-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
החיים יפים
La vita è bella
שואת יהודי איטליה דרך עיניהם של משפחה אחת – אב, אם וילד, כאשר האב משתמש בדמיון על מנת להסתיר את זוועות השואה מילדו.
אורך: 1:56
תאריך הפצה בארה"ב: 23/10/1998
זה סרט פוסטמודרני
אני לא אומר את זה לטובתו או לגנותו. ואני לא מרגיש חכם במחיוד כשאני אומר את זה. זה פשוט מה שהוא. ולכן אנשים מתקשים להבין אותו. זה סרט שעוסק בשואה כ"טקסט" ולא כ"מציאות אובייקטיבית". עמוס באינטרטקסטואליות, ערעור על מוסכמות, משחקים. זו טעות להתייחס אליו כסרט שואה רגיל.
להגיד "פוסטמודרניזם" זה כל-כך עין הדג 2002.
האם הסרט ריאליסטי? מן הסתם לא.
האם הסרט קלאסיציסטי? מן הסתם כן – הוא ממשיך מסורות קלאסיות של הקולנוע האירופאי-איטלקי וכן של צ'פלין ויש בו גיבור טוב מובהק שנגדו פועל רע מובהק.
האם מה שקורה בסרט אכן קרה פעם בשואה? אין שום עדות לדבר כזה.
האם מה שקורה בסרט אכן יכול היה לקרות בשואה? הרבה מאוד אנשים טוענים שלא. גואידו מביים בשני חלקי הסרט את החיים בדיוק כמו שבניני מביים את המציאות, ומשתמש בצירופי מקרים קומיים שבחלקם נדרש מזל מטורף ממש כדי שהם יעבדו ויצליחו. מה שכן לאף יוצר וכן לאף יהודי והייתי מוסיף ואומר גם שלא רק ליהודים יש בעלות על השואה. כשקלוד לנצמן אמר שאחרי סרטו שואה אין לאף אחד זכות לעשות סרטים על השואה יותר, הוא דיבר מתוך אגו ולא מתוך דאגה לניצולים. שפילברג טען שהוא עשה את רשימת שינדלר כי לפניו רוב האוכלוסיה הלא-יהודית בארצות הברית לא ידעה מה זאת השואה – גם זה נשמע מגלומני ומופרך, ואת רשימת שינדלר צלחתי פעם אחת מתוך איזו תחושת חובה לאומית ולא נראה לי שאצלח אותו שוב (והיום הוא בעיקר נחרט בזכרוני בתור "הסרט ההוא שצחקו עליו באחד הפרקים הכי מזעזעים של סאות' פארק"). סרטי שואה אחרים שעוררו דיבור משולהב סביבם כשיצאו (גם כאן בעין הדג) כמו הפסנתרן כבר לא זכורים היום כמעט. אבל החיים יפים יישאר לנצח, בגלל הרוח האנושית וההומניזם המרגש שאפשר להשתמש בו גם בחיי היומיום, ללא צורך לחכות ליום השואה. היהודים והישראלים לא צריכים את השיעור בהיסטוריה שהוא רשימת שינדלר במדינה שבה יש כל שנה את יום השואה, אבל את החיים יפים כולם צריכים. כי הוא חוגג את החיים ולא מתפלש במוות. כי הוא לא מבזה את המתים, אלא מאדיר את החיים ואת כושר ההתמודדות וההמצאה. כי ממש כמו צלילי המוזיקה, גם אם עוצרים את הסרט לפני שמגיעה השואה ממש עדיין נשארים עם יצירת מופת ביד. סרט שלא הכנסתי לעשרת הגדולים שלי כי זה כביכול מובן מאליו, אבל כנראה שלא כל-כך. לאנשים שהציניות לא כילתה כל פינה בלבבם ושאינם קובי ניב הסרט הזה הוא פשוט חובה.
זה יפה שהתחלת את ההודעה במה שנראה כקטילה, למרות שיש ביניכם הסכמה.
מאוד פוסטמודרניסטי מצידך.
לא קטילה, אבחנה.
כי המילה הזאת כבר איבדה ממשמעותה מרוב שימוש עודף. אם גם את החיים יפים וגם את סרטי טרנטינו אפשר להגדיר כפוסטמודרניים, הרי שהמילה הזאת לא אומרת הרבה.
השימוש של יאיר נראה מדויק:
עיסוק בטקסט ולא במציאות, אינטר-טקסטואליות, ערעור על מוסכמות, משחקים.
כן, אבל
המשחקים של בניני/גואידו פועלים גם על הצופים. כשצופים בסרט (כל סרט) מתחיל ה-W.S.D. ומבחינתנו מה שמתרחש על המסך זאת המציאות לשעה וחצי עד שלוש. הסבירות שהשקרים של גואידו היו יכולים להצליח בשואה האמיתית מוטלת בספק, אבל כשצופים בסרט מתפתים להאמין שכן, מה שיוצר תחושת התעלות וזיכוך אצל אוהבי הסרט והתקוממות מצד מתנגדיו; כמו שבהארי פוטר (מה יהיה?) ברור לכל קורא שאין באמת עולם של קוסמים שמקביל לשלנו, אבל לאורך הקריאה רולינג מצליחה לשכנע אותך שאולי בעצם כן. מבחינת הדמויות בסרט, סכנת החיים שהן נמצאות בה היא לא "טקסט"; על אחת כמה וכמה מבחינת קורבנות השואה עצמה. האם זה בהכרח פוסטמודרניזם? לא יודע. לא נראה לי. ככה פשוט פועלים סיפורים ונרטיבים מאז ומעולם.
WSD זה משהו שצריך להרוויח, ואין דין סיפור כדין היסטוריה
תראה, הפרספקטיבה שאתה מציג לגיטימית, אבל גם זו שמציג יאיר לגיטימית.
אבל, בכל מקרה, זה לא שאנשים נכנסים לסרט והופ, חוש הביקורת שלהם נכבה. נכון, יש willful ב-suspension of disbelief, אבל את הרצון וגם היכולת שלי להישאב לתוך העולם של הסרט היוצרים שלו צריכים להרוויח. וזה קשה הרבה יותר כשמדובר באירוע היסטורי, ובמיוחד כשמדובר באירוע היסטורי גדול, חשוב ודרמטי כמו השואה. אני חושב שקל יותר לחלק מהצופים להתייחס לזה לא ברמה הרגשית – ונדמה לי שהשהיית הספק היה בעיקרה עניין רגשי – ויותר ברמה האינטלקטואלית: זו לא אגדה ששוקעים לתוכה, זה תרגיל במטה-נרטיבים שמנתחים אותו.
מסכים עם הכול חוץ מהסיפא
הסרט הזה הוא פצצת רגש טהורה, עם סצנות מרגשות עד דמעות ועם לקח מעולה לחיי היומיום. הוא לא אגדה ולא מטא, גם אם הוא לא מבוסס על סיפור אמיתי וגם אם הוא משתמש לשנייה אחת במילה 'אגדה' בעצמו בתחילת הסרט (אגב גם זה לא מדויק – הסרט מבוסס על זכרונותיו של אביו של בניני משהייתו במחנה עבודה/ריכוז, גם אם מה שמוצג בסרט זה לא מה שקרה שם.) את יכולת הסיספונד שלי הוא הרוויח, את של מתנגדיו לא וזה לגיטימי. אמנות טובה באמת היא דבר שהרבה אנשים אוהבים והרבה אחרים שונאים. להפיל סתם מונח גדול ומפוצץ כמו פוסטמודרניזם (כמו שעשתה התגובה הראשונה כאן) ללא הסבר ושיבינו לבד זה לא ניתוח תוכן. להגיד שזה בגלל המשחקיות של הסרט קצת יותר אבל הסרט עדיין לא מרגיש ככה. לפוסטמודרניזם יש נטייה להיות יותר בידורי ויותר "מגניב", כמו שילוב הסגנונות הפרוע אצל טרנטינו או בק. אין כאן שילוב סגנונות או קפיצה בין זמנים או אנאכרוניה, יש סיפור בדיוני שמעוגן בתקופה היסטורית אמיתית שהמשמעות אותה הוא מבקש להעביר לצופים ברורה, בניגוד לגישת "אובדן המשמעות" הנפוצה בפ"מ.
בעצם, חשבתי על עוד משהו -
בפעם הראשונה בה אנחנו רואים את גואידו עובד בעבודות הפרך של המחנה, התפקיד שלו זה להעביר סדנים כבדים מקצה לקצה. עכשיו, רובנו מעולם לא ראינו סדנים במציאות וגם לא בקולנוע המצולם, אלא רק בסרטים המצוירים של הלוני טונס, ללמדכם שהסדן פה הוא סמל, עוד קריצה של בניני לעבר הצופים שאומרת שהכול פה זה רק בדיחה ומשחק כמו שגואידו אומר לג׳וזואה. ואם יש איזה עינדגיסט שיודע לחלץ פוסטמודרניזם גם מהסרטים המצוירים של הלוני טונס – סחתיקה.
יקירי, הדיון הזה מוצה לפני קרוב לחודש ואתה החלטת כעבור שלושה שבועות להעיר אותו
רק כדי להמשיך ולבזות מישהו שהגיב על דף הסרט הזה *לפני קרוב לשנה*? חג שמח.
לבזות? חלילה לי.
פשוט נמאס לי כשאנשים באתר זורקים מונחי מטריה כלליים שלא אומרים כלום (פוסטמודרניזם, תרבות הפופ) מבלי להסביר אותם כאילו כולם אמורים לדעת על מה הם מדברים כשבפועל אין להם שום משמעות (או משמעות כללית או משמעות ספציפית שרלוונטית לסרט או לסדרה שעליהם הם מדברים) וזה כבר ידוע, ועוד בדף סרט שאני ביקשתי על סרט שנראה לי מעניין וחשוב לדבר עליו. ממש לא משנה לי מגיב אלמוני כזה או אחר שגם אינו מה״קבועים״ עד כמה שידוע לי ואין לי שום דבר אישי נגדו על מנת שתהיה לי איזו אג׳נדה ״לבזות אותו״. חג שמח גם לך.
זה לא לבזות אצלך?
ואו.
ביזיתי? קיללתי? תקפתי? השפלתי? גירשתי את אותו מגיב מהאתר?
בסך הכול הבעתי חוסר הסכמה, והרי דיונים בעין הדג מבוססים על חוסר הסכמה. הסכמות סוגרות דיונים (ולא שכשאני לא מסכים על מישהו אני עושה בכוונה, כן?)
לא הבעת חוסר הסכמה.
הבעת זלזול בשימוש שלו במושג ובהבנה שלו אותו. חזור והבע.
אבל זה מושג חסר משמעות מלכתחילה שניתן להכיל על כל דבר כדי להישמע אקדמאי, מגניב ומפוצץ.
כלומר זה לא שחיכיתי לאותו מגיב בפינה שימעד כדי להתנכל לו, להתנפל עליו ולבייש אותו, זה פשוט שכשבמקום להתדיין ולנתח רק אומרים איזה buzzword אקדמאי/עינדגי שכאילו מסביר הכול אבל למעשה יותר קרוב לבגדי המלך החדשים, בהרבה דיונים על הרבה סדרות והרבה סרטים, מתישהו מישהו יישבר. ואי אפשר לעבור דיון-דיון ופתיל-פתיל ולדפוק לכל מגיבי האתר בדלת ולעשות סקר למה כל אחד מתכוון כשהוא אומר פוסטמודרניזם בהשוואה לשימוש של אנשים אחרים במונח, אז זה מתרכז במקום אחד. כל קשר בין זה לבין רמיזות על לינץ׳ רועש שנעשה כלפי משתמש מסוים אחד הינו מקרי בהחלט.
ואו. אתה פשוט לא מצליח להפסיק.
(ל"ת)
זה שאתה לא מבין אותו לא אומר שהוא חסר משמעות
בייחוד כשאתה מסרב בתוקף להבין אותו מסיבות השמורות לך.
זה שיש למושג כמה משמעויות, או משמעות גמישה, או משמעות שאפשר לעוות במובנים מסוימים וקשה לראות איפה לחלוטין עובר הגבול – לא הופך את זה לבגדי המלך החדשים, אלא פשוט בערך למושג ככל המושגים שישנם.
זה אפילו לא הופך אותו למושג פוסטמודרני.
(ל"ת)
באמת?
יש מישהו שקרא את כל הערך על פוסטמודרניזם בוויקיפדיה והבין אחר-כך מה זה? טוב מה פתאום לקרוא את כל הערך, זה מוגזם. יש מישהו שקרא רק את הפסקה הראשונה והבין? עזבו, בואו נפשט את זה עוד יותר: מישהו נכנס פעם לרשימת הסרטים שמוגדרים כפוסטמודרניים בוויקיפדיה, זיהה שם סרט שהוא מכיר, והבין מה הופך אותו לפוסטמודרני במובהק בניגוד לסתם אמנותי, גימיקי או מגניב? (לא, אני לא מתנשא, אני פשוט ממש מתקשה בזה. אשמח לשמוע שאחרים יותר חכמים ממני בנושא.)
כן.
הפסקה הראשונה אומרת שפוסטמודרניזם זה מה שהגיע אחרי המודרניזם, והוא עוסק בסובייקטיביות ובנרטיבים.
כן, יש
(ל"ת)
יש גם כאלה שקראו חומרים על פוסטמודרניזם מעבר לערך בויקיפדיה.
(ל"ת)
מנסה להבין אותך
"מה הופך אותו לפוסטמודרני במובהק בניגוד לסתם אמנותי, גימיקי או מגניב?"
הפתרון שלך לבעיתיות של המונח 'פוסטמודרניזם' הוא להחליף אותו במונחים המוסכמים והברורים לחלוטין 'אמנותי' או 'מגניב'?
יכול להיות ואולי אף סביר שהבעיה היא אצלי. לא אומר שלא.
אבל זאת פשוט נראית לי כמו הגדרה שאפשר להכיל על כל דבר שאינו בנוסחה, שסוטה מהנורמה לחיוב או לשלילה, שהוא אלטרנטיבי, שונה, אחר, מערבב סגנונות, לא מפריד בין גבוה ונמוך, ומאזכר יצירות אחרות. זה מה שאני מצליח להבין כשאומרים לי פוסטמודרניזם מתוך האינטואיציה שלי + מה שקראתי ולמדתי על המונח הזה באקדמיה ובאינטרנט (וכמובן שלא רק בוויקיפדיה) ובכל זאת הוא נשאר לי מאוד מעורפל וסתום, ואני לא מצליח למצוא מכנה משותף בין כל היצירות שמוגדרות כפוסטמודרניות. כשאומרים לי על סרט שהוא קומדיה, דרמה, מתח, רומנטי, אימה אני יודע פחות או יותר למה לצפות, אבל פוסטמודרניזם יכול להיות כל דבר או לפחות יותר מדי דברים.
זו בחירה שלך
עברת מלהשתמש במילים רחבות יותר ('אמנותי' ו'מגניב') למילים שהן תיאור ז'אנר – רק שפוסט מודרניזם הוא לא מונח שנוצר כדי לתאר ז'אנרים בקולנוע. מן הסתם השימוש שלו בהקשר הזה הוא פחות מדוייק.
וגם במקרה הזה… 'אימה' כולל, לפי רשימות סרטי האימה הגדולים בכל הזמנים של Rotten Tomatoes, את אמריקן פסיכו, VFW, קינג קונג, צעקה, ליל הציד, הקבינט של דוקטור קליגרי. אלו סרטים כל כך שונים אחד מהשני, חלקם אני בקלות יכול להגדיר כ'סאטירה נשכנית' או 'סרט הרפתקאות עם מפלצות ענקיות' או 'דרמת מתח' או 'סרט אקשן.' ובכל זאת אנשים מקבצים אותם ביחד.
ובכל זאת יש יותר מן המשותף בין הסרטים שציינת לבין סרטים ״פוסטמודרניים״.
כי גם אם לא כולם אימה טהורה יש אלמנטים שמשותפים לכולם או לפחות לרובם, כמו מתח או מפלצות או רוע בלתי מוסבר. האם אפשר למצוא אלמנטים משותפים בין בניני, טרנטינו, קאופמן וטיימור? מניח שכן, אבל במאמץ הרבה יותר גדול, ועם סימן שאלה גדול יותר על מה עושה אותם לפוסטמודרניים מאשר מה הופך סרט אימה לסרט אימה, וזאת משום שדברים כמו שילוב סגנונות, אנאכרוניה, שבירת הקיר הרביעי, רקורסיביות ופאראפראקסיס לא התחילו במחצית השנייה של המאה העשרים, אלא שאפשר למצוא אותם גם ביצירות שנכתבו במאות הראשונות לספירה ואף לפני כן. את טריסטרם שנדי אפשר בקלות להגדיר כ״רומן פוסטמודרני״ וזאת למרות שכרונולוגית הוא קודם למודרניזם.
"עם סימן שאלה גדול יותר על מה עושה אותם לפוסטמודרניים מאשר מה הופך סרט אימה לסרט אימה"
אוקי – מה הופך סרט אימה לסרט אימה?
פשוט
סרט אימה אמור לגרום לך לפחד. סרט דרמה אמור לגרום לך להתרגש או לבכות. סרט קומי אמור להצחיק אותך, סרט מתח אמור למתוח אותך וסרט רומנטי אמור לגרום לך להאמין באהבה. סרט פוסטמודרני אמור… מה? לגרום לך להרגיש חכם ונעלה על אחרים כי זיהית שהוא פוסטמודרני ו/או את הטריקים שבו הוא משתמש כדי להיות כזה? לערער על מוסכמות? (ואם כן האם פוסטמודרניות איננה כבר מוסכמה בפני עצמה?) כי אפשר לערער עליהן גם בלי זה.
אבל לא כזה פשוט
פוסט למעלה אמרת שאחד האלמנטים של סרט אימה הוא 'מתח' – עכשיו אתה כותב ש'מתח' הוא ז'אנר נפרד בעצם ("סרט מתח אמור למתוח אותך").
נוסף על כך – כמה אחוזים מתוך סרט אימה אמורים להפחיד אותך? יש סצנות מפחידות (ומגעילות) באמריקן פסיכו, אבל רובו לא כזה. ומאחר והפרוטוגניסט שלנו הוא הרוצח האכזרי אנחנו לא דואגים לו – אנחנו לא חרדים לגורלו.
היו רגעים מאוד מפחידים בלא ארץ לזקנים, כל רגע שאנטון שיגור היה על המסך, האם הוא סרט אימה? האם האביר האפל, עם הג'וקר, הוא סרט אימה?
ושוב, רק בשביל להבהיר
"סרט פוסטמודרני" אינו ז'אנר או תנועה. הוא מאפיין שקיים בסרטים ולא מצמצם אותם להגדרה מסוימת, כי זאת לא הנקודה של ההגדרה.
זה לא אומר שזה מושג שלא קיים או לא עוזר, אלא פשוט שהמושג הזה בשימוש שלו לגבי יצירות לא נועד כדי להבהיר סוג של ז'אנר או תת ז'אנר או סוג סרטים שמי שאהב אחד יאהב אחר, אלא מבהיר שימוש בטכניקות מסוימות שמשיגות תוצאות שונות אך דומות על פני סרטים רבים.
זה כמו שתתלונן ש"סרט עם פסקול א-דיאגטי" זה לא ז'אנר ספציפי מספיק. זה נכון, פשוט זה מפספס את כל הנקודה, כי זה לא ז'אנר.
"פוסטמודרניות" היא מילה שמתארת יצירות שמשתמשות בשלל טכניקות כאלה ואחרות שנעדרות מיצירות "מודרניות", ואכן יש יצירות "פוסט-פוסט מודרניות" שמדי פעם באות לאתגר אותה. זאת הגדרה שבעיקר נועדה מראש לניתוחים מסוימים (שלא לומר באופן בלעדי לתרגילים ושיעורי בית בשיעורי קולנוע וספרות), והיא מדי פעם (ממש לא באופן תכוף למדי) נזרקת בעין הדג, לרוב בתוך התחומים הסבירים להגדרה שכזאת שמנסים להגיד משהו ספציפי ולא סתם מילת באזז ריקה (והמשתמש שהתחיל את השרשור הזה, למשל, עושה בה אחלה של שימוש), או כתחליף ל"מגניב/אמנותי".
על כן התגובות נגד השימוש במילה הזאת שיוצאות על משתמש אחד הוא פשוט לא לעניין, בטח כשהוא צודק בסופו של דבר.
כמו כן, רק כי זה הציק לי עוד מקודם – ב"לוני טונס" בהחלט יש לא מעט פוסט מודרניזם. זה לא הופך אותם לחתרניים או מגניבים או כל דבר כזה או משנה משהו בנוגע אליהם, אבל כן, הם כן.
מחזק - Duck Amuck הוא טקסט יותר מכונן בפוסט מודרניזם מכל דבר שזיגמונט באומן כתב
(ל"ת)
בדיוק התכוונתי לדבר עליו
"Duck Amuck" הוא אכן רקורסיבי, אבל האם כל רקורסיה היא פוסטמודרנית? בהמון מחזות שייקספיריים יש מחזה בתוך המחזה וקריצות של השחקנים לעבר הקהל, ובכל זאת שייקספיר נחשב לקלאסי ולא לפוסטמודרני. האם רק התקופה שבה יצא כל דבר משייך אותו לפוסמודרניזם או לא? (שייקספיר – המאות ה-16-17, לוני טונס – המאה העשרים.) התגובות בדיון הזה רק מוכיחות שהמונח עדיין מעורפל מאוד. "שלל טכניקות כאלה ואחרות" – אבל מהן אותן טכניקות? מניח שאלה שהזכרתי ועוד כמה שאפשר להוסיף, ואז שוב מגיעים לשאלה האם כל יצירה שעושה בהן שימוש, גם אם היא קלאסית או עתיקה, היא פוסטמודרנית, או שבעצם צריך שתהיה מכסה מסוימת של טכניקות כאלה כדי שסרט ייחשב לפוסטמודרני, ואז כמה צריך? שלוש או יותר? או שזה לא מתמטי אלא פשוט משהו שהסרט מעביר בהרגשה שלו, ואז זה אפילו עוד יותר מעורפל. אני לדוגמה, ואני בטוח שגם הרבה אחרים, ביניהם גם סינפילים אדוקים ומבקרים מדופלמים ומרצים לקולנוע, ממש לא חושב על החיים יפים (וגם לא על ספרות זולה, בעצם) אוטומטית כעל סרט פוסטמודרני באופן אוטומטי. נהפוך הוא, זה סרט שכל דבר ודבר בו מרגיש קלאסיציסטי ותקופתי, מהתקופה שבה הסרט מתרחש דרך המשחק ועד לכמות השוטים והצבת ותנועת המצלמה. רוב הזמן אני אפילו שוכח שזה סרט שיצא ב-1997 ומאוד לא מובן מאליו עבורי לשכוח דברים מ-1997. לכן מה שאותו מגיב עשה (ששוב לא תקפתי אותו ולא יצאתי עליו, אבל כמה אני יכול להתנצל על משהו שלא עשיתי) לא היה "סבבה לגמרי", אלא פשוט לזרוק מונחים מפוצצים ואוניבריסטאים כמו פוסטמודרניזם או אינטרטקסטואליות מבלי להסביר אותם, ואלה לא מונחים מובנים מאליהם גם לא כשמדברים על במאים שיש סביבם איזשהו קונצנזוס שהם פוסטמודרניים כמו טרנטינו או קאופמן, על אחת כמה וכמה שמדובר בסרט הזה. אי אפשר כמובן להכריח מגיב להתדיין או להסביר את עצמו – ייתכן שהוא עסוק וייתכן גם שזה כל מה שהיה לו להגיד על הסרט. אבל אינטרטקסטואליות? איפה ומתי? האם יש בסרט ובמיוחד בחלק של השואה בסרט סצנות מיוחדת שמאזכרות במובהק לסרטים אחרים וזורקות כמעט כל צופה אסוציאטיבית לשם? "שימוש בשואה כטקסט" – מה זה בכלל אומר? משפט כזה צריך לבדוק עם פינצטה לפני שזורקים לחלל האוויר אם בכלל בוחרים להגיד אותו, כי מחוץ לכתלי האקדמיה השואה איננה טקסט אלא הטראומה הגדולה ביותר שידעה האנושות ושעדיין מטרגרת את ניצוליה, וזה בדיוק מה שקומם כל-כך הרבה אנשים על בניני. זכורים דיוני סינפיל מתחילת 2013 שסתם הפיל את שמה של אסכולת פרנקפורט מבלי להסביר למה הוא מתכוון ואז כל משתתפי הדיון הזה אכן יצאו עליו – אני לא יצאתי כאן על אף אחד, ובכל זאת מונחים מעורפלים צריך להסביר ולא סתם רק "פוסטמודרניזם ואינטרטקסטואליות אה נו ברור". אני מבין את הכיף שבללמוד מושג פילוסופי חדש וישר לרוץ לספר לחבר'ה ולהשתמש בו וגם חטאתי בכך בעצמי, ואני מניח שגם בעין הדג, אבל לא ככה עושים את זה, מצטער. זה דורש הסבר וטעון הסבר ובמיוחד בסרט הזה.
כן ככה עושים את זה.
לא שאני מסכים עם ההנחה שהוא "למד מושג חדש ורץ לספר לחבר'ה". אבל זה שאתה לא מסכים איתו לא אומר שהוא טועה או לא מבין או חדש במושגים או כל דבר אחר.
יש לך השגות או שאלות? אחלה. אפשר לשאול "למה אתה מתכוון" או להגיד "אבל האם לא נראה לך ש..", וכו'. אבל היחיד שמתקרב כאן לקווי "לא ככה עושים את זה, מצטער" זה התגובה שלך אליו (וראוי לציין, עם זאת, שהיא עדיין נופלת בגדר הסביר), לא התגובה שלו.
אז לפני שאתה מגביל לי כאן את גבולות הדיון הרצויים והראויים באתר – כן, ככה עושים את זה. לאו דווקא כאידאל של איך תגובה אמורה לעשות, וגם אני הייתי שמח להרחבה – אבל הוא לא עבר על שום כלל אתיקת דיונים סבירה שמצריך זלזול שכזה.
זה לא עניין של אתיקה.
אני גם לא חושב שצריך אתיקה בשביל לכתוב תגובות בעין הדג, זה לא ניתוח כירורגי בבית חולים שנדרשות דרגות גבוהות מאוד של אמינות, יושרה ומוסר מקצועיים כדי להשתתף בו. גם לא טענתי שהוא עבר על הכללים לכתיבת תגובה ובפעם האינסוף – גם לא לינצ'צ'תי אותו. (למען הסר ספק, אני גם לא מרגיש שהמון תגובות שטוענות שזה בכל זאת מה שעשיתי הן בגדר לינץ' רועש כלפיי, אבל אני כן יכול לראות איך מגיב אחר – חדש או סתם רגיש יותר ממני לדברים שכאלה ולא אחרים – עלול להרגיש כך.) אבל זה כן מעצבן אותי כשמונח מעורפל נשאר מעורפל. גם התגובות האחרונות שהרחיבו והעמיקו יותר ממנו השאירו את המילה 'פוסטמודרניזם' בגבולות הלא ברור והלכאן או לכאן, ואף ביתר שאת כאשר מוסיפים למילה עוד פוסט מקדימה. זאת לא האשמה לגופו של מגיב כזה או אחר או האשמה בכלל (כי מה יועיל להאשים את אינספור אנשי האקדמיה שפיתחו ושיכללו את המונח אם על רובם לא שמעתי וחלקם כבר אינם בין החיים?), זה פשוט ניסיון להבין פרשנות כל-כך טעונה שעד עכשיו לא סופקה, גם לא בידי מגיבים אחרים. וויקי אומרת ש"פוסטמודרניזם מוגדר בעיקרו כגישה של ספקנות, אירוניה או דחיית מה שהוא מגדיר כנרטיבים והאידיאולוגיות הגדולים המשויכים למודרניזם, תוך ביקורת לרוב על ההיגיון של עידן הנאורות […]" – איפה אפשר לראות את כל זה בחיים יפים? זה סרט שכולו מקדש את החום האנושי, התמימות הילדית, האמונה בטוב שבאדם וכן את השימוש בדמיון וביצירה על מנת לשרוד בתנאי המציאות האכזריים והקשים ביותר. אני לא מומחה בתחום אבל נראה לי שאת כל אלה ניתן לשייך בקלות הרבה יותר לעידן הנאורות או הרומנטיקה מאשר סקפטיות, לגלוג או דחייה שאינם נמצאים בשום מקום בסרט.
אז תנסה להבין אותה בטון יותר סקרני ופחות שיפוטי
(ל"ת)
לא הכרתי את זה עד עכשיו
וזה מבריק. תודה תודה תודה!
בהנחה שאתה מדבר על Duck Amuck
אני אמנם הכרתי, אבל הדיון פה עשה לי חשק נוסטלגי לצפות בו שוב.
אז אם יש פה עוד אנשים שבא להם – הגרסאות שמצאתי ביוטיוב היו כולן חלקיות בלבד, אבל בדיילי מושן מצאתי את הגרסה המלאה.
וסרט פילם נואר? סרט פיראטים? סרט אקספרסיוניסטי?
לא כל הסרטים בעולם ניתנים לחלוקה לז'אנרים ברורים כל-כך, ובטח שלא לפי התגובות שהם אמורים לעורר אצל הצופה.
חוץ מזה, לרוב, השימוש במושג "פוסט-מודרני" בהקשר לסרטים (ואולי בכלל) הוא לא כדי לשים אותם בתוך ז'אנר, אלא כדי לדבר על מאפיינים סגנוניים.
ומהם אותם מאפיינים סגנוניים?
שים לב שהערפול נמשך. יש דיבור מצידכם על ״היבטים מסוימים״, ״מאפיינים מסוימים״, ״טכניקות מסוימות״, ״סגנון מסוים״, אבל מהי המסוימות הזאת? כשאני בא לראות סרט אפל/פילם נואר אני יודע שיהיו בו בלש ופאם פאטאל ושהוא יהיה בשחור לבן. כשאני בא לראות סרט פיראטים אני יודע שיהיו בו שודדי ים. למה אני יכול לצפות כשאני בא לראות סרט פוסטמודרני? כי מה שזה לא יהיה, לא נראה לי שזה ברשימת הציפיות של מי שניגש לצפות בחיים יפים בפעם הראשונה.
מעניין גם להשוות אותו לג'וג'ו ראביט
שתיהן קומדיות שמתרחשות בזמן מלחמת העולם השנייה שמרגיזות לא מעט צופים.
מבחינתי ג'וג'ו נפלא, וההבדל ביניהם הוא שג'וג'ו משתמש בקומדיה וההגחכה כחלק מאמירה כוללת (ומעניינת) על הנאציזם. אני לא חושב שזה נאמר מספיק, אבל זה סרט שמראה עד כמה חזקה הסמליות והטקסיות בנאציזם, עובר נקודה-נקודה ופשוט מגחיך לחלוטין כל אחד מהן. ככה גם ברור לכל צופה שלא מדובר בייצוג ריאליסטי למלחמה, והוא גם משתמש בזה כחלק ממהלך ביקורתי מאוד מעניין. ב"חיים יפים" היה נראה לי שהשואה פשוט לא מעניינת את בניני. וחמור יותר מזה, כבר יצא לי לראות אנשים שחשבו ברצינות שמדובר בסיפור אמיתי.
אני אנסה להתחיל שוב ושוב מבלי לבזות ולתקוף אף אחד
האם יש עוד מישהו שמוצא אלמנטים פוסטמודרניים בחיים יפים ואם כן, איזה ולמה?