-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
פלאות
בשכונה ירושלמית נפגשים צייר גרפיטי, חוקר פרטי זועם, בעל כוחות מסתורי, אשת עסקים, סוחר סמים שנון, מלצרית חוזרת בתשובה ופנתר שחור בגמלאות.
תאריך הפצה בישראל: 06/06/2013
הדמויות והירושלמיות הכללית נחמדים מאוד, אבל התסריט מבולגן והמתח איננו.
לא לגמרי הבנתי בכמה דמויות מדובר
(ל"ת)
סרט נחמד שהיה יכול להיות מצוין
פילם נואר ירושלמי שנון וקצבי, עם רפרנסים לסרטים מגניבים, טוויסטים וקטעי אנימציה? נשמע מעולה, אבל בפועל הוא לא הרבה יותר מנחמד.
הקצב טוב, הצילום טוב, קטעי האנימציה משעשעים (אבל מעטים), ואורי חזקיה לא גרם לי לרצות לחנוק אותו. שזה הישג.
הדבר העיקרי שהפריע לי בו הוא שהדיאלוגים הרגישו כ"כ לא טבעיים, כמו דיאלוגים שתורגמו מאנגלית לעברית, וזה לגמרי הוציא אותי מריכוז. אני לא בטוח אם הבעיה היא בכתיבה או במשחק, כי בסצינות של אדיר מילר למשל הם עבדו יופי. בכלל, הם הרגישו מאוד לא אחידים ברמתם. חלקם משעשעים ושנונים, וחלקם בעיקר מתאמצים להיות משעשעים ושנונים.
ויובל שרף? היא משחקת כמו בול עץ, אבל כל כך יפה.
מניח שכשהוא ייצא עוד ידברו עליו המון, אז אעצור כאן לבינתיים.
יובל שרף
היא כל כך יפה שהיא לא באמת צריכה לדעת לעשות משהו כדי שיתנו לה לעשות אותו, אני חושבת שגם אם היא תרצה להיות שופטת-שלום-ראשית יקבלו אותה…
כן, זו הייתה התפרצות קנאה.
צודק במאה אחוז.
לדעתי, הדיאלוגים הרגישו לא טבעיים פשוט בגלל המשחק הגרוע של יובל שרף ואפרת גוש. אדיר מילר שיחק טוב ולכן אצלו זה עבד.
מישהו כתב למטה ש"אפרת גוש מקסימה". האמנם?! אני מניחה שהוא לא היה בירושלים מעודו, כי דמות ירושלמית לעולם לא תדבר במבטא צל-אביבי (הטעות בכוונה) פקאצי כל כך מודגש! אחד משיאי הגיחוך של הסרט היה לשמוע את המשפט "אתה מפריע לי להתקרב לשכינה" במבטא צפונבוני. המשחק שלה ושל יובל שרף היה מביך.
וזה נורא חבל, כי כל כך הרבה דברים בסרט עובדים מצוין. הרעיון טוב, העלילה מעניינת, המשחק של אורי חזקיה ואדיר מילר טוב, קטעי האנימציה הם הברקה. היה לי קשה להאמין אחרי הצפיה בסרט שיובל שרף היא שחקנית מנוסה שגם משחקת בתיאטרון…
בקצרה:
העלילה הבלשית מסועפת, מרתקת ומפתיעה (למרות שבשלב מסויים עניין ה"חשבתי שX בצד שלי אבל הוא בעצם בצד של מישהו אחר אה לא הוא בעצם כן בצד שלי אה לא יש בכלל עוד איזה 4 צדדים אחרים לעניין הזה" מתחיל להעיק), הסגנון קצבי ושנון*, יש אווירה חזקה מבוססת לוקיישן, הדיאלוגים דווקא היו מעולים (בקטע הזה אני לא מסכים עם אור. אלה אומנם לא דברים שהייתי אומר לחברים שלי, אבל על הסגנון של הסרט כל משפטי המחץ האלה ישבו בול) והמשחק, גם אם לא מדהים, ממש מהנה (אדיר מילר בהופעה שהיא די תו אחד בלבד, אבל תו טוב ; אורי חזקיה היה דווקא ממש לא רע ; גם יובל שרף לא הייתה טובה במיוחד אבל גם לא גרועה לדעתי ; יהודה לוי היה מצויין ; אפרת גוש גם הייתה סבבה לגמרי).
מצד שני, הסרט כמעט נטול רגש אמיתי, ולא צריך לצפות למצוא פה כל סימן להתפתחות או לעומק מינימלי מצד הדמויות, שלא נדבר על סוף אנטי קליימקטי ולא קשור ברמות מטורפות (אבל חיבבתי את הפאנץ' ליין של סצינת הסיום). ויש פשוט דברים שבכלל לא היה טעם שייכנסו לסרט – למשל, למה בעצם ארנב צריך להיות צייר רחוב מכור לסמים אם אין לזה תכלס קשר אמיתי לעלילה? שלא נדבר על קטעי האנימציה האלה. לא רק שהם נראים ממש לא טבעי (קצת נקיים וישרים מדיי יחסית לציורים שצוירו על אבן ירושלמית), אבל אין להם בכלל שום סיבת קיום, מלבד כדי להגיד ש"הנה קטעי אנימציה". לא מבין למה היה צריך את זה.
* כן, העתקה מהתגובה של אור למעלה, אבל הוא פשוט ניסח את זה מושלם.
תהיה ביקורת מלאה?
כי מעניין אותי לדעת מהי כוונתך ב"התסריט מבולגן". אני דווקא הרגשתי שהוא מהודק ברובו, למרות שהוא באמת מסתעף יתר על המידה בשלב מסויים והסוף מרגיש ממש תלוש.
עד מתי 2013?
(ל"ת)
31 בדצמבר, לקראת חצות.
(ל"ת)
או עד שיגיע סוף סוף
סרט שאשכרה מממש את הציפיות ממנו
אני ממליץ לך להנמיך ציפיות מ"פלאות".
אני הנמכתי עוד כששמעתי עליו ביקורת לא מחמיאה מחברת אקדמיה (?), ובמקום לצפות לסאגת פשע ישראלית ציפיתי למותחן קומי חביב, ואת זה בדיוק קיבלתי, אז אני בהחלט יכול להמליץ עליו.
ומי אמר שאלו אותן מדרגות?
(ל"ת)
כמה שוטים ארוכים שמראים את ארנב עולה משם
אבל רגע, אתה אומר שיש עוד קומה, יותר תחתית שפשוט לא מראים כמעט?
מעניין והגיוני, למרות שאני זוכר אחרת, אבל אני לא הולך לראות את הסרט שוב פעם בשביל לבדוק את הנושא.
תמונה אחת שווה אלף מילים
טוב, ברור שככה זה אמור להראות
צריך פריימים מהסרט בשביל לבדוק את העניין יותר טוב.
מסכים עם קרקר מעלי, ואלו שני הסנט שלי-
לי יש בעיה עם הקולנוע הישראלי. לפחות עד זה של השנים האחרונות.
יש לי בעיה בעיקר עם הקבעונות שלו, אם נקרא לזה ככה. תמיד לסרטים כאן היה 'ניחוח' נורא דומה, ותבנית עלילתית-סיפורית דומה.
אבל סוף כל סוף, נראה שבשנים האחרונות למדו כאן בארץ שלא כל סרט חייב להיות על משפחה מפורקת או על סכסוך יהודי-ערבי או שאם אפשר שניהם ביחד. מי היה מאמין, לדוגמא, שמישהו כמוני, שכאמור יש לו בעיה לא קטנה עם הקולנוע הזה, יבחר לסרט השנה שלו של 2012 סרט ישראלי? לא אני, בכל אופן.
אז עכשיו תקשיבו לי טוב-טוב: יש סרט מתח ישראלי. ומביים אותו אחד מהבמאים הגדולים יותר של הקולנוע הישראלי, אחד כזה שכשאומרים סרטי ישראלי חושבים עליו. ויש לו תקציב גדול (אני אומר את זה ממראה) בסטנדרטיים ישראלים, ומשחקים בו כמה שחקנים ישראלים בולטים. והוא מצויין, או לפחות טוב מאוד. ולסרט הזה קוראים 'פלאות', ביים אותו אבי נשר, משחקים בו אדיר מילר, אורי חזקיה, יובל שרף, יהודה לוי ואפרת גוש, והוא יצא ממש אתמול לקולנוע.
אז נתחיל ככה-הוא בכלל לא מושלם. יובל שרף, כצפוי, משחקת באופן מחריד, גם אפרת גוש לא מדהימה. כמו ששנאוצר כתב לפני – כל הקטע עם ה-'חשבתי שX בצד שלי, אבל בסוף הוא בכלל עם Y' מתחיל מאוד לעייף באיזשהו שלב, ולא עשוי טוב מספיק, מעט נוסחתי מדי.
הסרט לא מאוד מצחיק, בעיני את כל הבדיחות הטובות הכניסו כבר בטריילר. העלילה של הסרט לא מאוד מובנת בסופו של דבר, ולעיתים נוסחתית מדי.
הסרט ארוך מדי, והיה בהחלט צריך לקצץ ממנו, למרות שאני לא יודע לשים את האצבע על בדיוק איפה, ויש כמה מהלכים עלילתיים של חלק מהדמויות שבמחשבה ראשונה קשה להבין למה הן עשו את זה.
אבל הרבה פעמים, הסרט מותח, יש כמה וכמה סצינות עשויות היטב (הייתי רוצה לראות גירסא אפילו יותר אפילה ויותר פסיכדלית של הסרט הזה).
שלושת הגברים הראשיים בסרט-אדיר מילר, אורי חזקיה ויהודה לוי משחקים (בהתאמה) מעולה, טוב מאוד וטוב.
כאן, בניגוד ל'פעם הייתי', הדמויות עגולות ומתפתחות, העלילה, למרות הקצב האיטי שלה, מתפתחת ומלאת טוויסטים.
לסיכום-גם אם הסרט הזה לא מושלם, בעיני לפחות הוא כן סרט שצריך לבדוק, ורק על זה שהוא כל כך יוצא מהתבנית הישראלית המקובעת-מגיע לו שאפו ענק.
ב-4.7 יוצא בארץ 'לצוד פילים' החדש של רשף לוי, שכבר מהטריילר גם אתם יכולים להבין שמדובר גם כאן בסרט ישראלי מאוד שונה.
האם עוד מישהו שם לב כמוני-
לתמונה החוזרת על עצמה מספר פעמים ב'צידי' הסרט, של התמונה המפורסמת מתוך סצינת הפתיחה של כלבי אשמורת, בה כל ה'כלבים' הולכים ברחוב עם חליפות ומשקפי שמש, רק שכאן, במקום ה'כלבים' בחליפות, יש ארנבים בחליפות?
שמתי לב
ורציתי להוסיף כאן משהו חיובי שלא היה לי מקום בפוסט הקודם:
המבט המזועזע והנדהם של אדיר מילר כאשר ארנב מציע לו שולם, הוא הפונמת (במקור = היחידה הצלילית הקטנה ביותר שמשנה משמעות של מילה, בהשאלה = תנודה/קול/תנועה/מבט [ = היחידה הקטנה ביותר] של שחקן שמוסיפה משמעות לסצנה ) משחק הכי טובה בכל הסרט הזה. היא כל כך טובה שכאשר הוא מוסיף את השורה שלו זה לחלוטין לא נחוץ ואפילו קצת הורס. המבט הזה מדהים. צריך gif שלו במהירות.
די עם הארנבים!
ספוילר!! לא רציתי לדעת את זה מדף סרט :(
מצטער אם בעיניך זה נחשב לספויילר.
לא סימנתי כי פשוט זה…לא.
ואני חשבתי שכל מה שמפרט בדף סרט מעבר ל 2 שורות של רד זה ספוילר.
מי שרוצה לדעת יותר וגם על ארנבים, יש דף ביקורת בשביל זה…
מופיע בטריילר שבראש העמוד, 2:05
וזה באמת אחד הרגעים הטובים בסרט.
סרט חביב
לא משהו מיוחד כמו שהטריילר הציג אותו.
אבי נשר ממשיך להיות במאי בינוני שמקבל תקציבים גבוהים מדי בשביל רמת הכישרון שלו שעדיף היה לו היו נותנים אותם לבמאים טובים יותר.
נחמד, לא יותר
אורי חזקיה ואדיר מילר משחקים סבבה, יובל שרף אחלה איי קנדי, והאנימציות משעשעות. הבעיה היא שהדמויות לא מספיק מפותחות ואי אפשר ממש להיקשר לאף אחת (הסיפור רקע של אדיר מילר היה יכול אולי לעבוד אם לא היו דוחסים אותו בשתי דקות. רק היה חסר כינורות ברקע). כמו כן, לקראת הסוף (המאוד אנטי-קליימטי) הסרט נהיה קצת מסורבל לדעתי. אבל עדיין, חמוד.
לגבי מבנה הדירות, אני בכלל הבנתי שזה משהו " rel="nofollow">כזה.
באמת? היו חסרים לך כינורות?
כי לי עשה קצת בחילה לשמוע מוזיקת פסנתר איטית מתחילה בדיוק בשנייה שהוא מתחיל לפתוח את הלב. בערך כמו ברירת מחדל של movie maker.
מאכזב
ממש ציפיתי לסרט הזה, פילם נואר ישראלי וטריילר מעניין…
אבל הסרט, מאכזב מאוד, בימוי משחק רע (יהודה לוי נראה כאילו לחשו לו באוזניה מה השורות שלו), כאילו התקמצנו בהפקה על פילם לעוד טייקים, הסיפור לא כל כך מעניין, וממש לא מהודק.
למישהו יש מושג איך הולך לסרט בקופות?
רד?
21,000 כרטיסים בסופ"ש, לפי רווה.
(ל"ת)
כ-37,000 יחד עם הטרום בכורה
אין מה לדאוג לסרט מבחינה מסחרית, הוא בהחלט עושה את העבודה כפי שלמדנו לצפות מסרט של אבי נשר.
סרט מהסוג שחסר בארץ
סרט בידורי נטו, בלי יומרות ונסיון לאמירה משמעותית על המדינה.
הדמויות של מילר ולוי מעולות, כמו שאמרו מעליי – חד גוניות, אך עם גוון יפהפה. הדמויות האחרות סובלות מהבעיה שסובלות ממנה כל הדמויות בסרטים ישראלים – הם לא נשמעים כמו אנשים אמתיים, אבל זה לא הפריע ברמה שפגעה בסרט.
דבר שכן הפריע לי הוא חוסר בהקפדה על השוטים. בחלק מהמקרים זה נראה כאילו הצלם ניסה להבין מה הוא אמור לצלם תוך כדי הטייק, אף אחד לא שם לב, והתעצלו לעשות עוד אחד. שזה ממש חבל, כי זה כן סרט שבבירור יש לו ערכי הפקה גבוהים מאד.
חוץ מזה, כן היה נסיון ליצור רובד נוסף בקטעי האנימציה, אבל לא מספיק. וביחס לסרט שאמור להיות מחווה לפילם-נואר, הייתה חסרה לי מוזיקה בהמון מהחלקים.
אבל זה עדיין סרט שגורם לי להיות מאד אופטימי בקשר לעתיד של הקולנוע הישראלי
אני ראיתי את זה כמשהו מרענן.
זה בהחלט לא סרט שמצדד בדת בלב שלם, אבל גם לא סרטי אנטי דתי כמו שפופולארי לעשות בקולנוע הישראלי. הוא מציג את תחלואי הדת לצד הדברים הטובים שבה במידה שווה, וזה לא משהו שרואים כל יום.
לא טוב.
עכשיו כשמיזל ניסח את זה ככה, באמת הדמויות לא נתפסו בעיני כאותנטיות, בין אם בגלל המשחק או מסיבות אחרות – למעט גיטיס, בעיני נקודת האור היחידה בסרט. זה הכי כואב כמובן עם ארנב, אבל גם מדי פעם עם הדמות שגילמה אפרת גוש. כשיצאתי מהסרט ייחסתי את זה – בטעות, אולי – גם לסביבה המוצגת בסרט. מעניין אותי אם ירושלמים שצפו בסרט חושבים שמה שמוצג שם הוא אותנטי או אפילו קרוב לאותנטי.
אני לא חושב שהנושא של הסרט הזה מאפשר לו להיות בידורי נטו, שהרי סיפור דרמטי שמתרחש בנקודת מפגש בין חברות לא יכול להיות בידורי נטו.
אני מנסה לחשוב איך היה נראה סרט בידורי נטו שמציג את נקודת המפגש הזו, והדבר היחיד שעולה לי לראש כרגע הוא קומדיית אקשן עם שוטר ומתנדב זק"א. "פלאות" הוא לא סרט כזה. הוא סרט מנקודת מבט חילונית שמתייחס לחברה החרדית ולנקודת המפגש איתה. זה שההתייחסויות הללו מנסות לאזן בין חשד וכעס לפליאה לא הופכות את הסרט לבידורי, גם אם אין כאן איזושהיא אמירה קונסיסטנטית. הקטעים שבהם ניכר כי הסרט מנסה לבדר הם הקטעים *שאינם* עוסקים בנקודת המפגש הזו. מי יודע, אולי בלעדיה הוא היה יכול להיות סרט טוב.
מדהים איך הריבוע הכחול שלך מייצג את דעתי
הדמויות הירושלמיות אחלה. תסריט מבולבל. אין מתח. כל המוסיף גורע.
ובכל זאת, אוסיף קצת :-P :
1. אורי חזקיה ואדיר מילר טובים מאוד. קראתי איפשהו שזה לא רע לתת תפקידים בקולנוע לסטנד אפיסטים כי יש להם חוש טיימינג מוצלח והמעבר שלהם די קולח. בקולנוע האמריקאי כבר ראינו הרבה נפילות עם העניין הזה אבל פה זה עבד מעולה.
2. גברי בנאי – עוד 2 שורות של טקסט, עוד סצינה אחת מעניינת והדמות שלו הייתה יוצאת אחלה. עכשיו סתם יצא פרווה.
3. איפה כל השירים של הדג נחש?
4. למה שאנן סטריט לא עשה הופעת אורח?
שאנן סטריט כן עשה הופעת אורח
כמלצר בבית קפה שכונתי בו הם יושבים לעיתים די קרובות.
הסרט קורא לדתיים שלו חרדים והוא טועה בכך.
העולם שמוצג בו הוא תואם לעולם הדתי של בעלי תשובה ממוצא מזרחי, ורחוק מאד מהעולם החרדי.
אין בעולם החרדי לא באבות, לא רבנים שלוקחים כסף, לא לובשים בו כיפות סרוגות ולא מתלבשים או מסתפרים באופן הזרוק הזה.
הכל להיפך: הלבוש וההופעה של כל קהילה – כמו מדים של יחידה, הכיפות שחורות, באבות זה נושא לבדיחות, ורב שמתחיל לתת ברכות וסגולות מעלה חשד, וכשהוא מתחיל לקחת כסף הוא גמור מבחינה ציבורית, היחידים שיבואו אליו זה בעלי תשובה טריים ותמימים. מצטער לאכזב את אבי נשר: אין בקרב הרבנים החרדים כיום מי שמתיימר לחזות עתידות ולדעת נסתרות. לא מתעסקים שם במיסטיקה בכלל.
רב בעולם החרדי זה זה שכשלא יודעים אם מותר או אסור שואלים אותו. הוא מקבל משכורת רק מהעיריה.
או אחד שמלמד תורה (כמו ראש ישיבה), והוא מקבל משכורת מהמוסד.
אני לא אומר שאין דבר כזה שרב כזה לפעמים גם מתפלל או מברך או מייעץ, או אפילו מתפלל על מי שיתרום לקרן צדקה, אבל זה לא בתור משהו שנחשב למומחיות והמקצוע העיקרי שלו, אלא לעשיית טובה ובלי שום התחייבות או הבטחה לתוצאות, ובלי לקחת שום תמורה. וגם מי שעושה את זה מקדיש לכך זמן מועט מאד מסדר יומו.
בשכונות שבהם מצולם הסרט, גרים בהם בעיקר אנשים מהסוג שאכן מופיע בסרט, ולא ניתן להגדיר אותם כחרדים.
גם האירוע בסוף לא נראה כמו אירוע חרדי. אירוע חרדי היה נערך בהפרדה מלאה, גם סגנון המוזיקה שונה.
לפי דעתי
כולם שיחקו שם זוועה חוץ מאדיר מילר ויהודה לוי, שבאמת כל הכבוד להם.
אורי חזקיה אמר כל משפט בדיוק באותו טון, בין אם זה להזמין קפה או להתעצבן על האיש הזר והמטורלל שמתנחל לו בדירה; יובל שרף נשמעה כאילו היא מדקלמת שורות בהצגה של מגמת תיאטרון סוג ז'; ואפרת גוש, טוב, בכלל לא ברור לי מאיפה הוא גירד אותה לעזאזל.
והיה עוד משהו, ששמתי לב אליו כבר ב"פעם הייתי", הקודם של אבי נשר, ושעצבן אותי בדיוק באותה מידה: למה כמעט כל הסצנות מסתיימות בהחשכה ההדרגתית המעצבנת הזאת (לא יודעת איך קוראים לזה בשפה המקצועית – fade out, אולי?) מה זה קשור לעזאזל? זה סתם קוטע את הסצנה בצורה גסה ולא משרת שום מטרה ברורה.
הייתי מצפה שהעלילה לפחות תפצה על הקאסט הגרוע-חלקית ועל העריכה הדפוקה, אבל היא היתה מסובכת מדי ובסוף גם לא באמת קרה כלום.
בקיצור, אני לא מבינה למה כל המבקרים כל כך עפו על הסרט הזה. לפי דעתי הוא היה בינוני ומטה. מה שגורם לי לחשוב שאולי כל המבקרים טועים גם לגבי "לצוד פילים", שהביקורות לגביו כל כך שליליות שאפילו לא מצאו ציטוט מסכן בשביל לשים על הפוסטר של הסרט, כפי שנהוג. אולי בעצם מדובר ביצירת מופת?