-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
ארוכה הדרך למטה
A Long Way Down
בערב ראש השנה בלונדון, ארבעה זרים נפגשים על גג אחד – כולם שם במטרה להתאבד. הם מחליטים לדחות את הקפיצה בכמה חודשים ולנסות לסייע זה לזה בינתיים. על פי ספרו של ניק הורנבי.
תאריך הפצה בישראל: 08/05/2014
חביב כזה. לרוע המזל, התאבדות היא לא נושא חביב, לכן הדמויות חסרות כל אמינות. פירס ברוסנן גרוע במידה מדהימה.
בבקשה תהיה טוב.
סרט, תקשיב, אתה לא חייב להיות מושלם או אפילו טוב מאוד ולנצח אני אעמיד אותך בצילם של העיבודים האחרים לספרים של ניק הורנבי ( נאמנות גבוהה ורווק פלוס ילד, כן? לא ראיתי וקראתי את הסרטי פוטבול/כדורגל) אבל כרגע יש המון ביקורות שאומרות שאתה לא משהו אז בוא לפחות נסכים שתהיה ברמה ממוצעת של טוב? בבקשה? זה יהיה ממש נחמד מצידך.
ממ.. נראה טוב!
אבל זה לא סרט לקייץ! זה סרט לחורף מתחת לפוך עם כוס תה ליד וחבילת טישו גם לדמעות וגם לאף..
בחיי שהתחלתי להתרגש רק מהטריילר.
שני סרטים בהפרש של שבוע (בארה"ב)
ובשניהם יש את ארון פול ואימוג'ן פוטס. צירוף מקרים או קונספירציה ממשלתית?
יכול להיות שפירס ברוסנן ורוזמונד פייק עלו לגג כדי להשקיף על העיר, ראו זה את זו
ואז שאלו את עצמם "לאן הלכה הקריירה שלנו מאז 'למות ביום אחר'?" והחליטו לקפוץ.
ואז פייק אמרה, "רגע, עשינו ביחד גם סרט עם אדגר רייט" וברוסנן השיב "נכון, אולי כדאי לחשוב קצת על כל הקטע הזה של לקפוץ מהגג."
אז כמו שצפיתי בתגובה השנייה תחת הניק הקודם שלי, זה אכן סרט נחמד עם הרבה טישו.
קודם כל, זה סרט קטן חמים ונעים. שוב, למה בקיץ:)
הבעייה שלי לא הייתה בסרט אלא עם החבר שהלכתי איתו.
יש לי חבר שהוא פריק לסרטים כמוני. שנינו יכולים ללכת ארבע פעמיים בשבוע לסרטים ביחד ולפעמיים יותר. תלוי אם יש מה לראות.
אבל החבר הזה פסיכי לגמרי. הוא צוחק בקולנוע בקולי קולות וצורח במשך חצי מהסרט.
בסרט קומדיה זה עוד נסבל ואפילו טוב. הוא מרים את כל האווירה באולם ביחד אתו.
אבל בסרט רגש זה פשוט לא מתאים. זה דופק את כל ההתחברות לסיפור.
בקיצור, פעם אחרונה שאני הולך אתו לסרטים רציניים.
(נאמר בפעם האלף)
ניסית פשוט לא ללכת איתו לסרטים?
(ל"ת)
כן וזה לא עובד..
אם אני לא הולך איתו אז הסבירות זה שאני לא אלך בכלל.
כמה אנשים אתה מכיר שאוהבים כל כך סרטים ויסכימו ללכת איתך תמיד..?
לא הרבה.
אפשר גם ללכת לבד.
זה עובד באופן מצוין. בטח אם האופציה השניה היא כזו מעצבנת כמו שאתה מתאר.
אופציה מענינת רק שעוד לא נסיתי אותה.
זה נראה לי קצת מוזר ללכת לקולנוע לבד.
מה גם שאין לי אחד ועוד אחד וכך אני משלם כפול..
היה פה פעם דיון על זה.
בסופו של דבר, אם אתה לא מחפש את החוויה המשותפת (או שהיא רק מעיקה), זה בסדר גמור. וזה בטח יותר טוב מאשר לפספס סרטים כיוון שאין פרטנר נורמלי.
תלוי איזה מן בן אדם אתה
לדעתי למשל זה די מתסכל לראות אנשים הולכים בחבורות לקולנוע, משתפים חוויות ומדברים על הסרט אחרי שהוא נגמר בעוד אתה נשאר לעצמיך מבלי שיש לך את מי לשתף (עד שאתה חוזר הביתה לעין הדג, אבל גם זה לא תחליף מספק באותה המידה)
הכל נכון.
ועדיין, זה עדיף על פני לפספס לחלוטין סרטים, או לחוות חוויה מעיקה כמו זו שתוארה לעיל. שניהם מתסכלים הרבה יותר (לטעמי).
שדבר אחד יהיה ברור-
עבור רוב מוחלט של האנשים, המטרה בללכת לקולנוע היא ליהנות. אם אתה לא נהנהף אין לך סיבה ללכת. אם יש דבר ספציפי שמפריע לך ליהנות, לך בלעדיו. אצל כל אחד זה סובייקטיבי.
הספר לא משהו
נותר רק לקוות שהסרט יהיה טוב ממנו