תאריך ההפצה לא משונה קצת ?המשקפיים של וודיב-26/12/2015 18:54
תאריך ההפצה לא משונה קצת ?
המשקפיים של וודי
פורסם דצמבר 26, 2015 ב 18:54
ברור שהתאריכים יזוזו לפה ולשם (כמו שכבר ציינת), אבל בכל זאת, אמצע יולי ? ביחד עם כל סרטי הסופר הירוז והחייזרים ?
מהמעט שידוע עליו זה נשמע כמו סרט סתיו-חורף מובהק (בדומה ל"וייפלאש" שיצא באוקטובר)
ההסבר ההגיוני היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שהם הולכים בעקבות "היירספריי" ו"מאמא מיה" – שניהם מחזות זמר שיצאו ביולי, והצליחו. ובכל זאת זה תאריך הפצה מוזר.
זאת פעם ראשונה שאני שומע שהסרט הזה אמור להיות מיוזיקל. עד כמה שאני יודע הוא אמור להיות רק סרט מוזיקלי, ואני מניח שכל אחד יודע להבדיל בין מחזמר ("שיקגו") לסרט מוזיקלי ("היישר מחוץ לקומפטון" למשל).
כלומר, שהסרט יכלול כמות נכבדת של קטעי מוזיקה מעצם היותו סובב סביב מוזיקאים (במקרה הזה פסתנרן) ויקדיש לקטעים אלה תשומת לב ,אבל אף אחד לא יפצח בשירה באמצע הרחוב או משהו בסגנון.
אני בכל מקרה די אתאכזב אם יתברר שאכן מדובר במיוזקל במלוא מובן המילה
86 שניות שאני רואה שוב ושוב יום שלם. 0:28, 1:01, 1:07. זה נראה כמו מולין רוז׳ על ריטלין, מופיעים בו אנשים שאני מאוד אוהב ודמיאן שאזאל יודע מה הוא עושה עד כה. בא לי.
א. אתמול בלילה בזכות ההודעה שלך גיליתי על קיומו של הסרט הזה (והעובדה שוויפלאש הוא לא סרט הבכורה של שאזאל), וב. שזה נראה די אדיר. אם ככה ״לה לה לנד״ ייראה, בתקציב גדול פי 100 מזה, ועם ג׳ון לג׳נד וג׳יי קיי סימונס – יהיה לי נורא קשה להתאכזב.
זה אמנם התאריך נכון לעכשיו, אבל העובדה שזה בעוד כמעט חצי שנה, ושזה מופץ ע"י יונייטד שנוטים לשנות את לוחות ההפצה שלהם פעמיים בשבוע, ושזה עשוי להיות סרט-אוסקרים שנוטים לנדוד לינואר-פברואר – לגמרי לא בטוח שזה יישאר התאריך.
עם כוכבית: הביקורות עד כה מתייחסות לסרט בתור "קלאסי", "בטעם של פעם" וכיוצא בכאלה. לא מן הנמנע שמדובר ב-"הארטיסט" של השנה הקרובה – חגיגה נוסטלגית, פיל-גוד כזאת, שתגרור שאגות בוז רמות אם היא תזכה באוסקר על חשבון סרטים חתרניים יותר.
ראיתי אותו בפתיחה של פסטיבל ונציה. פשוט סרט יפהפה ומדוייק ומבריק. והדבר הכי מעניין בו שהוא מצליח להרגיש ישן ונוסטלגי אבל עם זאת כמו משהו חדש לגמרי. זה שהוליווד נתנה גרין לייט לסרט הזה זה ברמה נס כד השמן.
ראיתי גם את "סיפור חיינו" או "ההגעה" איך שלא יקראו לזה בארץ והוא גם סרט פשוט מעולה עם תסריט מבריק
אפשר להתרשם משני השירים שיצאו בשני הטריילרים עד כה – Audition ו- City of Stars.
הם מייצגים די נאמנה את הסאונד של הסרט (חוץ מהשיר של ג'ון לג'נד שהוא חריג בנוף אבל מצויין בדרכו שלו).
אבל צריך לדעת – יחסית למיוזיקל אין בסרט כל כך הרבה שירים. זה מיוזיקל שגם מי שלא אוהב מיוזיקלס יוכל לחיות איתו בשלום, נראה לי.
ראיתי אותו בלונדון והתאהבתי. אני רוצה לשים את הפסקול בלופ (מישהו יודע מתי משחררים אותו לרכישה?), ורציתי לצפות בסרט הזה שוב בשנייה שהוא הסתיים.
אה, ו-Q&A בנוכחות הבמאי וריאן גוסלינג בסיום ההקרנה בהחלט לא פגע בחוויה…
אני מנחשת שזה הולך להיות סרט השנה של הרבה אנשים. אני די בטוחה שזה סרט השנה שלי.
נכון למה שראיתי באחד האתרים, יוצא למכירה ב-16 לדצמבר, שזה הגיוני כי זה תאריך היציאה של הסרט בארה"ב וקנדה.
אני הולכת לקנות את הפסקול הזה בשנייה שהוא יוצא. שירים מהסרט הזה מתנגנים לי בראש בגרסאות מאוד חלקיות ולא מדויקות מאז שראיתי את הסרט לפני יותר מחודש. יהיה ממש נחמד להיות מסוגלת לשמוע אותם שוב.
כי ברוב העולם הוא יוצא יותר מאוחר, ולעתים הרבה יותר מאוחר. כרגע לפי IMDB זה אומר שנקבל אותו כמעט ראשונים בעולם.
בארה"ב הוא יוצא בתפוצה רחבה ב-16 בדצמבר, ברוב העולם רק באמצע ינואר. בקיצור – חותמת על 8 בדצמבר בשמחה, מקווה שזה אכן יישאר התאריך.
רק הסרטים שיוצאים בסופ"ש האחרון של השנה מצורפים לשנה הבאה. סרטים שיוצאים בכל יתר דצמבר מתחרים בסקר של השנה הנוכחית, והשנים הקודמות הוכיחו לא פעם ולא פעמיים שהם יכולים גם להגיע לגמר ואפילו לזכות.
קראתי הרגע שהסרט נדחה ממש עכשיו בכמה מדינות מה-9 בדצמבר לפברואר ואפילו מרץ.
לפי האתר של יס פלאנט ויונייטד התאריך לא השתנה, אבל רציתי לוודא.
בא לי שיהיה לי כבר כרטיס ביד להקרנה בחמישי הקרוב, רק אז ארגיש בטוחה שהוא אכן ייצא פה כמתוכנן. מרגיש Too good to be true שנקבל אותו כל כך מוקדם כשבכל כך הרבה מדינות אחרות ייחכו עוד חודשים ארוכים.
אפשר לראות אותו כבר ברביעי הקרוב בבוקר, יחד עם הרצאה על מיוזיקלס בקולנוע, בקולנוע "רב-חן" שבעת הכוכבים בהרצליה (בד"כ יס פלאנט זה הדיפולט שלי, אבל אני כבר ממש רוצה לראות את הסרט הזה):
שני שירים מהסרט זמינים להאזנהGaloofyב-28/11/2016 10:06
שני שירים מהסרט זמינים להאזנה
Galoofy
פורסם נובמבר 28, 2016 ב 10:06
באופן לא מפתיע, מסתמן שאלו השירים שיהיו up for consideration בפרסי האוסקר המתקרבים – Audition ו-City of Stars. השני מופיע בסרט בכמה ווריאציות, אבל זו הארוכה מביניהן.
צמרמורות. רק על השיר הזה מגיע מבחינתי לאמה סטון האוסקר.
אני יודעת שהסרט הזה ממש ממש מוצלח ושאני ממש אוהבת אותו, בגלל שלמרות שראיתי אותו כבר, אני מחכה ליציאה שלו לאקרנים ולהזדמנות לצפות בו שוב יותר מאשר לכל סרט אחר שיוצא במהלך דצמבר.
ויוצאים כמה סרטים ממש מבטיחים במהלך דצמבר.
זו קלישאה,אבל באמת לא עושים כאלה סרטים היום. דמיאן שאזל הוא פשוט קוסם. איזה כיף שבסוף שנה נוראית כזאת מגיע סרט שמזכיר למה אני אוהב קולנוע. לגמרי סרט חובה.
אז יצא שראיתי את זה ו"מואנה" יום אחרי יום, ולפחות מבחינת השירים הסרט הזה מנצח את "מואנה" בריקודי סטפס קלילים עם ידיים קשורות מאחורי הגב.
הדמיאן שאזל הזה הוא בהחלט במאי שצריך לשים אליו לב. הסרט מבוים נפלא, וקטעי המיוזיקול פשוט גאוניים. גם אלו הנראים פשוטים ביותר מלאים בטריקים ויזואלים ווירטואזים מרהיבים. פשוט נהדר.
ריאן גוסלינג ואמה סטון מדהימים (בעיקר סטון, שלגמרי לא אתנגד לראות אותה זוכה באוסקר).
עכשיו בקשר לאוסקר – עם כל כמה שאהבתי את הסרט, הוא לא סרט השנה שלי, אפילו לא בטופ 5 (שהם; זוטופיה, קובו, המפגש, דדפול, מידנייט ספיישל) אבל אני לא לגמרי אתנגד לראות אותו זוכה.
שלא תבינו אותי לא נכון – לה לה לנד הוא אחלה סרט ובסה"כ נהנתי ממנו.
אבל בהתחשב בהייפ ציפיתי ממנו ליותר. לא בטוח אם יותר מוזיקה או יותר דרמה, אבל בסופו של דבר ישנם עוד הרבה סרטים טובים ולטעמי לה לה לנד לא הצליח להביע את הערך המוסף שיבליט אותו מעליהם.
באתי עם ציפיות גבוהות, וקיבלתי הרבה יותר משציפיתיKassandraב-09/12/2016 18:14
באתי עם ציפיות גבוהות, וקיבלתי הרבה יותר משציפיתי
Kassandra
פורסם דצמבר 9, 2016 ב 18:14
זה לקח כמעט שנה, אבל סוף סוף הגיע סרט השנה שלי.
לא חושבת שהוא מתאים לכל אחד, אבל אני התחלתי בהיי וסיימתי בהיי. חבל רק שראיתי את זה עם קהל נוראי, אבל זה רק עניין של זמן עד שאראה אותו שוב.
אני ארחיב כבר בדף ביקורת שאני מקווה שיהיה בקרוב.
פשוט לא יאומן איך אנשים מתלהבים מהסרט הזה. אני מרגיש כאילו אני היחיד שחייזרים לא חטפו אותו ושטפו לו את המוח.
מה זה הקשקוש הזה? כאילו סבבה, הסיפור בפני עצמו דווקא טוב. וגם הביקורת כלפי הוליווד טובה (למרות שהיא מאכילה בכפית מדי). אבל עד שאתה מתחיל ליהנות מהסיפור ואפילו צוחק קצת בהתחלה מדיאלוג שנון בודד, מגיע עוד קטע מוזיקלי מטופש שנשמע כאילו הולחן במחולל מנגינות מיוזיקלס גנרי, כשדווקא השיר הכי לא ג'אזי בהופעה של הלהקה הוא היחיד ששווה התייחסות.
וזה בלי לדבר על זה שכל הסרט יש מוזיקת רקע מאפנה כאילו מדובר בסרט פורנו.
אבל אז מגיע סוף הסרט שהזכיר לי את 'המפגש'. זה הקטע היום בהוליווד? חמש דקות אחרונות מפונטזות עם מונטאז' מטומטם שלא תורם כלום לעלילה?
תהרגו אותי אם אני מבין על מה ההתלהבות.
ואגב, כמו שאצל טרנטינו ברור לך שכל סרט שלו ייגמר במרחץ דמים, אז בסרטים של שאזל כנראה הגיבור יישאר בלי אהובתו תוך שהוא מנגן בסוף.
כבר אחרי 2 צפיות,
מדובר בסרט הכי טוב שהופץ בארץ השנה. בקלות.
ובלי קשר לכך שהייתה שנה יחסית חלשה, הסרט הזה עומד בפני עצמו כפשוט עצום.
כמה רגש, כמה כיף, כמה שמחה, כמה עצב, כמה נוסטלגיה וכמה רלוונטיות.
כל הפרסים שיקח מגיעים לו לגמרי.
ארחיב יותר בהמשך כי יש מלא.
עד אז, פשוט מופת.
7
מתן בכר, עידו הלמן, arielak, Kassandra, Galoofy, דורון פישלר, מילה כשרה?
אני חושב מה לכתוב כל הסופ״שהזה שלא הבין את מרשל מקלוהןב-11/12/2016 07:15
אני חושב מה לכתוב כל הסופ״ש
הזה שלא הבין את מרשל מקלוהן
פורסם דצמבר 11, 2016 ב 7:15
כי כואב לי לומר את זה, אבל מול כל התשבוחות תפארות ותרעופות סופרלטיבים, השורה התחתונה היא שיצאתי מאוכזב.
וזה מפריע לי ברמה בלתי צפויה. הסרט הזה כאילו תפור למדותי בצורה פסיכית — לא כזה נפוץ שהוליווד מוציאה יצירה מקורית להומואים ג׳אזיסטים סינפלים (די ללהט״בוסינג׳אזופוביה!) — אבל מול הרגעים הקולנועיים המרהיבים טכנית (וואי וואי וואי הסיקוונקס של הסטפס), לאורך הסרט חוויתי תחושה של קרות וחוסר רגש, כמעט לכל אורכו עד 7 הדקות האחרונות, וגם זה מלווה בטעם מר לצל ההבנה שחצי מהקטע ספוילר בטריילר השני.
יחד עם זאת, זה שלושה ימים שאני לא מפסיק לחשוב על הסרט, ומרגיש דחף עז לרוץ ולראות אותו שוב. מה קורה לי.
זה היה חייב להגיע בסוף.
אבל שני דברים:
1. חשבתי שזה יקרה על ההתחלה בגלל הטריילר, ושזה לא קרה זאת הייתה הפתעה מוחלטת והכניס לשוק.
2. זה מסתדר לי עם הרעיון הכללי של הסרט. באמת ידעתי שזה יגיע, ולא באמת היה לי מושג איך. ובאיזשהו מקום כ"כ רציתי שזה יקרה, ושזאת תהיה המציאות האמתית. אני מרגיש ששאזל צחק עלינו כאן מלמעלה. ידע שכ"כ נייחל לזה, גרם לנו לראות את זה בטריילר ואז זרק את זה בתוך ה'מה היה קורה אם' הכי מדכא שראיתי בחיי.
הסרטים פה אפילו לא מקבלים ציונים בכוכבים או עגבניות (וטוב שכך). אבל אם הניסוח שלי כל כך הפריע לך אז עמלתי ושכתבתי במיוחד בשבילך-
"תהיה ביקורת?
כי לסרט הכי טוב שאני (באופן אישי לחלוטין כי בהחלט לא היה לי מספיק זמן, משאבים או רצון כדי לראות את כל הסרטים שיצאו) ראיתי השנים האחרונות בהחלט מגיע."
הוא יותר לזרוק הצהרה בובמצסטית וחסרת בסיס לאוויר. תבקר את הסרט מתי שבא לך מצדי (אגב אני גם לא מבין מה קשור עגבניות וכוכבים אבל אני אזרום איתך) אבל אשמצח לראות פחות תגובות שזורקות הצהרות חסרות תוכן. אגב הניסוח סבבה למרות שבאופן אישי לא הייתי אומר זאת על סרט שראיתי לפני כמה ימים, היללתי את "וויפלאש" כשהוא יצא כיצירת המאה (טוב קצת הגזמתי) ירד לי מאד מהסרט אחרי חודש.
אבל לא קלעת הפעם. כל מה שעשיתי היה פשוט להוציא עצבים (סורי אסף) על תופעה מעצבנת שרק גדלה בשנים האחרונות שהיא שברגע שסרט מסוים יוצא אנשים מצהירים הצהרות מוגזמות (חלק מנוסחות אובייקטיביות חלק סובייקטיבית) שרק גורמיות לי לרתיעה מהסרט המדובר (ובתקופה שהייתי תמים גם להעלאת ציפיות בלתי אפשריות). באיזשהו שלב כשכל סרט שיוצא הוא סרט העשור (אני יודע שמקרה "לה לה לנד" לא כזה נפוץ, אבל בכל זאת) מתישהו כל ההצהרות האלה נהיות סתם הסחות דעת חסרות תוכן או דעה אמיתית ומנומקת מאחוריהן. לי נמאס מתגובות בלוגרים שחושבים שהם הראשונים שגילו איזה סרט, או ציוצים בטוויטר שהקשר בינם לבין המציאות מקרי בלבד. רק לא מזמן ראיתי שצייצו על "רוג 1" שהוא סרט הסטארוורס הכי טוב שקיים, שזה קצת זלזול להגיד על סרט שראית לפני כמה דקות שהוא יותר טוב ממורשת שלמה של סרטים שקיימים כבר למעלה מ-30 שנה. יש באתר מקום לביקורות אבל בבקשה שהוא לא יידבק במחלת ה"הכי טוב" (שבימינו התואר הזה שווה ערך לסבבה בסך הכל) שכל שאר האינטרנט חולה בה.
גם אני לא מת על לקרוא דברים כמו "הסרט הכי טוב של השנים האחרונות", אבל אלא אם כן לראות את זה גורם לך לתגובה פיזית חריפה שעלולה לגרור למוות, אין שום סיבה בעולם להעיר על זה.
ואם כבר כן יצא ובמקרה הערת על זה, אז תשתדל לא לעשות את זה בצורה כל כך מתנשאת.
אנחנו באינטרנט, זה קורה. עכשיו למשהו שקצת יותר קשור לתוכן הענייני של התגובה ,או שנשנה כיוון לדיון על מצב תרבות הדיון באינטרנט בימינו?
(אגב אם אנשים היו מעירים רק על דברים שמעוררים בהם תגובות פיזיות חריפות האתר הזה היה שומם)
בגדול, אני מסכים איתך על התלהבות היתר מסרטים חדשים*- מי שצריך עוד הוכחה יכול לעקוב אחרי השתנות הציונים של סרט בימדב (פעם קראו לזה אפקט שרק ). אבל אתה לא חושב שיכול להיות שרוג הוא באמת הסטאר וורס הכי טוב שיצא עד היום? במקרה הזה זה אפילו לא כזה קשה- יצאו שמונה סרטים בסה"כ, לא כזה קשה להכריע מי מהם הוא הטוב ביותר.
על אותו משקל- לא יכול להיות שלה לה לנד הוא באמת הסרט הכי טוב שיצא בשנים האחרונות? ברור שזו קביעה סובייקטיבית, וברור ש (כפי שציינתי קודם) לא ראיתי את כל הסרטים שיצאו, אבל בהחלט ראיתי כמה וכמה ובדגש על אלו שנחשבים לטובים. כשהופיעה הכתובית THE END, המחשבה שעברה לי בראש היא 'אוקיי, אסף, יש מצב שזה הסרט הכי טוב שראית בחיים'. אבל אז נזכרתי באחים בלוז, וסייגתי- 'יש מצב שזה הסרט הכי טוב שראית בשנים האחרונות'. תאמין לי שאני לא חושב ככה על כל סרט שאני מסיים לראות. לפעמים אני אפילו -גוועלד!- יוצא עם טעם קל של אכזבה.
*יש לציין שאני ממש לא חושב שזאת תופעה שמאפיינת את השנים האחרונות. לדעתי, זה יצר אנושי די קמאי. "ישן מפני חדש תוציאו" וכו'.
ואם היא לא מקבלת ציון מספרי של עגבניות או כוכבים- אדרבה. כמישהו כותב משהו באתר ביקורות סרטים, הוא כנראה מתכוון להצהרה סובייקטיבית, ולא לפרי מסקנה של מחקר אמפירי מעמיק.
אז אחרי צפייה ממושכת (מאודדדדדדדדדדדדדד) סופסוף הגיע הרגע. התיישבתי מול מסך הקולנוע. ושמעתי צפירות מטורפות שהרסו לי את האוזניים ובן רגע כל הפקק החל לרקוד. החיוך על פניי פשוט עלה ועלה וסבוף הסצנה והשיר המקסים עם השילוט LA LA LAND נשארתי פעורת פה, עם חיוך מתלהב תקוע, וההבנה שזה הולך להיות משהו אחר, ושהולך להיות ממש כיף.
אבל כמה מחזמר יכול לשרוד?
התשובה: הרבה.
כמה פעמים אפשר לראות אותו? כנראה שיותר מידי.
ישבתי שעתיים רצופות עם חיוך עקום, מתלהב מידי, יצאתי קופצנית עם צורך עז לרקוד סטפס ולהיכנס לאיזה מועדון ג'אז.
ובעצם, העלילה נהדרת. המוזיקה פשוט פנומנליות.
הסינמטוגרפי אדירה
וזה מבלי שנדבר על סצנת הסיום
הכה גאונית, כה אצילית, אנושית. שמעוררת בך רגשות מעורבים. המון אהבה, חיבה, שמחה.
ובעצם כשהשלט THE END הופיע. אפילו הייתי קצת עצובה, כי למה כל הטוב הזה צריך להיגמר? ולמה יש רק פעם ראשונה אחת.
אז במילה אחת ואוו. בשתיים נהנתי מאוד. בשלוש אני חוזרת שוב. ובמשפט אני הולכת לראות את זה עוד המון המון פעמים ולהנות מכל רגע.
לך לאוסקר, תכבוש את העולם, אם נהנתם מוויפלאש, זו הולכת להיות חגיגה!
ראיתי אותו אתמול פעם שלישיתGaloofyב-11/12/2016 22:39
ראיתי אותו אתמול פעם שלישית
Galoofy
פורסם דצמבר 11, 2016 ב 22:39
זו לא תהיה הפעם האחרונה.
הסרט הזה פשוט קסום. אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שכל כך ציפיתי לראות סרט ולחוות אותו מחדש אחרי שכבר צפיתי בו.
אתמול ראיתי אותו עם מישהו שלא רצה ללכת אליו כששמע שמדובר במיוזיקל והיה זקוק לשכנוע מאסיבי. הוא יצא ממנו עם חיוך ענק ועיניים בורקות. הוא התרגש ונהנה ואהב כל רגע.
טוב לדעת שכבר יש תאריך הפצה בישראל. מגניב.
(ל"ת)
לא הייתי בונה על זה יותר מדי, זה יונייטד.
(ל"ת)
תאריך ההפצה לא משונה קצת ?
ברור שהתאריכים יזוזו לפה ולשם (כמו שכבר ציינת), אבל בכל זאת, אמצע יולי ? ביחד עם כל סרטי הסופר הירוז והחייזרים ?
מהמעט שידוע עליו זה נשמע כמו סרט סתיו-חורף מובהק (בדומה ל"וייפלאש" שיצא באוקטובר)
נכון, זה באמת מאוד לא שגרתי.
ההסבר ההגיוני היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שהם הולכים בעקבות "היירספריי" ו"מאמא מיה" – שניהם מחזות זמר שיצאו ביולי, והצליחו. ובכל זאת זה תאריך הפצה מוזר.
אתה בטוח שזה מחזמר?
זאת פעם ראשונה שאני שומע שהסרט הזה אמור להיות מיוזיקל. עד כמה שאני יודע הוא אמור להיות רק סרט מוזיקלי, ואני מניח שכל אחד יודע להבדיל בין מחזמר ("שיקגו") לסרט מוזיקלי ("היישר מחוץ לקומפטון" למשל).
אני לא בטוח בשום דבר.
לי היה בראש משום מה שזה מיוזיקל-מיוזיקל, אבל אולי זה רק מיוזיקל במובן של "סרט מוזיקלי" (הגדרה חסרת משמעות, אבל ווטאבר).
אני מניח שהמוזיקליות גם היא תהיה בסגנון "וייפלאש"
כלומר, שהסרט יכלול כמות נכבדת של קטעי מוזיקה מעצם היותו סובב סביב מוזיקאים (במקרה הזה פסתנרן) ויקדיש לקטעים אלה תשומת לב ,אבל אף אחד לא יפצח בשירה באמצע הרחוב או משהו בסגנון.
אני בכל מקרה די אתאכזב אם יתברר שאכן מדובר במיוזקל במלוא מובן המילה
לפי התמונה הראשונה מהסרט, זה בהחלט נראה כמו מיוזיקל-מיוזיקל...
http://www.ew.com/article/2015/12/30/la-la-land-emma-stone-ryan-gosling-first-look
נדחה לדצמבר.
שזה טוב – כי זה אומר שהסרט מספיק טוב כדי להיחשב למתחרה על האוסקר.
וזה לא טוב – כי הוא ייצא בפאקינג דצמבר. ומכיוון שסרטי אוסקר בדרך כלל מגיעים אלינו באיחור, אנחנו נראה אותו רק בינואר-פברואר של השנה הבאה. :(
דמיאן צ'אזל התחיל לעוף על עצמו.
סרט אחד והוא כבר חושב שהוא מלך העולם. אפילו לנולאן זה לקח איזה 4 סרטים עם קונצנזוס של מצויינות כדי שזה יקרה.
אני לא יודע אם זו החלטה של צ'אזל
בדרך כלל האולפן מחליט לגבי תאריכי יציאה של הסרטים, והתאריך החדש מעיד שבאולפן מאוד אהבו את מה שהם ראו.
בדרך כלל = תמיד
הבמאי אף פעם לא קובע מתי הסרט ייצא. זה לגמרי לא חלק מהגדרת התפקיד שלו.
גוסלינג וסטון
דווקא היו ממש חמודים ביחידת גנגסטרים. נחמד.
הם גם שיחקו ביחד ב"טיפש, מטורף, מאוהב"
והיו נהדרים
טוב, זה כי עשו שם את גוסלינג בפוטושופ.
לא חוכמה.
וואלה לא ידעתי
תודה!
יש טריילר
קישור
והוא מקסים.
86 שניות שאני רואה שוב ושוב יום שלם. 0:28, 1:01, 1:07. זה נראה כמו מולין רוז׳ על ריטלין, מופיעים בו אנשים שאני מאוד אוהב ודמיאן שאזאל יודע מה הוא עושה עד כה. בא לי.
באמת מקסים אבל אני עדיין מתקשה לחבר בין האווירה של הטריילר הזה לאווירה של "ויפלאש", "התו האחרון" ו-"דרך קלוברפילד 10"
(לא שזה רע שצ'יזל ינסה כיוון אחר לגמרי הפעם)
לא יודע אם זה כיוון חדש בשבילו
כי זה נראה דומה מאוד לסרט הראשון של שאזל "גאי ומדלין על ספסל בפארק".
אוקיי
א. אתמול בלילה בזכות ההודעה שלך גיליתי על קיומו של הסרט הזה (והעובדה שוויפלאש הוא לא סרט הבכורה של שאזאל), וב. שזה נראה די אדיר. אם ככה ״לה לה לנד״ ייראה, בתקציב גדול פי 100 מזה, ועם ג׳ון לג׳נד וג׳יי קיי סימונס – יהיה לי נורא קשה להתאכזב.
אני חושב שהרסתי לעצמי את הסרט
ברגע שבו עשיתי את הקישור עם השיר הזה.
כאילו, היה לי ברור שאין קשר, ועם זאת התאכזבתי שזה לא היה שיר הנושא בטריילר.
טריילר מקסים!
כמה אמין התאריך יציאה שלו בארץ? אם הוא נכון, הוא יגיע אלינו מוקדם יחסית לרוב העולם (בארה"ב ההפצה הרחבה שלו רק ב-16 בדצמבר, ברוב העולם מאוחר יותר).
לא הייתי בונה על זה יותר מדי.
זה אמנם התאריך נכון לעכשיו, אבל העובדה שזה בעוד כמעט חצי שנה, ושזה מופץ ע"י יונייטד שנוטים לשנות את לוחות ההפצה שלהם פעמיים בשבוע, ושזה עשוי להיות סרט-אוסקרים שנוטים לנדוד לינואר-פברואר – לגמרי לא בטוח שזה יישאר התאריך.
איזה טריילר כיפי! ואז בדקתיו וזה ריאן גוסלינג שר ברקע
פה חשדתי
טריילר שני
שיגיע כבר!
https://www.youtube.com/watch?v=iZQFnNBTeXo
הקדמתני בדקה...שאפו
(ל"ת)
זה נראה כל כך יפה!
הצילום, המוזיקה, האמה (ואני מת על מה שעשו עם הגבות שלה פה!). בבקשה שיישאר בדצמבר!
הסרט הזה נראה פשוט מושלם
אני מקווה שתאריך היציאה בארץ לא יידחה, כי כרגע לפחות נראה שאנחנו נהיה בין הראשונים בעולם לצפות בו (לא כולל אלו שיהיו בפסטיבל הסרטים בונציה עוד שבוע).
לא בלתי-צפוי, אבל הביקורות הראשונות מריעות בהתלהבות
https://www.rottentomatoes.com/m/la_la_land
עם כוכבית: הביקורות עד כה מתייחסות לסרט בתור "קלאסי", "בטעם של פעם" וכיוצא בכאלה. לא מן הנמנע שמדובר ב-"הארטיסט" של השנה הקרובה – חגיגה נוסטלגית, פיל-גוד כזאת, שתגרור שאגות בוז רמות אם היא תזכה באוסקר על חשבון סרטים חתרניים יותר.
אם הכוכבית של הסרט
היא הדאגה מה יקרה אם הוא יזכה באוסקר, מצבו אחלה.
סרט מדהים
ראיתי אותו בפתיחה של פסטיבל ונציה. פשוט סרט יפהפה ומדוייק ומבריק. והדבר הכי מעניין בו שהוא מצליח להרגיש ישן ונוסטלגי אבל עם זאת כמו משהו חדש לגמרי. זה שהוליווד נתנה גרין לייט לסרט הזה זה ברמה נס כד השמן.
ראיתי גם את "סיפור חיינו" או "ההגעה" איך שלא יקראו לזה בארץ והוא גם סרט פשוט מעולה עם תסריט מבריק
איך השירים בסרט?
כי הבנתי שהוא מיוזיקל
בעיני, נהדרים
אפשר להתרשם משני השירים שיצאו בשני הטריילרים עד כה – Audition ו- City of Stars.
הם מייצגים די נאמנה את הסאונד של הסרט (חוץ מהשיר של ג'ון לג'נד שהוא חריג בנוף אבל מצויין בדרכו שלו).
אבל צריך לדעת – יחסית למיוזיקל אין בסרט כל כך הרבה שירים. זה מיוזיקל שגם מי שלא אוהב מיוזיקלס יוכל לחיות איתו בשלום, נראה לי.
סרט מקסים!
ראיתי אותו בלונדון והתאהבתי. אני רוצה לשים את הפסקול בלופ (מישהו יודע מתי משחררים אותו לרכישה?), ורציתי לצפות בסרט הזה שוב בשנייה שהוא הסתיים.
אה, ו-Q&A בנוכחות הבמאי וריאן גוסלינג בסיום ההקרנה בהחלט לא פגע בחוויה…
אני מנחשת שזה הולך להיות סרט השנה של הרבה אנשים. אני די בטוחה שזה סרט השנה שלי.
מצאתי תשובה לגביי הפסקול
נכון למה שראיתי באחד האתרים, יוצא למכירה ב-16 לדצמבר, שזה הגיוני כי זה תאריך היציאה של הסרט בארה"ב וקנדה.
אני הולכת לקנות את הפסקול הזה בשנייה שהוא יוצא. שירים מהסרט הזה מתנגנים לי בראש בגרסאות מאוד חלקיות ולא מדויקות מאז שראיתי את הסרט לפני יותר מחודש. יהיה ממש נחמד להיות מסוגלת לשמוע אותם שוב.
ו... זה היה תאריך שגוי
הפסקול יוצא בכל הערוצים הדיגיטליים (ספוטיפיי, אפל מיוזיק, אייטונס וכיוצב') ב-9 בדצמבר.
שזה מעולה לנו כאן, שמקבלים את הסרט יום לפני.
טריילר מלא
https://www.youtube.com/watch?v=lu4RHvouJH8
סוף סוף אפשר לשמוע קצת מהצד הקצבי יותר של הפסקול
ועדיין הדבר שנראה הכי מבטיח בסרט הוא הפן הויזואלי שלו
אבל כיף לדעת ששכרו את ג'יי קיי סימונס רק בשביל להתעמר בעוד שחקנים.
אפילו שכבר ראיתי אותו
הטריילר הזה גרם לי לרצות לראות אותו שוב.
מקווה שהוא עדיין יוצא בדצמבר בארץ ולא יידחה.
הסרט נדחה ל 8 בדצמבר
גם על פי אתר "'קולנוע לב" וגם על פי האתר של "גלובוס מקס".
אם הוא יישאר ב-8 בדצמבר זה יהיה נפלא
כי ברוב העולם הוא יוצא יותר מאוחר, ולעתים הרבה יותר מאוחר. כרגע לפי IMDB זה אומר שנקבל אותו כמעט ראשונים בעולם.
בארה"ב הוא יוצא בתפוצה רחבה ב-16 בדצמבר, ברוב העולם רק באמצע ינואר. בקיצור – חותמת על 8 בדצמבר בשמחה, מקווה שזה אכן יישאר התאריך.
זה עדיין התאריך, נכון לעכשיו
וגם אני מקווה שזה יישאר ככה.
ו...זה ממש קורה
אלא אם כן יקרה שינוי בלתי צפוי ממש ברגע האחרון. מה שאומר שאנחנו אחד המקומות הראשונים בעולם בהם הסרט הזה מוקרן מסחרית. כיף!
האם ביחד עם "מואנה" ו-"נוסעים" הוא יכנס רק לסקר הסרטים של השנה הבאה?
דצמבר וכו'?
לא
רק הסרטים שיוצאים בסופ"ש האחרון של השנה מצורפים לשנה הבאה. סרטים שיוצאים בכל יתר דצמבר מתחרים בסקר של השנה הנוכחית, והשנים הקודמות הוכיחו לא פעם ולא פעמיים שהם יכולים גם להגיע לגמר ואפילו לזכות.
לשם הבהרה
אם לא יחולו שינויים בתאריכים, "לה לה לנד" ו"מואנה" יתחרו בסקר של 2016, "נוסעים" – ב-2017.
בהתחשב בכך שהקרנת העיתונאים היא ברביעי הבא
אז התאריך של ה-8.12 הוא אכן סופי.
לא חל שום שינוי, נכון?
קראתי הרגע שהסרט נדחה ממש עכשיו בכמה מדינות מה-9 בדצמבר לפברואר ואפילו מרץ.
לפי האתר של יס פלאנט ויונייטד התאריך לא השתנה, אבל רציתי לוודא.
בא לי שיהיה לי כבר כרטיס ביד להקרנה בחמישי הקרוב, רק אז ארגיש בטוחה שהוא אכן ייצא פה כמתוכנן. מרגיש Too good to be true שנקבל אותו כל כך מוקדם כשבכל כך הרבה מדינות אחרות ייחכו עוד חודשים ארוכים.
כבר יש פוסטרים של הסרט בתחנות אוטובוס בתל אביב
אז זה רשמית יוצא פה השבוע, לא לדאוג :)
לי יש כרטיס כבר ליום רביעי ^^
אפשר לראות אותו כבר ברביעי הקרוב בבוקר, יחד עם הרצאה על מיוזיקלס בקולנוע, בקולנוע "רב-חן" שבעת הכוכבים בהרצליה (בד"כ יס פלאנט זה הדיפולט שלי, אבל אני כבר ממש רוצה לראות את הסרט הזה):
http://www.rav-hen.co.il/movies/Morning%20La%20La%20Land
אוי מגניב! תודה על השיתוף!
ובהחלט הוקל לי שאין סכנת דחייה.
שני שירים מהסרט זמינים להאזנה
באופן לא מפתיע, מסתמן שאלו השירים שיהיו up for consideration בפרסי האוסקר המתקרבים – Audition ו-City of Stars. השני מופיע בסרט בכמה ווריאציות, אבל זו הארוכה מביניהן.
http://listentolalaland.com
לא חרשתי משהו כ"כ הרבה בלופים
מאז ה טריילרים.
חכה שתראה את Audition בקונטקסט
צמרמורות. רק על השיר הזה מגיע מבחינתי לאמה סטון האוסקר.
אני יודעת שהסרט הזה ממש ממש מוצלח ושאני ממש אוהבת אותו, בגלל שלמרות שראיתי אותו כבר, אני מחכה ליציאה שלו לאקרנים ולהזדמנות לצפות בו שוב יותר מאשר לכל סרט אחר שיוצא במהלך דצמבר.
ויוצאים כמה סרטים ממש מבטיחים במהלך דצמבר.
מקסים, מקסים, מקסים
זו קלישאה,אבל באמת לא עושים כאלה סרטים היום. דמיאן שאזל הוא פשוט קוסם. איזה כיף שבסוף שנה נוראית כזאת מגיע סרט שמזכיר למה אני אוהב קולנוע. לגמרי סרט חובה.
נפלא
אז יצא שראיתי את זה ו"מואנה" יום אחרי יום, ולפחות מבחינת השירים הסרט הזה מנצח את "מואנה" בריקודי סטפס קלילים עם ידיים קשורות מאחורי הגב.
הדמיאן שאזל הזה הוא בהחלט במאי שצריך לשים אליו לב. הסרט מבוים נפלא, וקטעי המיוזיקול פשוט גאוניים. גם אלו הנראים פשוטים ביותר מלאים בטריקים ויזואלים ווירטואזים מרהיבים. פשוט נהדר.
ריאן גוסלינג ואמה סטון מדהימים (בעיקר סטון, שלגמרי לא אתנגד לראות אותה זוכה באוסקר).
עכשיו בקשר לאוסקר – עם כל כמה שאהבתי את הסרט, הוא לא סרט השנה שלי, אפילו לא בטופ 5 (שהם; זוטופיה, קובו, המפגש, דדפול, מידנייט ספיישל) אבל אני לא לגמרי אתנגד לראות אותו זוכה.
לא מצטרף להתלהבות הכללית
שלא תבינו אותי לא נכון – לה לה לנד הוא אחלה סרט ובסה"כ נהנתי ממנו.
אבל בהתחשב בהייפ ציפיתי ממנו ליותר. לא בטוח אם יותר מוזיקה או יותר דרמה, אבל בסופו של דבר ישנם עוד הרבה סרטים טובים ולטעמי לה לה לנד לא הצליח להביע את הערך המוסף שיבליט אותו מעליהם.
ביקורת קצת יותר ארוכה:
https://gal015.wordpress.com/2016/12/08/la-la-land/
באתי עם ציפיות גבוהות, וקיבלתי הרבה יותר משציפיתי
זה לקח כמעט שנה, אבל סוף סוף הגיע סרט השנה שלי.
לא חושבת שהוא מתאים לכל אחד, אבל אני התחלתי בהיי וסיימתי בהיי. חבל רק שראיתי את זה עם קהל נוראי, אבל זה רק עניין של זמן עד שאראה אותו שוב.
אני ארחיב כבר בדף ביקורת שאני מקווה שיהיה בקרוב.
מופת
כבר אחרי 2 צפיות,
מדובר בסרט הכי טוב שהופץ בארץ השנה. בקלות.
ובלי קשר לכך שהייתה שנה יחסית חלשה, הסרט הזה עומד בפני עצמו כפשוט עצום.
כמה רגש, כמה כיף, כמה שמחה, כמה עצב, כמה נוסטלגיה וכמה רלוונטיות.
כל הפרסים שיקח מגיעים לו לגמרי.
ארחיב יותר בהמשך כי יש מלא.
עד אז, פשוט מופת.
אני חושב מה לכתוב כל הסופ״ש
כי כואב לי לומר את זה, אבל מול כל התשבוחות תפארות ותרעופות סופרלטיבים, השורה התחתונה היא שיצאתי מאוכזב.
וזה מפריע לי ברמה בלתי צפויה. הסרט הזה כאילו תפור למדותי בצורה פסיכית — לא כזה נפוץ שהוליווד מוציאה יצירה מקורית להומואים ג׳אזיסטים סינפלים (די ללהט״בוסינג׳אזופוביה!) — אבל מול הרגעים הקולנועיים המרהיבים טכנית (וואי וואי וואי הסיקוונקס של הסטפס), לאורך הסרט חוויתי תחושה של קרות וחוסר רגש, כמעט לכל אורכו עד 7 הדקות האחרונות, וגם זה מלווה בטעם מר לצל ההבנה שחצי מהקטע ספוילר בטריילר השני.
יחד עם זאת, זה שלושה ימים שאני לא מפסיק לחשוב על הסרט, ומרגיש דחף עז לרוץ ולראות אותו שוב. מה קורה לי.
תהיה ביקורת?
כי לסרט הכי טוב של השנים האחרונות בהחלט מגיע.
בבקשה הימנע מלהתשמש מתארים מוחלטים כאלה.
בייחוד משום שלא ראית את כל הסרטים שיצאו בשנים האחרונות (או שיש לך הרבה מאד זמן פנוי) ואחת על כמה וכמה שהסרט הזה יצא לפני ימים ספורים.
סופר לייק
זה לא אתר של ביקורות?
הסרטים פה אפילו לא מקבלים ציונים בכוכבים או עגבניות (וטוב שכך). אבל אם הניסוח שלי כל כך הפריע לך אז עמלתי ושכתבתי במיוחד בשבילך-
"תהיה ביקורת?
כי לסרט הכי טוב שאני (באופן אישי לחלוטין כי בהחלט לא היה לי מספיק זמן, משאבים או רצון כדי לראות את כל הסרטים שיצאו) ראיתי השנים האחרונות בהחלט מגיע."
אין שום קשר בין המשפט שלך לביקורת,
הוא יותר לזרוק הצהרה בובמצסטית וחסרת בסיס לאוויר. תבקר את הסרט מתי שבא לך מצדי (אגב אני גם לא מבין מה קשור עגבניות וכוכבים אבל אני אזרום איתך) אבל אשמצח לראות פחות תגובות שזורקות הצהרות חסרות תוכן. אגב הניסוח סבבה למרות שבאופן אישי לא הייתי אומר זאת על סרט שראיתי לפני כמה ימים, היללתי את "וויפלאש" כשהוא יצא כיצירת המאה (טוב קצת הגזמתי) ירד לי מאד מהסרט אחרי חודש.
לא מבינה את ההערה שלך...
שיכתוב מה שהוא רוצה. זו דעתו הסובייקטיבית. אתה יכול להסכים או לא להסכים. אבל למה לתקוף את עצם זה שהוא כותב ולכתוב לו להימנע מלכתוב את זה ככה?
אני יכול להבין את הרתיעה של רנדל מהצהרות מפוצצות,
אבל להעיר עליהן ככה זה סתם להיות דושבאג.
(ובכנות, הקריאה של שתי התגובות של רנדל די מתרגמות לי בראש ל"אני יותר חכם ממך נה נה בננה!"… דושבגיות כבר אמרתי?)
ניסיון יפה לנחש את הכוונות שלי בין השורות
אבל לא קלעת הפעם. כל מה שעשיתי היה פשוט להוציא עצבים (סורי אסף) על תופעה מעצבנת שרק גדלה בשנים האחרונות שהיא שברגע שסרט מסוים יוצא אנשים מצהירים הצהרות מוגזמות (חלק מנוסחות אובייקטיביות חלק סובייקטיבית) שרק גורמיות לי לרתיעה מהסרט המדובר (ובתקופה שהייתי תמים גם להעלאת ציפיות בלתי אפשריות). באיזשהו שלב כשכל סרט שיוצא הוא סרט העשור (אני יודע שמקרה "לה לה לנד" לא כזה נפוץ, אבל בכל זאת) מתישהו כל ההצהרות האלה נהיות סתם הסחות דעת חסרות תוכן או דעה אמיתית ומנומקת מאחוריהן. לי נמאס מתגובות בלוגרים שחושבים שהם הראשונים שגילו איזה סרט, או ציוצים בטוויטר שהקשר בינם לבין המציאות מקרי בלבד. רק לא מזמן ראיתי שצייצו על "רוג 1" שהוא סרט הסטארוורס הכי טוב שקיים, שזה קצת זלזול להגיד על סרט שראית לפני כמה דקות שהוא יותר טוב ממורשת שלמה של סרטים שקיימים כבר למעלה מ-30 שנה. יש באתר מקום לביקורות אבל בבקשה שהוא לא יידבק במחלת ה"הכי טוב" (שבימינו התואר הזה שווה ערך לסבבה בסך הכל) שכל שאר האינטרנט חולה בה.
מצטער, עדיין יצא לך דושבאג.
גם אני לא מת על לקרוא דברים כמו "הסרט הכי טוב של השנים האחרונות", אבל אלא אם כן לראות את זה גורם לך לתגובה פיזית חריפה שעלולה לגרור למוות, אין שום סיבה בעולם להעיר על זה.
ואם כבר כן יצא ובמקרה הערת על זה, אז תשתדל לא לעשות את זה בצורה כל כך מתנשאת.
אז יצא לי לדעתך תגובה קצת מתנשאת או דושבגית או מה שלא יהיה.
אנחנו באינטרנט, זה קורה. עכשיו למשהו שקצת יותר קשור לתוכן הענייני של התגובה ,או שנשנה כיוון לדיון על מצב תרבות הדיון באינטרנט בימינו?
(אגב אם אנשים היו מעירים רק על דברים שמעוררים בהם תגובות פיזיות חריפות האתר הזה היה שומם)
זה הפך מדיון מעצבן לדיון מעניין
בגדול, אני מסכים איתך על התלהבות היתר מסרטים חדשים*- מי שצריך עוד הוכחה יכול לעקוב אחרי השתנות הציונים של סרט בימדב (פעם קראו לזה אפקט שרק![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
). אבל אתה לא חושב שיכול להיות שרוג הוא באמת הסטאר וורס הכי טוב שיצא עד היום? במקרה הזה זה אפילו לא כזה קשה- יצאו שמונה סרטים בסה"כ, לא כזה קשה להכריע מי מהם הוא הטוב ביותר.
על אותו משקל- לא יכול להיות שלה לה לנד הוא באמת הסרט הכי טוב שיצא בשנים האחרונות? ברור שזו קביעה סובייקטיבית, וברור ש (כפי שציינתי קודם) לא ראיתי את כל הסרטים שיצאו, אבל בהחלט ראיתי כמה וכמה ובדגש על אלו שנחשבים לטובים. כשהופיעה הכתובית THE END, המחשבה שעברה לי בראש היא 'אוקיי, אסף, יש מצב שזה הסרט הכי טוב שראית בחיים'. אבל אז נזכרתי באחים בלוז, וסייגתי- 'יש מצב שזה הסרט הכי טוב שראית בשנים האחרונות'. תאמין לי שאני לא חושב ככה על כל סרט שאני מסיים לראות. לפעמים אני אפילו -גוועלד!- יוצא עם טעם קל של אכזבה.
*יש לציין שאני ממש לא חושב שזאת תופעה שמאפיינת את השנים האחרונות. לדעתי, זה יצר אנושי די קמאי. "ישן מפני חדש תוציאו" וכו'.
המשמעות היא שביקורת היא תמיד סובייקטיבית
ואם היא לא מקבלת ציון מספרי של עגבניות או כוכבים- אדרבה. כמישהו כותב משהו באתר ביקורות סרטים, הוא כנראה מתכוון להצהרה סובייקטיבית, ולא לפרי מסקנה של מחקר אמפירי מעמיק.
סרט חסר עלילה ומשעמם
סרט חסר עלילה, ומשעמם בטירוף, לא אהבתי. יש הרבה שירים בסרט אבל אין לו תוכן. יצאנו באמצע הסרט מרוב שיעמום. ממש מבאס.
אז אחרי צפייה ממושכת (מאודדדדדדדדדדדדדד) סופסוף הגיע הרגע. התיישבתי מול מסך הקולנוע. ושמעתי צפירות מטורפות שהרסו לי את האוזניים ובן רגע כל הפקק החל לרקוד. החיוך על פניי פשוט עלה ועלה וסבוף הסצנה והשיר המקסים עם השילוט LA LA LAND נשארתי פעורת פה, עם חיוך מתלהב תקוע, וההבנה שזה הולך להיות משהו אחר, ושהולך להיות ממש כיף.
אבל כמה מחזמר יכול לשרוד?
התשובה: הרבה.
כמה פעמים אפשר לראות אותו? כנראה שיותר מידי.
ישבתי שעתיים רצופות עם חיוך עקום, מתלהב מידי, יצאתי קופצנית עם צורך עז לרקוד סטפס ולהיכנס לאיזה מועדון ג'אז.
ובעצם, העלילה נהדרת. המוזיקה פשוט פנומנליות.
הסינמטוגרפי אדירה
וזה מבלי שנדבר על סצנת הסיום
הכה גאונית, כה אצילית, אנושית. שמעוררת בך רגשות מעורבים. המון אהבה, חיבה, שמחה.
ובעצם כשהשלט THE END הופיע. אפילו הייתי קצת עצובה, כי למה כל הטוב הזה צריך להיגמר? ולמה יש רק פעם ראשונה אחת.
אז במילה אחת ואוו. בשתיים נהנתי מאוד. בשלוש אני חוזרת שוב. ובמשפט אני הולכת לראות את זה עוד המון המון פעמים ולהנות מכל רגע.
לך לאוסקר, תכבוש את העולם, אם נהנתם מוויפלאש, זו הולכת להיות חגיגה!
ראיתי אותו אתמול פעם שלישית
זו לא תהיה הפעם האחרונה.
הסרט הזה פשוט קסום. אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שכל כך ציפיתי לראות סרט ולחוות אותו מחדש אחרי שכבר צפיתי בו.
אתמול ראיתי אותו עם מישהו שלא רצה ללכת אליו כששמע שמדובר במיוזיקל והיה זקוק לשכנוע מאסיבי. הוא יצא ממנו עם חיוך ענק ועיניים בורקות. הוא התרגש ונהנה ואהב כל רגע.
לחוות את הסוף של הסרט הזה
יותר מפעם אחת זה הרבה יותר מדי בשבילי, אבל בכל זאת כנראה אלך שוב.
ראיתי את הסרט
יותר מידי הייפ
סרט חביב ובידורי
לא מעבר
(לפעמים גם *רק* בידורי זה סבבה)
סטון וגוסלינג ממש לא פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רז
וזה ממש לא Singing in the rain
נחמד
וזהו
לדעתי לפחות