-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
בחורים טובים 2
Matchmaking 2
הסרט יתמקד הפעם בדמותו של ברוך, הבחור המבוגר ביותר בישיבה, עוזרה של מלכי השדכנית, שנופל שדוד לרגליה של ביתה, שירה לוין.
הסרט יתמקד הפעם בדמותו של ברוך, הבחור המבוגר ביותר בישיבה, עוזרה של מלכי השדכנית, שנופל שדוד לרגליה של ביתה, שירה לוין.
יש תאריך יציאה
האם זה אומר שגם נראה טריילר בקרוב? אפשר לקוות.
וואי, זה ממש עוד רגע
(ל"ת)
כן, לא חשבתי שהסרט הזה יכנס לסיכומי השנה של 2024
פוטנציאל להיכנס לחמישייה ולהכניס 2 הופעות לשלישיית הופעות השנה שלי (זה מה שעשה הסרט הקודם בסדרה, ונראה שנכון לכרגע יש בהחלט מקומות פנויים בחמישיית סרט השנה שלי ובשלישיית הופעות השנה שלי של 2024)
אני ראיתי את הראשון
והוא הסתים מושלם
אני מתקשה לראות איך ממשיכים משמה
לפי התקציר נראה שהפיתרון שמצאו בהפקה היה פשוט לא להמשיך
ולספר במקום זה סיפור אחר שמתרחש לאחר הסיפור הקודם, עם קשר כמובן לסיפור הקודם אבל בלי שזה ממש אותו הסיפור.
כלומר, סיפור האהבה של הסרט הקודם הסתיים ואין מה להמשיך אותו, מה שכן אפשר זה לתת סיפור אהבה חדש בכיכובו של מי שסיים את הסרט הקודם עדיין כרווק.
בעיני זה רעיון מצוין.
חשוב לקרוא את התקציר במיוחד שהוא בעין הדג בקלות למצוא
כן דווקא נחמד וככה בדיוק הסתיים הסרט האחרון
והוא אמור להיות מוקרן כבר ברביעי הקרוב ביום הקולנוע הישראלי
(ל"ת)
במה?
בטוח שזה ביום רביעי הקרוב? איפה פורסם?
הסרט יוצא יומיים אחרי פסטיבל חיפה, אני לא אהיה מופתע אם זה יהיה הסרט שיפתח את הפסטיבל
שוחרר טריילר.
אותו פיזור עלילות שהיה בסרט הראשון
חשפו כאן לפחות 2 עלילות צד מלמבד העליליה הראשית שהיא גם מורכבת מכמה עלילות צד משלה. זאת הסיבה העיקרית שהסרט הראשון היה פסדר מבחינתי ולא יותר, לא היה זמן לאף דבר לקבל עומק והקומדיה לא הצחיקה אותי כל כך.
שאלה למי שכבר ראה את הסרט
האם יש צורך הכרחי לרענן את הזיכרון בצפייה חוזרת בסרט הראשון?
כלומר, זה לא שקרה הרבה בסרט הראשון בשביל שאני אשכח את העלילה ואיפה היא הסתיימה, אבל נגיד אני לא זוכר לגמרי את הסיפור של ברוך ומה בדיוק היה הדבר שגרם לכך שהוא נשאר רווק (זכור לי שהיה משהו עם איזו בחורה שמאז התחתנה והוא סגר איתה מעגל בסרט, אבל אני לא זוכר בדיוק מה).
אז האם עושים איזו תזכורת קטנה בסרט לפרטים כגון אלה מהסרט הראשון? או שהסרט בא מנקודת הנחה שרעננת את הזיכרון וצפית בימים האחרונים בסרט הראשון שוב?
לא יוצא מנקודת הנחה שרעננת את הזכרון
אבל כן שאתה זוכר את הדמויות הראשיות ומערכת היחסים שלהן אחת עם השנייה.
ומה לגבי הנקודה הספציפית שהזכרתי? (בפרט מה שכתבתי תחת הסתרת ספויילר)
אני צריך לרענן את הזיכרון שלי בנוגע לעניין הספציפי הזה או שזה לא מהווה חשיבות לסרט ההמשך?
קצת מקרה ״גרמלינס 2״
סרט שיש בו צד קומי אבל יחסית מאופק שיוצא לו סרט המשך שלוחץ חזק על דוושת הקומדיה ברמה שגורמת לו להרגיש שונה משהו מהסרט הקודם בסדרה.
הפעם מדובר ממש בקומדיה ואפילו קצת קומדיה מופרעת לרגעים (לפחות ביחס לראשון).
העלילה הפעם הרבה יותר מפוזרת ובגדול מדובר על מספר קווי עלילה מקבילים שאיכשהו מתמזגים בסוף.
לא כל קווי העלילה טובים באותה המידה (דווקא קו העלילה של הזוג מהסרט הקודם מרגיש החוליה החלשה של הסרט) ולרגעים זה מרגיש כמו מספר סרטים שמשולבים ביחד.
הסרט גם צפוי משהו, כאשר כבר בשלב די מוקדם אפשר לנחש איך הוא יסתיים (עם כי אני עדיין אוהב את איך שהוא הסתיים. צפוי, אכן, אבל בדיוק הסיום שאני הייתי עושה לו הייתי כותב את הסרט הזה).
בגדול נראה לי שפחות מוצלח מהסרט הראשון אבל עדיין אחל׳ה סרט.
אגב, יש בסרט אזכור של הליכה לקולנוע כדבר שמוסכם שהוא רע כשמדובר באדם חרדי, מה שקצת הזוי בהתחשב בכך שסביר להניח שיהיו חרדים (יותר בכיוון של שבאבניקים ועדיין) שילכו לראות את הסרט הזה.
זה כאילו הסרט שובר לרגע את הקיר הרביעי ופונה לחרדים שיושבים באולם ואומר להם ״הלו, מה אתם עושים פה? אתם חרדים, לא? איך תמצאו שידוך ככה?״
אה, ועוד דבר
אכזב אותי קצת שלא היה שיר כתוביות.
מאוד אהבתי את ״הולך קדימה״ מהסרט הקודם ודי ציפיתי לשיר חדש באותה הרמה.
כך שדי התאכזבתי כשגיליתי שאין שום שיר בכתוביות והסרט נותר ללא שיר נושא.
חבל.
אני אחד שמבחינתו סצנת הברזים הייתה נקודת השיא של הסרט הראשון
אז מה שאמרת עכשיו נשמע כמו שיפור משמעותי מהראשון כי הראשון היה בלאגן טוטאלי עם 4 עלילות צד שקוראות בו זמנית וכמעט לא תורמות אחת לשניה כלום חוץ מ"מזרחים/אשכנזים?! אוי גוואלד". רצציתי לחבב את הראשון וזה קרה בקושי נקווה שהסרט הזה יהיה יותר לטעמי (בעיקר כי ברוך הוא דמות האהובה עלי מהכלום וחצי זמן מסך שלו בסרט הראשון)
הסצנה התלושה מכל שאר הסרט
שלא תרמה כלום לעלילה והפכה דמות משנה חביבה למטומטמת באופן קיצוני? מה אומר, יפה.
זה כמה שהייתי נואש לתיאור ממוקד של של..... כל דבר
זה עד כמה הסרט מבולגן מבחינתי. אני מנסה לחשוב על רגעים זכורים מהסרט אבל כל מה שאני מצליח לזכור שההרגשה מהחלק הראשון היה בשבילי ג'יבריש של אקספוזיצה והחלק השני היה "טוב בשבילהם…. חבל השהרומן זה התפתח רק בנקודה הזאת". לא הצלחתי להבין למה הסרט בנוי ככה: כדי לחנך? כדי להעביר את התחושה של הנוער בבני ברק שצריך לעבור ממצב רגשי אחד לאחר? ליצור תחושה של קהילה חיה? מאיזו סיבה שהסרט בנוי ככה, זה ניתק אותי ממנו. עד כמה רע שזה נשמע, סצנה על פאשלה טפשית שקרתה בבניין הייתה משהו יותר יציב להאחז בו משאר העלילה. אני לא חושב שהסרט רע, ובדרך כלל הייתי מסכים איתך לגבי הסצנה מהסוג הזה, אבל המבנה של הסרט כל כך מבלבל אותי שזה ככל הנראה משפיע לרעה על חוש השיפוט שלי.
אם פיזור עלילות הפריע לך בראשון, וזאת למרות שהראשון די היה ממוקד בעלילה אחת, אז אני לא בטוח שתאהב את הסרט הזה
פה הסרט בצורה הכי מודעת עוסק במספר קווי עלילה מקבילים שאין באמת שום קשר בין אחד לשני מלבד ״הדמויות בקווי העלילה השונים מכירות אחת את השנייה ויכולות לפעמים להפגש ולדבר ביחד על קווי העלילה המקבילים של שניהם״.
וזאת למרות שהראשון די היה ממוקד בעלילה אחת
בחצי השני לא הראשון וגם אז מה שאני זוכר אני דיי נדיב עם החצי השני
אז כמו שאמרתי, לא חושב שהסרט השני יתאים לך
כי פה העלילה הרבה יותר מפוזרת בין עלילות שונות מבסרט הראשון.
אם בסרט הראשון עוד אפשר היה להגיד שהסיפור המרכזי הוא זה של מוטי והזיוף של העיוורון כדי שיוכל להתחתן עם נחמי, הרי שפה אי אפשר להגיד את זה על אף קו עלילה ואף דמות.
יהיו אני מניח כאלה שיגידו שהפעם ברוך הוא הגיבור והסיפור שלו הוא הסיפור המרכזי, רק שלדעתי כמות זמן המסך שמושקעת בסיפור של מוטי ונחמי, שאליו ברוך כבר לא ממש קשור, לא פחותה בהרבה מזו שמוקדשת לברוך.
בסופו של דבר הסרט הזה הרבה יותר רב עלילות מהסרט הראשון, אז אם זה משהו שהפריע לך בראשון – כאן זה יפריע לך שבעתיים.
תהיה ביקורת?
ואם כן, האם היא תהיה של יצחק בארי כמו בסרט הראשון?
יש לי קטע כזה שכשאני רואה סרטים ישראליים אני בדרך כלל קורא את כתוביות הסיום
כלומר, פחות את השמות שבקרדיטים ויותר את התפקידים השונים שמרכיבים את צוות העוסקים במלאכת הפקת הסרט.
ותמיד צרם לי לראות את התואר ״נערת המים״. זה תואר מחפיץ שאין לי שום הסבר איך הוא נמצא וקיים לא רק בסרטים ישנים אלא גם ממש בסרטים מודרניים.
לכן שמחתי מאוד לגלות שסוף סוף זה השתנה ופה בכתוביות זה כבר נקרא ״אחראית מים״.
מה אני אגיד, בהחלט מאוחר מדי, עשרות שנים מאוחר מדי, אבל עדיין שינוי מבורך וטוב שהוא קרה.
שתי נקודות:
1. מונה הכרטיסים עפ״י עיתוני הסופ״ש עומד על 200K ״בלבד״ כבר שלושה שבועות.
א. זה אומר שעוד רגע יכריזו שוב על יום הקולנוע כדי שהוא יגרד את ה250K
ב. זה נתון שחותם קיץ עם ארבעה סרטים מהסוג שהרפורמה של סר התרבות מעוניינת לקדם באגרסיביות שמסיימים עם נתונים יפים אבל צנועים ביחס למודל של בלוקבאסטר מקומי אבל יותר מזה, אף אחד מהם לא הצליח להתעלות על מספר הכרטיסים שמכר ״שבע ברכות״. ירידה לזנות, פנייה למכנה הנמוך הרחב ביותר, קידום אגרסיבי, שת״פים, חינמים, שני ימי קולנוע ואף אחד מהם לא עשה יותר מסרט סמי ארט האוס נטול כוכבים דרג א׳ שפשוט יצא לאקרנים בלי יותר מדי ציפיות (כשהוא נהנה מהזכייה באופיר אבל גם סבל מה-7 באוקטובר). שיהיה לכולנו בהצלחה עם הרפורמה המטומטמת
ג. ״בחורים טובים 2״ לא יצליח להתעלות על ה350K של הראשון ויכנס למסורת מקומית מפוארת של סרטי המשך שלא מצליחים להתעלות על הסרט הראשון. 14 סרטי המשך (22 אם סופרים סרט 3 והלאה, 23 אם מחשיבים את ״מקס ומוריס״ סרט המשך) ואף אחד מהם לא מביא יותר מהמקור. מעניין אם הקהל מנסה לרמוז משהו.
2. מתישהו בשלהי החגים, בין התחמקות מארוחה משפחתית מיותרת אחת לאחרת, אחרי שכבר הספקתי להשלים סרטים ברמת עניין גבוהה ולא נותרו סרטים חדשים מעניינים בקולנוע נפלתי על צפייה שנייה בסרט ואז גם התחדדו לי החסרונות שלו. העלילה של שווייצר עדיין סוחבת והדמות של אימבר מרעננת אבל יש שתי נקודות שמעיבות על הסרט ובלטו לי לרעה בצפייה שנייה. הראשון זה כמה הבדיחות בעלילה של המשפחות של עיון ורהב זה בדיחות עדתיות, בדיחות סברי מרנן אבל עם טיפה קלאס. זה לא משמעותי בשביל להרוס לסך הכללי אבל אם זה ימשך גם לסרט השלישי זה כבר יותר מדי. מקווה שבשלישי יסיימו עם הסאגה שלהם וישימו במרכז את שווייצר/ברוך ואימבר/קרליבך, אם לא כי הן דמויות טובות וזה הדבר הנכון לעשות אז כדי שאימבר לא יעשה מוסיקה. הדבר השני שמעיב על הסרט ומעיק אף יותר זאת הדמות של הייתאם עומארי. בפני עצמו זה לא נורא אבל כשזאת דמות שמסמלת מגמה זה כבר מחריד. בשנים האחרונות יש התעצבות מסויימת של הדמות של הערבי שהקהל הישראלי מתעדף. ביחד עם ראמזי מקופה ראשית (אולי הדמות הגרועה ביותר בתולדות המסך העברי), יוסף חדאד ונסרין נראה שהדרך של הערבי ללב הקונצנזוס הישראלי זה ביטול עצמי ואימוץ הנראטיב הציוני. ערבי טוב זה ערבי ציוני. נקווה שגם מהדמות הזאת יחתכו בסרט השלישי. מגיע לשחקן הנפלא הזה תפקידים יותר טובים.
מזל חתולה, בחורים טובים 2, גולסטאר
מי הרביעי?
אני גם חושב שלהגיד שריימונד אמסלם היא לא כוכב דרג א' זאת… אמירה, לכל הפחות.
2. אני חושב שיש הבדל מסוים בין ערבי ציוני לבין "ערבי שמבטל את עצמו", ואין ספק שיותר נוח לקבוצה מסוימת עם קבוצה אחרת כאשר היא מסכימה איתה בנוגע לעובדה שמגיע לה מדינה לאום לחיות בה. אני לא יודע כמה – אם בכלל – אתה רוצה להיכנס לפוליטיקה, אז אני אעצור פה, אבל אני חושב שאתה קופץ פה מכמה דברים וזה חבל, כי לדעתי אתה צודק בכך שיש משהו מתסכל בחיבוק החם מדי לרגעים לראמזי (אפילו שגם על זה אפשר להסתכל באופן חיובי).
1. הרביעי הוא ״קרב אוויר״ (אמנם מוצר מסחרי פחות מובהק מהאחרים אבל מסחרי). ריימונד אמסלם שחקנית מהשורה הראשונה זוכת אופירים אבל אני לא חושב שהיא כוכבת, בטח לא דרג א׳. אין לה ברזומה להיט טלוויזיוני שהכיר אותה לקהל הרחב וכל הפילמוגרפיה שלה עד ל״בחורים טובים״ (וגם שם היא תפקיד משנה) מורכבת בעיקר מדרמות בפרופיל בינוני פלוס במקרה הטוב. אחלה ריימונד והכל אבל לא נראה לי שמי שהלך לראות את ״שבע ברכות״ הלך (רק) בגללה.
2. מסכים שיש הבדל בין ״ערבי ציוני״ לערבי שמבטל את עצמו אבל כשהוא מבטל את עצמו ברמה שהתסריט לא נותן לדמות של עומארי שום ביטוי להווייתו כערבי מלבד שמו וכל קיומה של מסתכמת בשליטה בהוויי ורזי העולם החרדי הוא כשראמזי מבטל את עצמו עד לרמה של דקלום בתים של מזמורי חנוכה שגם דמויות חובשות כיפה לא מודעות לקיומן ״ערבי ציוני״ הוא לא ביטוי כזה מוגזם למרות שיכול להיות שהניסוח שלי היה צריך להיות אחרת. אני לא חושב שזה בהכרח עניין פוליטי, אף אחד לא דיבר על הכרה במדינת לאום או דברים ברמה הכללית, העניין הוא ברמה הפרטית.
לא יודע לגבי הדיון הרחב
אבל לכל הפחות בנוגע לסרטי "בחורים טובים", לא הייתי מוציא אמירה על היחס לערבים בסרטים או מה הקהל מחפש. לעניות דעתי זו דמות שעובדת נטו מבחינה אותנטית של "השרת הערבי בישיבה". הכרתי כמה כאלה, ועל פי רוב זהותם הלאומית לא היתה קשורה ליחסים שהם קשרו עם תלמידי הישיבה. אולי זה קצת מוקצן בסרט, אבל זה בגלל שזה סרט.
כמו שאמרתי בתגובה הראשונה
אם זה היה רק ב״בחורים טובים״ זה לא היה תופס את העין אבל כשזה חלק ממגמה זה לכל הפחות צורם בעין. לא התכוונתי למצוא בסרט אמירה על ערבים או מה הקהל מחפש אבל כשאתה רואה איזה טייפ של ערבי הקונצנזוס הישראלי מקבל בחיבוק אי אפשר שלא לזוז בחוסר נוחות.
1. אה, לא יודע. קרב אוויר לא רק פחות מובהק, הוא גם הרבה יותר "סיכון". סרטי אקשן ישראלים זה לא דבר, וזה מישהו מנסה להיות אחד כזה זה לא אותו דבר כמו "תעשו אותו דבר ממה שעשיתם".
2. שום, פה אנחנו קצת לתחום אפור: האם דמות ממוצא מסוים שהתסריט לא מתייחס למוצא שלה זה סימן להתקדמות (כי הוא לא מוגדרת על ידי המוצא) או כמו שאתה אומר ניסיון "למחוק" חלקים מהזהות שלה? אני קצת פחות שש לקפוץ לתשובה חד משמעית ולדעתי שני הדברים חיים יחד. אני גם חושב שיש הבדל גדול בין עומארי – שהוא מנטור בשליטה על המצב – ובין ראמזי – שהוא הרבה יותר עובד מסור. גם סוג ההומור שלהם שונה.
וואו איזה הפתעה שישראלים אוהבים ערבים שאוהבים את המדינה שהם חיים בה ולא ערבים כועסים ששונאים אותה
מדהים פשוט.
ערבי לא ציוני מוזמן להשתתף בסרטים לא ישראליים, חיבוק מהקהל הציוני (רוב המדינה אני רוצה להאמין) הוא לא יקבל וטוב שכך.
העניין הוא שיש מנעד רחב של הגדרות בין ״ערבי ציוני״ לערבי אנטי ישראלי. מבין הסוגים של הערבי שנמצאים בטווח הזה הדמות או הטיפוס של ״הערב הציוני״ שייך לצד הגרוע של המשוואה. מוטב למות על הרגליים מאשר לחיות על הברכיים וזה. כאילו, אפשר להיות הרבה סוגים של ערבי-ישראלי שהישראלי חי איתם בשלום, אז למה הקהל הרחב מחבק בחום את המתרפס?
שאלה אחת שהיא
גם דמגוגית, גם גזענית כלפי יהודים, גם גזענית כלפי ערבים.
זה בסדר, לא ציפיתי לתשובה עניינית, זאת הייתה שאלה רטורית
וגם נראה לי ש״גזענית כלפי יהודית״ מאזן את ה״גזענית כלפי ערבים״ ולהיפך אז נשארנו עם ה״דמגוגית״. נו בסדר.
!two wrongs make a right
(ל"ת)
אני, כאמור, חושב שיש טעם לפגם לקשר בין
הדמות המתרפסת (באופן קומי וכו') של ראמזי ובין המונח "ערבי ציוני". אפשר להיות ערבי ציוני ולא מתרפס, כמו שאפשר להיות יהודי שמאמין שמדינה פלשתינית (נניח) ולא מתרפס. אני מבין שזה קצת יותר קליט כשם קוד, אבל אתה מבין במקביל למה זה קצת יותר מקפיץ אנשים מהשאלה הלדעתי כאמור עם טעם שהיא ההתלהבות הספציפית מראמזי יותר משלל דמויות ערביות בסרטים וסדרות ישראלים לאורך השנים.
צריך גם לקחת בחשבון, בנוסף להכל, שראמזי הוא עדיין די ראשון במובן שהוא דמות קבועה בסדרה מתמשכת שהיא סיטקום, מה שיכול להסביר שהעניין הוא לא התרפסות או ציוניות אלא פשוט נטו חשיפה.
ראמזי רחוק מלהיות ראשון כדמות קבועה בסיטקום (״עבודה ערבית״, ויש עוד כמה מהעשור האחרון רק בסדרות פחות פופולאריות, ויש גם לפני כן), הוא כן ראשן ברמת הפופולאריות כזאת, שמסמנת אותו כאיי ליסט. ניסיתי להזכר האם היו לנו פה שחקנים ופרסונות ממוצא ערבי שקטפו קמפיין פרסומת כלל ארצי (או השתתפות בפסטיגל) מלבד חדאד ושורוש ולא עלה לי כלום (אשמח אם מישהו יעמיד אותי על טעותי). אני מבין למה ״ערבי ציוני״ מקפיץ אנשים (למרות המרחאות), אבל ראמזי היא דמות מורכבת יותר מרק עובד מסור, אי אפשר להתעלם מזה שהתהליך שהדמות עוברת לאורך העונות קשור לזה שהוא עובר אישור אצל הקהל. החל מהפרק על הפיגוע בעונה הראשונ, דרך ״ראמזי טהור לעד״ ועד הפרק הראשון אחרי ה7 באוקטובר, אין ספק שהתסריט מעביר אותו סדרה של מבדקי נאמנות, כאילו לסמן לקהל שהוא ״ערבי ציוני״ או לפחות ״ערבי טוב״. הבעיה היא כמובן בקהל, לא בהכרח בדמויות.
ברח לי "סיטקום לכל המשפחה"
כי אני חושב שיש הבדל בקהל היעד של "עבודה ערבית" ו"קופה ראשית". כלומר, רק לאחד מהם יש משחק קופסה.
כאמור, אני חושב שיש הבדל פשוט בין השאלה של הציונות של הדמות ובין המרכיבים האחרים שלו. זה לא עניין המסירות כמו השלכת היהב שלו על אשרור המוסד. זה לא בדיוק אותו דבר כמו הדמות ב"בחורים טובים 2", נניח.
נוטה להסכים מעט לגבי החלק השני, יחד עם זאת קשה לי להתעלם שחלק מהאפיון של שתי הדמויות הוא ״נחיתות מעמדית״. שניהם עובדים בעבודות ״שקופות״, מהסוג שלא מאיים ״מעמדית״ על היהודי הלאומני (שבתקופות מסוימות מגיע לרוב), שמעדיף שהאחר יעסוק בעבודות מאוד מסוימות. האם ראמזי היה זוכה לאותה פופולאריות אם הוא היה מנהל הסניף? לדעתי, לא נראה לי (אבל אני כן יודע שיש מצב שגם על זה יקפצו אחרים ויגידו שזאת שאלה ״גם דמגוגית, גם גזענית כלפי יהודים, גם גזענית כלפי ערבים״).
כן, עם הנחיתות המעמדית אני מסכים
כלומר, אני כן חושב שהדמות של עומארי הייתה עובדת גם בתפקיד "אחר" (ב"בחורים טובים" נגיד זה מסובך אבל קולגה כלשהי בקומדיה רומנטית) אבל פחות חושב שזה נכון לגבי ראמזי. אני גם לא בטוח שזאת השאלה הנכונה – הבעיה שלו כמנהל הסניף היא שזה מביא לידי ניגוד חריף את הרצון באשרור. אם הוא המוסד, זה כבר נראה אחרת הרבה לפני שנכנסים לענייני הערבי כן/לא.
לכן אולי השאלה היא "האם היו אוהבים את הדמויות של נועה קולר או קרן מור אם הן היו ערביות" או מנגד "האם הדמות של ראמזי הייתה עובדת אם הוא היה ממוצא אחר" (חושב שהוא כן תמיד היה צריך להיות בן מיעוטים כדי שהדמות תעבוד). לא יודע מה התשובה.
עדיין לא מקבל את זה שראמזי מונע מרצון לקבל אשרור של המוסד, להבנתי, לפחות איך שהוא מוצג בסדרה, זה פשוט מה שהוא, אדם טוב, פדנט, חסר מודעות חברתית ונאיבי שפשוט עושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר. וגם אם נזרום על ההנחה שהוא מחפש אשרור, אני לא בטוח שתפקיד מנהל הסניף היה יוצר ניגוד. כאילו, זה לא מונע משטיינבוך לחפש בלי הפסקה אשרורים של הדרג מעליה (וגם אשרורים חברתיים של הכפופים לה).
כאילו, המסעדה הגדולה.
(ל"ת)
כאילו, ״ויש גם לפני כן״ (לפני ״עבודה ערבית״), אלא אם כן אתה טוען שהפופולריות של הדמויות הערביות ב״המסעדה הגדולה״ (להבדיל מהפופולריות של הסדרה) משתווה לפופולריות של ראמזי (אני לא מספיק זקן לחוות אותה בזמן אמת, מכיר אותה רק מרפרנסים טלוויזיוניים מהניינטיז-תחילת שנות ה-2000).
(עוד) לא ראיתי "קופה ראשית" אבל אני מנחש שכן
בתקופה שבה שודרה "המסעדה הגדולה" היה רק ערוץ טלוויזיה דפוק אחד בישראל, עם רייטינג של מאה אחוז. כל המדינה הכירה אז את הגיבורים של "המסעדה הגדולה", כי זה לא שהיה להם משהו אחר לראות בטלוויזיה.
התופעה העוד-יותר מפתיעה: בתקופה הנ"ל מתכונת השידור במדינות המקיפות אותנו היתה *די זהה*, אלא אם כן החליטו תושבי המדינות הנ"ל לשחק קצת עם האנטנה ולנסות לקלוט שידורים ממדינות אחרות. וכך, במהלך די מפתיע, הפכו גיבורי "המסעדה הגדולה" לפופולאריים גם בקרב חלק ניכר מתושבי מדינות ערב הגובלות בישראל, בעת שרוב אלה היו – רשמית גם אם לא מעשית – במצב מלחמה איתה. ז'ק כהן סיפר המון פעמים את האנקדוטה לפיה כאשר הוא היה בשדה תעופה במרוקו זיהו אותו תיירים סורים, ואחרי שהוא אישר בפניהם שהוא אכן "אבו ראמי" מהסדרה, הם התעקשו להזמין אותו על חשבונם במסעדה יוקרתית סמוכה ואף ביקשו שיצטלם איתם. "אתם לא תסתבכו אם יראו תמונה שלכם עם שחקן ישראלי?" הוא תהה. "אל תדאג, כוס אמק אסד," הם השיבו לו (במילים אלה ממש).