במקור: Pirates of the Caribbean: Dead Man's Chest
במאי: גור ורבינסקי
תסריט: טד אליוט וטרי רוסיו
שחקנים: ג'וני דפ, אורלנדו בלום, קירה נייטלי, ביל ניי, ג'ונתן פרייס
אף אחד לא ראה את זה מגיע. אחרי הכל, זה סרט שמבוסס על מתקן מדיסנילנד! מה הסיכויים שזה באמת יעבוד? אבל כשבסופו של דבר הגיח 'שודדי הקאריביים 1' לאוויר העולם, כל רואי השחורות נאלמו דום, כל מבקרי הקולנוע מצאו בדיחות חדשות-ישנות על "סרטים פיראטיים" וכל צופי הקולנוע נהרו בהמוניהם. 'שודדי הקאריביים' כבש אותם בהפתעה מוחלטת. סרט ההמשך היה רק עניין של זמן, והנה הוא הגיע. "הפנינה השחורה", קפטן ג'ק ספארו, אליזבת, וויל טרנר, יו-הו-הו ובקבוק של רום – כולם חוזרים לחיינו עם מפרשים מונפים וחרבות מושחזות.
העילה לשרשרת ההרפתקאות הנוכחית שלהם היא הסכם אותו חתם קפטן ג'ק ספארו (תפקיד המגולם על ידי ג'וני דפ והאייליינר של ג'וני דפ, לסירוגין) עם דייוי ג'ונס, שליט האוקיינוס והקפטן של ספינת הרפאים "ההולנדי המעופף". לפי פרטי ההסכם, ג'ק ספארו יהיה הקפטן של "הפנינה השחורה" במשך 13 שנים, ובתמורה יהיה עליו למסור את נשמתו לשירות של מאה שנים על סיפונו של דייוי ג'ונס. ג'ק ספארו לא שש, מסיבות ברורות מאליהן, לשלם את המחיר, ובתגובה, דייוי ג'ונס מסמן אותו בתור המטרה הבאה של מפלץ המחמד שלו: הקראקן – זיווג אימתני בין תמנון לבין… אני לא יודע בדיוק מה זה היה, אבל זה היה בלי ספק משהו מאוד גדול. ויש לציין שגם לדייוי ג'ונס עצמו יש מאפיינים תמנוניים משהו באפיו, שלא להזכיר את פרצופו.
בינתיים, בצד אחר של העולם, סידורי החתונה של וויל טרנר (אורלנדו בלום) ואליזבת סוואן (קיירה נייטלי), נקטעים בצורה פתאומית על ידי קאטלר בקט (טום הולנדר, 'גאווה ודעה קדומה'), המאשים אותם בסיוע לפושע הנמלט ג'ק ספארו. הדרך היחידה להציל את חייהם, מבטיח בקט, היא אם וויל טרנר יצליח לשכנע את ג'ק ספארו למסור לידיו את המצפן שאיתו הוא מסתובב כל הזמן. נראה שלאף אחד לא מפריע שהמצפן הזה בכלל מקולקל.
ממבט ראשון, כמעט ולא ניתן להבחין בהבדל בין הסרט המקורי לסרט ההמשך. הדמויות הראשיות עברו שינויים קלים בלבד: אורלנדו בלום הוא קצת פחות בלונדיני מצועצע (ויש שיגידו גם קצת פחות מעצבן), לקיירה נייטלי יש קצת פחות מחוך, וקצת יותר בגדי פיראטים ושורות בתסריט, וג'וני דפ… טוב, ג'וני דפ נשאר ג'וני דפ, שזה אומר – הדבר הכי טוב בסרט בפרט, וביקום המוכר לאדם בכלל. דמות הפיראט הלא-קלישאתי-בעליל שלו והשילוב הביזארי של התמכרות לאלכוהול עם גינונים של מלכת דראג עדיין מצליח, גם אם לא ברור בדיוק למה, לעבוד.
החבר'ה הרעים, לעומת זאת, עברו שדרוג מאסיבי בדרך לסרט השני. את השודדים המתים-החיים מהסרט הקודם, מחליפיםהיצורים המאכלסים את סיפונה של ספינת "ההולנדי המעופף": בני כלאיים של בני אדם ובעלי חיים ימיים למיניהם. היצורים האלה מעוצבים בצורה מקורית ומשעשעת, ומבוצעים באופן נהדר. הם נראים כאילו הם היו יכולים בקלות להתהלך בינינו. הנבל הראשי בעל פני התמנון (שמדבר בקולו של ביל ניי) מעוצב בצורה כל כך משכנעת. עד שבאמת התפלאתי לשמוע כי אין אדם אמיתי מתחת לערימת זרועות התמנון שמעטרות את פניו, וכי מדובר ביצור ממוחשב לחלוטין.
אבל אם נתעלם לרגע מהמפלצות החדשות ומאורלנדו בלום, רוחו של 'שודדי הקאריביים 2' דומה מאוד לזו של הסרט הראשון. הסרט מדלג בקלילות בין ז'אנר לז'אנר, מתזז בין דרמה זריזה לקטע הומוריסטי קצר שמתפתח לקטטה בפאב, והסך הכל נוחת בהגדרה המפוקפקת מעט של "הרפתקאות". אבל לעזאזל, הוא עושה את זה טוב. כמו קודמו, גם 'תיבה של איש מת' שולף בדרך כל קלישאה מכל סרט וספר פיראטים שאתם מסוגלים להניח עליו את היד, וגם לא חוסך באזכורים לאגדות ים וסיפורים אזוטריים יותר, כמו אותו הולנדי מעופף. לעיתים נדמה שהאקשן מגיע במרווחים מעט גדולים מדי, אבל כשהוא כולל סצינות נפלאות כמו קרב סיף מרובה משתתפים, באמת שתסלחו לו על זה. כל זה משתלב בעלילה שכוללת קרבות ימיים ויבשתיים כאחד, מתח, הומור משובח (למשל, בדמות קרב השלכת הירקות הגדול בין ג'ק ספארו לקבוצת קניבלים, אבל באמת שלא נכנס לזה) ויותר תפניות עלילתיות מאופרת סבון ארגנטינאית.
התזזיתיות העלילתית הזאת היא הנקודה החזקה והחלשה ביותר של 'שודדי הקאריביים 2'. מצד אחד, מדובר בסרט שכל הזמן יחזיק אתכם על קצות האצבעות, ואף פעם לא ישעמם אתכם. מה שמתחיל כמסע חיפוש פשוט למדי מתפתח בהמון כיוונים לא צפויים. אבל מצד שני, כל הניסיונות הללו לדחוס לסרט כמה שיותר מכל דבר, השאירו את העלילה מעט… מאולצת. נראה היה לי כאילו כמה הנחות והחלטות הוכנסו לתסריט בכוח, רק על מנת להביא את הסיפור לנקודות מסוימות.
אבל הבעיה האמיתית ממנה סובל 'שודדי הקאריביים 2' היא אותה הבעיה ממנה סבל הסרט הקודם: הוא פשוט ארוך מדי. בחצי השעה האחרונה, אחרי עוד בגידה, או עוד טריק עלילתי מפתיע שמרחיק במקצת את סגירת כל הקצוות העלילתיים, אין מנוס מלהתעייף במקצת. לרצות שכל הסיפור ייגמר כבר. וזה חבל, כי באמת שהסרט היה יכול לצאת עם רושם עוד יותר טוב, אם הוא רק היה טורח להסתיים קודם. ובואו לא נשכח שבעוד כשנה מחכה לנו עוד אחד כזה.
אבל מלבד התלונות הללו, קשה שלא ליהנות מ'שודדי הקאריביים 2'. אפילו לא הזכרתי את המוסיקה הנפלאה (הוא בסדר, האנס זימר הזה), את הדמות המצוינת שג'וני דפ משחק (טוב, האמת שהזכרתי, אבל עברו כמה פסקאות מאז) או את העובדה שאפילו הדמויות הזניחות יותר מעניינות יותר מרוב הדמויות הראשיות בסרטים אחרים. נכון, הקטע הזה של סרטים באורך של שעתיים וחצי מתחיל לעצבן קצת – אבל גם באורך של חצי שעה יותר מדי, עדיין מדובר באחד הסרטים הכיפיים ביותר שראיתי בקולנוע בזמן האחרון, והמשך ראוי לסרט הראשון. ולא נותר לומר דבר מלבד ארררר!
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- שודדי הקאריביים – הביקורת
- קפטן ג'ק ספארו
- ג'וני דפ
- קירה נייטלי
- אורלנדו בלום
- 15 איש על ארון של מת
- פיראטים במציאות ובאגדה
- המילון הפיראטי
- ארררר!
יש לי הרבה מה לומר על הסרט הזה,
אבל כרגע אני רק אחלוק איתכם את המחשבה שעברה לי בראש ביציאה מאולם הקולנוע: אני רוצה לסיים את בית-ספר, ולהיות במאי, ולטוס להוליווד ולעשות סרטים *בדיוק* כאלה.
אם לצטט את מיראקל מקס, !Now THAT is a noble cause
לא תופס מאינדי
אולי יש לך פינה חמה בלב לאינדיאנה, והאמת היא שגם לי היתה. אבל אחרי כל הזמן הזה יצא לי לראות שוב את גירסת הDVD ואני חייב לציין שהקסם נעלם קצת.
הנאצים בשודדי התיבה הם נבלים נאיבים כמו שסופרמן הוא גיבור נאיבי, וזה אולי עבד בשנות השמונים. הדמויות של הרעים בשודדי הקאריביים הן הרבה יותר עמוקות וגם הרבה יותר מעוררות אימה. מצד שני גם באינדיאנה לא חסרים קטעי סלפסטיק מגוכחים במקצת, שהיום בכלל נראים לא משהו.
גור לוקח את שודדי לכיוונים שספילברג לא לקח את אינדיאנה. ספילברג במאי גדול, אבל גם את אינדיאנה הייתי שם בפרופורציה
לא התכוונתי שדמויות הנבלים לא עמוקות
לא צריך להגזים. גם אינדיאנה ג'ונס זה לא דרמה זוכת אוסקר, התכוונתי שהן היו יותר מעניינות, יותר מאיימות, יותר רציניות. הנבלים בשני סרטי שודדי הקריביים הם מגוחכים כאלה. אתה לא מקבל תחושה שהם באמת מאיימים על גיבורינו.
אינדי עבד קשה כדי לחסל את הרעים ולזכות באוצר, אם בכלל. עבד קשה מאוד. קרעו לו את הצורה. לעומתו, ג'ק ספארו נראה כאילו הכל לא נוגע לו, חולף על פניו. שום דבר לא באמת מטריד אותו. בתור גיבור, הוא דמות הרבה יותר מרוחקת ופחות אנושית מאינדיאנה ג'ונס, למרות ההופעה הנהדרת של דפ.
ולא, אני לא אומר את זה רק מתוך נוסטלגיה. גם אני חזרתי לסרטים האלה בגירסת הדי-וי-די והקסם מבחינתי נשאר. ועוד איך נשאר.
ולאיזה כיוונים גור לוקח את הסרט? אם אתה משווה כאן פעלולים, אז ברור מי המנצח. זאת לא תחרות למי אפקטים טובים ומרשימים יותר, אלא למי סיפור טוב יותר.
גם ב"סופרמן חוזר" וגם ב"שודדי הקריבים" יש תחושה שה-set pieces, קטעי האקשן הבודדים, חשובים יותר מהסיפור בכללותו. האם הוא הגיוני? האם אכפת לנו מהדמויות? האם יש קצב טוב? שני הסרטים שציינתי למעלה ארוכים מדי.
לא התכוונתי שדמויות הנבלים לא עמוקות
אני מצאתי את ברבוסה ואת דיווי גונס כדמויות מאד מאיימות. ג'ק ספארו פשוט לא מתייחס לשום דבר ברצינות וההגדרה שנתת "חולף על פניו" היא מאד מתאימה. הוא אפילו ציין את זה בעצמו בסרט (I like to wave at them as they pass by).
ברור שאינדי היא דמות ראשית של סרט בכל מובן המילה, אבל בשודדי הקאריביים אתה רואה גם דמויות משנה ועלילות משנה שמתפתחות יפה בסרט. ג'וני דפ עושה את הסרט, אבל הוא לא *כל* הסרט.
אז לגבי המרצנדייז
אני לא אוהב את מלחמת הכוכבים בלי קשר למרצנדייז. היצורים המטומטמים האלו עם הרוגטקות בשובו של הג'די הן אחת הדוגמאות ללמה אני לא אוהב את הסרט (ואני בטוח שהם היו שיקול מרצנדייז של "הם כאלה חמודים, אז בטח נצליח למכור הרבה מהם אחר כך") – שלא נדבר על "פרק 1".
זה שהסרט מבוסס על מתקן של דיסני, לא הופך אותו לסרט מרצנדייז (שהרי המתקן היה בלי קשר אליו ולא הוקם בעקבותיו כדי לחלוב אותו עוד יותר, כמו במקרה של המתקן בדיסני של מלחמת הכוכבים).
בנתיים, אין אף סרט ואפילו לא אוסף סרטים שמתקרב לעשירית מזנות המרצנדייז של מלחמת הכוכבים – לוקאסארטס למשל ביטלו לאחרונה את כל חטיבת משחקי המחשב שלהם שלא עוסקת בעולם של מלחמת הכוכבים והם טוענים שהם יפתחו רק מוצרי מלחמת הכוכבים ב-8 השנים הקרובות.
שודדי הקאריביים אפילו לא מתיימר לעשות מרצנדייז. יצא לך לראות בובות במקדונלדס אחרי הסרט הראשון? ספרים מעולם "שודדי הקאריביים"? תחפושות של ג'ק ספארו לפורים? בקושי משחק מחשב הם הוציאו (משהו שכנראה הפך לסעיף מחויבות בחוזה של רוב הסרטים ההוליוודים היום). אולי עם ההצלחה של הסרט השני דברים ישתנו, אבל עדיין אין בכלל מה להשוות למלחמת הכוכבים.
כמות המרצ'נדייז
היא לא אינדיקציה לאיכות היצירה. כך לפחות משתמע מדבריך.
אני מצטער שאני חוזר לויכוח ישן,
אבל לא שמת לב לעלייה משמעותית בבובות הארי פוטר אחרי בסרט הראשון?
(לא שידוע לי על כאלו שהיו קימות לפניו)
הסרט עצמו לא היה מרצ'נדייז?
כי אם מכלילים משחקי מחשב כמרצ'נדייז, אז למה לא להחשיב סרט כממכר נלווה לספר?
אז לגבי המרצנדייז
משחקי וידאו יש (על שודדי הקאריביים השני,על שודדי הקאריביים השני וpirates of the caribbena:the legend of jack sparrow ומשחק ברשת שאפשר לשחק עם אנשים מהאינטרנט),ספרים יש (יצאו עכשיו ספרים על ג'ק ספארו בתור ילד בן 16 ובחו"ל יש גם ספרי מדבקות ועוד כל מיני דברים כאלה),בחו"ל יש עכשיו במקדונלד'ס הפתעות מהסרט ובאתר של דיסני מוכרים תחפושות של ג'ק ספארו להלווין.
אז לגבי המרצנדייז
נכון, אבל אלו דברים שלא ראית יוצאים ישר אחרי הסרט הראשון, לקח להם קצת זמן להריח ולחשוב מרצנדייז – כך שהסרט לא היה בדיוק מוכוון מרצנדייז.
המשחק ברשת עוד לא יצא כמדומני, ומשחקי מחשב יוצאים היום כמעט לכל סרט של אולפן גדול ובד"כ ממש עושים לו עוול (חוץ מבמקרה של רידיק, שם הסרט עשה עוול למשחק)
גם באתר של דיסני, התחפושות החלו להימכר רק אחרי בקשות של אנשים.
אז הטענה שלך
היא שבמקרה של מלחמת הכוכבים, למשל, המרצ'נדייזינג הופיע ישר אחרי הצלחת הסרט, כאילו שזה תוכנן מראש?
אף אחד לא האמין שמלחמת הכוכבים יהיה להיט, חוץ כנראה מג'ורג' לוקאס, שבצעד עסקי מבריק ביקש להחזיק בידיו את הזכויות על המרצ'נדייזינג. אני בספק אם האולפן ידע בכלל מה זה.
אבל מכאן ועד להגיד שהסרט הוא תירוץ קר ומחושב למכור בובות וחולצות הדרך ארוכה, ארוכה מאוד.
כמובן שלא בפרק 4.
אבל בפרקים 5, 6, 1, 2, ו3, כמובן שכן.
הבנתי
אז "האימפריה מכה שנית" נוצר רק כדי למכור את הבובה של בובה פט. איך פספסתי את זה.
גם ההמשכים של "שודדי הקריביים" יגררו איתם יותר מרצ'נדיזינג מאשר הסרט המקורי. זו דרכה של הוליווד. וכפי שכבר אמרתי, אין לכך קשר בהכרח לאיכות הסרטים.
אתה רוצה להגיד שלא אהבת את "אימת הפאנטום" כי התסריט היה דפוק או ג'אר ג'אר בינקס עצבן אותך, אז בסדר, אבל אל תגיד שהסרט דפוק כי עשו בעקבותיו בובות. לא קשור.
והספרים?
איך אתה מסביר אותם?.
ראשית, הבהרה:
התגובה הבאה נכתבה אחרי לילה ללא שינה, נסיעה בת ארבע שעות באוטובוס ועימות תובעני עם הממ"א. אי לכך, יש לקחת את הנאמר בעירבון מוגבל.
ולענייננו: לא נכון ולא נכון.
הנבלים של אינדיאנה ג'ונס לא מאיימים. הם טיפשיים מדי בשביל זה, סטריאוטיפיים מדי, פתטיים. לא שזה מפריע לי ממש בסרט מסוג זה, אבל ככה זה. אולי בגלל הסגנון המשועשע מעצמו של 'שודדי הקאריביים', הנבלים של אינדיאנה *קצת* יותר מרתיעים, אבל הם כל-כך שטותיים בפני עצמם שההשוואה הזו נראית לי חסרת טעם מיסודה. בכל מקרה, דיווי ג'ונס עניין אותי יותר מכל אוכלי האדם והנאצים של ספילברג ביחד- יש לו היסטוריה, יש לו שיקול דעת, העימותים שלו עם הדמויות קצת יותר מורכבים מ"ארררר! להרוג!"- מסוף הסרט עושה רושם שהוא הולך להיות קרבן בפני עצמו. וחוץ מזה, יש לו פאקינג זרוע של תמנון בזקן!
ההומור בדמות של ג'ק ספרו לא ניתק אותי מההתרחשות, כי הוא מעולם לא מנע ממנה להזיע, לפחד, או לגלות אבירות בדיוק כמו האריסון פורד בזמנו. כשג'ק ניסה להשתחרר מהאזיקים בעוד הקארקן נושף בעורפו, העובדה שהוא עוטה אייליינר ממש לא הפריעה לי לפעור את העיניים עד לגבול המקסימאלי. לכן גם מאוד צורמת לי ההגדרה של הסרט כ"קומדיית סלפסטיק". אני מאמין שאקשן יכול לרתק גם בלי להיות רציני ועתיר חשיבות. ולטעמי, קטעים כמו המלחמה בקראקן, הקרב על התיבה או אפילו המרדף על אי הקניבלים, חרף רוח השטות שבהם, היו מלהיבים יותר, מלוטשים יותר, ותזזיתיים יותר מכל 'סופרמן' או 'משימה בלתי אפשרית' ביחד. זו, אגב, נראית כמו ההזדמנות הטובה ביותר שאני אקבל אי פעם להזכיר את 'מהומה בשנחאי'- סרט "לוני טונס" עד הסוף, כולל רגליים שמסתובבות ב-360 מעלות תוך כדי ריצה, שהוא בו בזמן סרט אקשן לא פחות ממעולה.
אז בסדר. לא חובה ליהנות מהאקשן, ואפשר לגלגל עיניים כשג'וני דפ שולף עוד שטיק מכובע הקפטן. אני אפילו מסוגל להבין את מי שעושה את זה. לא כיף שלא מסכימים איתי, אבל זה העולם. הטענה היחידה שבאמת מציקה לי היא ההגדרה של ורבינסקי כטכנאי. זו לא הפעם הראשונה שמכנים את הבמאי הזה ככה, ובאמת שאני לא מבין למה דווקא הוא זוכה לכינוי הזה:
• ההשוואה לספילברג וקמרון היא בנוגע לקטעי האקשן, ואני עומד מאחוריה במאה אחוז. לקטעי האקשן ב'שודדי הקאריביים' יש סגנון משלהם, והוא לא מובן מאליו כמו שנהוג לעשות ממנו. הייתי מגדיל ואומר שקל לראות את השוני שלהם על רקע הנוף הקולנועי של ימינו. כמו כן, הייתי אומר שאפשר לראות ניצנים של אותו סגנון (היתולי, מושפע ממתקני שעשועים, מקורי והזוי) ב'קללת הפנינה השחורה', כשורבינסקי עוד לא היה שם בהוליווד. אבל בסרט הזה, כשהאולפנים נותנים לו קצת יותר מרחב תמרון, הוא הרבה יותר בולט ומחודד. לפי הכיוון בו ורבינסקי הולך, לא יהיה מטורף להמר שתוך כמה שנים וסרטים הקול שלו יהיה הרבה יותר מורגש. יש בי סימפטיה גם לספילברג, אבל הוא לא היה יותר במאי בתקופת 'אינדיאנה' ו'מלתעות' ממה שגור ורבינסקי עכשיו.
• גם בלי לאהוב את 'הצלצול', קשה לומר שאין לו סגנון משלו, לאור העובדה שהוליווד מחקה את אותו סגנון באדיקות מאז ההצלחה המפתיעה של הסרט הראשון. טכנאי מיומן היה מספק לנו עוד סרט על רוצח מסוכן שממרר את חייהם של חבורת מתבגרים חרמנים.
• כשאתה אומר שורבינסקי הוא חיקוי, אתה מדבר על ג'יימס קמרון, שהקשר היחיד בין סרטיו לבין סרטיו של ורבינסקי הוא שהם ממש אחלה? או ספילברג, ש'אינדיאנה ג'ונס' שלו הוא בעצמו מחווה לסדרות הרפתקאות שהיו פופולאריים בילדותו?
אם גור ורבינסקי הוא טכנאי מיומן. מי ייתן והוליווד תספק לנו עוד טכנאים כמוהו במקום שרברבים כמו מייקל ביי ורצפים כמו ג'יי ג'יי אברמס.
ולסיכומו של דבר, נראה לי שכבר שמתי את הסרט בפרופורציה. סך הכל, השוויתי אותו כולה ל'אינדיאנה ג'ונס'- B-Movie משעשע אך מטופש. לא ל'חלף עם הרוח'.
לילה טוב.
מה פתאום אותה רמת בימוי?
ספילברג הוא במאי דרגה 5, בעוד ורבינסקי הוא במאי דרגה 3.
ההבדל בין טכנאי לבמאי, הוא שטכנאי לא מפעיל שום שיקול יצירתי או אמנותי במהלך עבודתו, אלא רק משתמש בכלים ידועים מראש כדי ליצור מוצר, זהה לכל מוצר אחר מאותו סוג. אני באמת לא חושב שורבינסקי מתאים להגדרה הזו. בהרבה מובנים 'שודדי הקאריביים' דומה לסרטים אחרים ("חיקוי", אם תרצה), ובמספיק מובנים אחרים הוא שונה: בין אם זה משהו מהותי כמו הדמות הראשית הלא שגרתית, ובין אם זה משהו נקודתי כמו קרב הירקות הקארטו?ני באופיו בתוך סרט אפקטים של מאה ומשהו מליון דולר- היינו הך, מבחינתי. הוא אולי יוצר מסחרי, אבל הוא יוצר.
אולי חשוב שאני אבהיר את דעתי לפני שאני אשכח מה היא הייתה בהתחלה: כל מה שטענתי הוא שורבינסקי הוא לא במאי אקשן פחות טוב מספילברג. בשביל זה מספיק שאני אראה את סצנות האקשן המשובחות של 'שודדי הקאריביים', ואודה שאני יכול לראות את ההבדל הברור בינם לבין שאר ההיצע ההוליוודי. אני לא צריך לראות את 'החזאי' בשביל לוודא שגם בו יש קרבות סיף משעשעים (אין בו, אגב, וחבל. זה היה משפר את הסרט פלאים).
אני יודע ש'הצלצול' היה רימייק, ואני חי עם זה לא רע. את הסרט היפני לא ראיתי, אבל יודעי דבר בעלי עצבי ברזל אומרים שהאווירה הסגרירית המטרידה של 'הצלצול' לא באה בו לידי ביטוי (אם כי לא בדקתי). בכל אופן, אפשר לומר ש'הצלצול' פחות או יותר הכתיב את הסגנון של גל סרטי האימה הנוכחי בארה"ב, לפחות במיינסטרים:השילוב של ילדים קריפיים, היומרות הפסיכולוגיות, רוחות הרפאים, השאיבה מהקולנוע היפני והאווירה האפרורית ('משחקים נסתרים', 'רעש לבן', 'הטינה', 'אות משמיים', 'מים אפלים'). רוצחים פסיכופטיים שרודפים אחרי חבורת בני נוער זה כל-כך ניינטיז.
אני שמח שהתמקדת בהברקות ויזואליות. גם כי זה אומר שאין צורך להתווכח על אי קיומם של אמירה חברתית נועזת, דמויות עגולות ועמוקות, פריצת דרך אמנותית או תסריט הגיוני ב'אינדיאנה'. וגם, בעיקר, כי 'שודדי הקאריביים' מפוצץ בהברקות ויזואליות מופלאות. דוגמאות זכירות במיוחד:
• השוט ה"רציף" שעוקב אחרי שקיעתה של "ההולנדי המעופף" במצולות מאחורי הכתף של דיווי ג'ונס.
• הסיור במבצר העינויים, או מה שזה לא היה, ממנו ג'ק גונב את איור המפתח.
• העיצוב וההנפשה של הרעים. הרחבתי כבר קודם, אני לא ארחיב שוב. אבל זו באמת יצירת אמנות מהפנטת.
• הקרב של ג'ק עם הקניבלים שנחתך ללונג שוט, בו נחשפים פתאום לדימוי השיש-קבב.
• החלוקה למישורים של הקרבות על אי הצלב.
•ההטבעה המיידית של הספינה הראשונה על ידי הקראקן.
• כל גיחה למשרדו של קאטלר בקט מתחילה מצילום של צייר קשיש מוסיף עוד אי למפת העולם שעל הקיר.
אני יכול להמשיך ככה עד שההודעה הזו תראה כמו תיאור מקוצר של הסרט, שלא לדבר על להזכיר הברקות מעולות בפני עצמן מהסרט הראשון, אבל אני לא אעשה את זה. אם הצפיה בהם על מסך גדול השאירה אותך אדיש לחלוטין, אני מניח שגם תיאור שלהם בכתב לא יפיל אותך מהכסא.
אולי כדאי שפשוט תסביר לי במה מתבטאת ה"במאיות" של ספילברג במלתעות, ומה הופך אותה ליותר טהורה מזו של גור. כי, תאמין או לא, אני פשוט לא רואה את זה.
למה אתה מסיק את זה?
אולי חוץ מההטבעה של הקראקן, אין באף אחת מהדוגמאות שלי קשר לאיכות האפקטים הממוחשבים (שהם לרב מעולים בפני עצמם, אבל זה לא ממש מעניין אותי, כי שנה מהיום הם במילא לא יעשו רושם על אף אחד). אני מדבר כאן בדיוק על תחום ההצטיינות של סרטי ספילברג: עריכה, צילום, קומפוזיציה, תשומת לב לפרטים קטנים.
ודווקא איבחנת לא רע את 'שודדי הקאריביים'- סרט הרפתקאות חביב, משעשע ומלהיב. הדבר היחיד שמפריד בין המשפט הזה לדעתי היא המילה "מאוד". כך או כך, הלוואי וכל שכיר בהוליווד יוכל לספק סרטים כאלה.
הייתי אומר ש'הצלצול' היה הסיפתח של גל הרימייקים היפניים. אלמלא הוא היה הצלחה כבירה, אני בספק אם מישהו היה טורח להפיק את 'הטינה'.
היתרון המרכזי של 'החזאי' הוא שהוא מראה שלורבינסקי יש לפחות את היומרות ליצירה קצת יותר משמעותית. אין לי הרבה דברים טובים לומר עליו מעבר לזה, לצערי.
עריכה וצילום
הם שני דברים שברוב הסרטים ההוליוודיים נראים מצוין, ואין להם כל כך קשר לרמת הבימוי. ההבדל הוא באמת בקומפוזיציה, ב-pacing, בהדרכת השחקנים, ובתשומת הלב לפרטים הקטנים.
לגבי "הצלצול", חשבתי שהתכוונת לכך שהסגנון בו ורבינסקי ביים את הסרט השפיע גם על סרטים אחרים. הרי ברור שההצלחה של הסרט הזה פתחה את הפתח לגל הרימייקים היפנים, אבל אין לכך בהכרח קשר לסגנון הבימוי עצמו. לא כמו שסגנון הבימוי של פיטר ג'קסון ב"שר הטבעות" השפיע למשל השפעה ברורה על סרטים כמו "טרויה" ו"ממלכת גן עדן" (וכהערת שוליים: זה מדהים שבמאים ותיקים ומכובדים כמו וולפגנג פטרסן ורידלי סקוט מושפעים מוונדרקינד ניו זילנדי שהתחיל את הקריירה בסרטי זומבים).
עריכה וצילום
נו, בטח שאני מתכוון שהסגנון של גור ורבינסקי השפיע על סרטים אחרים. פרטתי בדיוק איך, נכון? אמרת שצריך לתת את הקרדיט לגל הרימייקים היפניים. אמרתי ש*גם* השאיבה מהקולנוע היפני היא השפעה של 'הצלצול' על הוליווד. כמובן שאלמלא היה זה סרט מצליח, הוא לא היה גורר גל חיקויים מיידי במיינסטרים, אפילו אם הוא היה פריצת דרך מהפכנית.גם וולפגנג פיטרסן לא היה חושב לקחת אלמנטים מ'שר הטבעות' אלמלא האחרון היה שלאגר היסטרי. סביר להניח, ביחוד כשמדובר על סרטים רבי תקציב כמו 'ממלכת גן עדן' ו'טרויה', שהם בכלל לא היו מופקים לולא ההצלחה האדירה של שר"ה. אבל ההצלחה הכלכלית בפני עצמה לא מקנה לסרט יכולת לעצב מחדש את פני הז'אנר. כל שנה יש כמה הצלחות כלכליות ענקיות. לעתים רחוקות הן מכתיבות סגנון חדש.
שמע, לאט לאט מצטמצמות כאן דרכיו של במאי להפגין נוכחות. האיזון בין ההשפעה של במאי להשפעה של צלם, עדין מכדי שיהיה אפשר לפטור אחד מהם מבחירת קומפוזיציה, ואת האחר מתנועת מצלמה. הינה מה שאני יודע: ראיתי שלושה מסרטיו של ורבינסקי, ובכולם היו צילום ועריכה מעולים, שבאופן מקרי גם התאימו מאוד לאופי הסרט. כך שגם אם הקשר שלו למראה הסרט מסתכם בבחירת האמן שייתן לסרט בדיוק את המראה הנכון, כנראה שיש לו בכל זאת עין מעולה ורגישות לויזואליה.
וגם אם בכל זאת כל עבודתו מסתכמת "בקומפוזיציה, ב-pacing, בהדרכת השחקנים, ובתשומת הלב לפרטים הקטנים", ורבינסקי עדיין מכוסה מכל הכיוונים.
אמנם לא ראיתי יותר מדי מהחיקויים
אבל בכל זאת, רימייקים יפניים מאוחרים יותר לא ממש דומים סגנונית להצלצול. הטינה למשל לא דומה בכלל להצלצול, ומזכיר בעיקר את הטינה היפני.
אם כבר הייתי אומר שהצלצול עצמו מושפע ממגרש השדים בחלק מסצינות האימה אבל ללא הכבדות הפילוסופית שמאפיינת את הסרט הישן יותר.
מה שכן, אפשר בהחלט לומר שההצלחה של הצלצול הביאה לגל הרימייקים, למרות שהם אינם חיקויים או נסיונות לחקות את הצלצול, אלא רק נסיונות לרכב על גל שהצלצול פתח.
עריכה וצילום
באותה מידה אפשר לומר שבשר הטבעות של ג'קסון אפשר לראות השפעות של גלדיאטור של רידלי סקוט, או של לב אמיץ (לא זוכר של מי).
כל במאי (ויוצר באופן כללי) מושפע מבמאים ויוצרים אחרים. זה היה נכון בשנות השמונים וזה נכון גם היום. תשאל את רון גילברט.
שודדי הקאריביים באמת מושפע מהרבה מאוד דברים אחרים מהפולקלור של תקופת הפיראטים. אבל הוא סרט כלשעצמו עם עלילה מקורית, ולא מתבסס על ספר או מחזה. ובתור סרט מקורי שכזה, יצא שהוא גם סרט מצויין – לא היו בהוליווד הרבה סרטי הרפתקאות גדולים וטובים כאלו בשנים האחרונות. זו כנראה הגדולה שלו.
''לב אמיץ'' הוא של מל גיבסון
דומני שהוא אפילו זכה בפרס האוסקר על הבימוי בסרט.
עריכה וצילום
לא התכוונתי להשפעות כלליות. זה ברור שכל אחד מושפע ממשהו אחר. אף אחד לא עובד בוואקום. לא באתי לקחת שום דבר מרידלי סקוט. הוא אחד מבמאי האקשן הכי טובים היום ו"גלדיאטור" הוא עדות מצויינת לכך. למרבה הצער, שום דבר מהריגוש של "גלדיאטור" לא עבר ל"ממלכת גן עדן", שנראה כמו שאריות מחוממות של קודמו המפורסם. וכן, הקרב בסוף מושפע באופן ברור מסצנות הקרב ב"שני הצריחים" ובעיקר ב"שובו של המלך". שמע, אני לא יודע את זה באופן מוחלט, לא דיברתי עם רידלי סקוט בנושא, אבל אני יודע מה אני רואה. צפה בסצנות בזו אחר זו ותראה את הדמיון. כנ"ל בטרויה. אלה השפעות ברורות, כמעט אחד לאחד.
ובהחלט יכול להיות שהקרבות ב"שר הטבעות" הושפעו במידה זו או אחרת מ"לב אמיץ", שהוא בעצמו סרט מבריק, אבל ג'קסון לקח את כל העניין לגבהים חדשים לגמרי, כפי שאיפשר לו הז'אנר בתוכו הוא פעל.
הסרט היה טוב וגם גוני דפ
גוני דפ שיחק את התפקיד שלו כמו שצריך שודד שיכור ומצחיק
הסרט היה בסדר גמור!!
כשאני ראיתי את הסרט כל הזמן אני הייתי שקוע בסרט שהיה מצחיק בצורה טובה מאוד עם סצנות חרבות מעולות.
כשיצאתי מהסרט חברה שלי(שאיתה קבעתי ללכת לסרט שבועיים לפני)אמרה לי שזה הסרט היחיד שהיא לא עיפה ממנו.
אני חושבת שכל שניה ושניה הייתה ראויה להיות בסרט ועשתה את הסרט עוד יותר מעניין
(ה-Aye הוא ה-מש"א החדש).
ואכן מש"א. חוץ מזה שאני כבר גמרתי את בית הספר די מזמן. ואני כבר לא אהיה במאי. אבל לו יכולתי – אז כן. מש"א.
אני מופתע מזה שבלינקים לא הוזכר יום ה''דבר כמו פיראט''
זה יום מאוד חשוב, שמתרחש כל שנה ביום הולדתי, ה-19 לספטמבר. אפילו כתבו עליו שיר! :ם
דבר קטנטן
13 שנה הוא היה הקפטן, לא 15
צודק, תוקן, תודה.
לא, לא, לא. לא. לא. לא. לא
אני גם חושב 13.
בהתחלה חשבתי כמו פויקלו.
(ומכאן, בעצם, נובעת הטעות בביקורת, לפני שזו תוקנה ע"י עכרור)
אבל צפייה חוזרת בסרט שכנעה אותי שאכן מדובר בהסכם ל- 13 שנה, מתוכם הוא היה קפטן בפועל רק שנתיים. לטעות זה מעצבן.
אוקיי, אני מוכן לקבל את זה מכמה סיבות:
ראית את הסרט שוב במטרה לוודא את זה.
אני מאמין לך.
13 זה מספר יותר מגניב.
אבל הוא עדיין נדפק מההזדהות.
במילה אחת: אדיר.
בשני מילים: רוצו לקולנוע!
בשלוש מילים: האנס זימר במיטבו.
בארבע מילים: סרט כזה כיפי ומצוין.
בחמש מילים: אפילו לא שימעם אותי לשניה.
בשש מילים: עשר פעמים טוב יותר מהסרט הראשון.
בשבע מילים: ג'ק ספרו חי וקיים! ג'ק ספרו הזה!
בשמונה מילים: אני מת על כאלה סרטים שרק מנסים לכייף.
בתשע מילים: אני גם מת על סופים פתוחים, מת על זה!
בעשר מילים: אני לא מבין את הביקורות הלא ממש טובות שנתנו האמריקאים.
באחד-עשרה מילים: המשך יותר ראוי מזה לא היו יכולים לקבל האנשים שציפו לו.
בשתיים-עשרה מילים: רציני, הסוף של הסרט היה הכי טוב שראיתי אי פעם בסרט מסוים.
בשלוש-עשרה מילים: תפסיקו להתבכיין על אורך הסרט! זה היה מצוין האורך! עובדה שלא השתעממתי. נקודה.
בארבע-עשרה מילים: אם הסרט השלישי ירוויח פחות מהסרט הזה, אני באמת אתפלא אחרי הסוף שהשאירו לנו…
בחמש-עשרה אותיות: אררררררררררררררר
נ.ב. (ב-16 מילים): תסלחו לי אם העברית שלי -בקשר למספרים, אני כמובן מדבר- לא הכי נכונה שיש. אוקי דוקי?
כיף לי! פשוט כיף לי8)
אלו היו שתי השעות וחצי המהנות מזה זמן רב בקולנוע!
נורא אהבתי את כל הקריצות לסרט הראשון, זה היה פשוט נהדר.
אצלינו באולם (רב חן רחובות) אנשים מחאו כפיים איך שג'ק הופיע על המסך וגם בעוד כמה קטעים במהלך הסרט, ובעצם – מגיע לסרט.
לא רק שהוא לא מבייש את הסרט הראשון אלא הוא פשוט סרט המשך נהדר ומהנה לא פחות מהראשון, אולי אפילו קצת יותר בגלל ההיכרות עם הדמויות והחיוך שנמרך על הפנים כשרואים שהן לא השתנו בהרבה.. ג'ק ספארו עדיין רץ כמו סיסי8)
יש לי עוד הרבה מה לברבר אבל הכל עדיין נורא מבולגן בראש , אז אסיים עם שאלה ספוילרית לחלטין!
!
זהירות!:
בסוף הסרט, כשקפטן ברבוסה (??) מופיע, למישו יש תיאוריה כלשהי איך הוא חי?
סוף
כדאי להשאר לסוף הכתוביות, למרות שהקטע נורא קצר, הוא חמוד ביותר
לאאאאאאאאאאא!
ידעתי! ידעתי שזה מה שיקרה! לא!
סדרנים דפוקים מפגרים ו*&) @#@^$ שכמותם!!!
הם אמרו לי לצאת ואני שאלתי אותם אם יש משהו אחרי הקרדיטים והם אמרו לי בפירוש שהם ראו את זה ו"אין"… כן, בטח! ידעתי שהם שיקרו!
*^% ^%$(% !
אוףףףףףףףףףףףף
גם עלי זעפו כשהכתוביות נמשכו ונמשכו במה שנדמה כמו נצח.
בשלב מסוים אפילו האנשים בתחפושות נשברו והלכו, ואני בכלל לא ידעתי בבטחה שיש משהו בסוף הכתוביות, סתם לא רציתי לצאת ולגלות שהיה ופספסתי, כמו באקס-מן…
וכן, גם עלי צעקו שבשביל זה נשארנו…
גם עלי זעפו כשהכתוביות נמשכו ונמשכו במה שנדמה כמו נצח.
ראית במקרה את הסרט ברב חן ירושליים בשישי? או שתחפושות שודדי ים זו תופעה נפוצה בקולנועים בארץ?
במקרה כן.
על אף שאני מאוד בעד להפוך את תחפושות הפיראטים לתופעה נפוצה בקולנועים בארץ.
אתם מדברים על ההקרנה המיוחדת של וואלה ב14:30?
לא.
אני אישית הייתי בהקרנה של 22:00, באולם 2 של רב חן ירושלים, כשחבורה של אנשים בבנדנות אדומות, חרבות פלסטיק ורטיות נכנסו לאולם וזכו למחיאות כפיים סוערות. ואהבתי. מאוד.
רעיון מצוין
ולא רק בסרט הזה. אני חושב להגיע להקרנה של 'בעקבות האהבה' מצויד בחרב פלסטיק ובנדנה, תוך שאגות "ארררררר!" נמרצות. צריך להיות חוויה מעניינת.
רק אל תשכח לספק תמונות לאחר מעשה.
לא.
בתור אחד מקבוצת האנשים שהגיעו מחופשים לאותה הקרנה, אני חייב לציין שמחיאות הכפיים שקיבלנו הייה אחד הדברים הכי כיפים שקראו לי בזמן האחרון!
הו, הייתם נפלאים.
חיזקו ואימצו.
אמרתי או לא אמרתי?
אני דיי בטוח שאמרתי. גם באתר שלי וגם בדוחק"ו.
ג'ונתן פרייס זה נורינגטון נכון?
לא. זה אבא של אליזבת'.
אמנם קצת ישן,
ורק עכשיו שמתי לב, אבל בכל זאת משעשע. שימו לב לשם הסרט בכותרת המשנה של הכתבה.
שון פן, מישהו?
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/444/440.html
תענו לי דחוף!
מתי יגיע הסרט השלישי ואם הוא יגיע בכלל…!
אני שונאת סוף פתוח זה עושה לי קמטים של עצבים!
חח
הסרט השלישי יצא בקיץ 2007.
באמת חראם, קמטים בגיל 7.
זה נכון. גם מזכירים את זה בוויקיפדיה.
כרגע זה בגדר שמועה אבל אני בטוח שזה שם בכוונה.
שמו של הסרט השלישי בסדרה כבר ידוע מזמן
הוא יקרא: "שודדי הקאריביים: בסוף העולם" (Pirates of the caribbean: At world's end)
כן, שמתי לב
בכל זאת, אני חושב שהשם של הסרט השלישי נשמע מאוד יפה באנגלית…
אבל, כמובן, בעברית זה לא נשמע טוב…
'בקצה העולם'
נשמע הרבה יותר טוב מ'תיבה של איש מת' (וכמובן שהמפיצים בארץ יצליחו לפשל ויקראו לזה 'בסוף העולם').
נו...
עכשיו תהיה לנו אפשרות לבדוק עד כמה התיאוריה שלך לגבי השפעת "לא סופי" על שמות הסרטים בעברית נכונה.
היי, אין לי תאוריה
יש מקרים שבהם המפיצים שמים לב למה שכתוב ב'לא סופי'. לרגע לא טענתי שזה קורה תמיד.
אולי אין בכלל עדיין על מה לדבר
דיסני עדיין לא הכריזו בפועל על שם לסרט, ויש שמועות שהוא יקבל שם אחר
מזכיר קצת את ''מדריך הטרמפיסט לגלקסיה''.
שמו של הסרט השלישי בסדרה כבר ידוע מזמן
זה לא שם סופי
שמו של הסרט השלישי בסדרה כבר ידוע מזמן
לפי הבנתי מן הסרט השני, עדיף לקרוא לסרט השלישי באחד מן השמות הבאים:
שודדי הקאריביים: בקצוות העולם
שודדים הקאריביים: מסע אל קצוות העולם
שודדי הקאריביים: מסע בקצוות העולם
אם כבר,
הביטוי העברי הוא דווקא 'קצווי עולם'[*]. אין לי מושג למה.
[*] כמו גם קצווי ארץ, קצווי תבל.
בקומיק-קון האחרון
המודעות של הסרט הציגו אותו, במפתיע, כ'שודדי הקאריביים 3'. אז יכול להיות שבסופו של דבר לא יהיה שם שום "סוף העולם" בכלל.
ובכל זאת
עכשיו באופן רשמי: השם של הסרט השלישי הוא
הערה זעירה שעשויה להיות בעלת משמעות או שיא עולמי בניטפוק: אין גרש לפני ה-s ב-Worlds.
רצית שיא ניטפוקי?
מה שחסר לפני ה?s הוא אפוסטרוף, לא גרש (ולא, זה לא אותו הדבר).
את ניצחת.
אני מניחה שזה אומר עלי משהו,
זה שההערה הזאת לא נשמעת לי ניטפוקית אפילו קצת בכל מקרה?
האנס זימר הלחין גם את הסרט הראשון?
האנס זימר הלחין גם את הסרט הראשון?
לא, את הסרט הראשון הלחין קלאוס באדלט.
האנס זימר הלחין גם את הסרט הראשון?
שאגב הוא תלמידו של האנס שאישר לו לקחת מוטיבים מהסרטים הקודמים שלו כגון הפריצה לאלקטרז… תצפו בסרט "הפריצה" ואח"כ בראשון ותבינו
ראיתי בבכורה, האולם היה מלא והכרטיסים אזלו.הציפייה הייתה גדולה והנה החוויות: הסרט היה יפה מאד, עשוי היטב. קצת מעיק שהוא נמשך שעתיים וחצי( היה אפשר לסיים אחרי שעתיים). מלא אפקטים ופעלולים מגניבים.קצת יותר מדי עלילה, והומור בדיוק במידה הנכונה. חובה לראות את הראשון לפני, ומי שאהב שיראה את השני. הרגיז אותי שברגע שראית את השני התחייבת בעל כורחך לראות את השלישי. עדיף שכל סרט יהיה בפני עצמו. בסך הכל נחמד.
אם ירצה השם ואם יש צדק בעולם
ג'וני יקבל אוסקר על השלישי. אבל לא באמצע הסדרה
אכן,
נורינגטון אומר בסצינה הראשונה שרואים אותו שהוא רדף אחרי ג'ק ללא הצלחה ולכן שללו ממנו את התואר הצבאי שלו.
להרוס?
טוב, אני לא אהרוס. סרט מגניב. כיף. ומכיוון שבאתי מוכן מראש לכך שיהיה ארוך, האורך לא הפריע לי בכלל.
אבל כל ה'וואו'ים האלה? קצת מוגזמים, לדעתי.
ג'וני דפ/ג'ק ספארו עדיין מגניב, אבל זה בסך הכל שידור חוזר של מה שהוא עשה בסרט הראשון. לא שזה רע, אבל זה כבר לא מפתיע, ואין סיבה להתעלף מעונג בגלל כל תנועה דראג-קווינית שלו. הרבה יותר מגניבה ממנו (אומר בשנית: הרבה יותר מגניבה מג'ק ספארו) היתה המכשפה/בעלת האוב/האוראקל מהקאריביים. רגע. אני צריך לחפש איך קוראים לשחקנית. אוקיי. נעמי האריס. אני מקווה שהיא תשתתף גם בשלישי.
וכן, גם לי מפריע שאין סוף. אין לי התנגדות לסוף פתוח, אבל כאן לא היה סוף בכלל. שום קו עלילה לא נסגר. זה מחזק את ההרגשה שהסרט הוא שרשרת של סצינות ודמויות מגניבות שהקשר בינהן מקרי למדי.
המשימה של 'בקצה העולם' היא עכשיו עוד יותר קשה: הוא צריך להיות גם כיפי כמו שני הפרקים הקודמים, אחרת ייחשב לאכזבה, וגם לסגור את הסיפור בצורה כזאת שתגרום לכל הטרילוגיה להיראות כמו סיפור.
המקרה של ברבוסה קשה במיוחד.
ירו לו בלב והיה דם.
איך אפשר לתרץ את זה?
חוץ מזה שתקוע לך משהו בגרון,
לא הבנתי את המשפט האחרון שלך.
היא שכחה שהוא ''ג'ק ספארו'', האיש שנחלץ מכל צרה בכוח מזלו הרב מדי.
מה לא מובן?
לא נכון. היא השאירה את *קפטן* ג'ק ספארו
אני מבקש, כוהנת וודו
והיא נראית כאילו גנבו אותה מדמות כוהנת הוודו במשחק האדיר "אי הקופים" של רון גילברט
נכון!
כל הסצנה בבקתה שלה, כאילו נלקחה מ-Curse of Monkey Island, ואין שום דבר רע בזה. הלוואי והיינו רואים אפילו דמות נוסח לה-צ'אק – פיראט גדול עם זקן בוער.
טוב אני נסחף – אולי הגיע הזמן שמישהו יסריט את סדרת הקווסטים המעולה הזו…
נכון!
מה שכן, ברבוסה השלד, מאוד מזכיר את לה- צ'אק ממשחק אי הקופים הראשון.
צודק לגמרי. גם לי עלתה האסוסיאציה הזו לראש.
ואני טוען כבר מהסרט הראשון ש"שודדי הקריביים" הוא הסרט של אי הקופים.
אני בהחלט מבין את ההשוואה,
אבל לא נראה לי שמדובר בקונספירציה; כאן אין לנו גייברש טריפווד פתטי שמעליב אנשים תוך כדי לחימה.
ואם אנחנו כבר שם, מישהו מוכן להסביר לי מה זה Swashbuklear?
נכון, אמנם אין
אבל מבחינת אווירה, דמויות אחרות ותפאורה – יש תחושה של מונקי איילנד.
בכל אופן, swashbuckling:
לגוגל היה את זה: http://www.worldwidewords.org/qa/qa-swa4.htm לומר בנוגע לכך.
בקצרה:
swash – לנפנף בחרב באלימות או פשוט לתקוף איתה, לרוב בקרבות לא על-אמת.
buckler – מגן קטן.
בקיצור, תקרא.
מצחיק שדווקא התשובה הראשונה שגוגל מציע,
זאת שקישרת אליה, אולי מדוייקת, אבל לחלוטין לא רלבנטית. היא מדברת על מקורו של המונח, לא על משמעותו הנוכחית, בתרבות הפופולרית.
והנה מה יש וויקיפדיה אומרת על זה –
זה בהחלט מבהיר את העניין כמעט לגמרי. תודה!
באמת תהיתי לעצמי מה היא מזכירה לי
מזכירים גם את זה בוויקי.
אם אני זוכר נכון, הם ביקשו רשות להשתמש ברעיון של 'הוודו ליידי'.
תודה
בדיוק מה שאתה אמרת.
סליחה, אני אתקן את עצמי: Aye!
[ארורים תהיו, גולשי עין הדג, שהעליתם את ציפיותי עד מעל הראש, וכך גרמתם לי לצאת מסרט די מוצלח עם תחושת אכזבה.]
גם אני אמרתי. סרט חביב, סרט טוב. מלא פעולה טובה – ואני מת על קרבות שמחדשים משהו. לא ממש הפריע לי האורך.
הסרט טוב ומהנה אבל הראשון היה יותר טוב.
כשהגיעו אל ה''בעלת האוב'' הזאת
שותפתי לצפייה ואני אמרנו מיד "דה וודו ליידי". איכשהו זה נראה לי הכינוי היאה ביותר.
וכמה זמן לקח לעשות את שודדי הקאריביים 2 סתם סקרנות שאוכלת תלב מבפנים XD
ועכשיו, ממרחק של יום, צצים ועולים בי כל החורים והבעיות:
כד העפר עזר בזה שג'ק שם בו את הלב ובלבל את כל הצדדים שרצו את התיבה.
כנראה התיבה עשויה מחומר בלתי ניתן להשמדה או משהו ולכן הם צריכים את הלב עצמו.
מה שלא הבנתי, למה ג'ק צריך את הציור של המפתח. מה זה עזר לוויל? ג'ק פשוט יכל להגיד לו שצריך להשיג מפתח אחד מהקפטן.
תזכירו לי למה דיווי ג'ונס לא יכול לדרוך על האדמה?
שכחתי…
האגדה על ההולנדי המעופף
טוענת שזו ספינת רפאים שיכולה לעגון על החוף רק פעם בעשר שנים. זה כנראה היה כדי לתת עומק עלילתי לחיבור בין דיווי ג'ונס לספינה
מה פתאום.
כשספרו מגיע לחוף, דיווי ג'ונס רוטן שהוא לא יכול לדרוך על האדמה בעשור הקרוב. אלא אם כן עשור חוצץ בין עלילת הסרט השני לשלישי, ג'ונס נשאר במים.
לאיזה אירוע יותר גדול הוא מצפה?
משהו רומז לי שבסרט השלישי יהיו דברים ה-ר-ב-ה יותר גדולים ,מנופחים וגרנדיוזיים שיצדיקו את מעורבותו של דייווי ג'ונס ואני אפילו חושב שנזכה לראות אותו משתתף באיזה קרב אפילו.
אבל התסריטאים כן.
ומה שמנחה אותם הוא לא השאלה "איך לשמור על אמינות והמשכיות לאורך הטרילוגיה?", אלא "אתה יודע מה יהיה ממש ממש מגניב?". זה קצת חבל, כשחושבים על זה. אבל למה לחשוב על זה כשאפשר להתרכז בג'וני מצליב חרבות עם אורלנדו על גלגל ענק באמצע יער?
טקס האוסקר.
אם זה נכון,
אני מקווה שהעולם הוא שטוח ושבקצה יש מפל ממש ממש גדול.
אני חושב שהחסידה צודקת, לצערנו המשותף.
התרחיש שלה טוב יותר משלי.
אני מסכים גם איתך, לצערנו המשותף.
מה כל כך רע בקו העלילה הזה?
הוא לא פנטסטי יותר מדברים אחרים שראינו במהלך שני הסרטים (האוצר המקולל והפיראטים הלא מתים, דיווי ג'ונס ולהקת סוסוני הים), והוא גם מתאים ברוחו לסוג הסרט. מה גם שאם אתה זוכר, בסרט הראשון הטמבל הבריטי מתייחס לברבוסה כ"אדם כל כך רשע, שהגיהינום עצמו ירק אותו בחזרה", אז זה נשמע הגיוני שהוא הצליח להיחלץ משם בצורה זו או אחרת.
את סבא ג'פטו עם שולמית.
לא נראה לי
ככל שאני חושב על זה, התרחיש של ארץ המתים נשמע ההגיוני (וגם הראוי) ביותר.
אז זה יכול להיות כל דבר!
גם שקית של איקאה, לא?
למה דווקא כד עם חול?
אני כבר בקושי זוכרת את הסרט
אבל אם זה יכול להיות כל דבר, למה לא כד עם חול? זה צריך להיות *משהו*, וזה המשהו שנבחר.
אני מסכימה. זו בעצם הנוצה של דמבו.
וזה הוביל לכל מיני רגעים קומים משעשעים כמו כשהמכשפה שואלת אותו אם הוא רוצה את הכד או לא, והוא באמת לוקח אותו בסוף, וכשהוא מקפץ ואומר ש"יש לי כד עפר! יש לי כד עפר!".
אני אהבתי. את הכד, כלומר.
לי כל הסדרה נראית...
כאילו מישהו החליט להעביר לקולנוע את סדרת משחקי המחשב – "אי הקופים"…
קניבלים, ירקות, עצמות, שודדי ים רוחות-רפאים, קללות, יצורי כלאיים מצחיקים, בת המושל היפה…
לי כל הסדרה נראית...
אל תשכח את אשת הוודו השחורה שגרה בתוך ביצה.
זה נכון ב100%
הבעיה שעם כל הדימיון דיסני פשוט "גנבו" את הרעיון מהיוצר רון גילברט שעד היום לא ראה לדעתי ולו סנט שחוק אחד מהסרטים הללו עצוב לראות חברת ענק שיש שם לה לא מעט במאים וכותבים מוכשרים מתעלקת על בנאדם כזה,
ניחא לקחתם את רוב הסיפור מהמשחק? למה לא לכבד את היוצר שיש ועמל וכתב אותו בתמלוגים?
חוצפה וזילזול אני אישית ראיתי את הראשון אבל לא מתכוון לראות את כל השאר מתוך כבוד למשחק וליוצרו.
מאמין שהסרטים טובים אבל כואב לי על רון גילברט.
נראה לי קצת בעייתי לדבר על העתקה ישירה
יש הרבה מוטיבים חוזרים בתפיסה הרומנטית של פיראטים בתרבות המערבית. הם מופיעים גם באי הקופים וגם בסרטים, כמו גם במתקן של דיסנילנד שממנו נלקחה ההשראה לסרטים (וגם, חלקית לאי הקופים). אולי כמה קווים כלליים של הסיפור באי הקופים דומים למה שהולך בשוה"ק, אבל לדבר על העתקה נראה לי מופרז למדי.
חשבתי עוד קצת והסרט די טוב. אני צריך לראות אותו עוד פעם.
ואת עוד אמרת שאת מסכימה איתי על הכל.
וזה עדיין נכון.
בבקשה:
"הבעיה האמיתית ממנה סובל 'שודדי הקאריביים 2' היא אותה הבעיה ממנה סבל הסרט הקודם: הוא פשוט ארוך מדי."
שזה כשקול למה שאני אמרתי – משעמם. שהכוונה שלי בזה הייתה ארוך מידי. רעיון הקיצוץ של ה-15-10% מכל סצינה שציינתי היה גורם לסרט להיות מתוקתק ומהנה הרבה יותר.
כמו כן – "ולא נותר לומר דבר מלבד ארררר!" שזה מתפרש אצלי כ:"לא כ"כ אהבתי את הסרט. שזה בדיוק מה שאני אמרתי.
אז הנה, אנחנו שוב מסכימים.
ט-דה!
סוף סוף הפוגה במבחנים
אז תכננתי לקפוץ הביתה, לגבעתיים, כי לא ביקרתי את ההורים מאז שבועות. עיתוי מצויין, כיוון שבנתיים התחילו לזרוק טילים על חיפה (ואין לי לא מקלט ולא ממד), החברים בר"ג אמרו שהם מתכננים לצפות הערב בסרט שרציתי לראות, והוא מציג בקניון גבעתיים – קולנוע משובח, כבוד וגאווה לעירי האהובה.
צפיתי בסרט באולם 1 ברב חן גבעתיים (אגב, לא היתה היסטריה של כרטיסים – קנינו 5 כרטיסים בסה"כ שעה וחצי לפני תחילת הסרט, וישבנו אמנם בצד, אבל בשורה 8) ומזמן לא נהניתי כך מחווית הצפיה. מסך ענק, והעקמומיות שלו כנראה גורמת לכך שרואים נפלא גם אם יושבים ממש בצד; מושבים נוחים בטירוף, מרווחים, ואף אחד לא מסתיר לאף אחד; המון תאי שירותים אצל הנשים; חניה בחינם… מה עוד צריך?
אה, כן, הסרט היה סבבה.
אין לי משהו מיוחד לחדש שלא נאמר בביקורת. היה כיף, היה אקשן מהנה, בדיחות משעשעות מדי פעם, שחקנים לתפארת, זה נראה ונשמע טוב וסיפק את הסחורה. אכן הורגשה מועקה מסויימת בחצי השעה האחרונה – ידיד שלי כמעט נרדם לידי, ואני תהיתי בקול האם מדובר בסרט של 4 שעות, או שרק נדמה לי?
אגב, מה עבר על המתרגם?
לקראת סוף הסרט היה דיאלוג על החוף שבו דמות א' רטנה והאשימה את דמות ב' במשהו, ובתגובה דמות ב' ענתה You're welcom (בהקשר הנ"ל צ"ל "על לא דבר" או "בבקשה"). המתרגם, מותש כנראה מאורך היריעה, תרגם "ברוך הבא". והאולם שותק.
הבנתי שהיה קטע קטן בתום הכתוביות – לצערי פספסתי אותו כיוון שהחברים לחצו לצאת (זה סרט עם ה-ר-ב-ה כתוביות, מטבע הדברים). מישהו מכיר מקום ברשת בו ניתן לצפות בשניות שהחמצתי ויוכל לתת לי קישור?
"קפטן ג'ק מה יהיה הסוף? אם אין נמל אז אין גם חוף…"
אני מופתעת מכמות המופתעים מהסוף הפתוח. זה לא היה ברור?
ידעתי שיש סרט שלישי, ותהיתי לאורך כל הסרט השני האם הוא יהיה עצמאי או המשך ישיר. ככל שהסרט התארך והסתבך, ויותר מדי סוגיות נותרו פתוחות, חשבתי שהאפשרות השניה עומדת להתממש; מצד שני, ככל שהוא התארך וסרב להסתיים התחלתי לחשוב שאולי באמת, איכשהו, מתכוונים לסגור את כל הקצוות עוד בסרט הזה – אבל מה עם הלב? אצל מי הלב? כבר 20 דקות בערך שהוא נעלם ואף אחד לא מזכיר אותו, והסרט נראה כעומד להסתיים… אכן, המשך יבוא חברים וחברות.
זה לא ממש דומה למטריקס, זה הרבה יותר דומה לשר הטבעות. היתה לי בהחלט תחושה של סיום פרק, וזה לא שעצרו באמצע קליף האנגר מטורף. ברור לכל שג'ק ישרוד איכשהו לסרט הבא (כי מהו הסרט ללא הגיבור הראשי שלו?), כמו שברור לי שוויל ואליזבת, הנאהבים והנעימים, יסיימו את הסרט השלישי בחתונה, או מינימום זה בזרועות זו.
כמו בכל סיפור הרפתקאות טוב, פחות חשוב לאן אתה מגיע, הרבה יותר מעניין מה קורה לך בדרך. הדרך היתה סוחפת ומהנה, וזה מה שחשוב.
למה ברור לכולם?
אני דווקא ממש רואה את אליזבת מודיעה לוויל סורי מותק – אני בקטע של פירטים, ואתה, מה לעשות, לא עושה לי את זה, ומפליגה למרחק אחרי שהיא וספארו זורקים את ויל על איזה אי. בעצם, את יודעת מה, זו יותר נקודת פתיחה מוצלחת מאשר סיום…
אוקיי, ברור לכל מי שלא שוקע בפטנזיות...
נקודת המוצא של הסרט הראשון והשני (ואני לא רואה סיבה שהיא תהיה שונה בשלישי) היא שוויל ואליזבת נועדו זה לזו. לעומת זאת ג'ק ספרו הוא פיראט, הוא לא גבר של אישה אחת, היי – הוא בכלל לא "גבר של אישה". הוא ממש לא הטיפוס שינהל חיי זוגיות. אליזבת מן הסתם מוצאת אותו מגניב וכו', אבל היא יודעת מה ש(כמעט) כל אישה יודעת – גברים מהסוג הזה זה טוב לקראש זמני, לסטוץ, זה לא הגבר שאת באמת רוצה להתחתן איתו.
אחרי האזנה לפסקול של הסרט הראשון...
…כן, הביצוע של זימר מאוד דומה, אבל הרבה יותר בומבסטי מהפסקול של קלאוס, שנראה לפעמים כאילו הוא מתבייש להסחף עד הסוף. ואני מוכרח להודות, מהבחינה הזו, אני מעדיף את זימר.
נו זה ברור
הכוהנת ההיא בעצמה אומרת שהם צריכים מישהו שמכיר את סוף העולם, זה די ברור שברברוסה חזר משם. (כאילו ארץ המתים)
רפרנס קטן לפיטר פן
הקרייקן שרודף אחרי ג'ק – התנין שרודף אחרי הוק.
רק רציתי לציין את זה.
אני דווקא הייתי תחת רושם שהבקט הזה
פשוט בא למלא את תפקיד המניאק שהיה בסרט הקודם של נורינגטון.
עכשיו מנורינגטון עשו משהו יותר מגניב, אבל כנראה עדיין היו צריכים למלא את התפקיד שהוא עזב.
עלי לא עשה רושם שהוא דמות חשובה, אבל מי יודע. אולי באמת בסרט הבא ייחשף עליו משהו גדול.
כמה דברים:
א. גם אני מת על סופים פתוחים שמשאירים אותך במתח ענק!
ב. אני, לעומתך, מיד כשדודה דלמה (המכשפה) אמרה "הקפטן הכי טוב, מיומן בים ובלה בלה בלה", מיד אמרתי "ברבוסה!".
ג. הסרט השני יותר טוב לדעתי מהראשון ורק בגלל כל הכיף שהוא מכיל.
ודבר אחרון חביב-
ד. גם לי קוראים איתי!
איפה מוזכר ג'ונס בראשון?
איפה מוזכר ג'ונס בראשון
אה… כן. כל מילה.
איפה מוזכר ג'ונס בראשון
אז זהו. Davey Jones' Locker הוא ביטוי שפירושו קרקעית הים כמקום מנוחתם האחרון של ימאים שטבעו.
ומהו דייוי ג'ונס בסרט הזה,
אם לא הים עצמו, או הנשמה שלו?
כשחברת הסחר הבריטית רוצה את הלב של דייוי ג'ונס, ספארו (או מישהו מהחובלים שלו – זה לא ממש משנה) מסביר שבצורה הזו הם ישלטו על מזג האוויר בים, וידאגו שלאוניות של חברת הסחר יהיה ים נוח תמיד, ואילו לפיראטים יהיה ים סוער ומלא מפלצות ימיות.
שאלה
האם צריך לראות את הסרט הראשון בשביל להבין משו מהשני?
בהחלט מומלץ.
לא רק כי זה סרט טוב אלא גם כי מוצגות בו המון דמויות שאינן מוצגות בסרט השני כשהן צצות (ועוד צצות בצורה כזאת ששאר הדמויות מופתעות, ואפילו עם סיבה טובה להיות מופתעים אבל לא מסבירים לנו מה הולך ולמה ההפתעה כי מניחים שראינו את הסרט הראשון כדי להבין לבד).
בסרט הראשון יש אקספוזיציה די גדולה שעורכת לנו הכרה עם הדמויות ואופיין והסרט השני נשען על כל אלה חזק במיוחד (כנראה כדי ליצור תחושה של המשכיות וקשר בין הסרטים).
אני דווקא לא חושב שזה חובה
לא ראיתי את הראשון והבנתי את כל הסרט השני (ונהינתי מאוד!), בסה"כ זה לא סרט שמתברך בצד המחשבתי שלו, עם קצת רקע על הדמויות והעלילה בסרט הראשון – אפשר לבוא בכיף ולהינות !
והכי כיף זה שאני לא יכול להגיד שהסרט הראשון היה יותר טוב, ספארו היה יותר מצחיק וכו' – כי פשוט לא ראיתי אותו עדיין :-)
אני דווקא
הייתי ממליץ לכולם לצפות בסרט הראשון לפני צפיית הסרט השני. זה מאוד יעזור בהבנת הסרט, לדעתי.
באתי לחזק ויצאתי במיעוט
בינוני מינוס.
זאת אומרת, האפקטים מצוינים, אבל משום מה יכולות הסיספונד שלי לא פעלו כיאות, ואלוהים אדירים, לסרט הזה אין עלילה. כל הקטע של הקניבלים לא תורם לסיפור שום דבר, והוא ארוך מאוד, ונראה כמו סרט מצויר של
. החצי השני של הסרט טוב ומהודק יותר, אבל עדיין, כמעט נפחתי את נשמתי בהמתנה אליו.
ואהרון קשלס ניסח את זה טוב יותר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3275477,00.html
וכל מילה נוספת מיותרת. [:
קרוב
הטבעת האות P על היד היא מה שחברת הסחר עושה כשהיא תופסת פיראטים, וזה מה שנורינגטון אומר בסרט הראשון ("אני רואה שנתקלת בחברת הסחר").
ואגב, הניחוש שלי הוא שגם בקט חייב את נשמתו לדיווי ג'ונס, ושג'ק קשור בכל הסיפור, ושה-mark שהוא מדבר עליו הוא הסימן השחור על היד שיש גם לג'ק.
נשמע מעניין, ודי הגיוני!
מה ההתלהבות הזאת לכם?
אני מצטרף לדעת המיעוט:
הסרט בקושי כולל 20 דקות שוות, בעיקר עם גלגל המים ועוד כמה רגעים מבריקים פה ושם.
הסך הכל הוא בלאגן חסר אמינות ובעיקר מייגע ואפילו משעמם.
אפילו השטיקים של ג'וני דפ לא מחדשים דבר ולא מצילים את הסרט.
עיקר הדגש מושם על האפקטים ועל הצחוקים (נכון, מוצלחים לכשעצמם) אבל כללים בסיסיים של בניית סיפור אמין עם דמויות והתפתחות נשכחו לגמרי.
זה רק אני,
או שעוד מישהו שם לב שהסצנות עם הקראקן זהות במדוייק לסצינה בתחילת הסרט המצוייר "סינבד" של דרימוורקס?
אי הקופים - תיבה של קוף מת
המשחק "אי הקופים" שאב השראה מהמתקן "שודדי הקריביים" בדיסנילנד, שאחרי שנים רבות הסרט "שודדי הקריביים" בוסס עליו, ומכאן הדמיון.
ולמי שמחפש מה לשיר בתלבושת הפיראט שלו, פרט ל"חמש-עשרה מתים על צווארי" (כפי שהשיר תורגם לעברית בזמנו) הרי לכם מבחר קטן של שירי פיראטים מתוך המשחק (עם הופעת אורח קטנה לקראקן):
http://www.worldofmi.com/features/lyrics/index.php
הממממ.... לא בדיוק
האמת היא שלפי רון גילברט, היוצר של אי הקופים, מה שנתן לו את עיקר ההשראה דווקא היה הספר On stranger tides ולא המתקן (למרות התבטאויות בראיונות קודמים). הנה:
http://grumpygamer.com/6476640
למרות שעדיין נכנסו למשחק כמה רעיונות מהמתקן
הבולט שבהם (והיחיד שאני מצליח להיזכר בו) הוא הנסיון להחלץ מהכלא בעזרת זריקת עצם לכלב. במתקן בדיסניוורלד ראיתי אחד כזה, החידה מופיעה ב"אי הקופים 2" ויש התיחסות אליה גם בקללת הפנינה השחורה.
אם לא ראיתי תראשון.
אז אני עדיין יהנה מהשני?. כאילו להנות לא במובן של: "אה איזה עלילה יפה הבנתי הכול". אלא יותר במובן של: "וואי!"איזה סרט מגניב וכיפי,היו כמה קטעים שלא הבנתי,אבל החוויה שווה את הכול". משהו כזה.
אם לא ראיתי תראשון.
אני לא ראיתי ת'ראשון אבל עדיין מאוד נהנתי מהסרט…
מאוד מומלץ!
סרט ענק...
תמיד בכל סרט המשך יש נפילה וגם אם הסרט טוב הוא עדיין לא משתווה לקודמו. כאן לא! הסרט משתווה לקודמו והוא נמצא בפני עצמו.
הבדיחות טובות, הסיפור טוב והמשחק פשוט משובח.
שווה ללכת לראות את הסרט רק בגלל ג'וני דפ!
הסרט הכי טוב שראיתי השנה וכולם צריכים ללכת לראות אותו!
איזה כיף
לקרוא כ"כ הרבה תגובות חיוביות לסרט ולדעת שיש למה לחכות!
איזה כיף
זהירות. הדבר הכי גרוע הוא לבוא לסרט הזה עם ציפיות. מי שבא בלי שום ציפיות, ייהנה מאוד. מי שבא עם ציפיות, עלול להתאכזב.
דמותו של ג'ונס
שאלה קטנה:
בביקורת נכתב שדייב ג'ונס הוא ממוחשב לחלוטין,והוא רק מדובב ע"י ביל ניי. אבל בריאיונות עם ניי הוא מתאר כיצד הוא שיחק בסרט עם הרבה נקודות כחולות על פניו (שכחתי את שם השיטה הזו).
מההי האמת? האם ניי רק דיבב,או שמא גם שיחק?
גם וגם, אפשר להגיד.
בשום נקודה בסרט מה שאתה רואה על המסך הוא לא הפנים של ביל ניי. במובן הזה, הוא לא מופיע בסרט. טכניקת ה"נקודות הכחולות" נקראת "לכידת תנועה", או "Motion Capture", ובאמצעותה תנועות גופו ופניו של השחקן מועברות לדמות הממוחשבת (באותה הצורה שבה אנדי סרקיס שיחק את גולום ואת קינג קונג). כמובן, לביל ניי אין באמת זרועות של תמנון בפנים, אז ההופעה של דייויד ג'ונס מן הסתם לא מבוססת *רק* על התנועות שלו, אלא גם על הרבה אנימציה שנוספה בשלב מאוחר יותר.
אז כן, דייוי ג'ונס הוא דמות ממוחשבת לחלוטין, וכן, ביל ניי שיחק אותו.
http://en.wikipedia.org/wiki/Davy_Jones%27_Locker
לא ידעתי שזאת הייתה, כביכול, דמות אמיתית…
זה בגלל
שאתה לא רואה בובספוג
.
גם זה מעניין:
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Flying_Dutchman
ותראו גם את זה -
http://en.wikipedia.org/wiki/Sao_Feng
הרשע החדש של הסרט השלישי ^^
העסקה של ג'ק ודייבי
מישהו יכול להסביר לי בבקשה מה בדיוק הייתה העסקה שנעשתה בין ג'ק ודייבי?
העסקה של ג'ק ודייבי
דייבי ג'ונס יעלה את ה'פנינה השחורה' מהמצולות (לא סיפרו לנו איך היא הגיעה לשם) ויתן לג'ק להיות הקפטן שלה למשך 13 שנה. בתמורה, ג'ק ישרת את ג'ונס במשך 100 שנה על הספינה של ג'ונס.
לא...
הוא קורא לה "דודה", אבל לא נראה שזה מרמז על קרבת משפחה. יותר צורת פנייה.
תיקון אחד
זה לא מה שהוא אמר. הוא אמר Hello, Beastie.
על כל שאר השאלות שלך אין תשובה בסרט.
אני רק הערה.
הביקורת על האורך המוגזם של הסרט לא באה כי הוא ארוך באופן אובייקטיבי. כלומר, זה לא שכותב הביקורת יושב עם סטופר ואומר "החל מהדקה הזו והזו הסרט גרוע כי הוא ארוך מדי". כמו שאמרת: יש סרטים ארוכים טובים. אבל הטענה היא ש'שודדי 2' נמרח ויצא ארוך שלא לצורך. בעיניך כמה יותר ארוך – יותר טוב. בעיני אחרים זה מעייף משלב כלשהו, ו'שודדי 2' עבר אותו.
אני, לעומת הרוב,
אוהב סרטים ארוכים (שעתיים וחצי ומעלה).
אהבתי את טרילוגיה "שר הטבעות" והאורך לא הפריע לי בכלל, אותו דבר כעת עם שודדי 2 ואפילו עם טיטניק!
הסרט היחיד בחיים שלי מעל שעתיים וחצי שאמרתי לעצמי "צמצם, אתה בא לי לא טוב" היה הסרט שיצא בשנה שעברה, הלא הוא "קינג קונג" המעייף והמאכזב לדעתי.
בוא ננסה אחרת:
קח סרט קצר שחשבת שהוא גרוע.
עכשיו תכפיל את האורך שלו פי 2 או 3, כשאסור לך לפתח את הדמויות או להציג דברים חדשים – רק לחזור על אותם דברים שהדמויות עשו בסרט המקורי (הקצר) שוב ושוב ושוב. אתה חושב שזה ישפר את הסרט?
לפי אפקט החשיפה, יכול להיות
חשיפה חוזרת מגבירה אהבה. זה בדוק. לא איכות, אולי…
מה? מה זו השטות הזו?
חשיפה חוזרת מגבירה שנאה.
אתה רוצה לריב על זה, תריב עם הפסיכולוגים שעשו את הניסויים.
אולי זה תלוי במה שנחשפים אליו?
כלומר, אם רואים סרט ממש מעולה הרבה פעמים, אז כן, החיבה אליו גוברת, אבל אם מישהו טוחן סרט שהוא לא אהב בצפיה הראשונה
[והוא לא חייב להיות גרוע, סתם סרט שהוא לא התחבר אליו], אני די בטוחה שאותו אדם לא יתעורר באמצע הצפיה השמינית ויגיד: "היי, הסרט הזה ממש טוב!"
תיקון טעות עצמי
כמובן ש- You're welcome, ולא כפי שנכתב במקור.
אנא קבלו את התנצלותי הכנה.
אכן, באמת הופתעתי שזה עבר בשקט
כבר כתבתי על זה כאן http://www.fisheye.co.il/pirates2?base=#258603
אכן, באמת הופתעתי שזה עבר בשקט
צודקת, פשוט לא קראתי כלום מהכתבה לפני שהלכתי לראות את הסרט כדי שלא אספיילר לעצמי בטעות כמו שעשיתי עם אקסמן. וכשחזרתי לא קראתי את כל התגובות, מודה.
אגב, מישהו שם לב שלא היה שם המתרגם או המתרגמת בסוף הסרט? אני תמיד בודקת, והפעם כלום. סה"כ התרגום היה בסדר, ללא הברקות מיוחדות ואם כמה טעויות לא גדולות למדי (חוץ מנ"ל כמובן).
איזה תקלה היה לי בסרט חחח
אני צפיתי בסרט לאחר כ 4 דקות
היתה תקלה כולם חשבו שזה הפסקה וקמו מהכיסאות התקלה היתה הסרט נעצר והאורות לא נידלקו וכולם התחילו ליצעוק ולבקש את הכסף ששילמו איזה פדיחות
הרי הוא אמר את זה מפורשות...
העובדה שהוא לא היה יכול למות היתה, בעצם, הבעיה. הוא היה קשור למשקולת בתחתית האוקינוס, המים מוחצים אותו מלמעלה, במשך כמה שנים טובות בלי יכולת פשוט למות ולסיים את הכאב. יש אנשים שזה מפריע להם.
מפונקים
עיבוד חמוד :)
המקור (אם זה לא המקום, איזה הוא?) של הפייטונים:
http://www.youtube.com/watch?v=Xe1a1wHxTyo
והופעת מחווה, עם אלן ריקמן, אדי איזארד, הארי אנפילד ווויק ריבס:
http://www.youtube.com/watch?v=ELmtC8TEiTU
מה?
בשום מקום לא אמרו שהוא לא מסוגל להרגיש כאב. חוץ מזה, עזוב את הכאב, מה עם הבדידות?
לא, תחת המים המשקל של תותח ברזל לא מאפשר לך לשחות. קח לדוגמא את כל האנשים שזרקו אותם למים עם בטון על הרגלים, או כדור תותח. נדמה לי שחוקי הציפה [כלומר, משקל יותר קטן במים וכו'] חלים רק על דברים שהמסה שלהם קטנה מהמסה של המים שנוגעים [תומכים] בשטח הפנים שלהם.
אבל אני לא זוכרת את זה בדיוק, אז חפש מומחה או גוגל.
למה שדיווי ג'ונס לא ירצה להחתים נשמה מקוללת? כלומר, מה זה מפריע לו? מה גם ששאר האנשים על הספינה שלו לא היו במצב יותר טוב.
מה?
לגבי הכאב – אולי סתם הנחנתי. נראה לי שאמרו שהם לא מסוגלים להרגיש אוכל, חום וכו' אז הסקתי גם לגבי כאב. חוצמזה, מה שלא הורג אותך מחשל אותך.
לא דיברתי על לשחות – דיברתי על לגרור על קרקעית האוקינוס – ואני מניח שאנשים שבמאפיה זורקים למים עם סנדלי בטון הם לא בני אלמוות אז זה לא כל כך תקף. וחוקי הציפה חלים בכל מקרה כי מים יותר כבדים מאוויר.
ולגבי דיווי ג'ונס – אנ'לא יודע. נשמה מקוללת נשמעת לי קצת כמו נשמה סוג ב'. כאילו מישהו כבר עשה עליה סיבוב. שאר האנשים היו במצב סביר כשהם חתמו- הם פשוט הפכו לאט לאט לחלק מהים (וזה לא הפריע להם כנראה).
תשובה ריאלית:
כמו הרבה דברים בסרט, זה לא הגיוני.
סתם חשבו שזה יהיה נחמד להפגיש בין השניים (וכיוון שסטלאן סקרסגרד הוא השחקן הטוב ביותר בסרט, הם צדקו), אז שלפו תירוץ מהת.. אהה, התנוך של האוזן.
בנוגע לנשמה המקוללת...
הנשמה של ג'ק לא היתה מקוללת כשהוא חתם על ההסכם עם דיווי ג'ונס, לא? או שאני מתבלבל.
בנוגע לנשמה המקוללת...
אתה מתבלבל, כי הדיון הוא לא על ג'ק אלא על ביל טרנר (האב).
מה?
ברבוסה אומר לאליזבת "i feel nothing" בסרט הראשון
אם יורשה לי לצטט את מבקר הקולנוע של כל העיר
(לא ישי קיצ'לס, מחמל נפשי הנצחי, אלא אבנר שביט, אבל מה לעשות)
בכל זאת, הוא מבטא פחות או יותר את אותן התחושות כמו ההודעות שלי למעלה:
ג'ק ואליזבת ישליכו את בלום לתנינים ויפליגו אל האופק, וזה יהיה סוף טוב.
ראיתי את סרט..
יצאתי בהרגשה מאכזבת..ועכשיו אני חייבת לראות את השלישי כדיי להבין מה לעזא.. קורה שם..
לא מובן לי אם אליזבת' ויתרה על וויל היפה לטובת ספארו, נראה כיקשירתו של ג'ק לספינה לא בוצעה בלב שלם ולאורך כל הסרט חץ המצפן הורה על ג'ק..
כלל לא אהבתי את השינוי בדמויות במיוחד של וויל,שבקודם היה נער מאוהב ותמים מצטייר אכן יותר גבר (אורלנו נתן הופעה ממש טובה.. חזק!) אבל חסרה לי תמימותו ואהבתם של וויל ואליזבת' כבר לא כמו שהייתה..
אורלנדו קיבל תפקיד יותר גדול ואין ספק שהוא ידע איך להתמודד עם זה ובכבוד- וויל נהפכה לדמות מאוד מרכזית ומובילה, מה שקורה אצלה עניין אותי הרבה יותר מהשאר…
ג'וני ללא ספק, כן הוא עושה את הסרט, בלעדיו לא יכלו להיות עוד שני סרטים..
וקיירה חמודה ויפה, פחות אהבתי את המשחק שלה שנראה מאולץ יחסית לסרט הראשון שנתנה בו הופעה ממש טובה!
זהו, נחכה לסרט השלישי.. למרות שאני חושבת שאולי היה עדיף לסיים את הסיפור היפה הזה בסרט הראשון..
נו באמת
זה לא שאליזבת רוצה את הקפטן, היא פשוט כמהה לחיי פיראטים, וג'ק מסמל בעיניה את מהות הפיראטיות.
אתם שוכחים את הדבר החשוב מכל...
!!כמה שיותר ג'ק יותר טוב!!
אף פעם לא יימאס לי ממנו. :)
בנוגע לקוף
אה… זכרתי רק שמראים אותו ותפוח ירוק. תודה.
אין לי הרבה מה לומר
אולי כי עדיין לא צפיתי בסרט? אולי.
מה שכן, המפיצים מצאו דרך מעניינת לשווק את הסרט בעיתונים. במקום ללכת על הקלאסה של "'חמישה כוכבים!" -מושיק, עכבר העיר', הם פשוט פרסמו קומץ מתגובות של טוקבקיסטים בוואלה לסרט. דעת הקהל במיטבה.
ולמקרה שלא מספיק ברור לנו שהסרט טוב, התגובות המשבחות הודגשו בצהוב, כדי שלא נפספס אף "סרט מעולללללללללללללהההה!" שפורסם שם.
אני אומרת:
. ישנם מעט מאוד אנשים בעלי דעה נחרצת אמיתית. הם בטח יודעים על מה הם מדברים.
באדיבות עידו קינן, סריקת המודעה:
http://room404.net/?p=11154
לא שאני מאמין שאני צריך להסביר למישהו כאן למה פרסומת כזו היא רעיון דבילי, אבל רק בשביל הפרוטוקול:
א. כשמצטטים מישהו בעל שם, נגיד "סרט שולתתת!!! – אורי קליין", זה אומר שאורי קליין באמת כתב את זה, או משהו דומה. לעומת זאת, תגובות בוואלה כל אחד יכול לכתוב (ועל חלקן אפילו לא חתום אף אחד). המפיצים יכולים לכתוב תגובות משבחות בעצמם, ואז לצטט את עצמם. לא שאני טוען שזה מה שנעשה במקרה הזה, אבל הערך של פרסומת כזאת כ"עדות" הוא אפס.
ב. כפי שעידוק מציין, המספרים של התגובות אינם רציפים, כלומר מדובר בלקט של תגובות. ככל הידוע לי, כקורא המודעה, יכול להיות ש-21 התגובות שמופיעות בה הן התגובות החיוביות היחידות מבין 244 התגובות שפורסמו, וכל השאר קיללו את יום הולדתו של הבמאי.
ג. "ג'וני דאפ ענקקקקקקק!" – זה מה שאמור לשכנע אותי? העובדה שאנשים עילגים, שלפי דרך ההתנסחות שלהם לא עברו את גיל 12, אהבו את הסרט, לא מהווה עבורי ראיה לאיכותו. די להיפך, בעצם. העובדה שהסרט קיבל תגובות כאלה היתה מעוררת בי חשק להימנע ממנו (אבל, מה לעשות, ראיתי אותו כבר). מודעה כזאת היא מודעת אזהרה: אם תלכו לסרט, אתם עלולים לפגוש שם את נטו'ש ואת הפ33ה.
ד. תודה על פרסומת החינם. לא ציפיתי.
אה, אבל תן לי לנחש שרוב קוני הכרטיסים לסרט
נמנים על טווח הגילאים 18 מינוס, או אפילו 16 מינוס. הם כן משתכנעים מהכפלת אותיות.
אני מאמין שהם לא *נדחים* מהכפלת אותיות
אני לא מאמין שהם משתכנעים מזה, כי ככה הם כותבים כל הזמן.
כלומר, המשפט:
"מישהווווווו יכול להגגידדדדדד לייייייי מה הגובה של ג'וני דאאאאאאפפפפפפפ?!?!?!1 דחוףףףףףףףףף! חחחח"
הוא שווה ערך לחלוטין, לא יותר ולא פחות, למשפט:
"מה הגובה של ג'וני דפ?"
לא ממש.
המשפט "איזה סרט גדול" הוא משפט יבש שכתב מישהו מבוגר שלא מבין מהחיים שלו. בערך כמו שמבקרים פלצניים ישתפכו על סרט איראני עם שתיקות עמוקות, ואתה לא תתייחס לביקורת שלהם כי מבחינתך הם יבשים ונפוחים והטעם שלהם שונה מהותית מהטעם שלך בסרטים.
לעומת זאת המשפט "איזה סרטטטט גדוווווללללל" הוא פניה סחבקית לבבית המעידה שמחברו מצוי בשכבת הגיל של הטין הממוצע, יודע מה הקודים המקובלים בה ומה אופנתי ומגניב. בקיצור, הוא מבין עניין ולכן אמין יותר.
אני מוחה על ה-agism המובהק הזה
היותו של אדם צעיר אינה הוכחה להיותו פאקצה ולהיפך.
ובנוסף, הלינק שבור.
סליחה,
נראה שהבעיה היא במחשב שלי.
הכפלת אותיות לאו דווקא מעידה על פקאציות.
יש הרבה צעירים שמכפילים כי זה מקובל וכי זה מביע התלהבות, ותו לא.
לינק ישיר לסריקה של המודעה:
תודה
זה נכון שיש אנשים שישתמשו בהכפלת אותיות כי זה מגניב, אבל אנשים שמאמינים שדברים כאלה מעידים משהו על הסרט צריכים להיות פאקצות.
באדיבות עידו קינן, סריקת המודעה:
אני חושב שמבחינת המפיצים אוסף תגובות אקראיות בוואלה שוות ערך לביקורת בעין הדג (ואין כאן כוונה להעלית את כותבי עין הדג, כמובן).
ז"א, לא ביקורות של מבקרים שמשתמשים בהרבה מילים ארוכות ולא מובנות אלא "ביקורת" ב"גובה העיניים" של קהל היעד.
זה לא משנה
אם המפיצים מביאים ביקורת של נעמה ברקוביץ', בת 14 מאופקים, שאומרת: "אחלה סרט" או של יניב בן עקיבא, בן 13 מרמת אביב, שאומר: "גדוללל!" – סבבה. מבחינתם, ומבחינת רבים מהקוראים, באמת אין שום הבדל בין זה ובין ביקורת שהתפרסמה במעריב או בעין הדג. לא זאת היתה הנקודה שלי. הבעיה היא שהם מצטטים דברים שפורסמו בעילום שם, לכן אין שום ראיה לכך שאת הדברים האלה הם לא כתבו בעצמם.
לפחות המפיצים נמנעו מלצטט את איומי הרצח על המבקר
כמו תגובה 215:
—————————–
215. בואו כולנו נדגודד ונרצח את המבקר האדיוט (ל"ת)
16:27 18/07/06 מישהו שמבין וראה את
—————————–
-וזה באמת יפה מצידם.
מילא רצח, אבל הדגודדות?
זה לא נשמע לי כמו משהו שנאות ומוסרי לעשות, מה שזה לא יהיה.
נדמה לי שהכותב התכוון לומר 'נתגודד'
כמו, נתאסף בגדוד. האמת היא שהשגיאה הלשונית שלו אפילו לא עד כדי כך חמורה.
זה לא משנה
אה, אוקי.
חשבתי שסתם הסברת למה הפרסום הזה לא יעיל.
מה נהיה, מועדון לילה?
אני חושב שזה קצת מוגזם לחשוב שמבקרים התחילו לכתוב את התגובות בוואלה ואז לצטט אותן.
כאילו, מילא לכתוב תגובות, אבל כל כך עילגות? צריך להיות עם ראש שיווקי אדיר בשביל לעשות את זה כל כך אותנטי (בהנחה שאין אף משרד פרסום שמעסיק פאקצות בנות 26 בעבודת קיץ)
כמו שאמרתי,
אני לא מאמין שהם באמת עשו את זה במקרה הזה, אבל אין שום ראיה או ראיה-לכאורה לכך. ומי אמר שבפרסומת הבאה שתצטט מטוקבקים הם לא יעשו את זה?
לצערי
יש לי את ההוכחה הניצחת שלפחות חלק מהתגובות אינן אותנטיות.
בתגובה 228 כתוב:
סתם שטויות… הסרט פשוט שולט!!!
בשום תגובה אותנטית לא יכתבו שולט!!!
א. הפ יכתבו שולת ב-ת', אין מצב שאחרת.
ב. הם ישימו מלא סימני קריאה, ובודאי לא רק 3.
להלן: סתם שטויות הסרט פשוט שולת!!!
!!!1
זה נראה כמו מישהו מבוגר שמנסה לרדת לנוער ולהיות 'קול'…
באדיבות עידו קינן, סריקת המודעה:
המפיצים לא אוהבים את רותם דנון וזו דרך שלהם לנקום בו
חולקת עם העולם
את שודדי הקאריביים הראשון ראיתי ב'סינמה סיטי' והייתי בטוחה שזה הסרט הכייפי ביותר של ג'וני מאז "קריי-בייבי", והמקום המגניב רק חידד את החוויה.
מיותר לציין שהייתי נרגשת מאוד לקראת מועד צאת הסרט ה-2 ותכננתי ללכת עם ג'וני-פנאטים כמוני לחזות שוב בפיראט האיום עם האייליינר השחור! (יו הו הו ובקבוק של רום!)
אך, לצערי הרב זה לא התאפשר. ובדיוק כשהתחלתי להתרגל לעובדה שניאלץ לעשות הקרנה מאוחרת ב-די.וי.די זה קרה.
טיילתי ברגיעה בקניון 'ארנה', שהיה שקט מתמיד, כי באתי בבוקר – ופתאום ראיתי את הפוסטר של ג'וני. עזבו את אורלנדו וקיירה. אני פה בשביל הפיראט! ואז ידעתי שאני מכורה. ידעתי סופית. או כמו שאומרת חברתי, NIGHTTIME: "גרופית!"
וכמו שציפיתי, ג'וני לא איכזב. הוא היה לא-יוצלח מתמיד, משעשע כתמיד, מקסים כתמיד בעליבותו של ג'ק ספארו, וכבר בחצי הראשון של הסרט הפכתי לעיסה נחמדה של ג'לי.
ובכל זאת לאורך כל הסרט ליוותה אותי תחושה מוזרה ולא-טבעית. פשוט בשלב מסויים היה נראה כאילו אורלנדו בלום הופך להיות ג'וני דפ (במודע או לא). ומצד שני, אולי אני טועה והוא רק מושפע עמוקות מהסגנון של ג'וני. לא שזה רע, רק מוזר.
מיותר לציין שהסרט ה-2 בסדרה הרבה יותר כייפי מהראשון והוא שם גם סרטים כיפיים אחרים מאחוריו. מהמפלצות ועד לקרבות, הכל נעשה בצורה נהדרת ומופלאה.
למרות זאת, הייתה לסרט רק בעיה אחת: הסוף. א. הוא היה מהיר כמו רכבת הרים ב. הוא נראה יותר כמו אמצע, ג. הוא יגרום לי להתחנן לספויילרים מהסרט ה-3. אז תודה רבה על כלום, כמו שאומרים.
ולסיכום: שיביאו את הבא – ומהר!
מישהו יכול לעזור לי?
אולי ממהנהלי האתר או מישו שנכנס יכול להגיד לי איפה אפשר למצוא ולהוריד את המנגינה העיקרית בסרט -זוששומעים אותה גם בקודם ובסרט הזה בכתוביות שבסוף מי שיוכל אני ממש ממש ממש יודה לו בקשר לסרט אני חושב שהוא סרט מדהים אולי הכי טוב שאני ראיתי אין בו מגרעות ויש כל מה שאפשר לבקש מסרט ג'וני דפ עושה שם משחק מדהים! בכל אופן תודה למי שיעזור מראש
ביי
שודדי הקריביים 2: נפשות מתות.
לפני זמן רב נשבעתי ששום אגורה שהרווחתי בזיעת אפי לא תסיים את חייה בכיסו של ג'רי ברוקהיימר. היום הפרתי את הנדר הזה ושילמתי את מלוא המחיר על כך. יש אלוהים, רבותיי, והוא אל נקמות.
אבל ראשית, אני חייב לציין ששודדי הקאריביים הראשון הוא אחד מסרטי-הקיץ הטובים בסוגו, וקלאסיקת-פופקורן בהתהוות. היה משהו מרענן וצנוע (במונחיו של התפלץ ברוקהיימר) ב"קללת פנינה", שנהנה משימוש נכון בפולקלור הפיראטי ובחתרנות המגדרית של דפ.
ויעשו השטן הגדול, דיסני, והשטן הקטן, ברוקהיימר, רווח נאה וישמיעו מכונות-החישוב "צ'י-צ'ינג" צלול ויראו כי טוב ויפיקו את ההמשכון "תיבה של איש מת".
"תיבה של איש מת" ואני עדיין מנסה לכרוך את מוחי סביב תלישותו הגמורה של התרגום האומלל הזה הוא סרט גרוע עשרת מונים מאחיו הגדול. הבעיה הגדולה שלו היא הסיפור, או היעדרו. כמו חיילי הרכיכה של דיווי ג'ונס, ל"תיבה" אין שום עמוד שדרה עלילתי. קורים בו הרבה מאוד דברים, שאינם מצטברים לכדי סיפור. גיבורנו והם רבים מטורטרים מאי לאי במטרה להשיג חפצים שונים ומשונים. ככול שהסרט מתקרב לסיומו, הקושי בהשגת הפריטים הולך וגדל וההתרחשויות נעשות מופרכות יותר ויותר. אלא שסיבוב מחוג הווליום עד הסוף לא הופך שיר גרוע לשיר טוב. או במקרה של "תיבה", הגברת הווליום לא הופכת אוסף של צלילים ליצירה.
ראשית, צריך לנפץ את הדעה הרווחה שעלילה אינה הכרחית לסרט-קיץ. גם אם הסרט אינו מבקש לתהות על מקומו של הסובייקט בחברה מחופצנת, עליו ליצור אצל הצופה עניין בסיסי, ואם אפשר מתח (או סקרנות, או הפתעה, או תחושה חמימה באיזור הבטן הכללי וכו'). ב"תיבה" ההתרחשויות רודפות אחת אחר השנייה בקצב כה מסחרר עד שבשלב מסוים וויתרתי על המעקב אחרי חוט העלילה. יותר מכך, נדמה שהתפניות העלילתיות נועדו לאפשר רק את ההתרחשות הבלתי-תאומן הבאה. כמות המשימות הגדולה, קצב ההתרחשויות התזזיתי, וההתעקשות להפוך סצנות פעולה פשוטות לקרקס מקהה-חושים הכניעו אותי וגרמו לי להתרכז רק במה שקורה באותו רגע על המסך, בלי יכולת לקשר את הרגע ההווה למה שקרה לפני ולהקיש לגבי מה שיקרה אחריו. הוסיפו לזה דיאולוגים עבשים ומקרטעים וקיבלתם אפס בתסריטאות.
אפשר היה אולי להתנחם במשחק של להק השחקנים; אלא שאורלנדו בלום ממשיך להסתובב בלוקשיינים עם תורן ראשי תקוע בישבנו, וקיירה נייטלי כריזמטית ומושכת כעט-עיפרון שהקיא את אחרון קוצי-הבדיל שלו. הצפייה בשניהם מנסים להציג מערכת יחסים רומנטית משולה לצפייה בשני כפיסי-עץ שנחים זה לצד זה בתיבה. מעץ. אפילו המתח המיני בין דפ לנייטלי, שהיווה את ההצדקה היחידה לנוכחותה בסרט, מוסמסה באופן כה גמלוני, שליבי נחמץ בקירבי בכול פעם שהם פילרטטו כשני פילים בחנות חרסינה.
ואם זה לא מספיק, ג'וני נראה עייף וחסר-חשק. חלק מהעייפות הזו נובעת בוודאי מהדיאטה התסריטאית שנכפתה עליו, אולם אני חושש שג'וני מגלה מה סופן של אוחצ'ות ספקטקולריות הן מתעייפות נורא מהר. תראו מה קרה ל"וויל וגרייס".
בסופו של דבר, הבעיה הגדולה של "תיבה" היא שהוא מסריח מכסף. נראה שכולם רצו לעשות בוחטה הגונה ותו לא. ה"תו לא" הזה הוא קריטי לעניינו. "תיבה של איש מת" כמו הנבל שלו, הוא סרט בלי לב, וסרט-קיץ עושים בכיף או שלא עושים בכלל. עכשיו דפ צריך לשחרר את נשמתו לא רק מאחיזתו של דיווי ג'ונס, אלא גם מזו של ג'רי ברוקהיימר וחבורת האל-מתים מדיסני. הוא לא צריך לעבור המון הרפתקאות מסמרות-שיער לשם כך; רק לעשות סרט שמכוון גבוה יותר מהכיסים שלו.
אח.
אם רק היית כותב את זה שלושה שבועות קודם, זה היה יכול להיות אחלה דאבל-פיצ'ר.
<מחיאות כפיים סוערות>
נראה לי כאילו שברת שבועה רק בשביל שתוכל לכתוב את זה
מזכיר לי קצת את הביקורות של ההוא מבלייזר – קרמלינג או איך שלא קוראים לו – ששונא מראש את טים ברטון. אתה אפילו נכנס בתרגום העברי לסרט כחלק אינטגרלי מהביקורת שלך עליו, כאילו גם זו אשמתו של ברוקהיימר.
חוץ מלהגיד דברים שהיית יכול לכתוב באותה מידה על הסרט הראשון אם היית מתעקש להוציא אותו רע. הנה, גם אני יכול: במקום "כמו חיילי הרכיכה של דיווי ג'ונס, ל"תיבה" אין שום עמוד שדרה עלילתי" אפשר לכתוב "כמו השלדים של ברבוסה, גם התסריט של 'פנינה' הוא שלד מחוויר שאתה מגלה מאוחר מידי – לאור הירח ואחרי ששילמת כבר על הכרטיס).
אני באמת לא מבין מה אתה מבקר כאן. מהביקורת עצמה משתמע שהטענה המרכזית שלך היא שציפית לסרט פופקורן קליל, וקיבלת קו עלילה מפותל מידי שלא איפשר לך לעקוב אחריו.
נכון, הוא היה יכול לכתוב את הדברים האלה,
אלא שאז הוא היה משקר וכותב דברים לא רלוונטים ואף אחד לא היה מריע לתגובה המצויינת שלו, שסוף סוף מסכמת את הבעיה של הסרט השני.
אתה מבין, את הראשון הוא *כן* אהב, יחי ההבדל הקטן.
תראה, למרות שאהבתי את הסרט זיהיתי את הבעיות הפוטנציאליות בו והן כנראה הטרידו אותך במיוחד- בכזאת רמה שלא נהנית מהסרט.
אבל זה עניין של טעם.
מה שהתמיה אותי זה שהשווית את סרט ההמשך לסרטי מייקל ביי.
כאן אני לא מסכים איתך לחלוטין. קטעי האקשן הרבה יותר גרנדיוזיים, כן. אבל זה לא הופך סרט מסוים לדמוי מייקל ביי. תיבה של איש מת עדיין שומר על האווירה הקלילה של הסרט הראשון ולא לוקח את עצמו ברצינות לרגע.
וכן, התסריט שואף לאפס. אבל זה מה שאנחנו מחפשים בסרט אקשן-קומי קיצי? תסריט?
כן.
אני, לפחות, לא יכול לצלוח אף סרט ללא תסריט, ובמיוחד כזה בן שעתיים וחצי.
היוצאים מהכלל היחידים הם סרטי אווירה מהורהרים, אבל גם אז אני צריך להיות במצב רוח בודהיסטי במיוחד.
אגב, אני מסכים שהסרט לא נפוח מחשיבות עצמית כמו הסרטים של ביי, אבל הוא בהחלט לוקח את עצמו ברצינות כמה וכמה פעמים, בעיקר בשליש האחרון (ובכל סצנה על הספינה של ג'ונס).
שני הסנטים שלי (בנוסף למאות הדולרים שכבר הוספתי):
למה שחסר לי ב'תיבה של איש מת' אני לא קורא תסריט. ל'תיבה של איש מת' יש תסריט. הוא מכיל רגעים קומיים חמודים להפליא, דמויות מגניבות, התכתבות מעולה עם הסרט הראשון, וכמה רגעים קולנועיים מצוינים- גם בשביל אלה צריך כשרון לתסריטאות. מה שאין ב'תיבה של איש מת' הוא סיפור מסגרת חזק שמלכד לתוכו את כל אלה.
הבעיה הרצינית ב'שודדי הקאריביים 2' -כמו גם בשאר יצירותיהם של אליוט ורוסיו, אגב- וגם של גור ורבינסקי, אם אני כבר בשוונג- היא הנכונות להקריב כל עקביות, לכידות או אמינות ברמה הכללית, לטובת הפקת הנאה מסצינות ברמת הרגע. אי הקניבלים הוא דוגמה מעולה לכך: הוא מגניב ומקורי, וכיפי בצורה שערורייתית, אבל אין לו שום משמעות לגבי התפתחות העלילה, ולמעשה עיקר ההשפעה שלו היא במניעת הזרימה התקינה שלה. דוגמה טובה נוספת אך שונה היא הגלגל על אי המטמון, שנמצא בו רק על מנת שהדמויות יטפסו עליו, והדמויות מטפסות עליו רק על מנת שהוא יתנתק ויסחוב אותם איתו. זו לא בעיה שאני ממעיט בערכה, אבל כשהתסריטאים מצטיינים כל-כך ברמת הרגע, כדוגמת אליוט ורוסיו, אני מסוגל למחול עליה בקלות רבה. ביחוד כשלא מעט יוצרים, מוערכים הרבה יותר, לוקים באותו פגם בדיוק. ברטון של השנים האחרונות הוא אחד כזה, וגם עוד במאי, ששמו עלה כאן במקרה במהלך התגובות על הסרט. רמז: הוא מתחיל ב-ס'. או ש'.
מקובל עלי.
אלא שלי זה הפריע מאוד, בדומה למה שקרה לי ב'משימה בלתי אפשרית 3': אני פשוט לא מצליח להנות מסרט אם הוא נטול הגיון לגמרי, ולו הגיון פנימי.
לפעמים עודף אינטיליגנציה
הוא מכשול.
קורה, מה לעשות.
אבל תודה שהמים יפהפיים.
זו אשמתי שהאובססיה שלי למים התעלתה על פגמי העלילה?
ולגבי ההשוואה שלך – אני מוחה. שודדי הקאריביים טוב בהרבה מקינג קונג, ולו בגלל שקינג קונג אכן לוקח את עצמו כל כך ברצינות, ושודדי הקאריביים די מבודח מעצמו. אה, ובגלל שבעוד קינג קונג נמרח ונמתח כמו הנצח, שודדי הקאריביים אולי הרגיש טיפה ארוך לקראת הסוף. הסרט פשוט יותר כיף, למרות שכן, גם אני מצאתי בו פגמים מהותיים (שכבר פירטתי עליהם). פשוט השארת בטעות את הלוגיקה שלך דולקת, כנראה, זה הכל.
אני מסכימה, הסרט פגום עד העצם.
הוא פשוט כל כך כיף שלפחות בעת הצפייה לא היה לי אכפת.
האקספוזיציה בקינג קונג, אגב, ארוכה כמו הנצח – שני הסרטים היו אולי מרוויחים אם הם היו מחלקים אותה ביניהם…
דווקא לא זו הבעיה של סופרמן.
הסרט בהחלט לא גדוש מדי בפיתולי עלילה, דמויות או לוקיישנים. הוא כן גדוש מדי ברגשות ופטפטת, אבל זו כבר צרה אחרת.
דווקא אין מה לבוא בטענות אל הקראקן.
בסצינה הראשונה בכיכובו, אנחנו לא זוכים לראות אותו בכלל, במיטב מסורת 'מלתעות'. מעבר לכך, בניגוד לברוס, הקראקן נשאר בלתי נתפש כמעט עד הרגע האחרון: הוא מגיח מתוך עולם זר ומסתורי, האוקיינוס העמוק והאפל, מבלי שלדמויות או לך יהיה מושג האם הוא שוחה בעצלתיים מתחת לספינה; המנומנטליות שלו מביאה לכך שאפילו המצלמה לא לעולם לא חוזה בו בשלמותו, וקשה לאמוד כמה גדול הוא באמת; הוא תמנון. אין לו פרצוף, הוא לא פונה לשום כיוון, הוא מקביל מהבחינה הזו לעצם חייזרי, שאין שום אפשרות לקרוא את המהלכים שלו. הוא נשאר אויב בלתי מוחשי ובלתי מנוצח עד הרגע האחרון. בערך. הסיבה היחידה בגינה הוא לא זוכה לבניית מתח ברמה של 'מלתעות' היא, שאם כל הכבוד, 'שודדי הקאריביים' לא סובב כולו סביב הקראקן.
(לצורך העניין, כי אין לי כח לחפש מילון בעברית)
(מתוך וויקיפדיה)
אז מה שהופך את דיווי ג'ונס לנבל (וגם את ברבוסה), היא העובדה שהוא האויב של הגיבור – קפטן ג'ק ספארו.
זה שהוא רוצה להרוג את ג'וני דפ?
את הסרט טרם ראיתי, אך ידוע לי שיש חוק עתיק יומין בעסקי השעשועים:
האיש עם שפתי התמנון הוא הנבל.
משהו שאף אחד לא כתב עליו:
כי הוא המקבילה של השטן במים?
ומה רע בשטן?
הוא בסך עושה את העבודה שלו.
כתבו פה על זה כבר
איזו אקדמיה
לא החשיבה את 'נקמת הסית" לסרט קולנוע?
ולמה לסמן את ההתחלה ב'מטריקס' דווקא? מה עם 'בחזרה לעתיד' 2+3?
ומה עם 'האימפריה מכה שנית'? גם לו אין סוף. האם גם הוא לא סרט?
המם... סלח לי על החוצפה...
מה שאמרת היה יכול להיות נכון, אם הסרט היה נגמר חמש דקות לפני ה"סוף" שלו.
הבעיה (לפחות שלי) עם הסרט היא לא שיש לו סוף פתוח, אלא כי *יש לו סוף*, פשוט כדי לראות אותו צריך לחכות לסרט הבא.
ופעם נוספת...
בחזרה לעתיד 2. האימפריה מכה שנית. למה לסרטים האלה מותר? ואם תשאל אותי, בשה"ק 2, אם נוציא את אי הקניבלים, אנחנו נשארים עם סיפור הרבה יותר מהודק מזה של "האימפריה מכה שנית".
חמשת הנקודות=חמש הדקות.
איפה אמרתי שאין ''המשך יבוא''?
בשני הסרטים רשום "המשך יבוא" בסופם. לא נגד זה יצאתי.
הפריע לי שמכינים את הסרט הבא בסרט הנוכחי.
עד כמה שזכור לי, בבחזרה לעתיד אין סצינה מכינה (הולך לבדוק, רואה שטעיתי) אה… כן… קבל ביטול. לא משנה.
אבל זה לא אומר של"שודדי" מותר, אלא ש"בחזרה" שותף לאותה בעיה.
טוב...
הבעיה שלי בפתיל הזה, מלכתחילה, לא היתה הטענה שמדובר בבעיה, אלא הטענה שמדובר בבעיה חדשה. ולפרוטוקול, היא מעולם לא הפריעה לי.
איפה אמרתי שאין ''המשך יבוא''?
בסרט המקורי של בחזרה לעתיד אין את הכיתובית "המשך יבוא" את הסוף הם הכניסו בתור בדיחה פנימית (כיתובית ה"המשך יבוא" הוכנסה רק בקלטות וידאו של החלק הראשון, שידעו שיש המשך, ובשני ההמשכים הבאים (2ו-3) שנעשו יחד, מאחר וסמיכות הזמנים בסרטים לא מאפשרת לשחקנים להזדקן.
בהוצאה של סרטי בחזרה לעתיד ב DVD , חזרו למקור, ואז ניתן לראות שאין כיתובית " המשך יבוא" בסופו של הסרט הראשון בסדרה, אלא רק בשניים האחרונים.
מעניין
אבל לא רלוונטי, כי הדיון כאן הוא על 'בחזרה לעתיד 2'.
המם... סלח לי על החוצפה...
הקראקן יחזור.
איזו אקדמיה
"האימפריה מכה שנית" לא פותר כלום. כמעט הכל נשאר פתוח לגמרי, אפילו יותר מאשר בסרט הזה. למען האמת, שני הסרטים הזכירו לי מאוד זה את זה בסיום שלהם.
מי אמר מסובכת?
מעייפת, אולי. מסורבלת. מאולצת. אבל לא מסובכת.
סליחה... התכוונתי רבת התרחשויות.
כמה מחשבות מפוזרות לפני השינה
טוב, ראיתי היום. היה… נחמד. ההשוואה שעלתה קודם בין הסרט ובין "מלחמת הכוכבים" בהחלט קפצה גם לי לראש (במיוחד "האימפריה מכה שנית").
אז מה נשתנה מהסרט הקודם? האמת, לא הרבה. קיירה נשארה קיירה, וזה נהדר. ג'וני נשאר ג'וני, וזה מצוין. השוק הגדול היה ג'ק דייונפורט, שלקח לי בדיוק שתי דקות לזהות אותו מ-"אולטרויולט" (הסדרה, לא הסרט) בסרט הקודם, וכאן ניסיתי נואשות לחבר אותו למשהו ולא הצלחתי.
אז מה בכל זאת לא ממש עובד? אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל בסרט הזה יש יותר מדי תסריט. התסריטאים התאמצו, ממש הזיעו, לתת לדמויות איזשהו אופי מעבר לצחצוחי החרבות והלשון – תסביך האב של ויל, רגשות האשם של אליזבת, מה שלא הולך בראש של ג'ק. ולא רק שזה לא יצא אמין, זה גם יושב על הסרט כמו משקולת של טון וגורם לו להסחב.
חוץ מזה, אני לא ממש מסכים עם כותב הביקורת לגבי הטוויסטים. לטעמי, אין יותר מדי מהם. הסרט זז בקו ישר, פחות או יותר, לכל אורכו. כן, יש הסתבכויות ועיכובים, לא, אין יותר מדי הפתעות. בתחום הזה הסרט הקודם (עד כמה שזכור לי) עשה עבודה טובה יותר.
ומה עוד? האמת, בסרט היו בדיוק שני סיקוונסים שווים באמת – הבריחה מהקניבלים והגלגל הענק (הקראקן לא הרשים אותי עד הרגע האחרון ממש. צר לי). ביניהם היה הרבה מאוד מאותו הדבר. ראית קרב סייף אחד, ראית את כולם.
מצד שני (אם כי יש לציין שהוזהרתי מראש), את ה-"המשך יבוא" שהגיע בסוף דווקא אהבתי. מצד שלישי, הוא הופך את הסרט ללא רלבנטי לכל מי שלא ראה את הסרט הקודם (או לא מתכוון לראות את הסרט הבא).
בקיצור, שווה את מחיר הכרטיס, אבל פחות טוב מקודמו, וקצת מייגע.
שוב זה קרה לי
את הסרט הראשון ראיתי בדויד, אחרי שכל מי שאני מכיר אמר שזה סרט פשוט מצוין. וזה באמת היה סרט חביב, כמה בדיחות חמודות, אקשן סביר. אבל בטח לא התלהבתי כמו כולם.
כלפי הסרט הזה, אני חושב שחשתי בדיוק את אותו דבר, יש כמה קטעים מצחיקים, אקשן סביר, אבל עדיין לא ממש נהניתי. החיסרון מבחינתי של הסרט הזה לעומת הקודם, הוא שהוא היה מסובך לי מדי, אולי כי לא הייתי מרוכז. בכל מקרה היו פרטים שהייתי צריך לזכור מהסרט הראשון שלא ממש זכרתי (לא ממש ספוילרים- אבא שלו היה בראשון? מי זה זה שאוכל תפוח בנאה וברוב רושם? מה מיוחד בפנינה השחורה?), אז זה גם הפריע להנאה שלי. בקיצר, לא יותר מחביב.
מי זה זה שאוכל תפוח??
כמה זמן עבר מאז שראית את הסרט הראשון?
ראיתי את זה בדויד
תבין לבד.
שמע, גם את הסרט הראשון לא ממש אהבתי, אז לא מצאתי סיבה לזכור אותו
אני משוכנע בכך
ולכן אני מתכנן אי פעם לראות את שני הסרטים, אולי בעצם את הטרילוגיה, ברצף.
למרות שאהבתי את הסרט,
קשה שלא להסכים קצת עם נינג'ה.
http://www.youtube.com/watch?v=IK8SsHV3yLs
(ואם מישהו כבר נתן לינק לזה כאן, תרגישו חופשי למחוק את ההודעה.)
לגבי המצפן – כבר אמרתי (אני חושב) ואומר שוב: כמו מצפן רגיל שבו מגיעים לצפון אז הוא מתחיל להשתגע ולהסתובב בכל הכיוונים. כך גם עם מצפן שמצביע על תיבה וכשמגיעים לתיבה הוא מתחיל להשתולל
לגבי הנשיקה – השמועה אומרת שבתסריט של אורלנדו בלום הושמטה הנשיקה כדי לתפוס אותו עם מבט מופתע, אבל זה נשמע לי קצת מונפץ
זו ללא ספק
אחת מהאסוציאציות הכי תמוהות ששמעתי בכל הנוגע לסרט הזה ובכלל בנוגע לדמויות מסרטים ודמויות פוליטיות.
הרשי לי רק לומר – וואו.
אני ממליצה לך
על צפייה נוספת בסרט.
או שאולי כדאי לחכות לדי-וי-די – בטח זה יופיע בראיונות עם היוצרים…
צפיתי בו פעמיים
ובחיי, לא שמתי לב לזה.
אני בטוחה אבל שבפעם הבאה שאצפה (ותהיי בטוחה שתהיה עוד פעם) אני לא אוכל שלא לחשוב על זה.
אוי, לעזאזל.
מצד אחד...
אני אמנם חושב שאת קצת לא שפויה.
מצד שני, זה מסביר למה הוא רוצה מג'ק 100 נשמות – ככה הוא יוכל להקים את יחידה 101
אני חושב שאצל דיווי ג'ונס מדובר במבטא סקוטי.
אני חושב שאצל דיווי ג'ונס מדובר במבטא סקוטי.
לצורך העניין, אם לספינה שלך קוראים "ההולנדי המעופף", לא ראוי שתדבר במבטא הולנדי?
ואם אתה אוכל טוגנים צרפתיים, לא ראוי שתהיה צרפתי?
למה, היא עפה?
הגיע = הגיעה
אכן, שאלות נאות שאלת,
ואף תשובה להן תקב… היי, תראה! קראקן! ויש גם קרב חרבות מגניב על גלגל ענק! וקרב מגניב בים! ואל תשאל איזה קרבות מגניבים יהיו בסרט הבא!
קראקן?! איפה? איפה?!?
..רגע אחד…
אני משער
שזה עניין רגשי עם מפקד הספינה הקודמת- ביל טרנר.
אבל לך תדע.
ארמדילו, את\ה במצב מצוין
בס"ד
המחשבה שלי עברה בראש שיצאתי מהסרט, הייתה שאני רוצה להיות שודדת ים או, במקרה הגרוע, סתם לקנות ספינה ולהפליג לי להרפתקאות…
סרט מושלם בכל מובן שהוא.
אנלא יודעת איך אפשר בכלל להעביר ביקורת על מ ש ה ו בו. סרט מושלם.
גם מצחיק,
גם אגדי,
גם האפקטים,
גם ספור אהבה,
גם ספור הרפתקאות מדהים,
המשחק לא 10, 12. (ש ל א לדבר על ג'ק ספארו…)
לא צפוי
כל מה שצריך להיות בסרט,
יש שם.
הבאסה היחידה היא שצריך לחכות שנה לבא…
מי שעוד לא ראה,
אין זמן טוב יותר מעכשיו!
אני לא מאמין
אני היחידי פה שלא ידע שהולך להיות סרט שלישי…?
חשבתי שקיצרו לי את הסרט או שיש דיסק שלישי O.ם. אני רציני…
חיפשתי "תיבה של איש מת" באינטרנט וזה האתר הראשון שמצאתי. עשיתי חיפוש בעמוד למילה "הסוף" ורק אז קלטתי שיהיה סרט שלישי ושהסוף באמת כזה פתוח…..
וואי המפיקים יצאו מזה ערמומיים. 100% מהאנשים שראו את הסרט השני ירצו לראות גם את השלישי, כי אין להם ממש ברירה כי הסוף כל כך מקוטע ואני חייב!! לדעת איך זה נגמר. עכשיו אין לי ברירה אלא לראות את הסרט השלישי ודחוףףףף. אני מזה מקווה שלא ישאירו את הסוף של הסרט הראשון עד לסוף הסרט השלישי. אני כל כך במתח…
אני לא מאמין
יש בימינו אינטרנט. כדי לדעת את הסוף של הסרט השלישי אין צורך ללכת אליו. כבר יימצא מישהו שישמח לכתוב בפירוט רב כל מה שקורה בסרט.
אגב, מה הכוונה ב"שלא ישאירו את הסוף של הסרט הראשון עד לסוף הסרט השלישי"?
לא כתוב ב''לא סופי''....
על תאריך היציאה העברי של הDVD… יש כבר תאריך?
מישהו?
כבר דיברנו על זה די בהרחבה
תקרא את הפתילים.
אגב, התליון לא זהה בכלל. ראיתי את הסרט פעם שניה כדי לבדוק את זה
ביקורת מצחיקה על הסרט מאת ask a ninja
http://www.youtube.com/watch?v=5Cutv58h8Ag
ביקורת מצחיקה על הסרט מאת ask a ninja
אני ניכנסת לאתר ואני רואה מסך שחור
הכוכב שם אייליינר ומתקדם בעינטוזים,
ומה שמפריע לך זה שאישה קשרה אותו?
וודו, זו לא מילה גסה.
בייחוד לא במציאות ובעולם המוצגים בשודדי הקאריביים.
אחד הסרטים הטובים ביותר שקיימים
קודם כל אני חייבת לציין שכשאני ראיתי את הסוף של הסרט השני , התחשק לי פשוט לקחת אקדח ולירות בראש של הבמאי.
עכשיו שהוצאתי את זה אנייכולה להגיד בוודאות ש"שודדי הקאריביים 2" הוא אחד הסרטים הטובים ביותר שקיימים ושכל הקסם,הקומדיה והמתח שהופיעו בסרט הראשוןנמצאים גם בסרט השני.ג'וני דפ הוא ניצחי ושבכל סרט לא משנה בתור מה הוא יופיע הוא עדיין יתפוס את כל תשומת הלב וכל אלה שחושבים שהאיילינר מסמל הומוסקסואליות (לא שיש לי משהו נגד) צריכים לעבור בדיקת עיניים. אבל,כמו בכל סרט, יש את הבן אדם שבא לי פשוט להרוג ולמחוק מהתסריט ובסרט הזה הוא וויל טרנר (אורלנדו בלום לכל אלה שלא יודעים).אני מוכרחה להודות שהוא פחות מצועצע ומעצבן מהסרט הראשון אבל עדיין כל פעם שהוא עולה על המסך יש לי את החשק שמישהו כבר יכניס לו איזה כדור לראש ויגמור עם זה.והוא הדבר שמפריע בין רומן סוער ומרגש בין ג'ק ואליזבת(שלפי דעתי הם ה-זוג).
מי שעוד לא ראה את הסרט(ואני לא חושבת שקיים בן אדם כזה) כדי שתרוצו לראות אותו כי הופעה כזאתי של כישרון מצד כל כך הרבה שחקנים (חוץ מהמעצבן הנ"ל)בסרט אחד נדירה.
ראיתי ''סליפי הולו'' לפני שבועיים והבנתי ש
ג'וני דפ הוא שחקן של הבעה אחת לסרט. זה לא אותו הדבר כמו "שחקן של הבעה אחת", כי יש לו הרבה הבעות, פשוט בכל סרט הוא משתמש בערך באחת.
אגב, אחרי שהבנתי את העובדה הזו היה די קשה לחזור ולהתרכז בסרט כי הייתי מרוכז מדי בספנים הלא זזות של ג'וני.
אני אהיה קצר
היה לי קשה להתעלם מלכתוב על הסרט הזה, בעיקר מאחר והוא כיכב (ואולי עדיין מככב, אני לא סגור בעניין זה) בראש רשימת הסרטים המועדפים עלי. ושוב אני לא מבין למה אתם מתכוונים כשאתם טוענים שלסרט אין עלילה, לסרט יש יותר מדי עלילה, בכל סצינה יש התרחשות חשובה, הסברים מעניינים וכאלה. האקשן מצוין, האפקטים, יתעלו עליהם רק בעוד שש שנים (אותו דבר בקשר לג'וני דפ) והכי חשוב, בסוף יש שלושה טוויסטים שכל אחד מהם היה סוגר את הסרט בצורה מצוינת, דרך אגב, זה אחד הסרטים המעטים שעם עליית הקרדטים, גרם לי לבהות במסך עם פה פעור ולשון בחוץ! מדהים!
קטע מוזר
בדיבוב לרוסית(כן,אני רואה סרטים ברוסית)את דייוי ג'ונס דיבב אותו האדם שדיבב את יודה.