-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
סיקאריו
Sicario
סוכנת FBI אידיאליסטית מגויסת על ידי סוכן יחידת עילית כדי לעזור במלחמה נגד קרטלי הסמים בגבול מקסיקו וארה"ב.
תאריך הפצה בארה"ב: 18/09/2015
תאריך הפצה בישראל: 17/09/2015
מותח ומשוחק מצוין.
אני לא סגור על זה לגמרי, אבל כמדומני שהטררילר מספלייר את כל הסרט.
משום מה הטריילר הזה גרם לי לחשוב על "קצה המחר".
אז בעקבות "קצה המחר", עכשיו אמילי בלאנט היא המועמדת המובילה כשמחפשים גיבורת-אקשן-נשית? אני בעד.
רק לי המשפט "I'm not a soldier" של דמותה של בלאנט בטריילר הזה הזכיר לי משפט דומה שאותה השחקנית אומר בטריילר של "קצה המחר" ("you're not a soldier?").
חוץ מזה, לפחות מהטריילר, זה נראה כמו מותחן אקשן די גנרי (הגיבור/ה מנסה לתפוס פושע, אז מגלים שבעצם הוא משת"פ עם הממסד והגיבור/ה צריך/ה להלחם על חייה), אבל יש שם כמה סצינות עם פוטנציאל (למשל, מה שקורה עם השיירה כשהיא נכנסת לחוארז(?)).
כמה תובנות שלאחר צפייה
לא רוצה להפציץ אתכם בסופרלטיבים או להלהיב מדי, אז אנסה ממש לא לעשות זאת.
רק אומר כך: קודם כל, מומלץ בחום, אבל לא לכל אחד. זה סרט שמצריך סבלנות. שנית, סצנת הפתיחה מטורפת. שלישית, אם היו עושים מזה סדרה, כך הייתי רוצה שהעונה הבאה של "בלש אמיתי" תראה. רביעית, זאת דרמת פשע ששמה דגש על סימבוליות, מסרים, עיצוב העולם ובחצי הראשון גם הכנסת הצופה לראש של הדמות הראשית (אמילי בלאנט) הרבה יותר מעל פיתוח ובניית דמויות מורכבות. כדאי שתזכרו את זה לפני שאתם צופים בו. חמישית, השליש האחרון של הסרט, וואו. טירוף. מושלם.
אני אהיה אמיץ ואומר הייתי קורא לזה "הוויפלאש של דרמות הפשע" *
* שזה כמובן אומר שהסרט לפרקים הופך מותח ולופת מאוד.
ארץ של זאבים
סיקאריו נפתח במספר תרגומים לשם הסרט.
לאחר מכן הוא מתמקד באמילי בלאנט המדהימה שפורצת דלתות ומתחמקת מכדורים בלבוש FBI, ובכללי מאוד מזכירה את עצמה כריטה מקצה המחר שזה וואחד מחמאה.
היחידה בה היא משרתת, יחידה להחזרת שבויים, מאתרת באחת ממשימותיה בית של קרטל סמים מפורסם. הבעיה היא שבמקם קירות למבנה יש הרבה מאוד גופות מבעיתות והיחידה מוצאת את עצמה באירוע שגדול עליה בכמה רמות.
קייט (אמילי בלאנט), מאוד מעוניינת לדעת מה ומי עומדים מאחורי הזוועות שהרגע חשפה, לכן היא מסכימה להצטרף לצוות אחר, הנלחם בסמים, שבראשו עומדים שני חוקרים הזויים ומרתקים.
הסרט ממשיך להתמקד באמילי בלאנט המדהימה, שמתקשה לעשות את המעבר לעולם הסמים (ולמען האמת גם נותנת כמה סצנות פחות טובות. אבל עדיין מדהימה). עולם עם חוקים משלו, בו לא מספרים לאורחים יותר מדי על המתרחש. עולם שמזכיר יותר ממשטרה את העולם בו הצוות המיוחד נלחם.
הסרט כאמור מתמקד ברובו בדמותה של קייט, אך למעשה היא ממש לא הגיבורה בסיפור.
שני החוקרים המרתקים הם ג'וש ברולינג הנפלא, המצחיק, הציניקן שזורק זין על כולם, ובניסיו דל טורו שדופק כאן וואחד הופעה כיאה לבניסיו דל טורו. השניים שונים אחד מהשני באופיים, אבל בתכלס מאוד, מאוד דומים.
הצוות יוצא למקסיקו, לגיהינום עלי אדמות, כדי למצוא את האחראים למקרי הרצח המזעזעים ולמצוא את ברוני הסמים הראשיים.
סיקאריו הוא סרט מתח מצוין. דניס וינלו הוא מאסטר של מתח. ממיקום המצלמה, דרך הסאונד שתמיד יודע להיעצר בזמן ועד השחקנים שפורחים תחתיו. הוא בונה סצנות מתח כ"כ טוב שפשוט אי אפשר להוריד את העיניים מהמסך גם שרואים שם דברים לא כ"כ נעימים לעין, הסרט עד כדי כך לופת.
למרות הברוטאליות של הדמויות, קל מאוד להתחבר איתן. גם בגלל המשחק, אבל בעיקר בגלל העלילה המתוחכמת. איך זה יכול להיות ששתי דמויות שבמהלך הסרט מסמלים את ההפך הגמור אחד מהשני, מעוררות רמת הזדהות כ"כ גבוה ובאותה מידה, בלי שום יכולת לבחור צד.
בדיוק כמו מה שקורה לקייט במהלך הסרט. וחוסר האונים בו היא נשארת בסופו.
מקסיקו המזעזעת נראית נפלא על המסך. (הזכירה לי במובנים מסוימים את ריו דה ז'נרו של 'עיר האלוהים', בעיקר בגלל סצנת הסיום) אנחנו שם, בין הזיקוקים לזאבים לכדורגל.
ולמרות שזה יכל להיות פשוט סרט מתח מעולה, גם עומק, כמו תמיד אצל וינלו, משולב בצורה יפה.
משפחה, ערכים, צדק בשעת מלחמה הם רק חלק מערימת הנושאים בהן דן הסרט, והוא עושה את זה מעולה משאיר לא מעט חומר למחשבה.
הסרט לא חף מבעיות. השעה הראשונה (חוץ מסצנת הפתיחה הנהדרת) אמנם עשויה בצורה טובה, אך מאוד מסורבלת, מאולצת ולא קורה בה יותר מדיי, הנבלים בסרט לא מקבלים מסך בכלל, חוץ ממקסיקני אחד בו דווקא בוחרים להתמקד לא מעט, למרות שהוא מהדמויות המשעממות בסרט. היה אפשר להשיג אותו דבר בדיוק עם דמות מעניינת הרבה יותר.
אך באמת שמדובר בסרט נפלא, החסרונות בו בקושי מורגשים. ואת מה שהוא עושה-הוא עושה ברמה מאוד גבוהה.
אך למרות כל התוכן המצוין שיש לסרט להציע, הוא בעצם אומר הכל בשניותיו הראשונות.
הסרט נפתח במספר תרגומים לשם הסרט.
שם שבעצם מספר לנו את כל הסיפור, מתאר את כל הדמויות ולמען האמת את כל מה שהסרט רוצה להגיד.
(לא חושב שזה ספוילר, סימנתי ליתר ביטחון.)
סוף סוף הקיץ נגמר.
אכן סרט מהודק ומהוקצע
מאוד מזכיר את "כוננות עם שחר" לא רק בריאליזם ובציניות שלו אלא גם בחסרון הגדול שלו, דמות ראשית שהיא לא יותר מplot device, אולי אפילו פחות מכך במקרה הזה.
אני באמת לא מבין למה ביזבזו את אמלי בלאנט על תפקיד כל כך שולי. כל אחת עם נוכחות פיזית מספיקה הייתה יכול להיות תחליף יותר זול.
מסכים מאוד לגבי אמלי בלאנט
אני חושב שהסרט היה עובד טוב גם בלעדיה.
כל התפקיד שלה בסרט היה להיות מן מצפן מוסרי שיסביר לנו הצופים שמה שקורה הוא לא בהכרח בסדר.
החלק המשעשע הוא שזה לא ממש עובד לה :-)
מה
הדמות של אמילי בלאנט כל כך שונה מהדמות של ג'סיקה צ'סטיין ב"כוננות עם שחר"… לדעתי, צ'סטיין הייתה חלק משמעותי בהצלחת הסרט ובאפקטיביות שלו, היא הדמות שעשתה את הסרט.. וכאן, כמו שאמרת, זו דמות שאין לה הרבה ערך עלילתי, רק זו שהרקע שלה הוא הסיפור בזמן שהדמות הראשית האמתית היא בניסיו דל טורו..
כמו שכתבתי "אפילו פחות מכך"
הן כן דומות במובן שלצופה אין (כמעט) שום מידע עליהן. הן באותה מידה יכלו לשים דחלילים שכתוב עליהם: "סוכנת FBI קשוחה" ו "אנליסטית CIA עקשנית" ולגמור עניין
כוננות מתמדת
אחרי שלושה סרטים ("אויב", "אסירים" וזה) עדיין קשה לי להחליט מה דעתי על דניס וילנו הזה. מצד אחד, יש בסרטים שלו לא מעט קטעים מתים או שנראים לא ממש קשורים למשהו. אבל מצד שני, לעזאזל, הבן-אדם יודע ליצור מתח כשהוא רוצה. מתח גבוה. הסרטים שלו מתנדנדים בין הקטעים המתים למותחים, וכשאני יוצא מהם קשה לי לגבש דעה חד-משמעית. יש פה קטעים ממש מותחים (סצינת הפקק בגבול היא הטובה בסרט, לדעתי. והמערכה האחרונה בהחלט נתנה וייב של "כוננות עם שחר", כמו שציינו פה), משחק טוב של בלאנט, ברולין ודל-טורו ויופי של צילום. ובכל זאת, קשה לי להגיד בלב שלם שזה סרט טוב, כי לא מעט ממנו פשוט לא כזה מעניין. לעזאל איתך, וילנו, תהיה יותר אחיד!
לא היה עכביש ענקי בסוף הסרט
3/10 לא הייתי צופה בשנית