היום הגדול הגיע: קיקי כבר בת 13, וכמו כל מכשפה שמכבדת את עצמה, הגיע זמנה לעזוב את בית הוריה ולצאת לעיר נטולת-מכשפה שבה תנסה, לאורך שנה, למצוא את מקומה. קיקי עולה בהתרגשות על המטאטא של אמה, מרכיבה עליו גם את החתול השחור (מסורת זו מסורת) ג'יג'י, ויוצאת לחפש לה עיר.
אבל איך שהיא נוחתת במקום הנבחר – עיר חוף קטנה, מקסימה וסחופת רוחות – קיקי מגלה שזה לא כל-כך פשוט. אנשים לא ממש יודעים מה מכשפות עושות, בטח לא כאלה שעוד לא ממש למדו את המקצוע בעצמן, והקטע הזה של מטאטא מעופף זה ממש בניגוד לחוקי התנועה. ג'יג'י מסביר לה שלא צריך להתרגש, אבל היא צריכה מקום לישון ללילה והיא מבוהלת ובודדה. למזלה, וגם כי היא לוקחת יוזמה, היא מקבלת חדר לישון בו במאפייה של אוסונו בתמורה לסיוע במאפייה – וגם מקימה עסק קטן למשלוחים באמצעות מטאטא. זה לא בדיוק מה שמכשפות אמורות לעשות, אבל קיקי בכל מקרה עוד לא לגמרי בטוחה מה ומי היא בדיוק.
השליחויות של קיקי מפגישות אותה עם משפחתה הלא-בדיוק-אוהבת של מאדאם הזקנה, כמו גם עם האמנית העצמאית אורסולה, המתגוררת ביער. יש גם את הילד הזה, טומבו, שלא מפסיק לרדוף אחריה, לא משנה כמה היא מתעלמת ממנו. הוא דווקא די נחמד, אבל החברים שלו מעצבנים והאובססיה שלו עם ספינות אוויר לא יכולה להיגמר טוב.
"שירות המשלוחים של קיקי" הוא הסרט החמישי שביים הייאו מיאזאקי. כמו "טוטורו" שיצא שנה לפניו או "פוניו" שיצא כמעט עשרים שנה אחריו, הוא פונה לקהל צעיר יותר מסרטים כמו "נאוסיקה" או "המסע המופלא". כמעט כמו כל סרט של מיאזאקי, הוא עוסק בהתבגרות ובמציאת המקום שלך בחברה, ועושה את זה במשיכות מכחול עדינות ומדויקות. כי קיקי של הסרט היא דמות מורכבת ומעניינת, שמתנהגת לפעמים בצורה מטופשת ולפעמים בצורה לא מובנת (אפילו, ואולי במיוחד, לעצמה), אבל היא גם תמיד סימפטית. היא עצמאית מאוד אבל מוכנה להיעזר באחרים; רוצה לעזור לעולם אבל גם דואגת לעצמה; מכאיבה למי שסביבה אבל לא בכוונה. בקיצור, היא אנושית. וכשהיא עוברת משברים – גיל ההתבגרות, נו – לבך יוצא אליה ולרגעים אפילו נשבר, אבל אתה גם יודע שהיא תתגבר עליהם, כי כזו היא קיקי.
כמו בסרטים אחרים של מיאזאקי – של ג'יבלי, האמת – לא רק קיקי מרתקת ומעוררת אמפתיה, אלא גם העולם שהיא נמצאת בו. בתור התחלה, הוא כל-כך יפה שהייתי מוכן לצאת לביקור בעיר החוף קוריקו כבר מחר, עם הארכיטקטורה האירופאית, הים המרשים והאוכל מעורר התיאבון. גם המוזיקה של ג'ו היסאישי מקסימה כרגיל: משקפת את מצב הרוח של הדמויות ומייצרת את מצב הרוח של הצופים, אבל בלי להיות אגרסיבית. והיא פשוט יפה.
אפילו יותר מרוב הסרטים של מיאזאקי, הסרט הזה מאוכלס בדמויות נשיות. יש את טומבו, שבהחלט חשוב לעלילה, ואת ג'יג'י, שבדיוק כשקיקי צריכה אותו במיוחד מפסיק להיות שם בשבילה, אבל כל שאר הדמויות המשמעותיות הן נשים, והן משמשות דוגמה לקיקי איך צריך להיות בעולם ועם אחרים. מאדאם והמשרתת הזקנה שלה, שחיות יחד ודואגות זו לזו; אוסונה, שעוזרת לקיקי מבלי שזו תרגיש שהיא מכוונת אותה, ושההריון המתקדם שלה לא מפריע לה לעבוד כתף אל כתף יחד עם בעלה הבריון טוב הלב; ואורסולה, שדואגת לתת לקיקי דחיפה או משיכה קטנה כשצריך, ונותנת לה דוגמה איך למצוא מקום בעולם בלי שהעולם ידחק אותך לתבניות מוכרות.
"שירות המשלוחים של קיקי" מצליח להיות בדיוני לגמרי ואמיתי לגמרי, מעורר התפעלות והשראה וגם קל לצפייה וזורם, מרתק וגם מלחיץ תוך כדי שהוא אמין וגם נעים. איזון שכזה לא תמצאו כמעט באף סרט אחר. חוץ מאשר ברוב הסרטים של מיאזאקי, כמובן.
רק הערה:
צ'יהירו (גיבורת המסע המופלא) צעירה מקיקי בכשלוש שנים, וקהל היעד צעיר גם הוא בהתאם.
זה נכון שהגיבורה צעירה יותר, אבל התוכן של המסע המופלא הוא יותר קשה, לא משהו שהייתי מראה לילדים בגיל 10.
יש לך ילדים?
(ל"ת)
לא מבינה למה זה רלוונטי.
גם מי שאין לו ילדים היה פעם ילד בעצמו ויודע מה זה להיות ילד.
המסע המופלא
בהחלט מתאים לילדים בני 10
בדיוק היום ראיתי את הסרט עם הילד בן התשע וחצי שלי שבגדול לא נחשף לסרטים "מפחידים" ביחס לבני גילו והוא עף על הסרט. גם אם זה סרט שמאוד מתאים למבוגרים הוא בהחלט מיועד לילדים בני 9 ומעלה
והוא הבין את הסרט?
לא יצא לי אמנם לראות את הסרט בילדותי, אבל זה נראה לי קצת (הרבה) מסובך להבנה לילד בן 9 וחצי. יש הרבה פיתולים והסתבכויות בעלילה ובנוסף גם מורכבויות באפיון הדמויות (בסרטי ילדים יש בדרך כלל הפרדה ברורה בין דמויות רעות לדמויות טובות, פה הדברים קצת יותר מורכבים), כך שמעניין אותי אם ילד בן 9 וחצי מסוגל בכלל לקלוט את כל זה. (אם כן, אגב, אז הוא יכול לעבור לשלב הבא, שזה כמובן הטירה הנעה)
אחלה ביקורת, ויופי של סרט
כבר כתבתי עליו בכתבה על הסרטים הראשונים של ג'יבלי, אבל אכתוב שוב כאן, שמדובר בסרט מקורי וחכם, עם מבנה עלילתי שמזכיר סרט אינדי, על רקע צבעוניות ודמיון של סרט ילדים.
סתם תהייה - ראית בדיבוב היפני או האנגלי?
(ל"ת)
בגרסה המקורית ביפנית, כמובן
למה?
כי באנגלית הוא לא סותם ת'פה
(ל"ת)
אני בפירוש נגד נטייה של חברות הפצה אמריקאיות לערוך ״תיקונים״ בסרטי אנימה
גם אם זה משהו שהייתי רוצה לראות בגרסה המקורית, אני מכבד את החלטת האולפן שמייצר את הסרט ובעיני חברות ההפצה בארה״ב צריכות גם הם לכבד זאת.
דיבוב של סרט לשפה זרה צריך לנסות (במידת האפשר) להצמד כמה שיותר לתסריט המקורי ובוודאי שלא להוסיף שורות שלא קיימות כלל בסרט המקורי.
לפחות אני שמח שפה בארץ לא מתנהגים ככה כשבאים לדבב סרט לעברית.
כלומר, כן, יש מן הסתם הרבה מאוד שינויים כי אין ברירה, אבל לא נתקלתי במקרה בו הוסיפו שורה במקום בו הדמות במקור לא דיברה בכלל (למעט כמובן במקרים בהם בישראל החליטו להצמד דווקא לדיבוב לאנגלית במקום למקור. אני מסתכל עליך, דיג׳ימון).
למזלנו, אי אפשר לעשות רימייק לסרט הזה.
שירות המשלוחים של קיקי, רימייק:
מכשפה צעירה מקימה שירות משלוחים על מטאטא. אמזון בתגובה מקדמים רגולציה על מטאטאים ומפעילים רחפני-משלוח. מכשפה צעירה פושטת רגל. הסוף.
תיקון טעות:
מכשפה צעירה מתחילה במחאה חברתית שברור שתצליח כי ככה סרטי הוליווד עובדים. ואין סיכוי שהרימייק ייעשה מחוץ להוליווד.
בעקבות הביקורת החלטתי לצפות שוב בסרט
כי ראיתי אותו לפני המון שנים ואני לא זוכרת כלום.
באמת סרט נפלא וכיפי שעושה טוב על הלב.
אבל יש דבר אחד שהפריע לי, והתלבטתי אם לכתוב את זה כי אולי יהיו פה אנשים שיקפצו עלי ויצעקו שאני פמיניסטית רעה וממורמרת. אבל מה לעשות שהיום אני הרבה יותר מודעת לדברים האלה. כל האינטראקציה בין טומבו לקיקי עד שלב די מאוחר בסרט – הוא רודף אחריה ברחוב וצועק לה כל מיני דברים, היא מתעלמת ממנו, הוא בתגובה לא מוותר וממשיך לכפות את הנוכחות שלו עליה למרות שהיא לא מעוניינת… אני יודעת שבסך הכל הוא דמות חיובית, והוא רק ילד שמנסה להתקרב לילדה שהוא מחבב ולא מעוניין להזיק לה, אבל עדיין, לא היה לי נעים לצפות בזה (גם בתור מישהי שחוותה את זה, כמו כל ילדה/אישה בעולם מן הסתם). נכון, זה סרט ילדים וזה תמים לחלוטין, אבל דווקא העובדה שבנים לומדים מגיל צעיר שלרדוף אחרי בנות ולצעוק להן הערות זו דרך לגיטימית לתקשר איתן, כואבת לי. אני מניחה שהיוצרים לא חשבו על זה בכלל בזמנו, וספק אם היו חושבים על זה היום.
עבר קצת זמן מאז שראיתי את הסרט
אבל ממה שזכור לי הוא לא רודף אחריה וצועק עליה. הוא כן מנסה לפתוח אתה בשיחה, אחרי שהוא חילץ אותה מהברוך עם השוטר, והיא מנפנפת אותו ובזה זה נגמר (נכון לאותה סצנה).
אפשר לטעון שהסרט חוטא בזה שבאותה סצנה הוא מציג את קיקי בתור סנובית מגעילה, כי התגובה שלה היא פחות "תפסיק להציק לי" ויותר "מי אתה בכלל שתדבר אתי", אבל גם כאן הסצה באה בקונטקסט רחב יותר – על קיקי עבר עד לרגע זה יום ממש רע, וגם החברים של טומבו לא מגלים כלפיה עודף סובלנות וצוחקים עליו שהוא מנסה להתיידד עם המוזרה הזאתי.
הוא מנסה לפתוח איתה בשיחה למרות שהיא לא מעוניינת בזה
ובימים שאחר כך הוא ממשיך לרדוף אחריה ברחבי העיר (כן, לרדוף – זה לא שהוא נתקל בה במקרה) וגם לבוא למאפייה, איפה שהיא כביכול לא יכולה להתחמק ממנו כי הוא עובדת שם וצריכה לשרת לקוחות. גם אם זה רק בשביל לדבר איתה, זו עדיין כפיית אינטראקציה בצורה מאוד אגרסיבית, וזה מעביר לבנים מסר שלהיות אגרסיביים זה סבבה. לו אני הייתי במקומה הייתי מרגישה מאוד לא בנוח.