-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
סיפורי נרניה: המסע בדורך השחר
The Chronicles of Narnia: The Voyage of the Dawn Treader
סרט שלישי המבוסס על ספרי נרניה של ק. ס. לואיס. אדמונד ולוסי, עם בן-דוד מעצבן בשם יוסטס, מגיעים שוב לנרניה ומצטרפים לנסיך כספיאן בשייט בספינה "דורך השחר" אל קצה העולם.
רצף אפקטים סביר, אבל בלי שום קסם או דמויות מעניינות, שמדלג מהר מדי מאי לאי. התלת-מימד נורא, מכוער, מיותר והורס את הסרט.
הספרים נכתבו בעולם נוצרי
הקוראים, במלים אחרות, היו נוצרים. הם לא היו צריכים שלואיס יגיד להם "אה, חבר'ה, אני בעצם מדבר על ישוע, כן?". סצנת הקימה לתחיה (ובמובן קצת חלש יותר, גם סצנת המוות) בספר הראשון פשוט זועקת את זה לשמים, למשל.
אני חושב שכבר כתבתי את זה כאן מתישהו, אבל הבעיה שאתה מתאר אופיינית לישראלים, ואני מאוד אתפלא אם היא נכונה גם בארצות נוצריות. כאן אנחנו פשוט לא מכירים את המיתולוגיה הנוצרית, ולכן כשאנחנו לומדים שבעצם מדובר באלגוריה אנחנו מרגישים מחוללים.
אני כותב את כל זה כדי להבהיר שלואיס לא התכוון לרמות אף אחד. הוא היה מטיף נוצרי, אבל לא מהסוג הזה. מצד שני, אני מעריץ גדול של לואיס, מה שאולי מערפל את כושר השיפוט שלי.
גם קוראים נוצרים חווים חוויה דומה
כשהם מבינים שספר שהם אהבו כילדים הוא תעמולה דתית.
ראה למשל את הטקסט הנסתר בסטריפ הזה:
http://xkcd.com/255/
וכנראה שזה לא פחות משונה כשזו במקרה הדת שלך. מה שהגיוני, אם חושבים על זה. לא נראה לי שהייתי חש נוח יותר אם הייתי מגלה בנעורי שאסלן שם טפילין ונמנע מאכילת חזיר.
כנראה שזה הערב שלי להיות טועה.
תודה על ההפנייה (אני עדיין חושב שזו חוויה נפוצה הרבה יותר בארץ, אבל מסתבר שהיא גם קיימת מחוץ לארץ).
למה בעצם?
תמיד הייתי איטי ולכן אולי עדיין לא הבנתי מה כל כך נורא בשורה הספציפית הזו…
(יש הרבה הטפה בספר גם לפני כן, אם כי לא בהכרח נוצריות באופיין – אני לא בקיא מספיק בנצרות כדי לקבוע).
זה תקף לכל הסדרה
היא לא עוברת את מבחן הזמן טוב.
צריך להשאר במנטליות של עד גיל 10 כדי להנות מהספרים ואחר כך ההשפעה המטיפנית פוגעת ביכולת להנות ללא רחמים או יכולת לחזור לאחור.
אף אחד מהספרים לא עובר קריאה בוגרת וזה מאוד עצוב כי אי אפשר שלא להשוות את ההנאה הילדותית מהם לחוסר שביעות הרצון. כאילו שלבקר בנרניה, אפילו במסגרת מחוזות הספרות, אפשרי רק לילדים.
ואפשר להוסיף
בעוד הסרט הראשון עוד איכשהו הרגיש קצת כמו הקריאה של הספר בילדות, ונתן תחושה נעימה מדגדגת של אגדה עם סוף טוב הרי שההמשכים – ובעיקר דורך השחר – הרגישו כמו תסריט גרוע שמנסה להצדיק את האפקטים.
ההפקה עם 50 ניצבים בקושי והמון אנימצית מחשב הרגישה כמו הפקת מתנ"ס (בלי להעליב מתנ"סים)
והתלת מימד ממש ממש ממש לא היה מוצדק.
אזהרה הכי חשובה – לא לראות בגרסת הדיבוב לעברית כי זה איום ונורא. מאולץ זו מילה עדינה כדי לתאר את החוויה המעוברתת וממילא לא ברור למה לדבב – הרי הסרט לא מתאים לילדים שאינם יכולים לקרוא – הוא מפחיד, מוזר, קשה למעקב ובעיקר נראה מבולגן.
כשקראתי את התקציר של הסרט
הופתעתי לגלות שיש סיפור של נרניה שאני לא מכירה.אני רק לא מבינה למה נתנו לזה את השם של סיפור שכבר קיים.
בלי קשר לוויכוח על המסרים הנוצריים,מדובר בספר הרפתקאות שכיף לקרוא והוא אחד המוצלחים בסדרה.למה היה צריך לשחק עם התסריט כל כך?מה רע בעלילה המקורית של בספר?
ולפי הטריילר,אם הם ירצו להוציא עוד סרט הם יצטרכו לבדוק עם אסלן אם זה לא מתנגש לו עם 'צעצוע של סיפור 4',כי די ברור ששם הולכת להיות ההופעה הבאה שלו.
לגבי סרט המשך
נראה לי שהבעיה העיקרית היא גילם הביולוגי של השחקנים.
אם שמתי לב נכון הרי שגם בסרט הזה – שני האחים הבוגרים לא הופיעו כלל אלא שובצו דיגיטלית בסצינה אחת או שתיים – פשוט כי המראה שלהם בגילם הנוכחי לא ממש מתאים לעלילה…
גם שני השחקנים שכן כיכבו – נראו קצת בוגרים מדי לטעמי ואולי זאת גם הסיבה למניפולציה הגסה בתסריט?
בספר הזה ילדי פיבנסי כבר לא מופיעים, רק יוסטס.
אבל הבעיה של סדרת הסרטים היא אחרת: היא מחורבנת. אין שום סיבה להמשיך אותה, וזה לא תלוי בשחקנים אלא בתסריט ובבימוי.
סליחה - כוונתי בספר הבא, 'כס הכסף'.
(ל"ת)
מודה ועוזב... :-)
(ל"ת)
כל כך קיוותי
שאפטאד יצליח להוציא את הסדרה מהשיעמום של הסרטים הקודמים ולהוביל אותה בדרך של פוטר.
כל כך חבל שזה לא קרה. ועכשיו שהסרט נכשל גם לא יהיה בטח סרט ל"כס הכסף".
האפשרות הנוספת
יתכן ויתחילו את הסדרה מחדש, כמו במקרה ספיידרמן.
והפעם בלי האריה המעצבן!
(ל"ת)
עדיף סדרת טלויזיה
שאגב, כבר הייתה, והייתה טובה למדי. (אפשר לעשות חדשה ומעודכנת יותר)
אותו דבר תקף ביותר לגבי הארי פוטר. רוחב היריעה של העלילה מצדיק סידרת טלויזיה שלא תחתוך חצי מהעלילה של הספרים.
או, נתת לי רעיון!
יהיה עוד יותר מוצלח לעשות סדרת טלוויזיה של שיר של אש ושל קרח!
נקווה רק ש-HBO לא יחשבו על זה קודם…
מצד שני, שכח מזה – כל עוד לא כל הספרים יצאו מטופש להתחיל סדרה שלא ברור מתי היא תיגמר וכנראה תדביק חיש קל את קצב כתיבת הספרים.
כבר חשבו
http://en.wikipedia.org/wiki/Game_of_Thrones_(TV_series)
כן, אני יודע
לכן האזכור של HBO דווקא.
טוב קצת קשה לי לזהות ציניות אינטרנטית
(ל"ת)
וואו איזה צירוף מקרים מדהים
היא אמרה את זה ומתברר שכבר יש סדרה בנושא!
לא משנה עד כמה ברור הסרקזם שלך ברשת, תמיד יהיה מישהו שלא יבין אותו. זה ציטוט מאיפה שהוא – אולי xkcd
-האשף הדגול
האמונה
אני חושב שהתמונה של הנצרות שמציג לואיס היא די מורכבת – הוא מדגיש את המלחמה ברוע, גם זה החיצוני וגם זה הפנימי, הרבה יותר משהוא מדגיש את הסליחה, למשל – אבל אי-אפשר להכחיש שאחד מ"ערכי הנצרות" שלואיס חוזר ומדגיש בספרים הוא ערך האמונה. בכל אחד מהספרים, אם אני לא טועה, יש מוטיב מרכזי (סיפורי וגם פסיכולוגי וחברתי) של הצורך להאמין בכוחות גדולים ממך למרות שבדרך כלל הם לא נראים ולא בסביבה. לרוב מדובר בצורך להאמין באסלן, אבל באחת הסצנות הנהדרות ביותר בסדרה מדובר בצורך להאמין בשמש.
בכל מקרה, לואיס לא מסתיר שבמדובר כאן באמונה דתית. את מי שלא אוהב שספרי הילדים שלו מטיפים לדתיות זה יכול להטריד.