-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
נערי העיתונים (צילום מופע)
Newsies: The Broadway Musical
צילום רשמי של המחזמר המצליח נערי העיתונים המבוסס על הסרט בעל אותו שם. העלילה עוקבת אחרי השביתה בה פתחו הנערים מחלקי העיתונים בניו יורק בשנת 1899, בעקבות ההרעה בתנאי העסקתם.
תאריך הפצה בארה"ב: 23/05/2017
תאריך הפצה בישראל: 16/06/2022
עוד ״נערי העיתונים״ מוצלח לאוסף
קודם כל אציין שזה המיוזיקל הבימתי המצולם (טדנד חדש שהולך ותופס תאוצה מאז המילטון) הראשון שאני רואה, כך שזה בהחלט מעניין לחוות את הדבר הזה שהוא לא בדיוק סרט אבל גם לא בדיוק כמו לשבת בתיאטרון ולצפות במחזה.
הצילום והעריכה בהחלט נתנו לי נקודת מבט שונה מזו שהייתה לקהל שישב שם. הבחירה במי המצלמה מתמקדת, זוויות הצילום, תנועות המצלמה והעריכה הכוללת, הוסיפו נופך יותר קולנועי לגרסא הבימתית.
אם כי, הצפייה במופע המצולם גם מאפשרת, באופן מפתיע למדי, לראות את הרוק שהשחקנים משפריצים כשהם משחקים בצורה תיאטרלית, מה שדי מרגיש מביך.
אני חייב גם לציין שאהבתי שגם הקהל צולם בקטעים מסויימים, זה הרי חלק מהעניין במחזה.
הבמה בנויה בצורה מאוד אפקטיבית עם תפאורת הקומות הזזה שנעשה בה שימוש חכם בהחלט לאורך המחזה.
המסך ברקע מצליח להישאר ברקע והשימוש בו הוא מאוד מינורי, שזאת עוד החלטה חכמה של ההפקה.
השירים החדשים לא כאלה זכירים כמו אלה מהסרט, אבל בהחלט משתלבים בצורה טובה כשלפעמים הם מתערבבים עם שירים קיימים מהסרט בצורה שגורמת לך לתהות איזה שיר אתה בדיוק שומע.
באופן תמוה למדי, ההצגה לא נפתחת בשיר הפתיחה מהסרט, שהוא די בנוי כשיר פתיחה בסגנון ברודווי, אלא דווקא ב״סנטה פה״ המרגש, בחירה שאני פחות מצליח להבין או להתחבר אליה.
אבל בגדול השירים מבוצעים בסגנון מוצלח ביותר עם הרחבה מהסרט.
אהבתי במיוחד את הסגנון היותר רוקיסטי ש-״The World Will Know״ הגיע אליו.
נעשו שינויים כדי שיהיה יותר ייצוג לנשים ולשחורים, מה שהפך את זמרת הוודוויל לשחורה ואת העיתונאי שמסקר את השביתה לאישה. השינוי השני היה משמעותי יותר כי הוא גם הכניס דיון בנוגע למקומם של הנשים באותם שנים.
בכלל, הדמות של העיתונאית שונה מאוד מזו של העיתונאי מהסרט ומגיעה למקומות בהחלט מפתיעים שלא ציפיתי אליהם כלל.
ניכר גם שיותר נתנו דגש לכך שהמאבק של נערי העיתונים הוא פתיחה של מאבק כולל לזכויות של ילדים עובדים, בעוד ובסרט התמקדו כמעט אך ורק בנערי העיתונים.
לגבי השחקנים, יש לכאן יש לאן.
תהיתי לעצמי לפני הצפיה מי יצליח להחליף כראוי את כריסטיאן בייל ואני שמח להגיד שג׳רמי ג׳ורדן עושה את זה בענק.
ג׳ורדן הוא ג׳ק קלי הרבה יותר טוב מבייל.
יש משהו בדיבור של בייל שמרגיש שחצני ומזלזל גם כשלא אמור להיות כזה, כנראה כתוצאה מהמבטא הניו-יורקי המזוייף שבייל הבריטי עשה.
ג׳ורדן, לעומת זאת, הרבה יותר מרגיש כמו הנער הזה שכל היתר יעריצו, אחד שבאמת יכול להנהיג וילכו אחריו.
מצד שני, הוא גם הפגין צד יותר שברירי שמסתתר מתחת לארשת הקשוחה, וגם זה משהו שפחות היה אצל בייל.
מבחינתי הוא ג׳ק קלי האולטימטיבי.
אבל מהצד השני יש את איתן שטיינר בתור הילד הקטן לס, שהדבר היחיד שאני יכול להגיד לטובתו זה שהוא חמוד. כי שחקן הוא בפירוש לא. כל משפט נאמר בצורה כל כך תיאטרלית ומוגזמת שזה פשוט מרגיש מגוחך וגורם לי לתהות אם הוא בכלל למד משחק מתישהו.
לוק אדוארדס, שגילם את הילד בסרט, עשה עבודה הרבה יותר טובה.
בשורה התחתונה: מדובר בעיבוד שונה מהסרט, אך טוב לא פחות.
במקומות מסויימים זה פחות טוב מהסרט ובמקומות אחרים זה מתעלה עליו, מה שאומר שבחישוב הכללי זה משתווה לסרט, כלומר מצוין.
אני כל כך שמח שיש בכלל מחזה כזה. כי לאור הביקורות המאוד שליליות של הסרט הראשון, כולל מעומדויות וזכיה בפרסי פטל הזהב, זה ממש לא מובן מאליו שהסרט יעובד מתישהו למחזמר מצליח בברודווי.
אז בקיצור, אני ממליץ לכולם לנסות את שני הסרטים (הסרט והמופע המצולם) שזמינים בדיסני פלוס בתרגום לעברית, זה שווה את הזמן.
זה אמנם בארץ אבל הקאמרי שנים מצלם את ההצגות שלו
כולל מחזות זמר כולל הכל
האם אלו צילומים ברמה?? תלוי מה.
האם קל להגיע אליהם? לא! אבל מי שמתאמץ מצליח