-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
פארקר
Parker
גנב שנבגד על ידי הצוות שלו מחפש נקמה באמצעות גניבת שלל השוד האחרון שלהם.
תאריך הפצה בארה"ב: 25/01/2013
תאריך הפצה בישראל: 28/02/2013
שגרתי עד פלצות וחסר כל חן או מגניבות. ביזבוז זמן מוחלט.
נו, באמת.
הרי ברור שהשם העברי הראוי לסרט הזה הוא "הגונב מגנב פטור", או סתם "הגונב מגנב". מה זה ה"פארקר" הסתמי הזה?!
דורון קיבלתי שני כרטיסים חינם לסרט
במתנה. האם עדיין אתה ממליץ להימנע? ממש ביאסת אותי עם הביקורת איש.. זה עד כדי כך גרוע?
כן, זה לא סרט ששווה צפיה בקולנוע, גם לא בחינם.
יש דברים טובים יותר לראות, והסרט הזה בהחלט יכול לחכות שתראה אותו בטלויזיה.
לא יודע מה שוה בעיניך הדעה שלי
אבל לדעתי הוא מעולה. בא לי אפילו לראות עוד פעם. כיף טהור, סיפור קצת מופרך אבל לא אידיוטי, גיבור שבחיים האמיתיים הוא בעצם מישהו שהייתי רוצה שאנשים כמוהו ישבו בכלא אבל אני שוכח את זה תוך שתי דקות מתחילת הסרט. האקשן סוחף ומצוין ויש הרבה ממנו, התסריט מובן, אין חורים בעלילה, אין שניה של שיעמום, ג'ניפר לופז חמודה ומצחיקה, והסרט גם נראה טוב. (בעיקר צילומים מרהיבים של שכונות של עשירים) מה עוד אני צריך מסרט?
ולא, לא הייתי נותן לו אוסקר. (אוסקר ופסטיבלים בשבילי זה כמו תוית אזהרה על סרט שהוא יבש ומשעמם.)
למה ככה? זה לא נכון בהכרח.
ספרות זולה (זוכה פסטיבל קאן+אוסקר), ואלס עם באשיר (מועמדות בקאן ובאוסקר), שר הטבעות (11 אוסקרים), אפוקליפסה עכשיו (זוכה פסטיבל קאן+שני אוסקרים), הר ברוקבק (פסטיבל ונציה+שלושה אוסקרים), מגנוליה (פסטיבל ברלין+מועמדות לשלושה אוסקרים), אופטימיות היא שם המשחק (פסטיבל טורנטו+אוסקר), חיות הדרום הפראי (פסטיבל סאנדנס+מועמדות לארבעה אוסקרים) ועוד מלא סרטים מעולים שהם בכלל לא יבשים או משעממים (למרות שאפשר למצוא בפסטיבלים מלא כאלה) הפגינו נוכחות בפסטיבלי קולנוע ובאוסקרים.
מסכים איתך על ספרות זולה שר הטבעות ואופטימיות. השאר את הרוב לא ראיתי. גם מקובל עלי שהמועמדות של ג'נגו מוצדקת, זו היתה הכללה גורפת. אבל עדיין, – בגל שהרוב כן כאלה, אז סרט עטור פרסים אצלי פירושו אזהרה סרט משעמם. (לדוגמא עמוס גיתאי הוא מלך הפסטיבלים, ואין במאי גרוע ומשעמם ממנו.)
כשאני הולך לקולנוע זה בשביל לברוח לרגע לתוך פנטזיה של כיף, לא בשביל דיונים עמוקים ופילוסופיים מהורהרים וכבדים. למשל ארגו היה מותח ומורט עצבים, אבל גם השאיר תחושה קשה. בשביל מתח, דאגה, כעס על עוולות וכל מה שרע בחיים האמיתיים לא צריך קולנוע, בשביל זה יש צרות.
לא חייבים אבל להתפשר על סגנון סרטים יחיד.
אני מבין את הטענה שלך, אבל לא רק בשביל זה יש קולנוע, אתה יודע. אפשר להנות מסוג סרטים א' וגם מסוג סרטים ב'. סרטים אסקפיסטיים שכיף לברוח איתם למקומות אחרים יכולים לחיות בהרמוניה ובשלום עם סרטים שיש להם מה להגיד, שרוצים לחשוף אותך לדברים קצת פחות מהנים ממה שאנחנו רגילים לראות, ולנהל דיונים עמוקים ופילוסופיים עמוקים וכבדים. לדוגמה, ספילברג, מלך סרטי האקשן והפאן, נבחר אתמול להיות יו"ר חבר השופטים בפסטיבל קאן. לא חייבים לחלק את הכול ל"סרטי כיף מהנים ומגניבים/סרטים עמוקים ומשעממים".
אקשן, פאן ודאדי אישיוז.
(ל"ת)
אני רק רוצה לציין את "הפשיטה"
שפסטיבלים עפו עליו, אבל הוא רחוק מלהיות "סרט פסטיבלים".
אני לא רוצה להיות "האיש הזה"
אבל בן כמה אתה?
מעל שלושים.
אולי הייתי צריך להגיע לגילי המתקדם כדי להבין שלחץ ומתח דאגה וכעס על עוולות זה לא מה שעושה לי את הכיף והבידור.
זה בסדר, אני יודע להעריך סרטי איכות, ועם זאת לקרוא לשיעמומון בשמו כשהוא כזה.
חבר
לא כל סרט איכות הוא "טוב" ולא כל סרט אקשן הוא "רע". החלוקה הדיכוטומית הזאת לאיכות מול פנאן היא הבעייתית, וההכללה של "זה היה בפסטיבל אז זה משעמם". דוגמאות כבר זרקו פה מספיק.
ולא כל סרט פסטיבל הוא מלחיץ, משעמם ומדאיג (לא שאני מבין מה רע בלהרגיש קצת פיסה של חיים אמיתיים בקולנוע אבל אני מניח שזה עניין של טעם). יש גם סרטים חינניים שמגיעים לפסטיבלים ('500 ימים של סאמר', מישהו?).
לגבי עמוס גיתאי. טוב. עניין של טעם.
קצת מתחיל להשמע כמו דיון ב'בלייזר'.
שמישהו עושה משהו יותר מדי פעמים, מתחיל לצאת לו שם שהוא תמיד כזה.
מישהו=גיתאי?
ושוב, אני מצטער להיות האיש הזה; "כשמישהו".
מישהו = אקדמיות שנותנות פרסים לסרטים שאני לא אוהב – עושה את זה יותר מדי
יוצא שם כו' – אני מתחיל להבין שאם סרט קיבל עיטור מהם הוא כנראה מהסוג שאני לא אוהב.
אני אומנם לא אהבתי
אבל אם יש משהו באמת רע בסרט הזה, אבל באמת באמת רע זה הצילום
מזמן לא ראיתי סרט בקולנוע שמגורען כל כך , חוץ מזה השוטים מלוכלכים ולא יפים ובנוסף לכל הצלם מצא את עצמו משתקף בחלונות שלוש פעמים.
ובקשר לעליה , לקראת הסוף פשוט באמת באמת מכל הלב רציתי שהוא ימות , הוא היה כל כך מעצבן, ההחלטה של "בגדו בי אז אני אגרום לכאוס ענקי ואסכן את החיים של כל מי שאני אוהב כי ככה" עצבנה אותי וזה שהוא הרביץ לג'ניפר לופז והיא פשוט המשיכה להיות איתו ולעקוב אחריו הגעיל אותי.
ג'ייסון סטטהאם עושה סרטים מכוח האינרציה. לא כי יש סיבה
(ל"ת)
ווסטלייק כותב אחלה ספרים
שטחיים ומצחיקים מי באופן בנלי יותר או פחות, בול לסרט אקשנמתח בסיסי. תמיד תהיתי למה לא הופכים אותם לסרטים, אני מניחה שהסרט מבוסס על סדרת הספרים של הגנב שהכל מתפשל לו.
קיוויתי שיסריטו את money for nothing אבל נדמה לי שהסגנון הנ"ל נשאר בניינטיז.