מדריך מושלם לאיך לא לעבד משחק וידאו. רוב הזמן לוקח את עצמו הרבה יותר מדי ברצינות בשביל הפרמיס שלו. ובאופן כללי, הטון שלו לגמרי all over the place – הסרט נפתח עם סצינת אימה בחלל שנראית כאילו ירדה בעריכה של "פרדוקס קלוברפילד". סצינה אחת לאחר מכן, גורילה ענקית עושה אצבע משולשת לדה רוק. הדיאלוגים נעים בין "קלישאתיים" ל"נשמעים כאילו ילד בן 5 כתב אותם". ופרט לכמה שוטים נחמדים, אין שום דבר מעניין או יצירתי בבימוי.
היחיד שנראה כאילו הוא באמת נהנה שם זה ג'פרי דין מורגן, שאומר כל שורה עם אותה הטיית ראש ואותו חיוך זחוח. אבל בגלל שכל השאר כה רציניים, הוא מרגיש כמו דמות מסרט אחר, שאותו הייתי מעדיף לראות. מי שבא בשביל הסיפור והדמויות יתאכזב כן הי שטוחות ולא מעניינות. מי שבא בשביל המפלצות יתאכזב כי כל סצינות ההרס והקרבות הם בעיקר רעש ופיצוצים שלא מאוד שונים מ"רובוטריקים". בקיצור, זה עיבוד משחק וידאו גרוע וסרט גרוע באופן כללי. אל תראו.
יש בסרט סצינה שמאוד מזכירה סצינה דומה בעולם היורהאלוןב-21/04/2018 12:39
יש בסרט סצינה שמאוד מזכירה סצינה דומה בעולם היורה
אלון
פורסם אפריל 21, 2018 ב 12:39
רק שכאן היא יותר מוצדקת עלילתית, גם אם ההגיון שמוביל אליה מעוות. אני מדבר כמובן על הסצינה בה המנכ"לית המרושעת נבלעת חיים על ידי ג'ורג': איך דייוויס ידע שג'ורג' יבחר לאכול אותה ולא למחוץ אותה למוות, כמו שעשה עד אז לכל בן אנוש שחלף בנתיבו? תשובה: התסריטאי אמר לו.
דוויין ג'ונסון נהיה טום קרוז, רק קירח? אני מתכוון לסטריאוטיפ של "גיבור עשוי ללא חת, ללא אופי של ממש, שתמיד עושה את כל הדברים המגניבים, עם עבר צבאי לתפארת ובחורות שנמסות למשמע שמו".
סרט כיפי להעביר איתו שעתיים למי שאוהב את הסרטים של דווין גונסון, אתה יודע בדיוק מה תקבל כשאתה נכנס.. אתה בדרך כלל יודע איך הסרט מתחיל ואיך הוא נגמר ובאמצע יש הרבה אקשן וכיף למי שאוהב את זה..
המפלצות דווקא היו כן מרשימות לדעתי..הקרבות ביניהם היו מרשימים, למרות שלצערי אני אישית לא מרגיש שהצליחו להעביר לי את החוויה של הגודל שלהם במיוחד של הגורילה..אבל אולי זה כי דווין גונסון כל הזמן ברקע ומקטין אותם..או שסתם התרגלתי לגודל מפסיפיק רים..
אני חושב שהסרט הזה לא הובן נכון.אלוןב-26/03/2019 20:18
אני חושב שהסרט הזה לא הובן נכון.
אלון
פורסם מרץ 26, 2019 ב 20:18
זהו בעצם סרט עם מסר אמיץ ומקורי הזועק ברמה כנגד עוולות העולם המודרני. הרי מהו שעומד בבסיסו? חיות ענק המחריבות מטרופולין משגשגת. אין זו אלא אלגוריה מתוחכמת ומן העדינות ליחסו של האדם לטבע, ולחיות הפראיות המתקוממות, מתמרדות כנגדו ומנסות לקעקע את שליטתו בהן. גם מחאה כנגד תרבות הצריכה יש כאן, ובמידה הולמת: החיות מטביעות ספינות תיירות הגוזלות את כספי ההמונים, בולעות חיים מנכ"ליות מרושעות ותאבות ממון, הופכות מזללות שמנות ומסוכנות בריאותית לגלי אבק מיתמר ברוח. המסר לא יכול היה להיות ברור יותר: עלינו לחזור לדרכי אבותינו, להתקרב לחי ולצומח, לחמול יותר על גורילות לבנות וזאבים מכונפים שיד אדם חיבלה בהם.
אך לא הכל אבוד. שכן לא לחינם נבחר דוויין ג'ונסון לגלם את הגיבור – שכן מעבר לאופיו העשוי ללא חת, כינויו משמש כרמז מטרים. דה רוק – הסלע, הווה אומר גם האדמה שעליה דורכות החיות, וגם האבנים מהן עשויים גורדי השחקים הנוצצים של שיקגו. ראשו קירח ולא לחינם – קירח הוא מהעמדות פנים, ממשוא פנים, הוא אדם שתוכו כברו. דהיינו, דה רוק הוא שיעמוד על סיפם של שני העולמות, יושיט יד לשלום וינחה את שני עמים לעתיד זוהר יותר, נוצץ יותר. ולא בכדי שמה של הגורילה הלבנה הוא ג'ורג' – מכונה הוא בשמו של נשיאה הראשון של הדמוקרטיה הגדולה בתבל, הלא הוא ג'ורג' וושינגטון, וכמוהו ינהיג את החיות הפראיות וינחיל להן ערכי צדק, חירות ואחווה.
מה אומר ומה אוסיף, ידידיי, סרט כזה עוד יילמד בבתי הספר לקולנוע, יבוא יום ואנשים יכירו בגדולתו ועוצמתו המטפורית.
עוד סרט על משחק מחשב
מי מאשר את הדברים הללו ?
תקציר מעניין
קצת דומה לשאר הסרטים האחרונים שהוציא לא ?
רע ומטופש
מדריך מושלם לאיך לא לעבד משחק וידאו. רוב הזמן לוקח את עצמו הרבה יותר מדי ברצינות בשביל הפרמיס שלו. ובאופן כללי, הטון שלו לגמרי all over the place – הסרט נפתח עם סצינת אימה בחלל שנראית כאילו ירדה בעריכה של "פרדוקס קלוברפילד". סצינה אחת לאחר מכן, גורילה ענקית עושה אצבע משולשת לדה רוק. הדיאלוגים נעים בין "קלישאתיים" ל"נשמעים כאילו ילד בן 5 כתב אותם". ופרט לכמה שוטים נחמדים, אין שום דבר מעניין או יצירתי בבימוי.
היחיד שנראה כאילו הוא באמת נהנה שם זה ג'פרי דין מורגן, שאומר כל שורה עם אותה הטיית ראש ואותו חיוך זחוח. אבל בגלל שכל השאר כה רציניים, הוא מרגיש כמו דמות מסרט אחר, שאותו הייתי מעדיף לראות. מי שבא בשביל הסיפור והדמויות יתאכזב כן הי שטוחות ולא מעניינות. מי שבא בשביל המפלצות יתאכזב כי כל סצינות ההרס והקרבות הם בעיקר רעש ופיצוצים שלא מאוד שונים מ"רובוטריקים". בקיצור, זה עיבוד משחק וידאו גרוע וסרט גרוע באופן כללי. אל תראו.
מסכנה שיקגו.
עד ששיקמו אותה מהמתקפה האחרונה של השקרניקים, באות המפלצות האלה והורסות אותה מחדש.
יש בסרט סצינה שמאוד מזכירה סצינה דומה בעולם היורה
רק שכאן היא יותר מוצדקת עלילתית, גם אם ההגיון שמוביל אליה מעוות. אני מדבר כמובן על הסצינה בה המנכ"לית המרושעת נבלעת חיים על ידי ג'ורג': איך דייוויס ידע שג'ורג' יבחר לאכול אותה ולא למחוץ אותה למוות, כמו שעשה עד אז לכל בן אנוש שחלף בנתיבו? תשובה: התסריטאי אמר לו.
דוויין ג'ונסון נהיה טום קרוז, רק קירח? אני מתכוון לסטריאוטיפ של "גיבור עשוי ללא חת, ללא אופי של ממש, שתמיד עושה את כל הדברים המגניבים, עם עבר צבאי לתפארת ובחורות שנמסות למשמע שמו".
דווין גונסון קלאסי
סרט כיפי להעביר איתו שעתיים למי שאוהב את הסרטים של דווין גונסון, אתה יודע בדיוק מה תקבל כשאתה נכנס.. אתה בדרך כלל יודע איך הסרט מתחיל ואיך הוא נגמר ובאמצע יש הרבה אקשן וכיף למי שאוהב את זה..
המפלצות דווקא היו כן מרשימות לדעתי..הקרבות ביניהם היו מרשימים, למרות שלצערי אני אישית לא מרגיש שהצליחו להעביר לי את החוויה של הגודל שלהם במיוחד של הגורילה..אבל אולי זה כי דווין גונסון כל הזמן ברקע ומקטין אותם..או שסתם התרגלתי לגודל מפסיפיק רים..
אני חושב שהסרט הזה לא הובן נכון.
זהו בעצם סרט עם מסר אמיץ ומקורי הזועק ברמה כנגד עוולות העולם המודרני. הרי מהו שעומד בבסיסו? חיות ענק המחריבות מטרופולין משגשגת. אין זו אלא אלגוריה מתוחכמת ומן העדינות ליחסו של האדם לטבע, ולחיות הפראיות המתקוממות, מתמרדות כנגדו ומנסות לקעקע את שליטתו בהן. גם מחאה כנגד תרבות הצריכה יש כאן, ובמידה הולמת: החיות מטביעות ספינות תיירות הגוזלות את כספי ההמונים, בולעות חיים מנכ"ליות מרושעות ותאבות ממון, הופכות מזללות שמנות ומסוכנות בריאותית לגלי אבק מיתמר ברוח. המסר לא יכול היה להיות ברור יותר: עלינו לחזור לדרכי אבותינו, להתקרב לחי ולצומח, לחמול יותר על גורילות לבנות וזאבים מכונפים שיד אדם חיבלה בהם.
אך לא הכל אבוד. שכן לא לחינם נבחר דוויין ג'ונסון לגלם את הגיבור – שכן מעבר לאופיו העשוי ללא חת, כינויו משמש כרמז מטרים. דה רוק – הסלע, הווה אומר גם האדמה שעליה דורכות החיות, וגם האבנים מהן עשויים גורדי השחקים הנוצצים של שיקגו. ראשו קירח ולא לחינם – קירח הוא מהעמדות פנים, ממשוא פנים, הוא אדם שתוכו כברו. דהיינו, דה רוק הוא שיעמוד על סיפם של שני העולמות, יושיט יד לשלום וינחה את שני עמים לעתיד זוהר יותר, נוצץ יותר. ולא בכדי שמה של הגורילה הלבנה הוא ג'ורג' – מכונה הוא בשמו של נשיאה הראשון של הדמוקרטיה הגדולה בתבל, הלא הוא ג'ורג' וושינגטון, וכמוהו ינהיג את החיות הפראיות וינחיל להן ערכי צדק, חירות ואחווה.
מה אומר ומה אוסיף, ידידיי, סרט כזה עוד יילמד בבתי הספר לקולנוע, יבוא יום ואנשים יכירו בגדולתו ועוצמתו המטפורית.
ביקורת עמיתים:
יש בעיה אחת בתזה של עמיתי המלומד: שמו של נשיאה הראשון של הדמוקרטיה הגדולה בתבל היה דווקא רג'נדרה פראסאד.