שני סרטים הפכו את שלישית סיימון פג, ניק פרוסט ואדגר רייט לאלילים בחייהם, ושניהם לא הוקרנו בקולנוע בארץ: "Shaun of the Dead" ("מת על המתים" אם אתם חייבים) ו"שוטרים לוהטים". בשני המקרים פג (משחק וכתיבה), פרוטס (משחק) ורייט (כתיבה, בימוי) לקחו ז'אנר ידוע – סרטי זומבים וסרטי שוטרים, בהתאמה – ופירקו לו את הצורה באהבה גדולה, כשהם בו-זמנית גם מדגימים איך עושים את זה נכון. אפילו בלי הבדיחות, "מת על המתים" הוא סרט זומבים מצוין, ו"שוטרים לוהטים", בעוד הוא צוחק על הקלישאות של סרטי משטרה, כולל סצינות אקשן שמייקל ביי יכול (וצריך) ללמוד מהם.
בשנה שעברה השלישיה התפצלה: רייט המשיך להבריק לבדו ("סקוט פילגרים נגד העולם"), בעוד פרוסט (שהצטרף גם לצוות התסריטאים) ופג יצרו את "פול", בתקווה לעשות לסרטי חייזרים את מה שעשו לזומבים ושוטרים. זה לא לגמרי עובד.
פג ופרוסט מגלמים כאן שני חובבי מדע בדיוני בריטים שעורכים מסע גיקי בדרכי ארצות הברית: הם מתחילים בכנס קומיק-קון בסן דייגו, ומשם ממשיכים לאזור 51 ועוד נקודות ציון חשובות בהיסטוריה המדומיינת של ביקורי חייזרים. בשלב מוקדם הטיול משתבש – או משתפר – כשלדרכם נקלע פול, חייזר קטן ידידותי שמורכב מאנימציה ממוחשבת משכנעת ומקולו של סת' רוגן. כמו הרבה אורחים מכוכב אחר לפניו, פול רק רוצה לחזור הביתה, ובעקבותיו דולקים גברים בשחור (בינהם ג'ייסון בייטמן). שלא כמו רוב החייזרים לפניו, פול הוא גבר-גבר. הוא מעין סטלן עם חוש הומור גס, הוא ראה את כל סרטי החייזרים שנוצרו (למעשה הוא טוען שהוא השפיע על רובם), ואין לו בעיה להשתמש בסטראוטיפ החייזרי כדי לאיים על אנשים בחקירה אנאלית. משום מה, הדבר האחרון שהייתם מצפים מחייזר לעשות זה לעשות חיקוי של "הטורף" עם האצבעות.
חובבי מד"ב לא יוכלו שלא ליהנות מזיהוי עשרות המחוות, הציטוטים והפארודיות, חלקן מפורשות וחלקן מרומזות, שהסרט זורק לסרטי חייזרים משנות השבעים ועד היום. יש בסרט מספיק בדיחות טובות כדי להצדיק צפיה. אבל איכשהו, ברור ש"מת על המתים" זה לא, ו"שוטרים לוהטים" בוודאי שלא. הוא חביב, אבל זו לא יותר מפארודיה – רצף של בדיחות ומחוות עם עלילה שנועדה לגשר בינהן.
אולי חלק מהבעיה היא שפג ופרוסט לא נמצאים בטריטוריה שלהם. הסרטים הקודמים לקחו ז'אנרים אמריקאיים מאוד ומיקמו אותם בבריטניה. "פול" מתרחש בארה"ב, כשפרוסט את פג זרים שם כמעט כמו החייזר – אבל הזרות שלהם לא תורמת שום דבר, אלא רק מפריעה לפוקוס של הסרט. זו לא קלאסיקה, אבל זה בהחלט מספיק בשביל ערב גיקי משעשע.
(פורסם במקור ב-Time Out תל אביב, לשם שינוי בלי שינויים של ממש. "פול" לא יצא לקולנוע בארץ אבל אפשר למצוא אותו ב-DVD).
אפשר למצוא אותו ב-DVD? אתה בטוח
אני הבנתי שאפשר למצוא אותו רק ב-DVD מיובא מאמריקה (או להוריד, כמובן).
בכל מקרה, זה סרט נחמד שכזה, לא טוב מדי ולא רע מדי.
הבעיה היא שהוא מיועד ספציפית לחננים רציניים. הקרנתי אותו לא מזמן בביתי לכיתה שלי ושמתי לב להתפלגות מחולטת, כמעט כולם רק חיכו שהוא כבר יגמר וצחקו עליו ועל הקטעים הקלישאתיים שבו חוץ משני ילדים שדווקא נהנו (אחד מהם היה אני )
ונ.ב.
סת רוגן היה פשוט נהדר בתפקיד פול! רעיון מצוין להביא אותו!
מזל שהבמאי של פול עשה פעם איזה חלטורה ב"סופרבאד". סיימון וניק לעולם לא היו יכולים להעלות בדעתם את הרעיון הזה (אולי רק בשיחות ייעוץ עם אדגר).
על פי יאיר רוה
אכן אין מפיץ ישראלי ל-DVD של פול. הוא מציע להוריד באינטרנט או לחכות שיגיע לכבלים/לווין.
http://blog.orange.co.il/cinemascope/?p=7567
אני דווקא ממש נהניתי
ואני לא ברמה של זיהוי המחוות והציטוטים שנעשו
סתם חשבתי שזה סרט כיפי
(לחבב את הז'אנר עדיין נחשב בקטגוריה של "חננים רציניים?)
גם אני נהניתי ממנו
ואני לא חננה רציני ולא בקיא בתרבות הגיקים, בטח ההיסטורית.
גם אחותי נהנתה ממנו, והיא אחת שבכלל לא אוהבת מד"ב ו/או קומיקס.
תיקון קטנטן
בסוף הפסקה הראשונה:
כולל סצינות אקשן שמייקל ביי יכול (וצריך) ללמוד *מהן*.
הודעה זו תשמיד את עצמה בעוד 3… 2… 1… (אפשר למחוק אחרי התיקון)
נחכה לסרט איחוד השלישייה
(ל"ת)
זה מאוד תלוי בצופה.
יש כאלה שיאהבו את הסרט ויש כאלה שלא.
אני אישית מאוד אהבתי ואפילו ראיתי אותו כבר פעמיים.
אני לא מחשיב את עצמי לחנון גדול אבל כן הבנתי את רוב הקריצות ולדעתי הסרט כלל לא סובב סביבן אלה נעזר בהן בכדי לבנות את הדמויות. אז ברור לי שמי שלא מזהה את הקריצות, בניית הדמויות תיפגע בעיניו והוא עשוי להרגיש שהדמויות שטוחות ולא מעניינות. אבל מי שכן מזהה הוא כמו עשוי לראות סרט שונה לגמרי.
מאוד נהנתי מהסרט
וצחקתי המון, למרות היותי לא חובבת את זאנר המד"ב של שנות השבעים והשמונים ככה שנראה שעוד פספתי המון בדיחות.
אני חושבת שכל חנון ברמה כלשהוא מאוד יהנה מהסרט, במיוחד מתאים לערב קליל עם החברים :)
תיארת בדיוק את תחושותיי :)
ועל כך – תודה :)
אני וחברים תמיד צוחקים שסת' רוגן הוא בהמה גסה (זה נאמר באהבה גדולה, כמובן).
מצחיק שעד שיוצאת לו דמות מרגשת ואנושית, הוא בכלל חייזר!
יש משהו טריקי בסרט הזה
בפעם הראשונה שראיתי אותו, דוקא מאד נהניתי ממנו (למרות שככל הנראה פספסתי חלק גדול מהקריצות, בשל עובדת אי היותי גיק כבד של סרטי חייזרים), אבל בצפייה שניה הוא פתאום היה נראה לי כל כך תפל וחסר טעם שאפילו לא השלמתי את הצפיה ההיא.
אהבתי את הסרט
אבל בשלב כלשהוא בסרט המחוות הפסיקו להצחיק ,הם הגיעו לנקודה שהם סתם אומרים משפטים מפורסמים מסרטים מפורסמים
פעם ראשונה?
לרוץ לראות את מת על המתים והוט פאז עכשיו! שני סרטים מצויינים, וטובים בהרבה מפול.