יתכן שבסרט הזה היתה הברקה תסריטאית פתאומית שנתנה משמעות יוצאת מן הכלל ל45 הדקות הראשונות שלו, אבל אני כנראה לעולם לא אדע את זה, כי הן היו כל כך, כל כך משעממות שיצאתי אחריהן, ואני לא אסבול אותן שוב רק בשביל הסיכוי שזה אכן מה שקורה.
יש בסרט כמה בעיות. מבחינת הבימוי הוא סובל מלא מעט בעיות המשכיות (לדוגמה : שתי דמויות מדברות במכונית, בשוט של אחד מהם אנו רואים שהמכונית בה הם נמצאים נוסעת, ובשוט של הדמות השנייה רואים שהמכונית לא זזה), ומבחינת התסריט הוא בהחלט לא מספק רקע מספיק טוב להבנת היחסים בין הדמויות והמניעים שלהן. מצד שני, המסתורין והרצות לגלות ולהכיר עם כל משפט שנאמר לעומק את הדמות המדברת היה אחד הדברים שהכי אהבתי בסרט. בנוסף, לא אהבתי את הסוף. היה הרבה יותר טוב אם הסרט היה נגמר רבע שעה לפני או ממשיך קצת אחרי ומסביר את סצינת הסיום.
אני sucker של שוטים ארוכים, וב"כמו מישהו מאוהב" יש לא מעט מהם. חלקם מאוד מרשימים, אפילו. אני לא מבין את אלה שאומרים שהסרט "אטי מדי". לא היו הרבה דקות של אנשים בוהים בחלל למשך זמן רב, בשקט, מבלי שיקרה דבר. אנשים תמיד דברו במהלך הסרט והדיאלוגים כתובים נהדר. מאוד ריאליסטיים, ממש לא משעממים וחושפים לאט-לאט את הדמויות ואת אופייהן בצורה לא רעה (שוב, הייתי מעדיף לו היו מתעמקים יותר במערכת היחסים של גיבורת הסרט עם ארוסה). ועיקר הסרט הוא דיאלוגים.
אם אתם נהנים מדיאלוגים כתובים טוב גם אם לא בהכרח מוסיפים לעלילה (סצינות של דיבורים הן לדעתי אלו שבהן הזמן עובר הכי מהר, לדעתי. בכל סרט.) משוטים ארוכים, ומהעיר טוקיו אז כדאי לתת לסרט הזדמנות.
אני מצטער
יתכן שבסרט הזה היתה הברקה תסריטאית פתאומית שנתנה משמעות יוצאת מן הכלל ל45 הדקות הראשונות שלו, אבל אני כנראה לעולם לא אדע את זה, כי הן היו כל כך, כל כך משעממות שיצאתי אחריהן, ואני לא אסבול אותן שוב רק בשביל הסיכוי שזה אכן מה שקורה.
מאוד אהבתי.
יש בסרט כמה בעיות. מבחינת הבימוי הוא סובל מלא מעט בעיות המשכיות (לדוגמה : שתי דמויות מדברות במכונית, בשוט של אחד מהם אנו רואים שהמכונית בה הם נמצאים נוסעת, ובשוט של הדמות השנייה רואים שהמכונית לא זזה), ומבחינת התסריט הוא בהחלט לא מספק רקע מספיק טוב להבנת היחסים בין הדמויות והמניעים שלהן. מצד שני, המסתורין והרצות לגלות ולהכיר עם כל משפט שנאמר לעומק את הדמות המדברת היה אחד הדברים שהכי אהבתי בסרט. בנוסף, לא אהבתי את הסוף. היה הרבה יותר טוב אם הסרט היה נגמר רבע שעה לפני או ממשיך קצת אחרי ומסביר את סצינת הסיום.
אני sucker של שוטים ארוכים, וב"כמו מישהו מאוהב" יש לא מעט מהם. חלקם מאוד מרשימים, אפילו. אני לא מבין את אלה שאומרים שהסרט "אטי מדי". לא היו הרבה דקות של אנשים בוהים בחלל למשך זמן רב, בשקט, מבלי שיקרה דבר. אנשים תמיד דברו במהלך הסרט והדיאלוגים כתובים נהדר. מאוד ריאליסטיים, ממש לא משעממים וחושפים לאט-לאט את הדמויות ואת אופייהן בצורה לא רעה (שוב, הייתי מעדיף לו היו מתעמקים יותר במערכת היחסים של גיבורת הסרט עם ארוסה). ועיקר הסרט הוא דיאלוגים.
אם אתם נהנים מדיאלוגים כתובים טוב גם אם לא בהכרח מוסיפים לעלילה (סצינות של דיבורים הן לדעתי אלו שבהן הזמן עובר הכי מהר, לדעתי. בכל סרט.) משוטים ארוכים, ומהעיר טוקיו אז כדאי לתת לסרט הזדמנות.