שמונה חודשים בשביל סרט כזה זה כלום זמן, מה שאומר, לפי ההיגיון, שמיד כשבחדשות דיווחו על המבצע כבר מנחם גולן החל בעבודות על הסרט.
זה או זה או שלקח קצת זמן להתניע את ההפקה, אבל אז זה אומר שההפקה הייתה במהירות בלתי אפשרית (אפילו שמונה חודשים בשביל כל שלבי ההפקה, מהרגע שהרעיון לסרט עולה ועד שהוא יוצא לקולנוע, זה כלום זמן, אז עוד פחות מזה?!).
ידע לקחת נושא אקטואלי או כוכב לוהט ולעשות ממנו כסף, הרבה מהסרטים שלו הם כאלה. ״מבצע יונתן״ היה בין הסרטים האחרונים שלו לפני שעזב לארה״ב, אז הוא כבר היה מומחה בזה. אגב, באמצע הייתה גם את הסאגה שמשרד הבטחון היה בכלל בקטע של אולפן הוליוודי שרצה להפיק סרט על הנושא. מנחם גולן כבר ויתר על הרעיון להפיק סרט ישראלי בלי תמיכה ממשלתית אלא שאז האולפן ההוליוודי נסוג וצה״ל נתן לגולן אוקיי וציוד להפקת הסרט. זה שאחרי כל זה ובהתחשב בנסיבות יצא לו גם סרט אקשן משובח, נראה לי כמו נס.
בתור מי שהתחנך על ברכי עין הדג של תחילת שנות ה-2000, מנחם גולן עבורי הוא בעיקר מי שביים את "ריקוד מסוכן", הסרט הגרוע בתולדות ישראל, וכנראה שגם מחוצה לה. עם הזמן מחלחלת ההבנה שבלי מנחם גולן אין כזה דבר קולנוע ישראלי ושמדובר באחד האנשים הכי חשובים בתרבות הישראלית כולה, וזה באמת בלי להפריז. ומה שיפה ב"מבצע יונתן" זה שרואים בו את שני הצדדים האלה שלו – הטמבל שעושה קולנוע קאמפי לחלוטין, וטיטאן הקולנוע שמתעקש לעשות הוליווד בישראל, ומצליח הרבה יותר משהנסיבות מרשות לו. האקשן יפהפה ולו רק בגלל שאפשר לדמיין את גולן סוגר עם איזה מגרש אחורי בנתניה שיתנו לו לצלם שם שלוש שעות ב-400 דולר והוא מצליח לסחוב שם לילה שלם; בגלל שהלידינג מן המסוקס שלו נראה משמעותית פחות חתיך מהדמות ההיסטורית אותה הוא מגלם, ובגלל שהפריים מלא להתפקע באנשים שעד היום עושים ליטרלי כל דבר שיציעו להם. כי ישראל אינה הוליווד ולעולם לא תהיה הוליווד, ועל כך אין אלא לברך משום שכשהקולנוע שלנו במיטבו הוא מתעלה עליה בעשרות מונים, וכשהוא במירעו הוא קטטסטרופלי, וגולן היה שם וניצח על שניהם, לעיתים בו זמנית, וזה מרגש ומצחיק ומותח נורא.
תקציר אלטרנטיבי שלא השתמשנו בו:
"המבצע החשאי של סוכנות הציונות הדתית להשתלט על אתר עין הדג"
"חשאי"
(ל"ת)
מה שמעניין זה שהסרט יצא לאקרנים בקושי שמונה חודשים מהמבצע עצמו
מה שמעלה את השאלה: איך לכל הרוחות הפיקו את הסרט במהירות כל כך גדולה וכמה זמן אחרי האירוע עצמו כבר החלו בהפקת סרט עליו?
כשלסיירת מטכ"ל נשאר תקציב, הוא לא מתבזבז.
וברצינות – למה שירצו לדחות הפקת סרט שיהלל את ההצלחה המטאורית הנוכחית?
יש לא לדחות ויש למחרת להתחיל בהפקה עוד לפני שבצה״ל בכלל תחקרו את האירוע
שמונה חודשים בשביל סרט כזה זה כלום זמן, מה שאומר, לפי ההיגיון, שמיד כשבחדשות דיווחו על המבצע כבר מנחם גולן החל בעבודות על הסרט.
זה או זה או שלקח קצת זמן להתניע את ההפקה, אבל אז זה אומר שההפקה הייתה במהירות בלתי אפשרית (אפילו שמונה חודשים בשביל כל שלבי ההפקה, מהרגע שהרעיון לסרט עולה ועד שהוא יוצא לקולנוע, זה כלום זמן, אז עוד פחות מזה?!).
מנחם גולן היה אופורטוניסט גדול
ידע לקחת נושא אקטואלי או כוכב לוהט ולעשות ממנו כסף, הרבה מהסרטים שלו הם כאלה. ״מבצע יונתן״ היה בין הסרטים האחרונים שלו לפני שעזב לארה״ב, אז הוא כבר היה מומחה בזה. אגב, באמצע הייתה גם את הסאגה שמשרד הבטחון היה בכלל בקטע של אולפן הוליוודי שרצה להפיק סרט על הנושא. מנחם גולן כבר ויתר על הרעיון להפיק סרט ישראלי בלי תמיכה ממשלתית אלא שאז האולפן ההוליוודי נסוג וצה״ל נתן לגולן אוקיי וציוד להפקת הסרט. זה שאחרי כל זה ובהתחשב בנסיבות יצא לו גם סרט אקשן משובח, נראה לי כמו נס.
אשכרה סרט מדהים
בתור מי שהתחנך על ברכי עין הדג של תחילת שנות ה-2000, מנחם גולן עבורי הוא בעיקר מי שביים את "ריקוד מסוכן", הסרט הגרוע בתולדות ישראל, וכנראה שגם מחוצה לה. עם הזמן מחלחלת ההבנה שבלי מנחם גולן אין כזה דבר קולנוע ישראלי ושמדובר באחד האנשים הכי חשובים בתרבות הישראלית כולה, וזה באמת בלי להפריז. ומה שיפה ב"מבצע יונתן" זה שרואים בו את שני הצדדים האלה שלו – הטמבל שעושה קולנוע קאמפי לחלוטין, וטיטאן הקולנוע שמתעקש לעשות הוליווד בישראל, ומצליח הרבה יותר משהנסיבות מרשות לו. האקשן יפהפה ולו רק בגלל שאפשר לדמיין את גולן סוגר עם איזה מגרש אחורי בנתניה שיתנו לו לצלם שם שלוש שעות ב-400 דולר והוא מצליח לסחוב שם לילה שלם; בגלל שהלידינג מן המסוקס שלו נראה משמעותית פחות חתיך מהדמות ההיסטורית אותה הוא מגלם, ובגלל שהפריים מלא להתפקע באנשים שעד היום עושים ליטרלי כל דבר שיציעו להם. כי ישראל אינה הוליווד ולעולם לא תהיה הוליווד, ועל כך אין אלא לברך משום שכשהקולנוע שלנו במיטבו הוא מתעלה עליה בעשרות מונים, וכשהוא במירעו הוא קטטסטרופלי, וגולן היה שם וניצח על שניהם, לעיתים בו זמנית, וזה מרגש ומצחיק ומותח נורא.
והפסקול אדיר בכל קנה מידה.