בעוד ניסיון למצוא עוד פרויקט שימשוך התלהבות חוץ מ"דברים מוזרים", מה שאומר שיש לנו כאן שני שחקנים מתבגרים שמנסים לשכנע את העולם שהם כבר לא הילדים החמודים שהם היו בפריצה שלהם (ובואו, סרט אנימציה זה לא הכיוון)
האנימציה באמת יפה במידה שרק ג'יבלי יכול להגיע אליה, אבל לי זה הרגיש קצת כמו "מה אם לוקה אבל בדו מימד ועם דרקון של גאטן מטארצו במקום ג'ק דילן גרייזר?". אני מקווה שאתבדה, כי למרות שחיבבתי את לוקה הוא לא ממש מה שציפיתי מהסרט הזה. אבל נו, מתי לאחרונה קארטון סאלון איכזבו?
האם זה נראה נהדר? כן, בהחלט. אבל זה נשמע מאוד סטנדרטי – או ליתר דיוק, כמו רוב סרטי האנימציה לכל המשפחה שמגיעים לנו מהוליווד, ואכן חיפוש בימד"ב מעלה שמאחורי התסריט לסרט הזה לא ניצבים אנשי האולפן, אלא תסריטאית שעבדה בעבר עם פיקסאר על "הכל בראש" ו-"הדינוזאור הטוב". גם הסרט הקודם של טומיי, "המפרנסת" התבסס על תסריט של מישהי מחוץ לאולפן, ויצא לא-משהו, וגם "מוליכי הזאבים" הפך בחצי שעה האחרונה שלו לדיסני על סטרואידים, מה שדי הוריד את ההערכה הכללית שלי כלפיו (שבכל זאת נותרה גבוהה בזכות מה שבא לפני-כן). אין לי שום דבר נגד אנימציה הוליוודית בימינו, אבל כשאני בא לסרט של קרטון סלון אני מחפש קצת דברים אחרים. בשביל לראות סרט של פיקסאר יש לי את האורגינל.
כך שגם אם האולפן הולך בכיוון של הוליווד, הרי שעצם זה שהסרטים שלו הם באנימציה ידנית יפהפיה, כבר נותן לו יחודיות שאין אותה בהוליווד.
ואגב, אני מסכים שמוליכי הזאבים מזכיר סרטים של דיסני, רק שאלה לא סרטים מודרניים של דיסני (ספציפית לי זה הזכיר את פוקהונטס והגיבן מנוטרדאם), כך שזה נחמד שיש אולפן כיום שיכול לתת את התחושה של סרטי שנות ה-90 של דיסני, הן מבחינת האנמיציה הידנית המושקעת והן מבחינה סיפורית (כבר אין בדיסני נבלים קלאסיים כמו הנבלים של שנות ה-90, כך שנחמד שמוליכי הזאבים יכל לספק את הסחורה למי שמתגעגע לסגנון של הנבלים הקלאסיים של שנות ה-90).
כבר כתבתי את זה פה בעבר, הנבל הרגיש לי כמו שילוב של רטקליף מפוקהונטס עם פרולו מהגיבן מנוטרדאם.
והגיבן מנוטרדאם בהחלט מהדהד מסרים אנטי נוצריים.
אז נכון, דיסני שינו את הדמות של פרולו מכומר לשופט, אבל הוא עדיין מתנהג באופן מאוד נוצרי, במיוחד בשיר שלו ובהתייסרות שלו מן התשוקה לאישה.
כך שאולי רשמית דיסני יכולים להגיד שהם לא יצאו אנטי נוצריים, כי פרולו הוא רק שופט והם הכניסו דמות אחרת של כומר נחמד וטוב לב, אבל עדיין אי אפשר לראות את הסרט בלי להרגיש נימה כלשהי של אנטי נצרות, במיוחד סביב הדמות של פרולו.
אז האם יכול להיות שמדובר בסרט הראשון של Cartoon Saloon שידובב לעברית?אחדב-28/09/2022 21:56
אז האם יכול להיות שמדובר בסרט הראשון של Cartoon Saloon שידובב לעברית?
אחד
פורסם ספטמבר 28, 2022 ב 21:56
העובדה שזה עולה בנטפליקס, שזה סרט לכל המשפחה ושהערוץ העברי של נטפליקס ביוטיוב מתמהמה עם העלאת הטריילר, כל אלה גורמים לי לחשוב שיתכן והם הולכים לדבב את הסרט ובכך להפוך אותו לסרט הראשון של האולפן שידובב לעברית.
ואני אשמח מזה, גם בגלל שאני אישית אוהב לראות סרטים מדובבים, אבל גם כי זה סוף סוף יאפשר גם לילדים שעוד לא בגיל של לראות סרטים עם כתוביות ליהנות מהטוב הנפלא שנקרא Cartoon Saloon.
לו רק שיר הים או מוליכי הזאבים היה מדובב זה היה יכול להיות נהדר. אלה סרטים מקסימים שנותנים לילדים אפשרות ליהנות מהרמה הגבוהה ביותר, וממש חבל שפה בארץ ילדים לא יכולים לראות אותם.
כך שיהיה נחמד אם אפשר יהיה כעת לתת לילדים בארץ לראות תוכן ברמה גבוהה ועוד באנימציה ידנית מקסימה.
נראה שהביקורות השתפרו משהו.
כעת זה עומד על 94% עם ציון ממוצע של 7.4, שזה בהחלט יותר טוב.
נראה שזה לא יצירת מופת חד פעמית, אבל בהחלט סרט טוב וחביב.
האם זה יהיה מועמד לאוסקר וישאיר את קרטון סלון בתיקו עם לייקה כאולפני האנימציה היחידים שכל הסרטים שלהם היו מועמדים לאוסקר? עוד מוקדם לדעת.
החלק הראשון של הסרט המספר על אמא חד הורית וההתמודדות שלה עם גידול ילד במצב כלכלי קשה היה ללא ספק החלק הכי מוצלח בסרט. הדרמה הייתה מרתקת ונוגעת ללב, הדיאלוגים טובים והכימיה בין האמא לילד נהדרת. לטעמי הסרט היה מרוויח אם הוא היה נותן יותר זמן מסך להתעסקות בחלק הזה של הסרט ומוריד קצת זמן מסך מסיפור הפנטזיה שמעסיק את מרביתו ושמצליח להיות גם די נמרח.
העלילה הפנטסטית מתחילה ברגל ימין עם בניית עולם שממש אהבתי וקונפליקט מעניין שמציג שתי דמויות סימפטיות עם מניעים סותרים. שזה מסוג הדרמה שאני הכי אוהב. רק שמהר מאוד הסרט מחליט שזה לא ממש הכיוון שהוא רוצה לקחת אליו את העלילה ודי מהר מציג לנו (בדיאלוג) את הפתרון לבעיה. פתרון שיספק את כל הצדדים. ובכך הוא די ספיילר לעצמו את הסוף ודי הרס את המתח הדרמתי שנבנה עד לאותו רגע.
הסרט ממשיך להיות טוב גם אחרי כל זה, הודות לאנימציה מרהיבה, דיבוב ממש ממש טוב של כל כך הרבה שחקנים מוכשרים ודמויות כיפיות, רק שמשהו בחלק הדרמתי יותר של הסיפור נפגם והסרט הופך למין הרפתקה חביבה, גם אם מעט אובר-דרמתית, אבל לא כזו שעובדת בשום רמה רגשית. שזה ממש חבל כי בבסיס שלו היה פוטנציאל לסיפור הרבה יותר שובה לב.
בעיה נוספת שיש לי עם הסרט היא שהחלק השני שלו (הסיפור עם הדרקון) לא ממש מתקשר עם החלק הראשון (האמא החד הורית). נכון, החלק הראשון הוא זה שנותן לגיבור את המוטיב לצאת למסע שמוביל לחלק השני אבל זה קשר מאוד רופף ועדיין נוצרת ההרגשה שמדובר בשני סיפורים שונים שלא כל כך מתחברים (לאורך הסרט יש את התקווה שהם יתחברו בסוף אבל זה לא כל כך מתממש).
בעיה גדולה נוספת עם הסרט היא שלא לקחו את ברונו קוליי (המלחין הקבוע של טום מור) לכתוב את המוזיקה עבורו. ועם כל הכבוד לאחים דאנה ('קדימה', 'הדינוזאור הטוב' ועוד כל מיני מונפשים), שהם מלחינים של hit or miss, הסגנון שלהם גנרי מדי עבור סרט שמנסה לתת את האווירה הקסומה של סיפור אגדה.
חביב, מקסים ובהחלט מעביר את הזמן בצורה לא רעה. אבל יש פה את ההרגשה של פוטנציאל מבוזבז. אה, ואין סיבה שיקראו לו 'הדרקון של אבא' אבל זה אחלה שם.
אהבתי את החלק הראשון והקודר, ורציתי שהסרט יחקור לעומק את היחסים שלו עם אימא שלו ועם שלישיית ילדי הרחוב. כאשר הסיפור עובר לאי מורגשת נפילה – מי כל החיות האלה? למה לדרקון קוראים בוריס? ותחזירו את האימא דאמיט! אבל לאט לאט גם הסיפור באי מתרומם ומגיע למחוזות הקסומים של קארטון סאלון. זה לוקח זמן אבל מצאתי את עצמי מושקע בשנית.
סך הכל הסרט לא בטופ של האולפן (אם כי זה כולה, מה, החמישי שלהם?) אבל גם סרט בינוני של קארטון סאלון הוא חוויה בליגה אחרת מההיצע שבחוץ. ממליץ בחום, גם עם ילדים למי שיש (הדיבוב העברי נהדר. ההשקעה של נטפליקס בדיבוב עברי איכותי בסרטי אנימציה ראויה לשבח).
אנימציה שקצת מזכירה את הנסיך הקטן עם איים במקום כוכבים, ופסקול שמזכיר טקסי יום השואה ביסודי אבל עם שריקה של הטוב, הרע והמכוער (סינטטית כמובן, כי זה מה שעושים כשהשחקנים לא יודעים לשרוק). מי ידע שזה שילוב מנצח? ואם מדברים על שילוב מנצח, תשכחו מגאטן מטארצו והקאסט של דברים מוזרים, כי מטארצו וטרמבלי זה השחור החדש. וואו.
וזה היה יכול להיות סרט האנימציה המושלם, רק שחסר לו הדבר הקטן הזה של, נו, עלילה. בחלק הראשון של הסרט הכל עובר טוב, רק שאז במקום לפתח את העלילה בקצב הולך וגובר כמו שכולם יודעים, הסרט נמרח ונמרח ומדי פעם מאיץ, והדברים האלה קורים דווקא בטיימינג הכי גרוע. עם כל הכבוד לקאסט הנוצץ, אף שחקן מאחורי מיקרופון לא יכול להציל את הדיאלוגים הקלישאתיים שם, אז נתקענו עם עלילה בקצב מוזר ודמויות שמדברות על ימים ברי מזל, אלוהים יודע מה זה אומר.
בקיצור, נהניתי, אבל אני לוקח בחזרה את הציפיות שהיו לי. זה רחוק מלהיות הכי טוב של האולפן או של הבמאית (אבל זה לגמרי האנימציה הכי טובה שטרמבלי או מטארצו עשו, למי אכפת מלוקה?). זה פשוט סרט שכיף לראות, וזה הכל.
גם גאטן מטארצו פה
בעוד ניסיון למצוא עוד פרויקט שימשוך התלהבות חוץ מ"דברים מוזרים", מה שאומר שיש לנו כאן שני שחקנים מתבגרים שמנסים לשכנע את העולם שהם כבר לא הילדים החמודים שהם היו בפריצה שלהם (ובואו, סרט אנימציה זה לא הכיוון)
אז יש לנו תאריך יציאה
11 בנובמבר, שזה יותר מחודש אחרי הבכורה בלונדון.
ויש גם טריילר
ובחיי שהאולפן הזה באמת מתחיל להיות הג׳יבלי החדש, אין סרט אחד שלהם שלא נראה יפהפה.
מהמם, מדהים שנטפליקס התלבשו על זה.
(ל"ת)
מדהים
האנימציה באמת יפה במידה שרק ג'יבלי יכול להגיע אליה, אבל לי זה הרגיש קצת כמו "מה אם לוקה אבל בדו מימד ועם דרקון של גאטן מטארצו במקום ג'ק דילן גרייזר?". אני מקווה שאתבדה, כי למרות שחיבבתי את לוקה הוא לא ממש מה שציפיתי מהסרט הזה. אבל נו, מתי לאחרונה קארטון סאלון איכזבו?
מודה שאני קצת מסויג
האם זה נראה נהדר? כן, בהחלט. אבל זה נשמע מאוד סטנדרטי – או ליתר דיוק, כמו רוב סרטי האנימציה לכל המשפחה שמגיעים לנו מהוליווד, ואכן חיפוש בימד"ב מעלה שמאחורי התסריט לסרט הזה לא ניצבים אנשי האולפן, אלא תסריטאית שעבדה בעבר עם פיקסאר על "הכל בראש" ו-"הדינוזאור הטוב". גם הסרט הקודם של טומיי, "המפרנסת" התבסס על תסריט של מישהי מחוץ לאולפן, ויצא לא-משהו, וגם "מוליכי הזאבים" הפך בחצי שעה האחרונה שלו לדיסני על סטרואידים, מה שדי הוריד את ההערכה הכללית שלי כלפיו (שבכל זאת נותרה גבוהה בזכות מה שבא לפני-כן). אין לי שום דבר נגד אנימציה הוליוודית בימינו, אבל כשאני בא לסרט של קרטון סלון אני מחפש קצת דברים אחרים. בשביל לראות סרט של פיקסאר יש לי את האורגינל.
רק שבהוליווד אין סרטי אנימציה ידנית כלל
כך שגם אם האולפן הולך בכיוון של הוליווד, הרי שעצם זה שהסרטים שלו הם באנימציה ידנית יפהפיה, כבר נותן לו יחודיות שאין אותה בהוליווד.
ואגב, אני מסכים שמוליכי הזאבים מזכיר סרטים של דיסני, רק שאלה לא סרטים מודרניים של דיסני (ספציפית לי זה הזכיר את פוקהונטס והגיבן מנוטרדאם), כך שזה נחמד שיש אולפן כיום שיכול לתת את התחושה של סרטי שנות ה-90 של דיסני, הן מבחינת האנמיציה הידנית המושקעת והן מבחינה סיפורית (כבר אין בדיסני נבלים קלאסיים כמו הנבלים של שנות ה-90, כך שנחמד שמוליכי הזאבים יכל לספק את הסחורה למי שמתגעגע לסגנון של הנבלים הקלאסיים של שנות ה-90).
אז האם יכול להיות שמדובר בסרט הראשון של Cartoon Saloon שידובב לעברית?
העובדה שזה עולה בנטפליקס, שזה סרט לכל המשפחה ושהערוץ העברי של נטפליקס ביוטיוב מתמהמה עם העלאת הטריילר, כל אלה גורמים לי לחשוב שיתכן והם הולכים לדבב את הסרט ובכך להפוך אותו לסרט הראשון של האולפן שידובב לעברית.
ואני אשמח מזה, גם בגלל שאני אישית אוהב לראות סרטים מדובבים, אבל גם כי זה סוף סוף יאפשר גם לילדים שעוד לא בגיל של לראות סרטים עם כתוביות ליהנות מהטוב הנפלא שנקרא Cartoon Saloon.
לו רק שיר הים או מוליכי הזאבים היה מדובב זה היה יכול להיות נהדר. אלה סרטים מקסימים שנותנים לילדים אפשרות ליהנות מהרמה הגבוהה ביותר, וממש חבל שפה בארץ ילדים לא יכולים לראות אותם.
כך שיהיה נחמד אם אפשר יהיה כעת לתת לילדים בארץ לראות תוכן ברמה גבוהה ועוד באנימציה ידנית מקסימה.
כרגע 89 בעגבניות רקובות
לא ציון משקף במיוחד, מדובר בתשע ביקורות בסך הכל, אבל זה מתיישב עם החששות שעלו פה מקודם: אנימציה מרהיבה עם תסריט פחות מרהיב. נחכה ונראה.
וציון ממוצע של 6.8.
(ל"ת)
זה לא מאוד מרשים כרגע
לפני שניה זה היה על 100 אחוזים וציון ממוצע של 9. ניתן לזה זמן.
אז אחרי כמה זמן
נראה שהביקורות השתפרו משהו.
כעת זה עומד על 94% עם ציון ממוצע של 7.4, שזה בהחלט יותר טוב.
נראה שזה לא יצירת מופת חד פעמית, אבל בהחלט סרט טוב וחביב.
האם זה יהיה מועמד לאוסקר וישאיר את קרטון סלון בתיקו עם לייקה כאולפני האנימציה היחידים שכל הסרטים שלהם היו מועמדים לאוסקר? עוד מוקדם לדעת.
טוב וחביב
החלק הראשון של הסרט המספר על אמא חד הורית וההתמודדות שלה עם גידול ילד במצב כלכלי קשה היה ללא ספק החלק הכי מוצלח בסרט. הדרמה הייתה מרתקת ונוגעת ללב, הדיאלוגים טובים והכימיה בין האמא לילד נהדרת. לטעמי הסרט היה מרוויח אם הוא היה נותן יותר זמן מסך להתעסקות בחלק הזה של הסרט ומוריד קצת זמן מסך מסיפור הפנטזיה שמעסיק את מרביתו ושמצליח להיות גם די נמרח.
העלילה הפנטסטית מתחילה ברגל ימין עם בניית עולם שממש אהבתי וקונפליקט מעניין שמציג שתי דמויות סימפטיות עם מניעים סותרים. שזה מסוג הדרמה שאני הכי אוהב. רק שמהר מאוד הסרט מחליט שזה לא ממש הכיוון שהוא רוצה לקחת אליו את העלילה ודי מהר מציג לנו (בדיאלוג) את הפתרון לבעיה. פתרון שיספק את כל הצדדים. ובכך הוא די ספיילר לעצמו את הסוף ודי הרס את המתח הדרמתי שנבנה עד לאותו רגע.
הסרט ממשיך להיות טוב גם אחרי כל זה, הודות לאנימציה מרהיבה, דיבוב ממש ממש טוב של כל כך הרבה שחקנים מוכשרים ודמויות כיפיות, רק שמשהו בחלק הדרמתי יותר של הסיפור נפגם והסרט הופך למין הרפתקה חביבה, גם אם מעט אובר-דרמתית, אבל לא כזו שעובדת בשום רמה רגשית. שזה ממש חבל כי בבסיס שלו היה פוטנציאל לסיפור הרבה יותר שובה לב.
בעיה נוספת שיש לי עם הסרט היא שהחלק השני שלו (הסיפור עם הדרקון) לא ממש מתקשר עם החלק הראשון (האמא החד הורית). נכון, החלק הראשון הוא זה שנותן לגיבור את המוטיב לצאת למסע שמוביל לחלק השני אבל זה קשר מאוד רופף ועדיין נוצרת ההרגשה שמדובר בשני סיפורים שונים שלא כל כך מתחברים (לאורך הסרט יש את התקווה שהם יתחברו בסוף אבל זה לא כל כך מתממש).
בעיה גדולה נוספת עם הסרט היא שלא לקחו את ברונו קוליי (המלחין הקבוע של טום מור) לכתוב את המוזיקה עבורו. ועם כל הכבוד לאחים דאנה ('קדימה', 'הדינוזאור הטוב' ועוד כל מיני מונפשים), שהם מלחינים של hit or miss, הסגנון שלהם גנרי מדי עבור סרט שמנסה לתת את האווירה הקסומה של סיפור אגדה.
חביב, מקסים ובהחלט מעביר את הזמן בצורה לא רעה. אבל יש פה את ההרגשה של פוטנציאל מבוזבז. אה, ואין סיבה שיקראו לו 'הדרקון של אבא' אבל זה אחלה שם.
אין לי הרבה להוסיף על מה שאמרת
אהבתי את החלק הראשון והקודר, ורציתי שהסרט יחקור לעומק את היחסים שלו עם אימא שלו ועם שלישיית ילדי הרחוב. כאשר הסיפור עובר לאי מורגשת נפילה – מי כל החיות האלה? למה לדרקון קוראים בוריס? ותחזירו את האימא דאמיט! אבל לאט לאט גם הסיפור באי מתרומם ומגיע למחוזות הקסומים של קארטון סאלון. זה לוקח זמן אבל מצאתי את עצמי מושקע בשנית.
סך הכל הסרט לא בטופ של האולפן (אם כי זה כולה, מה, החמישי שלהם?) אבל גם סרט בינוני של קארטון סאלון הוא חוויה בליגה אחרת מההיצע שבחוץ. ממליץ בחום, גם עם ילדים למי שיש (הדיבוב העברי נהדר. ההשקעה של נטפליקס בדיבוב עברי איכותי בסרטי אנימציה ראויה לשבח).
טוב, זה סרט מקסים ויפה
אנימציה שקצת מזכירה את הנסיך הקטן עם איים במקום כוכבים, ופסקול שמזכיר טקסי יום השואה ביסודי אבל עם שריקה של הטוב, הרע והמכוער (סינטטית כמובן, כי זה מה שעושים כשהשחקנים לא יודעים לשרוק). מי ידע שזה שילוב מנצח? ואם מדברים על שילוב מנצח, תשכחו מגאטן מטארצו והקאסט של דברים מוזרים, כי מטארצו וטרמבלי זה השחור החדש. וואו.
וזה היה יכול להיות סרט האנימציה המושלם, רק שחסר לו הדבר הקטן הזה של, נו, עלילה. בחלק הראשון של הסרט הכל עובר טוב, רק שאז במקום לפתח את העלילה בקצב הולך וגובר כמו שכולם יודעים, הסרט נמרח ונמרח ומדי פעם מאיץ, והדברים האלה קורים דווקא בטיימינג הכי גרוע. עם כל הכבוד לקאסט הנוצץ, אף שחקן מאחורי מיקרופון לא יכול להציל את הדיאלוגים הקלישאתיים שם, אז נתקענו עם עלילה בקצב מוזר ודמויות שמדברות על ימים ברי מזל, אלוהים יודע מה זה אומר.
בקיצור, נהניתי, אבל אני לוקח בחזרה את הציפיות שהיו לי. זה רחוק מלהיות הכי טוב של האולפן או של הבמאית (אבל זה לגמרי האנימציה הכי טובה שטרמבלי או מטארצו עשו, למי אכפת מלוקה?). זה פשוט סרט שכיף לראות, וזה הכל.