מצד אחד – אוליבר סטון. פלאטון! נולד בארבעה ביולי! JFK! רוצחים מלידה! W!
מצד שני – אוליבר סטון. אלכסנדר. שלל הסרטים החדשים והנוראיים שלו. האמירות המנותקות מהמציאות שלו והפארודיה העצמית שהוא הפך להיות, אם לא היה תמיד.
בנוסף – ראיתי את אזרחארבע, והסיפור של סנודן לא באמת כזה מרתק כמו שאנחנו רוצים שהוא יהיה.
ומצד שני – תראו את הקאסט הזה! זאכרי קווניטו (כל חבר של אימה אמריקאית הוא חבר שלי)! מליסה לאו! טום ווילקינסון! גורדון לויט! שיילין וודלי!
אבל – מה מקשר את הקאסט הזה? ג'וזף גורדון לוויט כתור אדוארד סנודן? ניקולס קייג'?
אני מניח שלמרות התקוות האוסקריות הסרט לא יצליח להשיג מועמדיות אוסקר ויזכה לביקורות מעורבות במקרה הטוב. בינתיים נשארו לי כמה חודשים להרים גבות כל פעם שאני נזכר בסרט הזה.
כל צוות השחקנים הכי מבטיח בעולם לא יעזור: זה סרט של אוליבר סטון שמזדרז לעבד אירוע אקטואלי. עם ניקולס קייג'. להזכיר לך את "מגדלי התאומים"? שלא להזכיר את כל שאר מה שאוליבר סטון עשה באלף הנוכחי. הסרט האחרון שלו היה "בלי חוקים", ואני מעדיף בהרבה לצפות שוב ב"עלייתה של ג'ופיטר" מאשר בו.
הסיפור של אדוארד סנודן הוא די משעמם. יכול להיות שהסרט יתרכז בדרך שבה סנודן שינה את דעותיו ביחס למעקב וריגול, אבל לא ממש היו אילושהן תפניות מעניינות או מקרי קיצון בסיפור שלו עד שהוא הדליף את המידע. הסיפור על ויקיליקס הרבה יותר מעניין, אם כי הסרט עליו לא היה טוב במיוחד. נראה לי שגם זה לא יהיה משהו.
סיפור משעמם?
נראה לי שרק הבריחה שלו מהונג קונג, ביטול הדרכון האמריקאי בעודו באוויר, הישארות כפויה ברוסיה והורדת המטוס של הנשיא הבלוביאני ע"י אמריקאים בשל חשד שסנודן נמצא עליו הן סצינות מתח-אקשן טובות יותר ממה שמרוול יכולה להציע
הוא לא הושתל שם על ידי מדינה זרה, אבל הוא בהחלט ריגל-כלומר, חשף בכוונה תחילה מידע סודי שהיה חשוף אליו מתוקף תפקידו. הוא העביר אותו לתקשורת ולא ישירות לאוייב, אבל לא נראה לי שזה בהכרח פוסל את ההגדרה (הרי גם בין חברות עסקיות יש את המושג "ריגול", זה לא מחייב לעבוד בשביל מדינה).
בסוף המתרגמים הניחו, אולי בצדק, שסנודן זה לא שם שגור בכל פה בישראל וצריך להוסיף איזה כותרת עם משמעות. מה היית מציע? "הבוגד" או "החפרפרת" לא נשמעים לי הרב יותר מתאימים.
ולפי ויקיפדיה מרגל מוגדר גם מי שנשלח למדינה אחרת כדי לאסוף עליה מידע וגם מי שמסר מידע על מדינתו למדינה זרה, כך שההגדרה נכונה עקרונית, למרות שהקונוטציה הפופולרית יותר לדעתי היא של אדם שנשלח ממדינה אחרת לרגל.
מצד שני, "הבוגד" לא נשמע בעיניי יותר טוב, ו-"החפרפרת" גם קיים כבר וגם מתאים עוד פחות.
אני מכניס את זה לקטגוריית "נו מילא, יש גרועים יותר"
בהתחלה הייתי סקפטי לגבי עיבוד של הסיפור על סנודן למסך הגדול, משהו שלא נשמע מסעיר כל כך על הדף. אבל הופתעתי לטובה מאוליבר סטון. אמנם זה עוד עיבוד לאירוע אקטואלי, אבל הוא הצליח להזריק קצת אנושיות לדמות בעזרת המשחק של גוז'ף גורדון לוויט. מה שהיה מוזר זה הדגש הגדול על זוגיות בסרט – מאיפה זה בא? למה זה קיים? באופן אירוני זה הפך להיות יותר מעניין מהסיפור על ה"ריגול" שלו עצמו. מיותר מיותר, אבל עבד.
אז מסתבר שזה לא רק על הדף, הסיפור עצמו באמת לא כל כך מעניין. מה עשו? דחפו את זה ממש לסוף הסרט, ואת שאר החלל שנוצר מילאו בחיים של סנודן. כן, החיים שלו. סוג של סרט ביוגרפי לאדם שלא אמור להיות לנו אכפת ממנו, אבל דווקא זה הפך את הסרט למשהו ששווה צפייה. השילוב של פלאשבקים לעבר עם התרחשויות מאיימות בהווה כשסנודן חושף את המידע לעיתונאים קצת הוציא את העוקץ לאנשים שאולי לא ידעו מה בדיוק היה הסיפור (כמוני, מודה באשמה), אבל הם היו אפקטיביים בכך שהם הצליחו להעביר את הדילמות שיש לדמות ואת המועקה הגדולה שסנודן חש עד שהוא כביכול התפוצץ והיה חייב לפרסם את הכל, ובמקביל להראות איך זה מתקדם עבורו. הטריק עצמו מציק, אבל זה עשה את העבודה.
הבימוי לא טוב כל כך, יש הרבה שוטים מוזרים, בחירות מוזיקה אקראיות ונוראיות, יש סצנות שהייתי מוריד לחלוטין, מתח לא נבנה בצורה טובה במיוחד (כמעט פרצתי בצחוק באותה סצנת דיסק און קי) וניקולס קייג' ממש מיותר – אבל בגלל שהסרט דוחף לגרון את העקרונות האלה שהסיפור של סנודן הציף לדיון ציבורי, מעניין לצפות בו (ומתסכל מבחינה מוסרית-חברתית. כל כך מתסכל).
כסרט הוא לא טוב מספיק מבחינה טכנית, אבל הסיפור האנושי מצליח לסקרן, וזה מספיק. אפילו הזוגיות של סנודן הופכת למשהו שקצת אכפת ממנו.
למרות כל הבעיות שיש לו, נהניתי מהסרט, ואפילו למדתי קצת על הסיפור בו לא טרחתי להתעניין עד עכשיו. כשהגיעו הכתוביות והתחילו לעלות הדוגמאות מהמציאות לכל מה שסנודן עבר אחרי שנחשף, הייתי צריך לחזור לשבת ולצפות כי התעניינתי. וזה כבר הישג בשביל הסרט, אם הוא הצליח לגרום לי להתעניין באדם הזה ובמה שהוא עשה. גורם לי קצת להתבייש בכך שלא ידעתי במה מדובר כשנכנסתי לאולם.
נ.ב: קצת חבל לי שלא השתמשו בסצנת הבריחה שלו מהונג קונג כנקודת שיא בסרט. מצד שני, אם היו עושים את זה, היו צריכים לעצור את הסרט מיד אחרי השיא. אני לא יודע אם זה עדיף. בעצם, אולי זה היה יכול לעבוד.
כל כך הרבה תחושות מעורבות.
מצד אחד – אוליבר סטון. פלאטון! נולד בארבעה ביולי! JFK! רוצחים מלידה! W!
מצד שני – אוליבר סטון. אלכסנדר. שלל הסרטים החדשים והנוראיים שלו. האמירות המנותקות מהמציאות שלו והפארודיה העצמית שהוא הפך להיות, אם לא היה תמיד.
בנוסף – ראיתי את אזרחארבע, והסיפור של סנודן לא באמת כזה מרתק כמו שאנחנו רוצים שהוא יהיה.
ומצד שני – תראו את הקאסט הזה! זאכרי קווניטו (כל חבר של אימה אמריקאית הוא חבר שלי)! מליסה לאו! טום ווילקינסון! גורדון לויט! שיילין וודלי!
אבל – מה מקשר את הקאסט הזה? ג'וזף גורדון לוויט כתור אדוארד סנודן? ניקולס קייג'?
אני מניח שלמרות התקוות האוסקריות הסרט לא יצליח להשיג מועמדיות אוסקר ויזכה לביקורות מעורבות במקרה הטוב. בינתיים נשארו לי כמה חודשים להרים גבות כל פעם שאני נזכר בסרט הזה.
אין לי ציפיות בכלל.
כל צוות השחקנים הכי מבטיח בעולם לא יעזור: זה סרט של אוליבר סטון שמזדרז לעבד אירוע אקטואלי. עם ניקולס קייג'. להזכיר לך את "מגדלי התאומים"? שלא להזכיר את כל שאר מה שאוליבר סטון עשה באלף הנוכחי. הסרט האחרון שלו היה "בלי חוקים", ואני מעדיף בהרבה לצפות שוב ב"עלייתה של ג'ופיטר" מאשר בו.
כן, כנראה, אבל הוא מתישהו צריך לחזור לעשות סרטים טובים, לא? לפחות עוד סרט אחד נורמלי?
אם זה יקרה (ואני לא אופטימי)
זה לא יהיה בסרט תראו-אותי-אני-רלוונטי, פאק-דה-סיסטם, היי-אני-ראשון, בבקשה-תנו-לי-אוסקר, בהשתתפות ניקולס קייג'.
כן, בדיוק בגלל זה אני לא מחשיב אותו למועמד סביר כבר בשלב הזה.
(ל"ת)
NSA לא?
(ל"ת)
אכן
(ל"ת)
טוב, זה עדיף על לראות סרט דוקומנטרי פחחח מה זה פו ספר??1
נראה לי שדווקא הבנת מצוין את מרשל מקלוהאן
(ל"ת)
תמונות ראשונות מהסט
http://uproxx.com/filmdrunk/2015/03/your-first-look-at-jgl-as-edward-snowden-in-oliver-stones-snowden/
כי כולם יודעים שמה שמעניין בסיפור של סנודן הוא השירות הצבאי שלו? מה שלא יהיה.
או שהם התבלבלו והם מכוונים בכלל לברדלי מנינג
(הבחור שאחראי להדלפות הענק של וויקיליקס )
נדחה ל-13.5.16
(ל"ת)
טריילר ראשון
https://www.youtube.com/watch?v=AsWwAVFPci4
גג"ל נראה מבטיח, אני מקווה שגם הסרט יטפל בנושאים הללו באותה מקצועיות.
גג"ל אכן נראה מבטיח
והייתי יותר אופטימי בסרט אם היו פחות אפקטים מטומטמים שמנסים לדמות את הרשת שנראים ממש לא משהו, כי נראה שדווקא הסיפור הפעם יחסית מעניין.
גג״לֹ נראה, נו, סנודן.
לגמרי, סנודן. יותר סנודן מסנודן.
אולטרה-סנודן.
דווקא עליו?
הסיפור של אדוארד סנודן הוא די משעמם. יכול להיות שהסרט יתרכז בדרך שבה סנודן שינה את דעותיו ביחס למעקב וריגול, אבל לא ממש היו אילושהן תפניות מעניינות או מקרי קיצון בסיפור שלו עד שהוא הדליף את המידע. הסיפור על ויקיליקס הרבה יותר מעניין, אם כי הסרט עליו לא היה טוב במיוחד. נראה לי שגם זה לא יהיה משהו.
סיפור משעמם?
נראה לי שרק הבריחה שלו מהונג קונג, ביטול הדרכון האמריקאי בעודו באוויר, הישארות כפויה ברוסיה והורדת המטוס של הנשיא הבלוביאני ע"י אמריקאים בשל חשד שסנודן נמצא עליו הן סצינות מתח-אקשן טובות יותר ממה שמרוול יכולה להציע
צפינו אתמול.
ארוך מאוד, גג״ל נהדר כרגיל, ניקולס קייג׳ עושה יופי של פרודיה על ניקולס קייג׳. סה״כ היה ממש בסדר.
איך ראיתם?
(ל"ת)
הקרנה סגורה לעובדי החברה של בעלי.
(ל"ת)
האם זה יהיה קטנוני מצידי להתלונן על השם?
"המרגל"? איזה מרגל? סנודן הוא לא מרגל. הוא היה טכנאי.
במדינה שמגדירה את וענונו כמרגל (גם ע"י בתי המשפט) הכינוי הזה דווקא הלם
כמו שזורק אמר, הוא מקביל לוענונו בערך.
הוא לא הושתל שם על ידי מדינה זרה, אבל הוא בהחלט ריגל-כלומר, חשף בכוונה תחילה מידע סודי שהיה חשוף אליו מתוקף תפקידו. הוא העביר אותו לתקשורת ולא ישירות לאוייב, אבל לא נראה לי שזה בהכרח פוסל את ההגדרה (הרי גם בין חברות עסקיות יש את המושג "ריגול", זה לא מחייב לעבוד בשביל מדינה).
בסוף המתרגמים הניחו, אולי בצדק, שסנודן זה לא שם שגור בכל פה בישראל וצריך להוסיף איזה כותרת עם משמעות. מה היית מציע? "הבוגד" או "החפרפרת" לא נשמעים לי הרב יותר מתאימים.
אז התעניינתי וחיפשתי רגע
ולפי ויקיפדיה מרגל מוגדר גם מי שנשלח למדינה אחרת כדי לאסוף עליה מידע וגם מי שמסר מידע על מדינתו למדינה זרה, כך שההגדרה נכונה עקרונית, למרות שהקונוטציה הפופולרית יותר לדעתי היא של אדם שנשלח ממדינה אחרת לרגל.
מצד שני, "הבוגד" לא נשמע בעיניי יותר טוב, ו-"החפרפרת" גם קיים כבר וגם מתאים עוד פחות.
אני מכניס את זה לקטגוריית "נו מילא, יש גרועים יותר"
באופן מפתיע, לא רע כל כך
בהתחלה הייתי סקפטי לגבי עיבוד של הסיפור על סנודן למסך הגדול, משהו שלא נשמע מסעיר כל כך על הדף. אבל הופתעתי לטובה מאוליבר סטון. אמנם זה עוד עיבוד לאירוע אקטואלי, אבל הוא הצליח להזריק קצת אנושיות לדמות בעזרת המשחק של גוז'ף גורדון לוויט. מה שהיה מוזר זה הדגש הגדול על זוגיות בסרט – מאיפה זה בא? למה זה קיים? באופן אירוני זה הפך להיות יותר מעניין מהסיפור על ה"ריגול" שלו עצמו. מיותר מיותר, אבל עבד.
אז מסתבר שזה לא רק על הדף, הסיפור עצמו באמת לא כל כך מעניין. מה עשו? דחפו את זה ממש לסוף הסרט, ואת שאר החלל שנוצר מילאו בחיים של סנודן. כן, החיים שלו. סוג של סרט ביוגרפי לאדם שלא אמור להיות לנו אכפת ממנו, אבל דווקא זה הפך את הסרט למשהו ששווה צפייה. השילוב של פלאשבקים לעבר עם התרחשויות מאיימות בהווה כשסנודן חושף את המידע לעיתונאים קצת הוציא את העוקץ לאנשים שאולי לא ידעו מה בדיוק היה הסיפור (כמוני, מודה באשמה), אבל הם היו אפקטיביים בכך שהם הצליחו להעביר את הדילמות שיש לדמות ואת המועקה הגדולה שסנודן חש עד שהוא כביכול התפוצץ והיה חייב לפרסם את הכל, ובמקביל להראות איך זה מתקדם עבורו. הטריק עצמו מציק, אבל זה עשה את העבודה.
הבימוי לא טוב כל כך, יש הרבה שוטים מוזרים, בחירות מוזיקה אקראיות ונוראיות, יש סצנות שהייתי מוריד לחלוטין, מתח לא נבנה בצורה טובה במיוחד (כמעט פרצתי בצחוק באותה סצנת דיסק און קי) וניקולס קייג' ממש מיותר – אבל בגלל שהסרט דוחף לגרון את העקרונות האלה שהסיפור של סנודן הציף לדיון ציבורי, מעניין לצפות בו (ומתסכל מבחינה מוסרית-חברתית. כל כך מתסכל).
כסרט הוא לא טוב מספיק מבחינה טכנית, אבל הסיפור האנושי מצליח לסקרן, וזה מספיק. אפילו הזוגיות של סנודן הופכת למשהו שקצת אכפת ממנו.
למרות כל הבעיות שיש לו, נהניתי מהסרט, ואפילו למדתי קצת על הסיפור בו לא טרחתי להתעניין עד עכשיו. כשהגיעו הכתוביות והתחילו לעלות הדוגמאות מהמציאות לכל מה שסנודן עבר אחרי שנחשף, הייתי צריך לחזור לשבת ולצפות כי התעניינתי. וזה כבר הישג בשביל הסרט, אם הוא הצליח לגרום לי להתעניין באדם הזה ובמה שהוא עשה. גורם לי קצת להתבייש בכך שלא ידעתי במה מדובר כשנכנסתי לאולם.
נ.ב: קצת חבל לי שלא השתמשו בסצנת הבריחה שלו מהונג קונג כנקודת שיא בסרט. מצד שני, אם היו עושים את זה, היו צריכים לעצור את הסרט מיד אחרי השיא. אני לא יודע אם זה עדיף. בעצם, אולי זה היה יכול לעבוד.