-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
האבנים הכחולות
The Sapphires
באוסטרליה בשנות השישים, ארבע בנות משפחה אבוריג'יניות מקימות להקה ומשתתפות בתחרות כשרונות צעירים. מוזיקאי אירי מזהה את הפוטנציאל ומפתח את הלהקה, ויחד הם יוצאים לסיבוב הופעות בקרב הכוחות האמריקאיים בוייטנאם.
"האבנים הכחולות"? למה לא "אבני הספיר"?
אלא אם כן זה ניסיון למשחק מילים על "האבנים המתגלגלות".
סרט חמוד
יש לו פסקול מעולה ומשחק טוב של דברה מיילמן (זאת שחקנית בת 40?! היא נראית חצי מזה). אין בו אף רגע שנשפכים בו מצחוק, אבל הוא קליל יחסית ומעביר את המסר על הגזענות בשנות השישים, אמנם קצת בגסות, אבל בלי לתת לו להשתלט על העלילה. היחסים בין הדמויות בהחלט מורכבים מכפי שנראה על המסך, אבל יש זמן מוגבל ובכנות, הרבה יותר כיף פשוט לשמוע את השירים.
סרט לא רע בכלל
קשה להעביר בשעה וחצי את כל המורכבות של יחס האוסטרלים הלבנים לאבוריגינלס בשנות החמישים, אבל הסרט עדיין נוגע בזה קצת ומעביר את המסר בלי לדחוף אותו לגרון ודי נמנע מקלישאות. השירים יפים, הבנות משחקות טוב, כריס אודאוד עושה את העבודה. סה"כ סרט קטן, חמוד מאוד ושווה צפייה.
ה"אבדון" של סרטי להקות
סרט על להקה שמתארגנת בפתאומיות וכמעט נגד רצונם למען מטרה לאומית, כאשר הם צריכים לנסוע לחו"ל ? בננות. ( אוקיי, זה לא פייר. בננות יצא אחרי. )
סרט על להקה שמנגנת שירי סול שמשחקים אותה שחקנים שמדברים אנגלית עם מבטא אדיר? הקומיטמנטס.
סרט על להקה שמנגנת ומושפעת משנות ה60 והמלחמה? הדלתות ( אני מניח, כי לא ראיתי. מה גם מאוד יפתיע אם אוליבר סטון יעשה סרט שהוא איך שהוא לא לחלוטין פוליטי)
סרט על להקת בנות שיודעת לעמוד על עצמן עם אמרגן מלא כריזמה שמחנך אותן בדרכים לא בדיוק קונוונציונליות? ה-איך-שלא-תירגמו-את-הrunaways.
סרט על להקת בנות שחורה והצרות שלהן? נערות החלומות.
עכשיו, זה לא בדיוק פייר להגיד שהאבנים הכחולות הוא ערבוב של הסרטים האלה. אבל הוא גם לא מאוד שונה מהם. הדברים היחידים שמבדילים אותו מסרטים רגילים זה עבודת השחקנים הנהדרת ( בעיקר באווירה ובתזמון הקומי. המון עומק אין לדמויות כאן) ובייחוד כריס או'דוד, שתמיד כיף לראות ולשמוע אותו והוא נפלא בתפקיד שלו ( עוד פעם, בחינת תזמון קומי.) ופסקול משובח של שירים שלא נמאס לשמוע אף פעם.
אם הייתה איזה שהיא התפתחות דמויות, היא הייתה מועטת מדי ואו לא מורגשת בכלל או נדחפת בגרון. והעלילה בקושי הייתה קיימת, אבל גם שהייתה היא לא הייתה מרחיקת לכת.
אז נהנתי מהצפייה והוא מעביר שעה וחצי בנעימים, אבל אני חושב שאם הייתי צריך להמליץ עליו, הייתי כבר ממליץ על הקומיטמנטס. ( הזכרתי מספיק פעמים את הקומיטמנטס? אני מרגיש שלא. הקומיטמנטס סרט מופלא. לכו וראו אותו עכשיו.)