-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
מפלצת הכסף
Money Monster
משקיע זועם מסתנן לאולפן צילום של תכנית טלויזיה כלכלית ולוקח את המגיש וצוות התכנית כבני ערובה.
תאריך הפצה בארה"ב: 13/05/2016
תאריך הפצה בישראל: 19/05/2016
האם זה הסרט שעליו עבדו
הכי הרבה אנשים ששמם מתחיל ב-ג'?
מותחן מושקע שלא מרפה לרגע
טוב, קודם כל שני דברים: 1) באתי "על עיוור" כלומר, חוץ מתקציר של שתי שורות (תסתכלו למעלה) לא ידעתי על הסרט הזה שום כלום – לא טריילרים, לא אולפן, במאי וכו' וכו'. אפילו לא ידעתי שמדובר במותחן. 2) הדברים שכן ידעתי על הסרט הם השם, וג'ורג' קלוני (אם משתמע מכאן שהלכתי בגלל קלוני – אז סבבה, אמרתי את זה)
ו…בום! מאפס למאה במהירות הבזק, מיד אחרי פתיחה קצרצרה הסרט מכניס אותנו לראש של הבמאית – במקרה שלנו זוהי פאטי פן (רוברטס) ולא ג'ודי פוסטר, ובו זמנית לראש של המנחה לי גייטס (קלוני) – אירוע רודף התרחשות שרודפת התפתחות וחוזר חלילה, אין רגע אחד שתאמרו "אוי באמת, הפריים הזה מיותר" – שזה בעצם מה שמצופה ממותחן עד לשניה האחרונה.
כאמור, הסרט עוקב אחרי תוכנית פיננסית שמשודת לייב, כאשר משקיע שאיבד את כספו נכנס לאולפן עם אקדח וכמה הפתעות בקופסאות. מיצינו? לוקיישן אחד? ממש לא. ההתרחשויות באולפן הן מרכז ההתעניינות, אבל אנו קופצים לחדר הבמאית, חדרי הנהלה, בית המנכ"ל, מדינות ממדינות שונות ואפילו לצופים בבית כדי לחבר חתיכה לחתיכה בפאזל המסובך הזה (צל"ש לעבודת התסריט שמפשטת את הכל באופן מפליא) עד לרגע השיא – שמבוים לעילא ומספק קליימקס ראוי.
ועוד מילה על התסריט – תחשבו על מכונת הכסף – אבל שכל משאביכם פנויים למרקע, אין צורך לחשוב על איך בורסות עובדות. הכל מוגש בצורה משובבת עין, עם תמהיל נכון של הומור, והרבה הרבה שנינויות סטייל סורקין.
אין רגע דל.
הרבה שנינות סטייל סורקין?
אם יש תחושה אחת שיצאתי ממנה היא שזה היה יכול להיות הרבה יותר טוב בתור פרק של "חדר חדשות" ולו סורקין היה כותב את התסריט (אם כי ממש לא התלהבתי מ"הרשת החברתית" או מ"סטיב ג'ובס"). החומר הבסיסי היה סורקיני, התסריט עצמו – לא ממש.
בעיניי זה היה סרט טלוויזיה חביב אך לא מלהיב, לא מקורי, חדשני או מפתיע משום בחינה. צפינו בו בקולנוע כי קיבלתי כרטיסים חינם, ובדיעבד בן הזוג טען שהוא לא מצדיק את הטרחה ביציאה מהבית. בקיצור, נחמד לצפייה אחת עם חברים או סתם אחה"צ כדי להעביר את הזמן, כמו פרק (כפול) בסדרת טלוויזיה, לא שום דבר מעבר לכך.
נסכים שלא וזה
רק שני דברים – אם השם סורקין קפץ לך לראש, אני חושב שזה כן מראה על "סטייל סורקין" – לא אמרתי שיותר מזה.
דבר שני – אני התלהבתי יותר מהמותחן שבסרט (לא אכפת לי הסרט הטלוויזיוני שבו) שעשוי לעילא. לטעמי.
לפחות עוד כמה אנשים בארץ הלכו לראות…חשבתי שאני המשוגע היחיד. (לא יח"צ, פרסומות, קידום טריילרים וכד')
השם סורקין קפץ לי לראש בהקשר של "חבל שלא סורקין כתב את התסריט"
לא כי זה סגנון הכתיבה שלו (ממש לא) אלא כי זה סוג החומרים שהוא התעסק איתם לאחרונה (בסדרה "חדר חדשות").
מודה שלא ברור לי מה היה כה מלהיב במותחן סטנדרטי (ולא כה מותח, למען האמת) שדומים לו (ברוחו ובסגנונו) כבר ראיתי בעבר… היה נחמד ונחמד שהיה, אבל לא הרבה יותר מזה.
ושוב, הלכתי לראות רק כי קיבלתי כרטיסי חינם (לסרט המסוים הזה). אלמלא כן לא הייתי שומעת עליו כלל, ואני לא מכירה אישית אחרים שצפו בו.
סבבה, הבהרת את עצמך, כנראה שלא אצליח לשפוך קצת אור.
נ.ב. אם קופץ לי לראש מותחן ב'סגנון' כזה +- זה "הקריאה" עם האלי ברי, אולי מותח יותר אבל חדגוני ומשעמם.
לא זוכרת סרט בסגנון הזה, פרקי טלוויזיה כן (לכן זו גם הייתה האסוציאציה שלי)
זה הזכיר לי פרק של "האוס" ושלל פרקים ואלמנטים מסדרות משטרה ו/או מאחורי הקלעים של תכניות בשידור חי (סורקין עשה כבר כמה כאלה, ולכן הוא קפץ לי לראש).
אני גם מסכימה שזה מותחן טוב
אפשר לנטפק, אבל סך הכל השאיר אותי במתח כל הצפייה. אהבתי. לא מושלם. אבל טוב מאוד.
התאכזבתי למדי
לא ציפיתי לגדולות ונצורות, אבל עדין הצלחתי להתאכזב. משחק ובימוי טובים, אבל תסריטאות עצלה.
היה להם פוטנציאל טוב לסרט מרתק על נבכי האלגו-טריידינג, עולם מרתק שיש בו גם מיסתורין, גם סכומי כסף עצומים, גם עניין אינטלקטואלי (אופנת הגיק-שיק), גם חי על הגבול שבין חוקי אבל לא מוסרי לבין לא חוקי בעליל, וגם נוגע לכיס של כולנו.
לא צריך בשביל זה סרט תיעודי סטייל מכונת הכסף (שאהבתי מאד, אבל אני מודה שהיה על הגבול בין בידור לבין הרצאה באוניברסיטה). בלי להכנס לספויילרים – אפשר ורצוי היה לפתח את הצד הטכני של הסרט משמעותית על חשבון הגורם האנושי.