לא בדיוק סרט ג'רמושי טיפוסי (אם יש דבר כזה), וקצת (כמו הדמות) מסתובב במעגלים חסר מטרה אמיתית אבל הסוף שלו הוא אחד הדברים היותר מרוממי נפש שיצאו בזמן האחרון, דרייבר ופרהאני נהדרים ויש הופעת אורח של הזוג מ"ממלכת אור ירח".
אני אוהב לצאת מסרט בתחושה כזו. תחושה שצפיתי בתוכן שנתן לי משהו לחשוב עליו. השגרה היא דבר מעיק לעיתים, וזה משהו שאני מרגיש הרבה בזמן האחרון, והבטחתי לעצמי להימנע ממנה בכל כוחי. משחקים, סדרות, ואפילו תחביב הסרטים האהוב עליי, הכל נובע מהרצון להימנע מהישאבות לשגרה מעייפת.
הסרט הזה, בפשטות שלו, גרם לי להרהר בכל הנושא הזה שוב, לתהות על המקום של השגרה בחיים שלי עכשיו ומה שארצה ממנה בעתיד. וכמו השגרה, כך השירה שהוציאה את הדמות מהמחזוריות המתישה לרגעים קטנים, גם היא חזרה לחיי אחרי הרבה זמן שלא חשבתי עליה.
הסרט הזה גרם לי לקנות מחברת ולהתחיל לכתוב שוב. מבחינתי, סרט שגורם לי לאקטיביות (בתור אדם מאוד פסיבי) הוא בעל ערך רב. סרט שיכול להשפיע על אנשים ככה, וספציפית עליי, בצורה כזו מוחצת, סרט שאני ממשיך לחשוב עליו גם ימים אחרי שראיתי אותו, מבחינתי הוא הצלחה מדהימה. אני ממליץ לכולם לצאת לראות אותו. אם תהיו סבלניים מספיק, אולי תלמדו משהו על עצמכם. ואם לא, הפואמות מקסימות ואדם דרייבר משחק מצוין. אלה מספיק סיבות כדי לתת לו הזדמנות. הוא פשוט מקסים.
הפואמה האהובה עליי מהסרט, אגב, היא של הילדה.
ורק אני מתוסכל מכך שלא התייחסו, אפילו לא בפואמה כלשהי, לעניין התאומים?
גם אני ראיתי את הסרט במן שלב בחיים של הרהורים בשאלת השיגרה – עד כמה אני מוכנה להקריב בשבילה ומה היא נותנת לי. מניחה שזה רצץ השישי-שבת הבלתי נגמר הזה של פסח.
סרט איטי מאוד, קטן מאוד ויפה. כ"כ יפה.
באחד הסרטים שאני הכי אוהבת 'אמריקן ביוטי', יש סצינה שבה ריקי מצלם שקית שעפה ברוח וגורם לג'ין לראות כמה יפה היא. הסרט הזה הוא בדיוק כזה – הוא גרם לי לראות את היופי שבשקית הניילון, את הדרכים שבהן ניתן להתפעל ולהעריך את מה שיש.
*מסייגת – קצת קשה לי לראות את עצמי נהנית מהסרט הזה ללא אדם דרייבר. התפקיד פשוט תפור עליו
יש כמה סרטים במהלך השנה הנוכחית שסיפקו לי לא מעט חומר למחשבה: 'דנקרק', 'תברח', 'לוגאן' ואפילו 'בייבי דרייבר' במובן מסויים. אבל משהו ב'פטרסון' לא עוזב אותי גם חצי שנה אחרי שראיתי אותו.
הסיבה לכך ש'פטרסון' עבד עליי זה בגלל השגרתיות שלו. לפעמים קורה לי שאני רואה סרט, מתחבר לדמויות שלו ורוצה לדעת מה קורה איתן גם מחוץ להרפתקה המסעירה שהסרט מראה לנו. ׳פטרסון׳ הוא הדבר הכי קרוב שיש ללראות את השגרה של הדמויות שאנחנו אוהבים. אדם דרייבר הוא נהג אוטובוס שכותב שירה והוא בסדר עם זה. מי יודע, אולי לקיילו רן יש שגרה דומה בגלקסיה הרחוקה רחוקה שהוא חי בה.
הסרט מראה לנו שבוע ספציפי מהחיים של פטרסון. האם החיים שלו מחוץ למה שהסרט מראה לנו דומים למה שאנו רואים או שאלו חיים מסעירים ומלאי הרפתקאות שג'ים ג'רמוש בכוונה בוחר להתעלם מהם? אני לא יודע, אף אחד לא יודע וזה מה שהופך בעייני את 'פטרסון' ליצירת מופת אמיתית. הוא אומר לנו שבסופו של דבר כול אחד חי לפחות שבוע אחד שגרתי בחיים שלו, גם הגיבורים הגדולים מהחיים וגם האדם הכי פשוט שיש.
סרט מעט מוזר.ידעתי שזה סרט על שגרה,אבל לא תיארתי לעצמי שהוא מציג את השגרה הצורה כזו…אממ,לא שגרתית.זה די מעניין כמה אשכרה אין בסרט הזה דרמה.וזה לאו דווקא בגנותו.סרט מעניין בדרכו,אבל בהחלט משונה.
> אדם דרייבר
> נהג אוטובוס
גיחי.
אישימוטו
(מצטער הייתי חייב)
שווה רק בשביל הסוף שלו
לא בדיוק סרט ג'רמושי טיפוסי (אם יש דבר כזה), וקצת (כמו הדמות) מסתובב במעגלים חסר מטרה אמיתית אבל הסוף שלו הוא אחד הדברים היותר מרוממי נפש שיצאו בזמן האחרון, דרייבר ופרהאני נהדרים ויש הופעת אורח של הזוג מ"ממלכת אור ירח".
זה לא יוצא בארץ מתישהו?
נרכש לאחרונה על ידי קולנוע חדש
אז מניח שיופץ באופן מצומצם מתישהו במהלך 3 השנים הקרובות.
אגב, בעיניי הוא מאד ג'רמושי, כולל ההסתובבות במעגלים.
סליחה על הבורות, אבל מי אלה בדיוק קולנוע חדש?
כי גוגל מעלה רק חברת נעליים.
קולנוע חדש
http://www.edb.co.il/company/294/
לקחתי את הטריילר הזה 100% ברצינות
עד שהגיע 1:22 והבנתי שהסרט הזה הוא בעצם רימייק ל"המחברת הסגורה".
וברצינות עכשיו, נראה טוב. והטריילר הוקרן לפני הקרנה של "הסוכן" ביס פלאנט, אז הוא כנראה יגיע גם לבתי הקולנוע המסחריים.
סרט מדהים.
סרט קטן ואינטימי על בן אדם והתפקיד של שירה בחייו. פשוט אבל עוצמתי ומספר הרבה במעט מאד מילים. מאד אלגנטי, אדם דרייבר משחק מעולה ופס הקול מדהים.
הסרט יעלה בחמישי הקרוב. 6.4
ביס פלאנט לפחות.
זה כבר מופיע באתר שלהם.
נהדר.
אני אוהב לצאת מסרט בתחושה כזו. תחושה שצפיתי בתוכן שנתן לי משהו לחשוב עליו. השגרה היא דבר מעיק לעיתים, וזה משהו שאני מרגיש הרבה בזמן האחרון, והבטחתי לעצמי להימנע ממנה בכל כוחי. משחקים, סדרות, ואפילו תחביב הסרטים האהוב עליי, הכל נובע מהרצון להימנע מהישאבות לשגרה מעייפת.
הסרט הזה, בפשטות שלו, גרם לי להרהר בכל הנושא הזה שוב, לתהות על המקום של השגרה בחיים שלי עכשיו ומה שארצה ממנה בעתיד. וכמו השגרה, כך השירה שהוציאה את הדמות מהמחזוריות המתישה לרגעים קטנים, גם היא חזרה לחיי אחרי הרבה זמן שלא חשבתי עליה.
הסרט הזה גרם לי לקנות מחברת ולהתחיל לכתוב שוב. מבחינתי, סרט שגורם לי לאקטיביות (בתור אדם מאוד פסיבי) הוא בעל ערך רב. סרט שיכול להשפיע על אנשים ככה, וספציפית עליי, בצורה כזו מוחצת, סרט שאני ממשיך לחשוב עליו גם ימים אחרי שראיתי אותו, מבחינתי הוא הצלחה מדהימה. אני ממליץ לכולם לצאת לראות אותו. אם תהיו סבלניים מספיק, אולי תלמדו משהו על עצמכם. ואם לא, הפואמות מקסימות ואדם דרייבר משחק מצוין. אלה מספיק סיבות כדי לתת לו הזדמנות. הוא פשוט מקסים.
הפואמה האהובה עליי מהסרט, אגב, היא של הילדה.
ורק אני מתוסכל מכך שלא התייחסו, אפילו לא בפואמה כלשהי, לעניין התאומים?
על תאומים וגפרורים
אגב התאומים, שים לב שבאנגלית גפרורים – matches – זה גם "התאמות" או שידוכים.
לדעתי זה גם מוסיף עומק לשיר על הגפרורים, וגם אולי מרמז על התאומים
כל כך נכון
גם אני ראיתי את הסרט במן שלב בחיים של הרהורים בשאלת השיגרה – עד כמה אני מוכנה להקריב בשבילה ומה היא נותנת לי. מניחה שזה רצץ השישי-שבת הבלתי נגמר הזה של פסח.
סרט איטי מאוד, קטן מאוד ויפה. כ"כ יפה.
באחד הסרטים שאני הכי אוהבת 'אמריקן ביוטי', יש סצינה שבה ריקי מצלם שקית שעפה ברוח וגורם לג'ין לראות כמה יפה היא. הסרט הזה הוא בדיוק כזה – הוא גרם לי לראות את היופי שבשקית הניילון, את הדרכים שבהן ניתן להתפעל ולהעריך את מה שיש.
*מסייגת – קצת קשה לי לראות את עצמי נהנית מהסרט הזה ללא אדם דרייבר. התפקיד פשוט תפור עליו
אז בהשפעת הסרט (הבעה עצמית וזה) הרחבתי קצת על מה שכתבתי כאן
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10212523200900674&set=a.4375092861138.2182380.1402567433&type=3&theater¬if_t=like¬if_id=1492285677171071
יצירת מופת
יש כמה סרטים במהלך השנה הנוכחית שסיפקו לי לא מעט חומר למחשבה: 'דנקרק', 'תברח', 'לוגאן' ואפילו 'בייבי דרייבר' במובן מסויים. אבל משהו ב'פטרסון' לא עוזב אותי גם חצי שנה אחרי שראיתי אותו.
הסיבה לכך ש'פטרסון' עבד עליי זה בגלל השגרתיות שלו. לפעמים קורה לי שאני רואה סרט, מתחבר לדמויות שלו ורוצה לדעת מה קורה איתן גם מחוץ להרפתקה המסעירה שהסרט מראה לנו. ׳פטרסון׳ הוא הדבר הכי קרוב שיש ללראות את השגרה של הדמויות שאנחנו אוהבים. אדם דרייבר הוא נהג אוטובוס שכותב שירה והוא בסדר עם זה. מי יודע, אולי לקיילו רן יש שגרה דומה בגלקסיה הרחוקה רחוקה שהוא חי בה.
הסרט מראה לנו שבוע ספציפי מהחיים של פטרסון. האם החיים שלו מחוץ למה שהסרט מראה לנו דומים למה שאנו רואים או שאלו חיים מסעירים ומלאי הרפתקאות שג'ים ג'רמוש בכוונה בוחר להתעלם מהם? אני לא יודע, אף אחד לא יודע וזה מה שהופך בעייני את 'פטרסון' ליצירת מופת אמיתית. הוא אומר לנו שבסופו של דבר כול אחד חי לפחות שבוע אחד שגרתי בחיים שלו, גם הגיבורים הגדולים מהחיים וגם האדם הכי פשוט שיש.
סרט מעט מוזר.ידעתי שזה סרט על שגרה,אבל לא תיארתי לעצמי שהוא מציג את השגרה הצורה כזו…אממ,לא שגרתית.זה די מעניין כמה אשכרה אין בסרט הזה דרמה.וזה לאו דווקא בגנותו.סרט מעניין בדרכו,אבל בהחלט משונה.
קטן, חמוד ונהדר
אבל למה התקציר בגוגל מספיילר את הסרט?
נהניתי מאוד בכל זאת, אבל זה דבר רע ומאוד מוזר לעשות