-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
המקום בתוך היער
The Place Beyond the Pines
פעלולן אופנוע מתחיל לשדוד בנקים על מנת לדאוג לאהובתו וילדם שזה עתה נולד. שוטר טירון ושאפתן יוצא בעקבותיו.
תאריך הפצה בארה"ב: 29/03/2013
תאריך הפצה בישראל: 09/05/2013
כבר מאוהב בסרט.
ולמה? יש לו פס-קול *מדהים* של מייק פאטון. ברצינות, סרט עם פס-קול כזה משגע לא יכול להיות רע: רך, עצוב, מאיים, מוזר, מצמרר ופשוט יפה. זה ללא ספק פס הקול הכי טוב ששמעתי מאז "נערה עם קעקוע דרקון" של טרנט רזנור ואטיקוס רוס.
משהו טוב ומאד איכותי מתרחש בהוליווד לאחרונה בכל הנוגע למוזיקאי רוק ואלטרנטיב. ועכשיו גם לסטיבן וילסון יש סוכן בהוליווד שעובד על לסדר לו תפקיד של מלחין בסרט. מעניין על מי תיפול הזכות הזאת…
אני הכי הייתי רוצה לראות סרט עם פסקול
שהאחראי עליו הוא מיינארד ג'יימס קינאן. זה יכול להיות יותר ממדהים.
סטיבן ווילסון חייב להיות השלב הבא
כל ההתקדמות האחרונה בזירת פסי הקול ההוליוודיים היא תוצאה של מגמה מדהימה בתעשייה. יש רצון ליצירות מוגמרות, בעלות סאונד אחיד, ומי יכול לעשות זאת טוב יותר מאותם אלה המתמחים באלבומי קונספט? (אחרי שרזנור הפליא בYear Zero, הוא יכול לכתוב סרט בעצמו).
אני שרופה של סטיבן ווילסון ואחרי האלבום האחרון שלו, אנחנו יודעים בוודאות שהוא בהחלט יכול לספר סיפור. פשוט שקשה לחשוב על במאי טוב מספיק :-)
גוסלינג וקופר מרשימים אך לא מפתיעים.
גוסלינג ממשיך להוכיח עד כמה הוא מוצלח בלשחק דמויות ללא דיאלוג רב, קופר מראה כי "אופטימיות היא שם המשחק" לא היה הופעת משחק אקראית וחד-פעמית מצידו. שניהם מרשימים, אך לא מתעלים על הופעות קודמות ולא מפתיעים בפן של המשחק שלהם שהם לא הפגינו באופן כזה או אחר בעבר. מסביב יש צוות שחקנים איכותי (אווה מדנז, בן מנדלסון כפרעליו ושחקני הדמויות במערכה השלישית) שתורם לקלות בה הסרט מבסס אמינות ומספר את סיפורו היטב.
הסרט דורש סבלנות וריכוז מצד הצופים בשל מעברי מיקוד ושינויי קצב, אך אלו לא מרגישים כפויים אלא משרתים היטב את המטען שהסרט משאיר בצופה לאורכו ולאחריו. הבימוי והצילום *מעולים* והמהמתי לעצמי כשראיתי שמדובר בבמאי של "Blue Valentine" ובצלם של "Shame".
לא אכביר במילים לגבי העלילה וכיוצא בזה, במקום זאת רק אגיד שמדובר בסרט הטוב ביותר שראיתי עד כה השנה ולא ארגיש שזו הייתה שנה גרועה אם הוא יישאר כזה גם בסופה.
אהבתי את בלו וולנטיין
ואהבתי גם את "מקום בתוך היער".
משחק טוב של קופר, שקצת מחוויר מול גוסלינג המשובח. מאווה מנדז לא התרגשתי במיוחד אבל שאר השחקנים (ויש עוד כמה חשובים מאוד) עשו עבודה מצוינת.
הבימוי היה ממש מרגש בעיני. היה רגע שבו הרגשתי לחץ נורא והזדהיתי עם הדמות הראשית, בזכות אלמנט קטן בפסקול שכלל באסים בקצב של דפיקות לב. בחלק אחר בסרט התזזיתיות של המצלמה הצליחה להעביר באופן מושלם את הכעס וחוסר האונים של גוסלינג.
ועוד סתם משהו מוזר- לפני הסרט כל הזמן חשבתי שנורא מתאים לסרט שיר של "בון איבר", ונורא התרגשתי ששיר הסיום היה שלהם.
אופנובנק
מסתבר שגוסלינג אמר בריאיון לאתר ישראלי (אולי YNET?) שהוא שאב השראה לדמות מרוני ליבוביץ', הלא הוא ה"אופנובנק".
סרט יפיפה עם אזהרת צפיה
הסרט מקסים ומביא את הטסריט ההוליוודי בצורה יפיפה אל המסך. ראיין גוסלינג משחק מעולה וכן גם בראדלי קופר.
הפס קול יפיפה שמשתלב בסרט מצוין.
לגבי האזהרה, הסרט ממש איטי ולוקח את הזמן. הוא שעתיים וחצי סרט ולחלוטין הוא לא סרט אקשן כמו שהבינו כל הערסים שגדשו את העולם.
ממליץ דווקא בקולנוע כי בבית הוא לא היה מצליח לתפוס אותי.
סרט טוב, אבל קצת חסר מיקוד
הסרט מהנה, אבל איטי מאוד. מבלי לגרום לספוילר הוא מחולק למספר חלקים, והעלילה של "שוטר רודף אחרי פושע" ממש לא מתאימה לו. בעצם ראוי להגיד את זה בתחילת כל ביקורת, כדי למנוע עגמת נפש מאלה שמחפשים את המותחן אקשן הסטנדרטי שלהם: זה ממש לא 'מהיר ועצבני'. להפך. חלקים מהסרט הם איטיים ושקטים.
גוסלין משחק דמות שקרובה לזו שהוא שיחק ב"דרייב" ובהרבה סרטים אחרים – בחור מורכב, בעל אופי בעייתי, ששותק הרבה אבל נותן מבטים בעלי משמעות וקשה להזדהות איתו. קופר משחק את הגיבור תכול העיניים, שקל להזדהות איתו. שניהם עושים את מה שהם עושים הכי טוב, עם יתרון לגוסלינג שגורם לסצינות להיות מבריקות ברגעים מסוימים בסרט.
הבעיה שלי עם הסרט היא שאף על פי שנהניתי קצת לא מצאתי את הפואנטה. זה בפירוש לא סרט האקשן הסטנדרטי, שזה מצוין. אבל מה הוא כן מנסה להיות? מה הוא מנסה להגיד בסופו של דבר אחרי שהוא גמר לספר לנו את כל מה שהיה לו? האם היה בכלל משהו כזה, או שהמטרה היא רק להנות מהדרך?
בגלל תצוגת המשחק, וגם בגלל הצילום, הבימוי והלא שגרתיות זהו בהחלט סרט טוב למי שיש סבלנות, ובעיקר למי שלא הולך לסרט רק בגלל שהוא רוצה לראות את ריאן גוסלינג וברדלי קופר על אותו המסך בסרט אקשן.
באמת הצלחת להזדהות עם הדמות של קופר?
כי אני ממש לא… מעשיו לאורך הסרט מאד בעיתיים והוא דמות מאד אפורה מבחינה מוסרית. אם כבר, עם השאיפות של ריאן גוסלינג אפשר היה באמת להזדהות ואחרי הסצינה של הגלידה- הוא בכלל קנה אותי ושכנע אותי שהוא דמות חיה ונושמת. זה סרט שכתוב בצורה נורא יפה ומורכב מהרבה פרטים ומחוות קטנות שנותנים אמינות לדמויות. בכל אופן, גוסלינג אולי נפל לטייפקאסט אבל הוא מבצע אותו כל כך טוב כאן שקשה לבקר אותו. וקופר ממש מעולה ומוכיח שנית במהלך תקופה קצרה שהוא ממש לא השחקן החתיך התורן.
וכן, אני מאד מסכים שראוי לציין שהסרט הזה הוא בעצם מעין טרילוגיה בכרטיס אחד- סאגה דרמטית בסגנון שעד היום ראינו רק בספרות אפילו. או בטלנובלות… אבל אני יכול להבין חלקית את ההחלטה של האנשים מאחורי הסרט לשווק אותו כמשהו אחר. "מקום בתוך היער" הוא הדרמה הכי מפתיעה שראיתי לאחרונה אבל יש דרך לתאר את הסרט בצורה נכונה מבלי לעשות ספוילר (אני מאמין שזה מה שעשיתי).
אניוואי, זה סרט מעולה. הכי טוב שראיתי עד עכשיו השנה וכמו ש-gunai אמר- לא אתחרט אם העניין הזה לא ישתנה בסוף השנה. לגבי המסר- הסרט הזה הוא קצת כמו החיים במובן מסוים אבל אני חושב שמה שעומד במרכז הוא נושא הבחירות שלנו ואיזה השלכות יש למעשים שלנו, איזה מורשת אנחנו משאירים ואיך ההשלכות מתגלגלות הלאה עד שהעניינים יוצאים משליטה אפילו. זה לא סרט עם תשובות, בכל מקרה.
ראיין ואווה הכירו בסרט הזה?
או שלוהקו יחד לאחר שהם הפכו לזוג?
איך קוראים לסרט הזה?
נראה שגם המפיצים שלו לא יודעים. ראיתי פוסטרים רשמיים שעליהם כתוב "מקום בתוך היער" ואחרים שעליהם כתוב "המקום בתוך היער". ביקורות והתייחסויות אחרות לסרט מתחלקות פחות או יותר חצי חצי בין עם ובלי ה' הידיעה. שני השמות בסדר, רק שיחליטו.
שניהם לא ממש בסדר
כשחושבים על זה. אם כבר, שהיו קוראים לסרט "המקום מעבר ליער"- הרבה יותר הגיוני בהתחשב באירועים ובעלילה. גם למקום שבתוך היער יש משמעות, אבל תלושה מהסרט כמכלול.
אני לא אוהבת אף שם, כי הם נשמעים כמו שמות של סרט אימה, מה שלא משקף את אופי הסרט נכונה.
וואו סרט גרוע
מנסה להיות דרייב אבל אין לו את הסטייל, הצילום והחן שהיה בדרייב. שלושה סיפורים גבריים וקשוחים שמעבירים מסר מאוד שטחי ובימוי יומרני מאוד שקשה להיות סבלני איתו בסרט של שעתיים וחצי
זה מצחיק.
יש לסרט הזה המון בעיות לדעתי, וגם המון גדולות, והכל נובע מאותו הדבר – התסריט. מצד אחד הוא מה שגורם לסרט להיות, מדי פעם, חסר פואנטה, חסר מיקוד, חולמני בצורה מעיקה ונמרח. מצד שני, התסריט הוא גם מה שהופך את הסרט לכזה מבריק – העובדה שהוא כ"כ מפתיע, כ"כ שובר מוסכמות ובעל מבנה כ"כ ייחודי (מסיבות שלהסביר אותן, כמובן, יהיה ספוילר, אבל כל מי שראה יבין על מה אני מדבר). אני יודע שזה נשמע כמו הדבר הכי פלצני בעולם להגיד, אבל הרעיון של סרט טריפטיך? וואו, זה מבריק. זה אולי לא סרט מושלם, אבל רק בגלל ההישג הזה, ולמרות הבעיות שלו, אם זה היה תלוי בי הוא מקבל מועמדות לתסריט המקורי באוסקר. לא יודע אם זוכה, אבל בהחלט מועמד.
אתה יכול לפרט מה בעייתי בתסריט?
מעבר לחוסר המיקוד (שאגב, אני לא הרגשתי בו)? אני חושב שמדובר בסרט מבריק עם תסריט גאוני ולגמרי אנדרייטד ולא מצאתי בו שום חוסר מיקוד. להיפך, לי זה נראה שהתסריטאי והבמאי יודעים יפה מאד על מה הסרט ולאן הכל אמור ללכת.
מצחיק שאנחנו מתווכחים כשדווקא אהבתי מאוד את הסרט הזה.
:)