הסרטים של שמי זרחין מאוד דומים. כלומר, הם שונים זה מזה בהרבה מובנים – אבל כולם סולידיים, מיינסטרימיים, שקטים, משפחתיים, ובדרך כלל כוללים את לבנה פינקלשטיין בתפקיד האמא האמהית. סרטים שהיית מצפה שדודה שלך תאהב.
ובכן, ודאי תופתעו לשמוע שגם "המילים הטובות" הוא סרט שמי־זרחיני מאוד. סולידי, משפחתי, דודתי – אבל בחיי כמה שנהניתי ממנו. הוא היה כמו לקבל ליטוף מסבתא. פשוט לא רציתי שהוא ייגמר. מה שמאוד מפתיע לאור העובדה שאני בקושי זוכר ממנו משהו, ימים אחדים אחרי הצפייה בו.
יאיר רווה כתב שגיבורת הסרט ריגשה אותו בכל אחת משלוש הפעמים בהן צפה בו, ושהיא ממשיכה לרגש אותו גם במבט לאחור. אני לא זוכר על גיבורת הסרט כלום מלבד העלילה הקצרה שהיא עברה בו (גם היא בקווים כלליים). כלומר, אני לא זוכר אותה כדמות עמוקה בעלת אופי ייחודי. היא הייתה דמות רגילה של אישה רגילה, בסרט די רגיל.
אז מאוד נהניתי מהצפייה בסרט, והוא לא השאיר עליי אף חותם.
עוד לא החלטתי מה זה אומר.
כאמור, מהצפייה בסרט נהניתי מאוד, בזה אין לי ספק. אני בטוח שאף אחד לא יסבול בו.
לגבי מה דעתי עליו בדיעבד, בזה עוד יש לי ספק. אבל אם אני ממליץ ללכת אליו? בגדול כן.
נהניתי מהסרט, אבל הסוף די מוזר (אין כאן ספויילרים)טלב-01/08/2015 03:20
נהניתי מהסרט, אבל הסוף די מוזר (אין כאן ספויילרים)
טל
פורסם אוגוסט 1, 2015 ב 3:20
הסרט הוא סרט מסע, ובתור שכזה ציפיתי להתפתחות כלשהי של הדמויות. לא ציפיתי לסוף הוליוודי עם נצנצים בצבע סגול, אבל משהו – תובנות חדשות, נקודת מבט שונה. לי נראה שכל הדמויות יצאו מהמסע הזה בדיוק כפי שנכנסו אליו, ויצאתי מעט בתחושה של – מה, זה הכל?
המשחק נפלא, שחקנים מצויינים ואמינים, הצילום נהדר, ואפילו הסיפור מעניין לאורך רוב הדרך, אבל הסוף הותיר אצלי תחושת החמצה של סיפור טוב שלא ממש ידעו איך לגמור אותו.
למרות הכל נהניתי מהסרט ואני ממליצה לצפות בו, רק להנמיך ציפיות מעט.
שמי זרחין עושה שמי זרחין.
הסרטים של שמי זרחין מאוד דומים. כלומר, הם שונים זה מזה בהרבה מובנים – אבל כולם סולידיים, מיינסטרימיים, שקטים, משפחתיים, ובדרך כלל כוללים את לבנה פינקלשטיין בתפקיד האמא האמהית. סרטים שהיית מצפה שדודה שלך תאהב.
ובכן, ודאי תופתעו לשמוע שגם "המילים הטובות" הוא סרט שמי־זרחיני מאוד. סולידי, משפחתי, דודתי – אבל בחיי כמה שנהניתי ממנו. הוא היה כמו לקבל ליטוף מסבתא. פשוט לא רציתי שהוא ייגמר. מה שמאוד מפתיע לאור העובדה שאני בקושי זוכר ממנו משהו, ימים אחדים אחרי הצפייה בו.
יאיר רווה כתב שגיבורת הסרט ריגשה אותו בכל אחת משלוש הפעמים בהן צפה בו, ושהיא ממשיכה לרגש אותו גם במבט לאחור. אני לא זוכר על גיבורת הסרט כלום מלבד העלילה הקצרה שהיא עברה בו (גם היא בקווים כלליים). כלומר, אני לא זוכר אותה כדמות עמוקה בעלת אופי ייחודי. היא הייתה דמות רגילה של אישה רגילה, בסרט די רגיל.
אז מאוד נהניתי מהצפייה בסרט, והוא לא השאיר עליי אף חותם.
עוד לא החלטתי מה זה אומר.
תוריד את המשפט על לבנה פינקלשטיין
וסיכמת גם את הקריירה של וודי אלן
כנ"ל, אבל להפך.
כל הסרטים של זרחין גורמים לי, בזמן הצפייה, לאלרגיה קשה ורצון להתגרד ולברוח מהקולנוע בצרחות; ובדיעבד, לחוסר יכולת מוחלט להסביר מה כל-כך גרוע בסרט.
דעות נוספות?
מעניין אותי אם הוא טוב ואם שווה לראות
הוא בהחלט טוב ובהחלט שווה לראות.
כאמור, מהצפייה בסרט נהניתי מאוד, בזה אין לי ספק. אני בטוח שאף אחד לא יסבול בו.
לגבי מה דעתי עליו בדיעבד, בזה עוד יש לי ספק. אבל אם אני ממליץ ללכת אליו? בגדול כן.
(סליחה, אני יודע שזו לא דעה נוספת, אבל נראה שאני היחיד פה שצפה בסרט...)
(ל"ת)
אז אני אאלץ להסתמך על הדעה שלך בלבד !
תודה רבה, אני חושב שאני אלך :)
דורון אם ראית את הסרט אני אשמח לשמוע את דעתך, זכור לי שהיו לך תהיות לגבי הסרט עקב הטריילר שלו
נהניתי מהסרט, אבל הסוף די מוזר (אין כאן ספויילרים)
הסרט הוא סרט מסע, ובתור שכזה ציפיתי להתפתחות כלשהי של הדמויות. לא ציפיתי לסוף הוליוודי עם נצנצים בצבע סגול, אבל משהו – תובנות חדשות, נקודת מבט שונה. לי נראה שכל הדמויות יצאו מהמסע הזה בדיוק כפי שנכנסו אליו, ויצאתי מעט בתחושה של – מה, זה הכל?
המשחק נפלא, שחקנים מצויינים ואמינים, הצילום נהדר, ואפילו הסיפור מעניין לאורך רוב הדרך, אבל הסוף הותיר אצלי תחושת החמצה של סיפור טוב שלא ממש ידעו איך לגמור אותו.
למרות הכל נהניתי מהסרט ואני ממליצה לצפות בו, רק להנמיך ציפיות מעט.
זו דרמה או קומדיה?
כי נראה לי מהטריילר שהסרט מנסה להיות שניהם ובסוף הוא לא זה ולא זה.
דרמה, עם מעט אתנחתות קומיות
(ל"ת)