אבל הסרט עצמו הוא הכי טוב שלו מאז… אני לא יודע. הבן אדם הזה מופיע כול שבועיים בסרט חדש.
אבל 'חזיר' זה סרט ששווה מזמנכם. הוא אומנם נוטה לפעמים להיות יותר אווירתי מאשר עלילתי, אבל הוא מרתק, מכשף באווירתו, עצוב נורא, שואל על קשרים אנושיים וכן, ההופעה הכי טובה של ניקולס קייג' מזה מיליון זמן.
למרבה המזל הסרט לא ארוך (רק שעה וחצי) והוא עובר ממש מהר, כך שהוא שווה מזמנכם.
מסתמן שיש לי חולשה מובהקת לסרטים העוסקים בהתמודדות עם אובדן. יש בבימוי ובתסריט בוסריות לא מועטה, והתקשיתי לעיתים לסספנד את המתרחש, אך המשחק של כלל המעורבים אמין מאוד, וקייג' אכן מדגים שגם אחרי עשרות זבלונים, הוא עדיין שחקן שיודע לעבוד עם מה שניתן לו. אהבתי מאוד, אבל זה לא אומר המון בהתחשב ברעב הקולנועי שאנו שרויים בו מזה שנה וחצי.
כי לי שניהם נראים כמו "סרט על חזירה שנחטפה כדי לשמש במטבח/בית מטבחיים/משהו, והבעלים שלה יוצא/ת להחזיר אותה ועל הדרך לפגוש אנשים שונים ויש פה איזה מסר וכולם מתלהבים מהסרט משומה"…
לא היה דבר ב"חזירה", מלבד זה שיערות והרים זה מגניב, שגורם לי לחשוב על אוקג'ה גם בדיעבד. הסרט אינו עוסק גם לא ברמה השטחית במשק החי המתועש. ישנם חזירים המשמשים לאיתור פטריות כמהין, כך שחזירה כזו שווה טיפה יותר מהספריבס או הבייקון שאפשר להכין ממנה. ספוילר: הוא אפילו לא באמת עוסק בחזירה.
רשמתי בתגובה שלי במה הסרט כן עוסק, התמודדות עם אובדן. התסריט, מהותו, ומסר אם יש, נוגעים לנושא האמור.
בכל-מקרה, זה שמתלהבים ממנו לא אומר המון כי אנו שרויים ברעב סרטים, אבל הוא בהחלט סרט משביע בהתחשב בכך.
סרט קטן ומוזר. חוויה של ממש. Beetlejuiceב-24/07/2021 09:47
סרט קטן ומוזר. חוויה של ממש.
Beetlejuice
פורסם יולי 24, 2021 ב 9:47
מה שמתחיל כמו גרסת ארט האוס של ג'ון וויק, מהר מאד הופך לדרמה על אנשים ומשפחות לא מתפקדות בסצינת המסעדות של פורטלנד.
הזוי ושווה צפייה. קייג' נותן עבודה.
ניקולס קייג' משחק בסדר, אבל הסרט עצמו איום. פיתולי העלילה מגוחכים, הקאסט גרוע, והפואנטה היא אוסף של קלישאות.
הסרט אפילו לא רע במובן המהנה בקטע אירוני, ואין מודעות עצמית,
הוא פשוט מאוד לא טוב.
אחלה עקיצה.
אבל גם הסרט נראה חמוד.
זה נשמע מהתקציר כמו פארודיה על הידרדרדות הקריירה של קייג'
אבל הסרט עצמו הוא הכי טוב שלו מאז… אני לא יודע. הבן אדם הזה מופיע כול שבועיים בסרט חדש.
אבל 'חזיר' זה סרט ששווה מזמנכם. הוא אומנם נוטה לפעמים להיות יותר אווירתי מאשר עלילתי, אבל הוא מרתק, מכשף באווירתו, עצוב נורא, שואל על קשרים אנושיים וכן, ההופעה הכי טובה של ניקולס קייג' מזה מיליון זמן.
למרבה המזל הסרט לא ארוך (רק שעה וחצי) והוא עובר ממש מהר, כך שהוא שווה מזמנכם.
חזירה*, אני מבקש.
מסתמן שיש לי חולשה מובהקת לסרטים העוסקים בהתמודדות עם אובדן. יש בבימוי ובתסריט בוסריות לא מועטה, והתקשיתי לעיתים לסספנד את המתרחש, אך המשחק של כלל המעורבים אמין מאוד, וקייג' אכן מדגים שגם אחרי עשרות זבלונים, הוא עדיין שחקן שיודע לעבוד עם מה שניתן לו. אהבתי מאוד, אבל זה לא אומר המון בהתחשב ברעב הקולנועי שאנו שרויים בו מזה שנה וחצי.
לא ראיתי את הסרט,
אבל ממה שהבנתי מדובר בעוד אוקג'ה. בבקשה בבקשה תגידו לי שאני טועה!
שני סרטים שונים מהותית.
(ל"ת)
נא לפרט בבקשה
כי לי שניהם נראים כמו "סרט על חזירה שנחטפה כדי לשמש במטבח/בית מטבחיים/משהו, והבעלים שלה יוצא/ת להחזיר אותה ועל הדרך לפגוש אנשים שונים ויש פה איזה מסר וכולם מתלהבים מהסרט משומה"…
הדמויות שונות לגמרי, וגם האווירה והמסר של הסרטים
(ל"ת)
סרט קטן ומוזר. חוויה של ממש.
מה שמתחיל כמו גרסת ארט האוס של ג'ון וויק, מהר מאד הופך לדרמה על אנשים ומשפחות לא מתפקדות בסצינת המסעדות של פורטלנד.
הזוי ושווה צפייה. קייג' נותן עבודה.
לקח לי זמן לקלוט שזו סאטירה
שכמעט בכל פעם שאתה חושב שזה הולך להיות סרט נקמה הסרט בא ואומר "אבל החיים לא עובדים ככה". וזה הפך סרט שאני דיי מחבב למשהו שאני טיפה פחות בטוח לגביו.
אין הצדקה להייפ. סרט רע
ניקולס קייג' משחק בסדר, אבל הסרט עצמו איום. פיתולי העלילה מגוחכים, הקאסט גרוע, והפואנטה היא אוסף של קלישאות.
הסרט אפילו לא רע במובן המהנה בקטע אירוני, ואין מודעות עצמית,
הוא פשוט מאוד לא טוב.