"מאמי" הוא חרא סרט.
"מאמי" הוא חרא סרט בכמה מובנים. הוא כמו גלידת חרא כזאת של טעמים, שכל אחד מהם הוא חרא בסגנון אחר. אפשר, בהתאם לשיח הזהויות של ימינו, לדבר על הגזענות העצומה של הסרט, שמניח שערבים פלסטינים = אנסים אלימים בלי יכולת שליטה עצמית, כאילו העובדה שהם אלימים כלפי נשים זאת איזו גזירת גורל שהם לא יכולים אלא לבצע, כי נו, פלסטינים. אפשר לדבר גם על ה"סאטירה" שיש בסרט, שכאילו נשלפה מהבוידעם בשביל להוכיח בכוח שלמרות ההתקדמות והעדכניות של העשור האחרון, "הקולנוע הישראלי" בעצם עדיין מיושן ומלא באג'נדה פוליטית מייגעת שהקשר בינה ובין המציאות הישראלית מסביב עדיין רופף.
אבל לתקוף אותו על גזענותו או על האג'נדה הפוליטית שלו ידון אותו לכף זכות. יש הרבה סרטים גזעניים ומוטים, גם פה בארץ, שהם קולנוע נהדר למרות הפוליטיקה שלהם. "מאמי", לעומתם, הוא חרא סרט. כמה חרא הוא? יצאו השנה שני עיבודים למחזות זמר משנות השמונים, האחד הוא "קאטס" והשני הוא "מאמי". "קאטס", בלי צל של ספק, עדיף. מה זה עדיף? "קאטס" הוא "שיר אשיר בגשם" לצד הסרט הזה.
בביקורת ל"קאטס", נעמה טענה (ובצדק) שמדובר בסרט משעמם. "מאמי", ליד "קאטס", הוא דום לב מתמשך. סיפור הסרט הוא כזה: מאמי, אישה חסרת מזל מהדרום, מתחתנת עם בחור. הבחור מגויס למלחמה וחוזר כצמח, מה ששולח את מאמי לעיר הגדולה. מפה לשם, אונס, זנות וסאטירה פוליטית.
אם זה נשמע לכם מעניין לרגע, אני רוצה להזכיר את עניין דום הלב. אם זה נשמע לכם כמו מעט מאוד עלילה, זה כי הסרט אמנם אורך שעה וחצי, אבל כל המאורעות יכולים להחזיק סרט של גג חצי שעה. מה הסרט עושה בשאר הזמן? דודו טסה.
זה לא סלנג, למי שתוהה – בכל פעם שהסרט מרגיש שאולי בטעות קרו יותר מדי דברים על המסך, הוא חותך לדודו טסה, שעומד על איזו גבעה עם תזמורת מאחוריו ושר למשך כמה דקות. לא, רגע, אני צריך להרחיב רגע על המושג שר: הוא שררררררררררררררררררררר, הוא שר שר שרררררררררררררררררררררר, הוא שררררררררררררררר, שרר שרר שררררררררררר, שרררררררררר. דודווווווו טסההההההה שרררררררררררררררררררררר. הוא שר. שרררררררררררררררררר. הוא שררררר את מה שראינוווווווווו על המסךךךךךךךךך לפנייייי כמההההה רגעיםםםםםםםם. אבל עכשיוווווווווו. עכשיו הוא שרררררררררררר. בקצבבבבבבבבבבב. של דב נמליםםםםםםםםםםםםםם. דב נמליםםםםםםםם. דבבבבבבב נמליםםםםםםםםםםם. דב נמליםםםםםםםםםם….. שמתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת.
אני מצטער שהפסקה האחרונה הייתה קצת מייגעת, אבל יש לציין שאם עדיין היינו בימי ה"ביקורות שמשקפות את הסרט בצורה מדויקת" באתר אז ככה הייתה כתובה כל הביקורת, כדי להבהיר בדיוק, אבל בדיוק, כמה מייגע הסרט הזה. ו"שוט סטטי של כמה דקות על זמר ששר באיטיות מחרידה שיר לא מעניין שאת המאורעות שלו ראינו כבר" זה מאוד מאוד מייגע. כי יש רע, ויש כל כך רע שזה טוב, ויש כל כך רע שזה פשוט רע שמישהו יוציא אותי מפה סתום את הפה שלך כבר השם ישמורררררר.
בצאתי מהסרט, כל מיני אנשים אמרו דברים כמו "כן, הסרט זוועה, אבל נטע אלקיים ממש סבבה!" או "זה היה נורא, אבל לפחות [משהו אחר בסרט] היה טוב" ותנו לי להגיד לכם: לא, זה לא. כלומר, יש הרבה דברים בסרט שהם לא גרועים: בניגוד ל"קאטס", נניח, אין בחירות עיצוביות שיגרמו לכם לכסות את העיניים ולהגיד "אבל למה", אבל אין בסרט שום דבר שמתעלה לדרגת "טוב". "שמיש" זאת הדרגה הכי גבוהה שמשהו בסרט הזה מצליח להתעלות אליו, בין אם מדובר בהופעות אורח של שחקנים שמצליחים לא לבזות את עצמם או בעיצוב ובצילום הסבירים, אם קוראים ל"להפעיל את המצלמה ולצאת להפסקת צהריים של שנתיים וחצי בזמן שדודו טסה שר בעודו עומד במקום" צילום.
אז כן, "מאמי" הוא סרט חרא, משעמם, גזעני, מעליב, חסר הצדקה, ורע – אבל אני לא חושב שהוא גרוע. כי "גרוע" זה משהו שעושים ומפשלים בו. אם ניסיתם לאפות עוגת תותים ויצאה פשטידת נעליים, אז זאת עוגה גרועה. אבל אם ניסיתם להכין פשטידת נעליים מסריחה במיוחד, עם ציפוי בוץ ועם קצפת שעשויה מחרא של ציפורים מעל והצלחתם לעשות בדיוק את זה – זה הרבה דברים, אבל זה לא "גרוע". וקרן ידעיה, במאית הסרט, ניסתה לעשות במכוון את כל הדברים שיש בסרט. שום דבר כאן אינו מקרי או נובע מעצלנות או חיפזון – יד אמן כיוונה את הסרט להיות הזוועה שהוא, ואני מלא הערכה כלפי ידעיה שהצליחה להוציא את החזון הטיפשי הזה לפועל. אם היא רק תוכל בפעם הבאה להשקיע את כל היצירתיות והכישרון שיש לה לסרט שראוי למאכל אדם, אני בטוח שהיא תוציא יצירת מופת. באמת.
אז אל תלכו לראות "מאמי". גם אם אתם מחפשים לראות את הסרט הכי גרוע שיש, גם אם אתם מחפשים תרופה לנדודי השינה שלכם, גם אם אתם חסידי קולנוע ישראלי שתומכים בו ויהי מה – "מאמי" לא שווה את זמנכם, את תאי המוח שלכם שיפעלו כדי לעכל את החוויה, את כספכם, ולא שום דבר אחר מכם. הוא ניסוי קולנועי מפואר שנכשל ועכשיו כולנו צריכים לעשות כמיטב יכולתנו להעמיד פנים שזה לא היה ולא נברא. בקיצור: "מאמי" הוא חרא סרט.
תודה שסבלת כדי שלא נצטרך
ביקורת נהדרת!
התמונה ברקע זה לא עיר הבה"דים?
(ל"ת)
נראה לי?
בהתחלה חשבתי, "רגע אני לא זוכר בניינים כאלה גבוהים בעיר הבה"דים" ואז ראיתי בטריילר אוטובוס שנוסע לשם ואמרתי, "יש מצב".
אבל היי, זה עובד לסרט. עיר הבה"דים נראת כמו עיירת פיתוח שנתקעה בשנות השבעים במקרה הטוב, וחור נשכח מהגוש הקומוניסטי במקרה הרע.
אני לעולם לא אראה את הסרט הזה
אבל איך אני שמחה שקראתי את הביקורת הזו!
![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
נשבעת שכבר קראתי את הביקורת הזו שלך
לא פרסמת אותה בקונטקסט פסטיבלי כלשהו?
בכל מקרה, זה מאוד מאכזב שיש כזה קונצנזוס שלילי סביב הסרט, בגדול יש במאמי כמה נקודות טובות ודודו טאסה הוא הברקה מוזיקלית (ברמה העקרונית, את הסרט לא ראיתי עקב הביקורות השליליות)
הוא יוצא לקולנוע או משהו שהביקורת מתפרסמת עכשיו?
** אמנם דודו טאסה מוכשר בטירוף ואף נתפס בעיני כהברקה, אבל אני חושבת שבעיבוד מחודש לעלילה שיש בה גם הרבה בעייתיות (הגזענות וכו') הייתי מנסה לערבל קצת יותר את המוזיקליות ומעבירה את תפקיד המספר למספרת- כלומר לוקחת מוזיקאית לפרונט.
יוצא לקולנוע מחר
ואני לא בטוח שיש קונצנזוס נגדו. יאיר רוה, נגיד, משוכנע שמדובר בהברקה.
(וכן, הייתה מיני-ביקורת אחרי פסטיבל ירושלים).
בחיים לא קראתי ביקורת כל כך כועסת 😵
כנראה הצליחו ממש לעצבן אותך….
מעניין אותי ההשוואה בין הסרט להצגה המקורית שהייתה בזמנו… זה היה דומה או שונה מהסרט? כי זכור לי ביקורות טובות על ההצגה ההיא (אני לא צפיתי בה כי לצערי רק נולדתי 🤭)
דווקא עצבני אני לא כל כך
בכל מקרה, בנוגע להצגה המקורית – לא ראיתי. אולי זה היה משפיע אם הייתי רואה.
תראה את הסרט ואתה תצא עצבני בדיוק כמו הכותב. אני ראיתי אותו בהקרנת אקדמיה ורציתי לצרוח מרוב שהוא נורא
אני נהנתי מהסרט. אולי בגלל שמאמי זה אחד מהמחזות זמר האהובים עליי בעולם, אולי בגלל שאני מוכן לשמוע ולראות את דודו טסה תמיד, אולי בגלל שככה המחזמר המקורי בנוי וידעתי בדיוק למה אני נכנס.
לא רק נהנתי ממנו, הוא מצוין לדעתי. ערן צור במקום יוסי אלפנט זה ליהוק מבריק. דודו טסה במקום אהוד בנאי זה מדהים. כן, הוא קצת איטי. אבל גם המחזמר עצמו לא מצטיין במהירות מי יודע איזה. זאת אחת הסיבות שאני אוהב אותו כל כך.
אין אף אחד שיכול להחליף את יוסי אלפנט
אבל לקחת מוזיקאי שתמך בגלוי בקולגה שהוא אנס מורשע מתאים לתמה הכללית של הסרט.
ג׳וני גרינווד הוא אנס מורשע?!
סוף סוף! מבינים אותי!
חיפשתי ביקור שתיקלע.
חייבת להודות שיצאתי מהאולם (זה היה יום הקולנוע הישראלי אז לא לקחתי קשה את ה10 שח) כשהחילו עם המסך ירוק מאחורי ריקי גל. לא מרגשה שפיספסתי.
להגיד על מאמי שזאת אופרת רוק גזענית זה פשוט בורות, חד וחלק. מאמי זאת אופרת רוק שיצאה בדיוק נגד גזענות ונגד מלחמות על ידי הצגה של מעגל השנאה שמלבה את עצמו בישראל וגדל למימדים עצומים והזויים. ממליץ לך לראות את מאמי המקורי או לפחות לקרוא את הטקסט. איך כותבים ביקורת על יצירה לא מקורית מבלי לפנות למקור? מאז שפישלר הפסיק לכתוב ביקורות האתר ממש התדרדר גם ביכולות הכתיבה וגם מבחינה אינטלקטואלית. חבל.
שני דברים
1. המקור לא רלוונטי. זאת לא ביקורת על "מאמי", המחזמר. אלא על "מאמי", הסרט. בסרט, הסצנה הזאת סופר דופר גזענית. מה לעשות.
2. גם במקור זה גזעני. יש לא מעט סאטירות ויצירות שיצאו נגד משהו ועשו במקביל את אותו הדבר. "מאמי" הוא בדיוק כזה.
האתר מצויין, ואתה יכול ללכת לחפש את פישלר במקום אחר
ברצינות, לך תחפש. יש לו פייסבוק פעיל מאוד, פודקסטים ב'כאן' וב'עושים היסטוריה', הרצאות ובטח עוד המון דברים שאני לא בקיאה בהם. האתר לא מתאים לך יותר? כוס התה שלך עדיין מסתובבת בחוץ.
גם אם הביקורת הזו לא משקפת את דעתך, אין זה אומר שהיא לא טובה, או ש"האתר ממש הדרדר". באתר ניכרת השקעה רבה מכל הבחינות, וחד משמעית פישלר השאיר אותו בידיים טובות.
אם כבר דב נמלים
אחד הקטעים הטובים ביותר (לדעתי) של The onion
אולי זה מתקשר עם הביקורת ואולי לא. צחליטו לבד.
אוקיי, כל חבר אקדמאי שלי הולך לקבל את זה
תודה!
לא יודע איזה סרט ראית, אבל תסלח לי, אתה מדבר שטויות
לא קראתי אפילו מעבר לפסקה הראשונה בשביל להבין שמדובר בביקורת תלושה שלא קשורה לסרט שראיתי.
למרות שמדובר בנושא רגיש וטריגרי בשביל חלק מהצופים הבימוי והכתיבה מאוד רגישים וחומלים. נכון שיש פה ושם קצת מניירות של בימוי מתלהב אבל בשורה התחתונה הוא עושה חסד עם החומר שהוא מתעסק בו. השימוש במוסיקה הוא בכלל סרט בפני עצמו. אין לי מושג על מה את מתלונן, אחלה קזבייה דולאן. כנראה ראית סרט אחר.
השם ישמור, הזמן שלקח לי להבין את הבדיחה.
(ל"ת)
שתף גם אותנו?
(ל"ת)
קסבייה דולאן הוא במאי קנדי שביים סרט בשם "מאמי"
אה והוא רק בן 30 וביים כבר כמה פיצ'רים וזה גורם לי להרגיש רע עם עצמי. אבל מצד שני, כמה תגובות בעין הדג כבר יש לו?
טוב, עכשיו אחרי שסופסוף גם ראיתי את הסרט
אני חותם על כל מילה בפסקה האחרונה בהודעה גם בהקשר של הסרט של ידעיה. הכי טוב שלה מאז ״אור״. אחלה דודו ואחלה נטע.
הביקורת מדויקת
אבל זה לא נכון שהכול בסרט היה זוועה.
א. הכיסאות (לב תל-אביב) היו נוחים מאוד, מה גם שבאולם היו בערך עשרה אנשים (לפחות בתחילת הסרט) וזה אפשר להתרווח על כל השורה.
ב. הטמפרטורה הייתה מדויקת, לרווחת הקהל.
ג. הפופקורן היה חמים ופריך, לא מלוח יתר על המידה
ד. השוופס לימונדה היה תוסס, חמצמץ ומתקתק.
ה. לא הכריחו אותנו להישאר להקרנה הבאה של הסרט.
בקיצור, לא חייבים תמיד להסתכל על חצי הכוס הריקה (של השוופס).
מסכימה מאוד אבל גם לא
חייבת להודות שגם אני סבלתי, ולא הבנתי את הבחירה שלי בסרט, אבל אני לא חושבת שזה הסרט הכיייי גרועע בעולםםםם. היו באולם עוד 7 איש שנראו בסדר…(נראלי), והיה משהו יפה באיטיות (לא אמרתי שלא סבלתי מזה)
מצחיק שהסרט הזה הוא ריימיק רע כמו שמלך האריות 2019 הוא רימייק רע
-השטחה של כל הרגשות בחומר המקור למען "הריאליזם"
-רימייק שהוא כמעט אחד לאחד חוץ מתוספות תמוהות
-כל כך הרבה רגעים של כלום ושום דבר (טעות של הביקורת לא דודו טסה אשכרה כלום ושום דבר ל 26 דקות לפחות)
-הריסה ושמטה של השירים הטובים ביותר מהמקור (במקרה של מאמי "טובים" זו מילה יחסית ויש כמה שיפורים אבל עדיין)
-נסיון לתקן דברים שלא היו צריכים תיקון (שוב פעם במקרה הזה התוצאה חצויה ויש כמה שיפורים אבל אלוהים המגרעות)
ואחרון לא חביב הנטיה הפוליטית והפילוסופית של הבמאי/ת דרסה את הטון של הסרט המקורי
נ.ב: עוד טעות בביקורת, סצנת ה 🤢 בניגוד למקור היא לא באמת על 🤢 ה🤢 שם הוא יצוגי בלבד והסצנה עצמה מיוצגת כשיחה בין שתי צדדים ולא איום עובדה שהפלסטינים נגשים לעזור לה מייד אחרי ששיר נגמר…. לחצי שנייה …. ואז השוטרים מתפרצים בזאת עוצמה ורעש שאי אפשר לזכור את זה…. הזכרתי שהסרט הזה חסר תקציב ומבוים רע. הייתי צריכה לקחת את בעלך מני ייעיש לעזור לביים. הוא יודע לעבוד במגבלות האלו.
טוב התרככתי סתם הייתי כועס מדיי מצטער
אני לא מאמין כבר בכל מה שאמרתי חוץ מהפסקה האחרונה שגם בה יכולתי להיות הרבה פחות כועס . זה לא הופך את הסרט לטוב הוא עדיין לא טוב אבל זה לא שווה את הכעס ולא שהכל רע יש כמה טכניקות מעניינות (שלא ממש עובדות בסרט אבל אפשר לשפצר אותן), וחלק מהשירים יותר טובים במקור (בין עם זה במכוון או לא זה סיפור אחר), ונטע אלקיים ועמי אבו מעולים… כזמרים, אלקיים טובה כשחקנית אבל זה בעיקר בזמן שהיא שרה.