גם בארה"ב החליטו להתרחק ממנו ובהחלט יש דרכים… אחרות… לראות את הסרט.
אבל הסרט הזה נכון לעכשיו זוכה בכמעט כל פרס תעודי בדרכו*, ובארץ פשוט… מתעלמים ממנו. אבחנה חשובה: לא ב"הארץ". בשאר הארץ.
כן, הסרט כאילו נמנע מלהגיד שהוא ישראלי (אם כי לא מספיק בשביל פלסטין, שככל הנראה הסיבה שלא שלחו אותו לאוסקר היא שני הבמאים הישראלים שלו) אבל, בחייאת, אנשים פה חוגגים ישראלים לשעבר שירדו מהארץ שזוכים בפרסים אז סרט ישראלי-ישראלי שזוכה וכולם שותקים סביבו?
אני לא יודע כמה התוכן שלו חריף כנגד ישראל, אבל אני בספק כמה הוא יותר חמור מדברים כמו "5 מצלמות שבורות". אני מודע לחלוטין לכך שרוב מי שבוחר בו עושה את זה מפוזיציה פוליטית – שני רשימות "עשרת סרטי השנה" ששמו אותו לא התייחסו במילה אחת לאיכות הסרט ואפילו לעלילה שלו, ובטח לא לזווית הישראלית שמובנית לתוכו – אלא רק לכמה נורא הרס הכפרים במאספר יטא, מה שכמעט גורם לך לשאול אם הם ראו את הסרט.
אני מבין את חוסר הרצון להנציח סרט שבו מדינת ישראל היא "הרע", אבל זה מרגיש כמו צעד אחרונית תמוה מאוד, ובעיקר חוסר אומץ להגיד באופן לאומי "הסרט הזה סרט ישראלי לכל דבר ועניין", מה שאולי באופן אירוני היה דווקא מוריד חלק מהפרסים והתשבוחות שהיו זורקים עליו.
אני לא חושב שנכון להגדיר אותו כ"סרט ישראלי לכל דבר ועניין", לא רק כי המדיניות הרשמית של ממשלות ישראל ב-50 שנה האחרונות מצוירת בו כדבר מזעזע, אלא פשוט כי… הוא צולם בשטח C (שגם לפי הממשלה הנוכחית הוא לא רשמית שטח ישראלי), חצי ממי שקיבל קרדיט בימוי לא מחזיק תעודת זהות ישראלית והוא לא קיבל מימון מאיזשהו ארגון ישראלי אם אני לא טועה. לא מצאתי איזו הצהרה רשמית מהחלק הישראלי של הבמאים שאומרים "זה לא סרט ישראלי" אבל אני אופתע אם הם רואים בו כזה.
עונת הפרסים היא ממש לא איזה תחום מומחיות שלי כמו אצלך, וגם בכללי סרטי דוקו אני לא רואה הרבה, כלומר החלק הבא הוא נטו תחושה שלי אחרי הצפייה שלא מבוססת על ניסיון רחב בנושא:
התוכן שלו חריף נגד ישראל בערך כמו "5 מצלמות שבורות", אבל לפני עשור היחס הישראלי לדברים כאלה היה שונה (ועדיין תוקפני). גם היחס העולמי לישראל השתנה הרבה בעיקר בעקבות השנה האחרונה. בסוף כל זכייה מבטאת איזה הלך רוח של תקופה, וגם נניח "הכל בכל מקום" לא היה זוכה באוסקר לפני שנתיים אם לא היו מגמות מסוימות (השינויים ש-A24 הכניסו לתעשייה, הטקס שניסה לקרוץ גם לקהל צעיר ולהראות שהוא עוד רלוונטי וכו'), אז ברור שהסרט הזה יזכה גם בין השאר בגלל המצב הפוליטי והמלחמה בישראל.
אני כן חושב שחוץ מזה שהוא סוג של "המסר הנכון בזמן הנכון" (בעיני העולם, לא ישראל), יש לו איכויות קולנועיות, והוא הצליח ללכוד בצורה מעניינת את הייאוש של תושבי האזור מול המדיניות הישראלית כלפיהם, וגם את החשיבות של תיעוד הדברים האלה והבאתם לקולנוע. האם זה סרט הדוקו הכי טוב של השנה? אין לי מושג כי שוב, אני לא רואה הרבה דוקואים וכנראה לא אראה גם את רוב המתחרים. אני פשוט חושב שזה סרט טוב שראוי לפרסים.
תראו, זה שלא נראה את הסרט בארץ - ממילא
גם בארה"ב החליטו להתרחק ממנו ובהחלט יש דרכים… אחרות… לראות את הסרט.
אבל הסרט הזה נכון לעכשיו זוכה בכמעט כל פרס תעודי בדרכו*, ובארץ פשוט… מתעלמים ממנו. אבחנה חשובה: לא ב"הארץ". בשאר הארץ.
כן, הסרט כאילו נמנע מלהגיד שהוא ישראלי (אם כי לא מספיק בשביל פלסטין, שככל הנראה הסיבה שלא שלחו אותו לאוסקר היא שני הבמאים הישראלים שלו) אבל, בחייאת, אנשים פה חוגגים ישראלים לשעבר שירדו מהארץ שזוכים בפרסים אז סרט ישראלי-ישראלי שזוכה וכולם שותקים סביבו?
אני לא יודע כמה התוכן שלו חריף כנגד ישראל, אבל אני בספק כמה הוא יותר חמור מדברים כמו "5 מצלמות שבורות". אני מודע לחלוטין לכך שרוב מי שבוחר בו עושה את זה מפוזיציה פוליטית – שני רשימות "עשרת סרטי השנה" ששמו אותו לא התייחסו במילה אחת לאיכות הסרט ואפילו לעלילה שלו, ובטח לא לזווית הישראלית שמובנית לתוכו – אלא רק לכמה נורא הרס הכפרים במאספר יטא, מה שכמעט גורם לך לשאול אם הם ראו את הסרט.
אני מבין את חוסר הרצון להנציח סרט שבו מדינת ישראל היא "הרע", אבל זה מרגיש כמו צעד אחרונית תמוה מאוד, ובעיקר חוסר אומץ להגיד באופן לאומי "הסרט הזה סרט ישראלי לכל דבר ועניין", מה שאולי באופן אירוני היה דווקא מוריד חלק מהפרסים והתשבוחות שהיו זורקים עליו.
בתור מי שכן ראה
אני לא חושב שנכון להגדיר אותו כ"סרט ישראלי לכל דבר ועניין", לא רק כי המדיניות הרשמית של ממשלות ישראל ב-50 שנה האחרונות מצוירת בו כדבר מזעזע, אלא פשוט כי… הוא צולם בשטח C (שגם לפי הממשלה הנוכחית הוא לא רשמית שטח ישראלי), חצי ממי שקיבל קרדיט בימוי לא מחזיק תעודת זהות ישראלית והוא לא קיבל מימון מאיזשהו ארגון ישראלי אם אני לא טועה. לא מצאתי איזו הצהרה רשמית מהחלק הישראלי של הבמאים שאומרים "זה לא סרט ישראלי" אבל אני אופתע אם הם רואים בו כזה.
עונת הפרסים היא ממש לא איזה תחום מומחיות שלי כמו אצלך, וגם בכללי סרטי דוקו אני לא רואה הרבה, כלומר החלק הבא הוא נטו תחושה שלי אחרי הצפייה שלא מבוססת על ניסיון רחב בנושא:
התוכן שלו חריף נגד ישראל בערך כמו "5 מצלמות שבורות", אבל לפני עשור היחס הישראלי לדברים כאלה היה שונה (ועדיין תוקפני). גם היחס העולמי לישראל השתנה הרבה בעיקר בעקבות השנה האחרונה. בסוף כל זכייה מבטאת איזה הלך רוח של תקופה, וגם נניח "הכל בכל מקום" לא היה זוכה באוסקר לפני שנתיים אם לא היו מגמות מסוימות (השינויים ש-A24 הכניסו לתעשייה, הטקס שניסה לקרוץ גם לקהל צעיר ולהראות שהוא עוד רלוונטי וכו'), אז ברור שהסרט הזה יזכה גם בין השאר בגלל המצב הפוליטי והמלחמה בישראל.
אני כן חושב שחוץ מזה שהוא סוג של "המסר הנכון בזמן הנכון" (בעיני העולם, לא ישראל), יש לו איכויות קולנועיות, והוא הצליח ללכוד בצורה מעניינת את הייאוש של תושבי האזור מול המדיניות הישראלית כלפיהם, וגם את החשיבות של תיעוד הדברים האלה והבאתם לקולנוע. האם זה סרט הדוקו הכי טוב של השנה? אין לי מושג כי שוב, אני לא רואה הרבה דוקואים וכנראה לא אראה גם את רוב המתחרים. אני פשוט חושב שזה סרט טוב שראוי לפרסים.