוט מתיש ומשעמעם לצפייה,
שמלווה במשחק אדיש ובלתי נסבל של סטיבן דורף,הדמות שלו באמת בלתי נסבלת על המסך,
לא מזיז לך ממנו.
ההופעה היחידה שנותנת לסרט טיפת חינניות היא של אל פאננינג,
שמוציאה מהתפקיד הרבה יותר ממה שהוא היה אמור להיות,
אבל עדיין זה רחוק מלהציל את הסרט.
מה זה "יותר ממה שהוא אמור להיות"?
לא ראיתי את הסרט, אבל אני תוהה למה התכוונת לגבי התפקיד של אל פאנינג. מה הוא אמור להיות ואיך היא מוציאה ממנו יותר מזה?
תראה את הסרט ותבין,
הדמות שלה כתובה באופן בנאלי לחלוטין,
והיא כן מצליחה להוסיף סוג של ממד עמוק יותר לדמות,שלא קיים בשאר הדמויות בסרט.
מצטרף לביקורת השלילית.
הסרט מתחיל די טוב בהצגתו את החיים הריקניים והמשעממים של כוכבי הוליווד, אבל כשהוא מתקדם מתברר שאלו לא הדמוית שריקניות ומשעממות – אלא הסרט הוא ריקני ומשעמם. 95% מהסרט משעממים ברמות בלתי ניתנות לתיאור, ויש מלא רגעים מיותרים ו-WTFים. המשחק טוב – הבעיה היא שהוא מתרכז בקליימקס של 3 דקות. זה היה יכול להיות סרט טוב, אבל הוא יותר מדי "אומנותי" ומשתדל להיות לייצג חיים אמיתיים, אבל בדיוק כמו שנאמר על "עוד שנה" – החיים לא תמיד מעניינים.
לוותר.
לא יודע אם משעמם
כאילו,כן,הוא די משמעם אבל זה לא מה שהפריע לי בסרט.
יש הרגשה שהסרט מנסה להעביר איזשהו משהו,מוסר השכל,
לא יודע מה,אבל הוא פשוט לא מצליח.
הסוף לא ברור לחלוטין(אני מבין מה ניסו לומר אבל זה יצא טיפשי).
ולא יודע,הסרט לא גרוע אבל פשוט גם לא הרבה מעבר לכך,
בסך הכל בהחלט אפשר לוותר.