-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
אהבה מוות & רובוטים
Love, Death & Robots
אנתולוגיה של סרטי אנימציה קצרים הכוללים את הדברים שבשם הסדרה ועוד.
תאריך הפצה בארה"ב: 15/03/2019
תאריך הפצה בישראל: 15/03/2019
בימוי
יוצרים
תסריט
תודה נטפליקס
עבור חובבי אנימציה, הסדרה היא מתנה נהדרת. אמנם יכלו (והיו צריכים) למתן את סצנות הסקס הבוטות-בלי-סיבה, אבל סך-הכל פרויקט מבורך.
והפרק שהכי אהבתי הוא כנראה "Good Hunting", לגמרי משהו שהייתי צופה בו כסרט באורך מלא.
בתור שואוקייס למה שאפשר לעשות היום עם אנימציה
כולל "מעבר לאקילה" ששואל בעצם למה עדיין מצלמים פורנו עם שחקנים בשר ודם.
אבל הסיפורים בינוניים, די צפויים, ולא ממש מחדשים (ולפחות באחד simpsons did it מילולית).
זה סדרה חשובה לצפייה, אבל לא סדרת מופת.
לגמרי. והיא מראה שלושה דברים נוספים:
1. חסרים יוצרים אמיצים ומקוריים בהוליווד (או, ליתר דיוק, שעובדים עם הוליווד). להוציא The Witness, ואולי גם Ice Age, האנימציה והבימוי בקושי מצליחים להפתיע, אפילו כשהם מרשימים.
2. התסריטאי, Philip Gelatt, הרבה, הרבה יותר טוב כשהוא כותב קומדיה מאשר דרמה. הדיאלוגים הדרמטיים שלו ממש כואבים באוזן, אבל התזמון והניסוחים הקומיים שלו נהדרים.
3. צריכים יותר סרטי היסטוריה אלטרנטיבית על רצח היטלר. ללא צל של ספק הסרט הכי טוב באנתלוגיה.
ראיתי את 6-7 הפרקים הראשונים.
רשמיי עד כה:
אנימציה, וואו! גם ההתקדמות הטכנולוגית שמאפשרת את זה, וגם העובדה שה-"אנקאני וואלי" כבר לא משפיע כמו בעשור הקודם. האם מדובר פשוט בהתקדמות הטכנולוגית, או פשוט שהתרגלנו לאנימציה ברמה שזה לא מפריע לנו יותר? לא יודע, אבל גם בפרקים הסופר-ריאליסטים הדמויות האנושיות לא הפריעו לי יותר מדי.
מבחינת סיפורים;
פשוט נוראי. עלילה ברמה של פורייקט גמר בבית ספר (עם תקציב ענק). גם אם הסיפור מתחיל מעניין, היוצרים נופלים בדקות האחרונות לגרום לסוף להיות "פתוח" (שבכל המקרים פשוט מוביל לסוף רע) בכוונה כדי להשאיר טעם של פלצנות כלשהי. היוצרים של נטפליקס מרגישים צורך להיות אדג'יים כל הזמן, ו'רובוטים' סובלת כבר עכשיו מאותה הבעיה שמראה שחורה סבלה ממנה בשתי העונות האחרונות. אני לא רואה סיפור, אני רואה צ'יזבט.
הכתיבה פשוט לא טובה. הניסיון להיות מצחיקים פשוט קרינג'י, והניסיון להיות אדג'י עוד יותר קרינג'י. סבבה, הבנו שאפשר להגיד פאק בנטפליקס, לא צריך לדחוף את זה וגרום לכל הדמויות להישמע כמו ילד אמו מתבגר.
נטפליקס כל הזמן נופלים ביצירות שלהם במקום שלי אישית הכי מפריע, וזה הניסיון לחנך אותנו. כשאני רואה סדרות או סרטים של נטפליקס אני מרגיש שהם נבנו במטרה להטיף לי, ולא כדי לספר לי סיפור. ובשלב כלשהו כאשר אולפן ממשיך להתייחס לקהל שלו כמו אידיוטים שצריך לחנך אותם, האנטי מתגבר גם כשהם מוציאים סיפור טוב.
מי שאוהב את נטפליקס ימשיך לאהוב את מה שהם מוציאים. אני לצערי, למרות שלפעמים נהנה מהיצירות שלהם מרגיש כל הזמן את הפספוס, שמשכיח את ההנאה ומשאיר רק טעם חמוץ אחר כך.
העונות הראשונות של "כתום" ו"דרדוויל" לא זכורות לי מחנכות יותר מדי
אבל אולי זה השתנה בעונות המאוחרות.
את דרדוויל לא ראיתי, אבל 'כתום' לא הייתה מטיפנית?
כל העונה הראשונה (והיחידה שראיתי) נבנתה על טהרת המטיפנות, ויותר גרוע, מטיפנות פשטנית. כל הסוהרים רעים, כל האסירות טובות שנקלעו לבית כלא בעקבות גזענות, הומופוביות, מצב סוציו-אקונומי, וכו'. שום עיגול דמויות, שום חלקים אפורים.
את העונה השנייה כבר לא ראיתי, אז ייתכן שאחר כך זה משתפר.
אולי הכל מתערבל לי בראש
אבל זכור לי הרבה יותר אפור – פייפר בעצמה היא שמוקית לא קטנה שיודעת טוב טוב לדאוג רק לעצמה, חלק מהסוהרים רק עושים את עבודתם בלי רצון רע, חלק מהאסירות רצחניות, חלק טובות וחלק פעם ככה פעם ככה.
אולי באמת הקו היחיד שלא נחצה זה שלא הציגו מישהו לא לבן כממש רשע.