משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים

מופע הקרקס של טום קרוז בים באוויר וביבשה 5: אומת הנוכלים
שם רשמי
משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים
שם לועזי
Mission: Impossible - Rogue Nation
סרט מס' 5 בסדרת משימה בלתי אפשרית

הדבר הזה שראיתם בכל הטריילרים ובכל הפרסומות ובכל המאחורי-הקלעים, שבו טום קרוז ‏נתלה על מטוס שממריא ואלוהים אדירים הוא עשה את זה באמת, הפסיכי הזה באמת נתלה על ‏מטוס? זה המאני-שוט, הדבר שאמור לגרום לכם לראות את הסרט הזה. ואין מה להגיד, זה עובד. זאת סצינה מדהימה. רק שהיא לא שיא הסרט: היא ההתחלה ‏שלו. את טום קרוז נתלה על המטוס תוכלו לראות בערך בשניה ה-96 של הסרט. זאת הסצינה ‏שמגיעה לפני כותרות הפתיחה, והיא לא ממש קשורה לשום דבר שמגיע אחר כך. אילו הייתם ‏מאחרים לסרט, ומגיעים רק בכותרות הפתיחה עצמן, הייתם יכולים לעבור את כולו בלי להרגיש ‏שהפסדתם משהו בכלל (אלא אם כן ראיתם את הטריילרים).‏

ובעצם, גם ההמשך לא שונה בהרבה. "משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים" מלא וגדוש בסצינות ‏אקשן מצוינות, שהסיבה לקיומן קלושה כמו הקשר בינהן. כשיצא "משימה בלתי אפשרית 2", ‏בשנת 2000, הסתובבו שמועות שגרסו שבעצם חלק מהסרט צולם בלי תסריט: קודם כל הגו ‏רעיונות לסצינות האקשן, אחר כך צילמו אותן, ורק אז חירטטו איזה סיפור שיחבר בינהן, כי זה ‏ממילא לא ממש משנה. הדבר היחיד שהשתנה מאז ועד היום הוא שעכשיו אלה כבר לא שמועות: ‏זה נאמר בגלוי, ברור מאליו שככה סרטים נעשים. קודם כל – מארגנים את הסצינות הגדולות. הפילר שבינהן בא אחר כך, ואם לא ‏מצליחים לחשוב על שום קשר בין סצינת האקשן שצולמה זה עתה לעלילת הסרט, גם זה בסדר – ‏אפשר פשוט לשים אותה לפני כותרות הפתיחה.‏

עלילת הסרט: בעקבות אסונות העבר, ה-‏IMF‏ – הסוכנות המיוחדת למשימות בלתי אפשריות בהחלט – מפורקת, ואנשיה – הידועים ‏כ"הסוכן המופלא איתן האנט ועוזריו" – נאלצים לפעול במחתרת, ללא חסות המדינה. בו בזמן הם ‏מנסים להפיל איל-טרור מסוכן כלשהו שמפעיל מהצללים אירגון חבלה גלובלי, ועלול לקבל לידיו ‏מימון של מיליארדי דולרים. או שזאת בעצם היתה העלילה של הסרט הקודם בסדרה? נדמה לי שזה בדיוק מה שקרה שם. אני לא בטוח, אני ‏לא לגמרי זוכר מה היתה העלילה של הסרט הקודם, אם כי אני בהחלט זוכר את טום קרוז מטפס ‏על הבורז' ח'ליפה בדובאי. זאת כנראה הכוונה גם הפעם: אתם לא אמורים לזכור את העלילה, ‏אלא רק את ה-‏set-pieces‏, סצינות האקשן והמתח הגדולות ששזורות לאורכה.

העלילה בסרטים בסגנון הזה היא לחם לבן: הדבר שצריך להיות שם רק כדי לעטוף את עיקר המנה ולהחזיק אותה במקום. סרטים אחרים שבנויים באותה צורה – ה"מהיר ועצבני" למשל – החליטו שאם העלילה ממילא שולית, לא צריך להתייחס אליה בכלל, והפכו אותה לקישקוש מוחלט. כאן זה לא המצב: "משימה בלתי אפשרית" עדיין לוקחת את העלילה של עצמה ברצינות יחסית, ולמרות שחורים לא חסרים, יש הגיון ברצף הנוכחי של ריגול וריגול נגדי ונאמנויות משתנות ואנשים שהם בעצם אנשים אחרים. הבעיה, נדמה לי, היא שמיצינו. אומרים שפעם היתה ‏תקופה שבה, אם הייתם מגלים בסוף הסרט שההוא היה בעצם כל הזמן בוגד לטובת הרעים או שההיא בעצם ‏היתה סוכנת כפולה, זה היה מדהים אתכם לגמרי. היום כל סרט כזה כולל חמישה יעני-טוויסטים כאלה בכל רבע שעה, וזה נהיה שגרתי לגמרי. כשההוא מגלה שהוא בעצם עבד בשביל ההיא אתם אומרים "אה, ידעתי". לא משנה כמה מפותלת ומסובכת יעשו אותה, העלילה נשארת הדבר הלא משמעותי שמסביב.

העיקר הוא, כאמור, סצינות האקשן. והן מגיעות בצרורות: סצינה תת-מימית מצוינת שמנגנון ‏האבטחה שדורש את קיומה הוא מהמופרכים בתולדות הקולנוע; סצינת התנקשות באופרה ‏שמזכירה מאוד את כל סצינות ההתנקשות האחרות באופרה שכבר ראינו, ובכל זאת, משעשעת ‏ומרתקת; מרדף אופנועים משובח כי סתם, למה לא, מי יסרב לאיזה מרדף אופנועים משובח; נדמה לי שכבר הזכרתי את טום קרוז נתלה ממטוס; ויש עוד. ‏כל אחת מהן מבויימת כמו סרט קצר עצמאי, עם מיני-עלילה וקצב וסגנון משלה, וכולן עשויות מצוין, ועשויות באמת – עם דברים שבאמת נסעו וקפצו וניתלו על דברים אחרים, במקום לייצר את הכל במחשב. בסצינות המכות, עריכה מבלבלת מקשה להבין את הכוריאוגרפיה המצוינת; על כל שאר האקשן בסרט אין מה להתלונן.‏

טום קרוז מגלם את איתן האנט כבר 19 שנה. יש מעט מאוד שחקנים בתולדות הקולנוע שהתמידו ‏עם ‏דמות אחת, בסדרה אחת, למשך זמן רב כל כך (שון קונרי גילם את ג'יימס בונד בשנת 1961 ‏וגם ‏בשנת 1983, כך שטכנית הוא עדיין מוביל על קרוז במעט). אבל מי זה בעצם איתן האנט? הוא ‏כמעט ‏לא דמות: אין לו איזה אופי שמייחד אותו מכל סוכן גיבור אחר, כח-על ייחודי לו, חולשה ‏ידועה או ‏אפילו קאצ'פרייז. איתן האנט הוא רק טום קרוז, כוכב קולנוע, שרוצה לעשות ‏דברים מדהימים. ‏וכך "משימה בלתי אפשרית" הפכה כבר לפני סרט או שניים למופע "טום קרוז ‏עושה דברים מדהימים 5". הוא מטפס על בניינים, הוא נתלה ממטוסים, הוא נוסע על אופנועים, ‏הוא עושה הכל, וכשהסרט לא מראה את טום קרוז עושה דברים נפלאים, הוא מראה אנשים אחרים ‏מספרים על כמה שטום קרוז – סליחה, הסוכן איתן האנט – הוא מופלא ונהדר. ונכון, אי אפשר להכחיש ‏שטום קרוז, מה לעשות, הוא די מדהים. העובדה שהאיש הזה בן יותר מ-50 (זה נכון! תבדקו!) ‏ועדיין נראה הרבה יותר טוב, מכל בחינה אפשרית, עם חולצה או בלי, מכפי שרובנו נראים בגיל 18, היא ‏עדות לחוסר הגינות משווע של היקום או לטובות הנאה מצד האל זינו.

בשני הסרטים האחרונים קרוז עשה מאמץ להכיר בכך שלא רק הוא קיים בעולם, והצליח לבנות מסביבו צוות קבוע פחות או יותר. סיימון פג וג'רמי רנר שרדו מ"משימה בלתי אפשרית 4" לכאן, עדיין בתפקיד האלה שעושים דברים גם חשובים אבל פחות בזמן שטום קרוז מציל את העולם. הבחורה שבחבורה הוחלפה ברבקה פרגוסון, שבקלות מקבלת את תואר אחת מנשות הריגול (על כל המשתמע מכך: כישורי ירי, שמלות ערב וקונג פו) המוצלחות בסדרה הזאת פלוס כל הג'יימס בונדים.

יהיה "משימה בלתי ‏אפשרית 6" בעוד כמה שנים, ועד אז אני שוב לא אזכור מה היתה העלילה של "משימה בלתי אפשרית 5". אבל אני חושב שאזכור את הקטע עם המטוס. בתור מופע ‏קרקס של איש אחד (עם כמה עוזרים מסביב, כמובן) זה בהחלט כיף.‏


פורסם גם בוואלה,