זה כמו סטפ אפ רק עם ישבנים חשופיםassafTVב-30/07/2012 15:05
זה כמו סטפ אפ רק עם ישבנים חשופים
assafTV
פורסם יולי 30, 2012 ב 15:05
הסרט הוא בעצם גרסת ה-R לסטפ אפ, בו הרקדנים פושטים את בגדיהם בקטעי הריקוד. בין לבין סיפור לא לגמרי בלתי מעניין אבל מיותר למדי אם כי צ'אנינג טאטום כובש. אלכס פטיפר לעומת זאת הינו שחקן גרוע ומעצבן.
סטיבן סודרברג צובע הכל בצבעי אינסטגרם צהבהבים שלא מוסיפים כלום.
מוטב היה אילו הסרט היה מופקד בידיו של פייטון ריד, במאי מעודדות צמודות. בטוחני שהתוצאה הסופית היתה טובה בהרבה. או לכל הפחות לא צבועה בצבעים צהובים עכורים.
בשורה התחתונה: מהנה למדי אבל אם לא דחוף לכם לראות חכו ל-DVD ותריצו את הקטעים המשעממים (=כל מה שהוא לא ריקודים וענטוזים). טאטום שחקן טוב ורקדן מצויין. מתיו מקונוהיי הוא מליגת וודי הארלסון וסטנלי טוצ'י – לא יכול להיות רע בשום תפקיד. השאר הם או בתפקיד עציצי או עם תצוגת משחק עציצית.
10 לקטעי הריקוד
8 לצ'אנינג טאטום
6 לכל השאר
אני לא מבינה מספיק בקולנוע כדי להבין למה רוב הזמן הרגיש לי ממש כמו סרט ישראלי. אולי זה היה זה שבהרבה סצינות המצלמה עמדה במקום בלי לזוז בזמן שאנשים יצאו ונכנסו מהפריים [זה בלט במיוחד בתחילת הסצינה בבנק או כשהם הולכים על החוף] או הבחירה כמעט שלא לשים שירים בפסקול של הקטעים שלא כוללים ריקודים או סמים.
אני ממש ממליצה לצפות בסרט הזה פעמיים בגלל כמות הדברים שמתרחשים ברקע של כל פריים שקשה לשים לב אליהם בצפייה ראשונה כשמתמקדים בדמויות הראשיות שמנהלות את הדיאלוג. גם הצילום ממש יפה בעיני.
אבל אני מניחה שמה שמיוחד בסרט הזה זה לא הצילום ולא הביף קייק אלא מה שהוא מייצג בהקשר הרחב יותר, ואני מדברת על יחס לנשים כקהל יעד.
העלילה די צפוייה והרבה שחקנים לא ממש עושים הרבה, אבל יש אחלה פסקול, צילום נחמד, וכמו שאמרו פה, צ'אנינג טייטום פשוט שופע כריזמה. לא סרט רע, אבל גם לא כזה שתזכרו יומיים אחרי הצפייה.
זה כמו סטפ אפ רק עם ישבנים חשופים
הסרט הוא בעצם גרסת ה-R לסטפ אפ, בו הרקדנים פושטים את בגדיהם בקטעי הריקוד. בין לבין סיפור לא לגמרי בלתי מעניין אבל מיותר למדי אם כי צ'אנינג טאטום כובש. אלכס פטיפר לעומת זאת הינו שחקן גרוע ומעצבן.
סטיבן סודרברג צובע הכל בצבעי אינסטגרם צהבהבים שלא מוסיפים כלום.
מוטב היה אילו הסרט היה מופקד בידיו של פייטון ריד, במאי מעודדות צמודות. בטוחני שהתוצאה הסופית היתה טובה בהרבה. או לכל הפחות לא צבועה בצבעים צהובים עכורים.
בשורה התחתונה: מהנה למדי אבל אם לא דחוף לכם לראות חכו ל-DVD ותריצו את הקטעים המשעממים (=כל מה שהוא לא ריקודים וענטוזים). טאטום שחקן טוב ורקדן מצויין. מתיו מקונוהיי הוא מליגת וודי הארלסון וסטנלי טוצ'י – לא יכול להיות רע בשום תפקיד. השאר הם או בתפקיד עציצי או עם תצוגת משחק עציצית.
10 לקטעי הריקוד
8 לצ'אנינג טאטום
6 לכל השאר
שתי מילים- משעמם תחת!
(ל"ת)
איזה כיף.
אני לא מבינה מספיק בקולנוע כדי להבין למה רוב הזמן הרגיש לי ממש כמו סרט ישראלי. אולי זה היה זה שבהרבה סצינות המצלמה עמדה במקום בלי לזוז בזמן שאנשים יצאו ונכנסו מהפריים [זה בלט במיוחד בתחילת הסצינה בבנק או כשהם הולכים על החוף] או הבחירה כמעט שלא לשים שירים בפסקול של הקטעים שלא כוללים ריקודים או סמים.
אני ממש ממליצה לצפות בסרט הזה פעמיים בגלל כמות הדברים שמתרחשים ברקע של כל פריים שקשה לשים לב אליהם בצפייה ראשונה כשמתמקדים בדמויות הראשיות שמנהלות את הדיאלוג. גם הצילום ממש יפה בעיני.
אבל אני מניחה שמה שמיוחד בסרט הזה זה לא הצילום ולא הביף קייק אלא מה שהוא מייצג בהקשר הרחב יותר, ואני מדברת על יחס לנשים כקהל יעד.
מעניין אם הסרט מדבר לגברים ונשים באופן שונה
(מלבד הברור מאליו – שגברים פחות מתלהבים מצפייה בחשפנים).
אחד הסרטים הגרועים שראיתי בחיי
תריצו את כל הקטעים שבין סצינות החשפנות (שגם הן די פרווה לפעמים למען האמת).
חביב למדי
העלילה די צפוייה והרבה שחקנים לא ממש עושים הרבה, אבל יש אחלה פסקול, צילום נחמד, וכמו שאמרו פה, צ'אנינג טייטום פשוט שופע כריזמה. לא סרט רע, אבל גם לא כזה שתזכרו יומיים אחרי הצפייה.