-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
הצצה ליחסים
May December
זוג נשוי עם פער גילאים גדול שוקל מחדש את מערכת היחסים שלהם כאשר שחקנית מגיעה לדבר איתם לצורך מחקר.
אורך: 1:57
תאריך הפצה בארה"ב: 17/11/2023
תאריך הפצה בישראל: 23/11/2023
אני חושב שהצילום של הסרט נראה זול בכוונה אבל זה כל כך מבאס מבמאי שביים שני סרטים מופלאים ויזואלית- קרול ומבט מגן עדן
(ל"ת)
מה שכן זאת נטלי פורטמן בשיאה. איזו הופעה ערמומית, מלאת רבדים, מפתיעה וכיפית.
לגמרי הרימה את הסרט. והפרימיים שלוכדים אותה ואת מור ביחד, הפרצופים שלהן קרובים למצלמה, עוצרי נשימה. יש משנו עוצמתי בללכוד שתי שחקניות בליגה הזו באותו פריים, קרובות למצלמה והאינטראקציה ביניהן.
עוד סרט דרמה לא משהו לרשימה זה מתחיל להיות מוגזם
הסרט מציג בדיוק אבל בדיוק איך לא לחשוב על סרטים דרמטים כגון אלו. חשיבה כזאתי מובילה להשפעה ל"טויסט" של הסרט. האם זו אמורה להיות פרודיה על סרטי דרמה על טאבו חברתי? כי אם כן היא לא מעניינת במיוחד.
אלוהים טוד היינס משעמעם, לא רע או מעליב במיוחד רק משעמם. הסיטואציה האמתי לא רעה, השחקניות טובות מאוד ומנסות לאכול את התפאורה (כמה שאפשר) והתסריט עצמו הוא דיי טוב לא שעתיים דיי טוב אבל דיי טוב. יש לו את כל הרכיבים הנחוצים לחצי דרמה חצי מותחן מוצלח, יש פה משחק יפה בין היחס של כל דמות על המציאות שהיא רואה, המציאות שהיא מציגה, ומה שכל דמות חושבת בלב ואפילו יש פרטים קטנים על כל דמות שגורמים לך לשער מה המוטיבציות שלהם אבל משאיר את הדלת פתוחה לטעות בהבחנה. לצערי הרב שתי דברים מורידים את כל היתרונות לאסלה.
1. הדיאלוגים נמצאים בנקודה מביכה שהם לא ראיליסטיים מספיק בשביל להיות דרמטיים ולא קולנועיים (חדים) מספיק כדי לעבוד כסמי-קומדיה שחורה. (על הצד היבש יותר)
2. והכי חשוב. הבימוי של טוד היינס כל כך משעמם. בין הפסנתר שמנגן שמזכיר לי את הכינור המרגיז באינושיירין רק נראה שטוד מודע לזה ומשתמש בזה כבדיחה, לא צחקתי. או שימוש בפרפרים כדי (אני מניח) להראות את שרשרת המטפל מטופל שבסרט או אולי כדי להטעות את הקהל בכוונה. אלו לדמאות לכך שהבחירות של היינס מרגישות לי מאוד בטוחות ויבשות ויחד עם הדיאלוגים הרעועים לא מצליחות להוביל את הסרט לקאמפ שהוא רוצה להיות.
זה קרה לי בקרול (נרדמתי בפעמיים שנות באותה נקודה), זה כמעט קרה לי במעשה פלאים (סרט שאני מחבב בתור סרט ילדים תמים) וזה כן קרה לי כאן היצירה היחידה שזה לא קרה לי זה מילדרד פירס, שאני דווקא כן אוהב אבל הסדרה משאירה טעם רע בפה בסיומה, אבל שם טוד עושה אדפטציה ישירה לספר ובכנות גם במקרה הזה אני יעדיף שהוא לא היה מביים או שהיה מביים או מפיק ביחיד עם במאית (הסצנה שהכי הרגיזה אותה בסרט היה הנאום של השחקנית באמצע הסרט לתיכוניסתיות. מי שראה את הסצנה יודע לאן אני אלך עם זה בסרט הזה ובמילדרד פירס ויודע שזה לקשור למטא של הסרט ולא לסיפור עצמו)
אני יודע שרבים מחשיבים אותו לבינוני אבל, "חנות הספרים" בתור סרט וספר הוא קאמפ הרבה יותר טוב והנושא שהצצה ליחסים מדבר עליו הוא רק אחד מתוך רבים מהנושאים שחנות הספרים מדבר עליהם.
אתה פשוט לא מתחבר לקומדיות שחורות וזה בסדר
הסרט עצמו נהדר.
זה לא שאני לא מתחבר לקומדיות שחורות
עוד פעם אני ממעריצי בו מפחד, בערך, ואני מחכה לביקורת כולשהי לתקופה היפה בחיי. קראתי הרבה טקסטים אליו ואף אחד מהם לא תיאר את הסרט בצורה מלאה. אני גם אוהב את להתראות שם למעלה סרט גס על מלחמת העולם הראשונה ואדל בלאנקס סק פרודיה על חוסר סבולנות.
אלא שזו הייתה קומדיה שחורה ממש משעממת ויבשה ביחוד עכשיו שהבנתי כמה קלטתי את הבדיחה בצפייה ראשונה (יש לי את אותה דעה רק בכל פעם שהם צוחקים אני נוחר).
בנוסף עכשיו שאני יודע שזה מבוסס על סיפור אמיתי זה מקשה עלי להתחבר אפילו לאספקטים החיובים כי גם הם מרגישים אקספלוטיבים בלי מטרה. שהסרט פשוט ישלח לינקים ישירים לדוקומנטרים זה יהיה יותר אפקטיבי. אתה הולך גם להגיד לשמוליק דובדבני שהוא לא מעריץ של קומדיות שחורות בגלל שהוא חושב ככה? לא נראה לי.
ראיתי מקרה דומה שגרם לי לחשוב על מחשבות דומות (ולא נעימות) מיוטיובר שאני מכבד אבל עם היסטוריה מפוקפקת אז אולי זה השפיע על חווית הצפייה שלי.
https://www.youtube.com/watch?v=H8aQ5Ote8OY
בכל מקרה לא עבד בשבילי הייתי 12 צעדים אחרי הסרט ובנקודה הזאת זה פשוט לא מעניין או מוציא רגש.
אני חושב שאהבתי את הסרט יותר כשקראו לו elle
https://www.fisheye.co.il/movies/elle/#target-comment-1275647
וגם אז עם המון סימני שאלה
איזה קשר יש בין שני הסרטים האלה
חוץ מזה שבמרכזן יש דמות נשית מבוגרת, ושיש להן טון כללי של הומור שחור?